מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- book (199) Apply book filter
- print (117) Apply print filter
- letter (96) Apply letter filter
- מכתבים (92) Apply מכתבים filter
- earli (83) Apply earli filter
- חסידות (80) Apply חסידות filter
- ספרים (76) Apply ספרים filter
- יד (73) Apply יד filter
- manuscript (73) Apply manuscript filter
- דפוסי (71) Apply דפוסי filter
- ירושלים (61) Apply ירושלים filter
- בודדים (61) Apply בודדים filter
- הראשונים (61) Apply הראשונים filter
- ודפים (61) Apply ודפים filter
- ונדירים (61) Apply ונדירים filter
- broadsid (61) Apply broadsid filter
- hebrew (61) Apply hebrew filter
- jerusalem (61) Apply jerusalem filter
- rabbi (57) Apply rabbi filter
- ספרי (55) Apply ספרי filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- כתבייד (43) Apply כתבייד filter
- th (43) Apply th filter
- document (40) Apply document filter
- כתבי-יד, (39) Apply כתבי-יד, filter
- manuscripts, (39) Apply manuscripts, filter
- וקבלה (38) Apply וקבלה filter
- chassid (38) Apply chassid filter
- kabbalist (38) Apply kabbalist filter
- רבני (34) Apply רבני filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וכתבי-יד (30) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (30) Apply וכתבייד filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- poland (28) Apply poland filter
- חתימות (26) Apply חתימות filter
- עותקים (26) Apply עותקים filter
- מיוחסים (26) Apply מיוחסים filter
- יהדות (26) Apply יהדות filter
- gloss (26) Apply gloss filter
- import (26) Apply import filter
- jewri (26) Apply jewri filter
- ownership (26) Apply ownership filter
- signatur (26) Apply signatur filter
- stamp (26) Apply stamp filter
- דפוס (24) Apply דפוס filter
- ודברי (24) Apply ודברי filter
- chabad (24) Apply chabad filter
- item (24) Apply item filter
- rebb (24) Apply rebb filter
מכתב על גבי גלוית דואר (כ-4 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". [מונקאטש, תרצ"ד 1934].
נשלח אל הנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. על גבי הגלויה מופיעים שני מכתבים מאת האדמו"ר, האחד – קצר – בכתב-יד קדשו, והשני מפורט יותר, בשם האדמו"ר, בכתב-יד נאמן ביתו.
מכתבו של האדמו"ר נכתב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "ב"ה [בעזרת השם], הנני פב"ש [פורס בשלום] ידידי חביבי המופלג והמופלא וכו' שליט"א ושוכט"ס [שיחיה לאורך ימים טובים אמן, ושלום וכל טוב סלה], חיים אלעזר שפירא". בשולי המכתב מופיעה חותמת האדמו"ר (באותיות לטיניות).
מעברה השני של הגלויה, מכתב נוסף מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד – "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבור... שהבורא רפואות וישועות ישלח עזרו מקודש וירפא אותה ותנצל מחלומות רעים ומכל פחדים ותיושע בכל משאלות לבה לטובה ולברכה...".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בולים וחותמות דואר.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מקוסון הגה"ק רבי "ישראל צבי ר"ב" [רוטנברג]. קוסון, תרח"ץ [1938].
נכתב אל האדמו"ר רבי ברוך ירחמיאל רבינוביץ אב"ד מונקאטש ואל נשיאות כולל מונקאטש. האדמו"ר מבקש מהם לבוא לידי פשרה עם "סופר הכולל" מירושלים, שתבע לדין-תורה את נשיאות ה"כולל" וזכה בתביעתו: "וראוי למלאות חסרונו ותביעתו... אשר לא טוב הדבר שהאיש יעבוד עבודתו... במר נפשו ואי רצון, אדרבה צריך לראות שיעבוד עבודתו בלב ונפש חפצה כראוי, ובכן נא למעה"ש לראות לתקן הענין הזה ולבא עמו לידי גמר בטוב טעם ודעת...". בראש המכתב נרשם: "העתק", אולם לפי השוואת כתבי-ידו היוצאים ממקום אחר, גם ה"העתק" הוא בעצם כתב-יד קדשו של בעל ה"אור מלא".
האדמו"ר השלישי מקוסון – רבי ישראל צבי הלוי רוטנברג בעל ה"אור מלא" (תר"ן-נספה בשואה תש"ד), בנו של האדמו"ר הראשון מקוסון רבי יהוסף רוטנברג אב"ד קוסון (תרי"ג-חשוון תרע"ב), וחתן אחיו הגדול האדמו"ר השני מקוסון רבי חיים שלמה רוטנברג (תרל"א-תר"פ). לאחר פטירת אחיו וחותנו בשנת תר"פ, עלה רבי ישראל צבי על כס אביו כאדמו"ר וכרב העיר קוסון, ואף הקים בעיר ישיבה בשם "עטרת ישראל". בזיווגו השלישי נשא רבי ישראל צבי את הרבנית בת האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטם מראצפרט, נכדת ה"דברי חיים". נודע בגאונות הרבה ובגדלותו בחכמת הקבלה, דרכו הייתה לזמר ולרקוד בשבת קודש, וחמיו הרה"ק מראצפרט העיד עליו, שכל ריקודיו מכוונים על פי סוד מתורת האריז"ל (רבינו הקדוש מראצפערט, עמ' שצג-שצד).
[1] דף כפול. נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים בהם כתמי רטיבות ודיו. בלאי וסימני קיפול.
מכתב על גבי גלויה, מהאדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר אב"ד ווישיווא. "ווישא" (אויברווישא Oberwischau), ניסן "מבשר ציון" [תרצ"ח 1938].
נשלח אל רבי אברהם ליב זילברמן רבה הראשי של צפת, לרגל שמחת בר-המצוה של בנו רפאל, עם ברכות רבות: "והשי"ת יעזור לו שיהי' למז"ט ובשטו"מ, ויזכה לגדלו לתורה לחופה ולמע"ט, ולקבל נחת ותענוג ממנו ומכל יו"ח בשובע שמחות, ויקבל החג הבע"ל בדיצה וכשרות".
כתיבת ידי-סופר, עם שתי שורות בעצם כתב-יד קדשו, בסיום וחתימת המכתב: "מכבדו ומוקירו ומצפה לישועה במהרה בעד כלל ישראל, הק' מנחם מענדיל בהה"צ מהר"י זצללה"ה".
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Oberwischau; כיום: Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.
[1] גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק (ללא פגיעה בטקסט).
פסק דין בחתימת האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל "ויחי יוסף" ובית דינו. סומבוטהלי (הונגריה), כסלו תש"ו [1945].
גביית עדות על אשה שנספתה בשואה, לצורך התרת בעלה להנשא לאשה אחרת: "במותב תלתא כחדא בי דינא הוינא ואתת לקדמנא.... והעידה בפנינו... כדברים האלה ראיתי את האשה ריזל אשת אחי... באוישוויץ שהלכה לצד שמאל במקום שנשלחו הזקנים...". בחתימת הדיינים: "הק' יוסף גרינוואלד – אב"ד"; רבי "יעקב יצחק ניימאנן"; ו"הק' אלימלך וויעדער". חותמת הרב: "יוסף גרינוואלד – בן לא"א הרה"צ מוהרי"י זצ"ל אב"ד דק"ק פאפא יע"א – אב"ד דק"ק סאמבאטהעלי יע"א".
הגאון הקדוש רבי יוסף גרינוולד – האדמו"ר מפאפא (תרס"ג-תשמ"ד), רבה האחרון של העיר פאפא בהונגריה, ומגדולי הרבנים בארה"ב. בנו וממלא מקומו של רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב"ד פאפא בעל "ויגד יעקב" (בנו של רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם"). בשנת תרפ"ה נשא את בת דוד-אביו רבי יעקב יחזקיה גרינוולד (אחיו של ה"ערוגות הבושם"). כיהן כמו"צ וראש ישיבה בעיר סאטמר, ובשנת תש"א לאחר פטירת אביו בעל ה"ויגד יעקב", עבר לפאפא וכיהן בה כרב העיר. בשנות השואה איבד את אשתו הראשונה ועשרת ילדיהם, שנרצחו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה חזר לפאפא והמשיך לכהן בה ברבנות. לאחר תקופה קצרה עבר לעיר סומבוטהלי וכיהן בה ברבנות (במקומו שלח את גיסו הדיין רבי יעקב יצחק ניימאן לכהן כאב"ד פאפא). בהמשך נדד לבלגיה ולאחר תקופה בה שהה באנטוורפן נסע לארה"ב, שם הקים את קהילתו "קהלת יעקב – פאפא", בה שימש כרב וכראש ישיבה. היה ממנהיגי הרבנות החרדית בארה"ב; כיהן כנשיא "התאחדות הרבנים" המקורבים לחסידות סאטמר, ונודע בשם "דער פאפא רב". מספריו: שו"ת "ויען יוסף", סדרת ספרי "ויחי יוסף", "דרכי יוסף", ועוד ספרים.
[1] דף. 15X21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. רישומים חתומים מעברו השני של הדף.
שבעה פסקי דין ומכתבים בחתימת ידו של הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן ראב"ד פאפא. רצעללדאמאלק, תש"ו [1946] / אנטוורפן, תש"ט-תש"י [1949-1950].
כולל: שני מכתבים שנכתבו בתקופת מגוריו באנטוורפן, על נייר מכתבים רשמי שלו, בראשו נדפס "יעקב יצחק ניימאנן – רב מק"ק פאפא יע"א – כעת באנטוערפען..."; חמש גביות עדות שנתקבלו בעיר רצעללדאמאלק – על נשים שנספו בשואה, עליהן חתומים הרב ניימן "מק"ק סאמבאטהעלי" ובית דינו.
גביות העדות נכתבו ונחתמו לצורך היתרי נישואין על ידי "בית הדין המיוחד לעניני עגונות" שנוסד בבודפשט לאחר השואה.
הדיין מפאפא – הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן (תרע"ט-תשס"ז), מזקני הרבנים ומגדולי ההוראה בדור האחרון. העמיד אלפי תלמידים במשך כשבעים שנה. כל ימיו היה תלמיד ונאמן של בית רבותיו רבני פאפא, מאז שנתמנה בשנת תרצ"ז לראש ישיבת פאפא ע"י רבו בעל "ויגד יעקב". אחרי השואה היה יד-ימינו של בנו הרב מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל ה"ויחי יוסף", בעיר פאפא ובעיר סומבוטהלי, וכיהן כדיין אצל רבו. לאחר שר' יעקב יצחק הקים את ביתו מחדש עם בת רבו בעל "ויגד יעקב" (אחותו של ה"ויחי יוסף"), כיהן כאב"ד פאפא (על מקום גיסו שעבר לסומבוטהלי) וכיהן גם ברבנות ברצעללדאמאלק. בראשית שנת תש"ז עבר בהוראת גיסו הרב מפאפא למחנות העקורים בגרמניה ושהה בפרנוולד, ואח"כ עברו יחד לאנטוורפן. בהמשך עבר ר' יעקב יצחק לכהן ברבנות הקהילה במלבורן (אוסטרליה), ובהמשך השנים עבר למונטריאול (קנדה), בה עמד בראש "קהל מחזיקי הדת" של חסידי בעלז ופאפא. כרבותיו היה מקושר לאדמור"י בעלזא. עמד בראשות הרבה ממוסדות התורה של בית פאפא ובית סקווירא. לאחר פטירתו נדפסו ע"י תלמידיו סדרת הספרים "אגורה באהלך עולמים", שלשת כרכי השו"ת וספר זכרונותיו.
7 דפים. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול של מכתבים, ופסקי דין בחתימת הגאון רבי משה שטרן אב"ד דברצין. דברצין, תש"ו-תש"ח (1946-1948) בקירוב.
רוב המכתבים עוסקים בענייני עגונות השואה וענייני גיטין וקידושין, ובכולם מופיעה חתימתו: "משה"ק שטערן", "משה"ק בלאאמו"ר הרא"ש..." [משה הקטן בן לאדוני אבי מורי ורבי הרב אברהם שטערן].
הגאון רבי משה שטרן אב"ד דברצין (תרע"ד-תשנ"ז), בעל "באר משה". בנו של הגאון רבי אברהם שטרן מרבני ניהייזל-נאוועזאמקי (תרמ"ד-נספה תש"ד; בעל "מליצי אש", "גפי אש" ועוד ספרים רבים), ובן-בתו של הגאון הישיש רבי יוסף מאיר טיגרמן אב"ד ניהייזל-נאוועזאמקי (תרי"ב-נספה בשואה תש"ד), לאחר השואה כיהן כדיין ומו"צ בניהייזל ובדברצין, ועסק רבות בענייני עגונות השואה. בהמשך מונה לאב"ד העיר דברצין. בשנת תש"י בערך עבר לארגנטינה, ולאחר כשנה הגיע לארצות הברית ובה ייסד את קהילת דעברצין. הרב מדברצין נודע בארה"ב ובעולם כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו הרבות נדפסו בסדרת ספריו שו"ת "באר משה" (ח' חלקים) וחידושי "באר משה", אשר זכו לכמה מהדורות חוזרות.
19 פריטים חתומים. חלקם על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנים. מרביתם במצב טוב.
אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מהונגריה ורומניה, בענייני גירושין ונישואין, עגונות וניצולי השואה:
• מכתב ארוך מאת רבי דוד שפרבר (בעל "אפרקסתא דעניא"). בראשוב, תש"ו [1946].
• שני מכתבים מאת רבי יצחק יעקב ווייס "ראב"ד דק"ק ורדיין גדול" (בעל ה"מנחת יצחק"). גרוסוורדיין, אייר תש"ז [1947].
• שני מכתבים מרבי עזריאל יהודה לעבאוויטש ראב"ד האדהאז (בעל "עזר מיהודה"). האדאז, [תש"ו-תש"ז בקירוב].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי אפרים פישל הערשקאוויטש דומ"ץ ראצפערט. רצפרט, סיון תש"ז [1947].
• גביית עדות בחתימת רבי יצחק אהלבוים אב"ד טעשין (בעל "שאילת יצחק"). טעשין, אלול תש"ו [1946].
• גביית עדות, בחתימות דייני הבד"צ בסאטמר: רבי ישי העכט, רבי משה אריה פריינד ורבי יחזקאל שרגא בראך. סאטמר, אדר תש"ט [1949].
• דף בשכפול (סטנסיל), עם עיקרי תשובתו ההלכתית של "הרהגה"ג זקן הדור המפורסם... מוהר"ר חיים מרדכי ראללער"; נדפס מטעם "בית הדין המיוחד לתקנת עגונות" בבודפסט, אשר התבסס על פסק זה במתן אלפי היתרי עגונות לאחר השואה. [בודפסט, תש"ה-תש"ו בערך].
8 מכתבים חתומים + דף בשכפול סטנסיל. גודל ומצב משתנים.
מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד קהילת "ערוגת הבושם – צעהלים". ברוקלין ניו יורק, [אדר ב'] תשכ"ה [1965].
נשלח אל רעו הגה"צ רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד ומישקולץ, כמענה על מכתבו בסוגיית "שגגה במלאכות שבת". נכתב בין פורים לפסח [בתאריך י"ט אדר ב'] והמכתב פותח במליצה מחורזת על כך: "בין גאולה לגאולה, יתרומם קרן עם סגולה, ונזכה לראות בבנין עיה"ק על תלה...". הוא גם מסיים בדברי ציפיה לגאולה העתידה: "ש"ב אוהבך הכו"ח באה"ר ואה"ע [שאר בשרך אוהבך, הכותב וחותם באהבה רבה ובאהבת עולם] ומצפה לישועת ישראל, ונזכה להקריב קרבן פסח בטהרה בקיבוץ נדח"י [נדחי ישראל] במהרה, הק' לוי יצחק גרינוואלד".
הגאון הצדיק רבי לוי יצחק גרינוואלד (תרנ"ג-תש"מ) גאון מופלג ואיש קדוש. בן-זקוניו ותלמידו המובהק של אביו רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם". חתנו של אחיו הגדול רבי אברהם יוסף גרינוואלד אב"ד אונגוואר. בשנים תרע"ח-תרצ"ג כיהן ברבנות במספר קהילות בהונגריה. בשנת תרצ"ג התמנה לרב בצעהלים (Deutschkreutz, אוסטריה – אחת מה"שבע קהלות" במדינת בורגנלנד), ובשמה התפרסם כל ימיו בשם "הרב מצעהלים". לאחר כיבוש אוסטריה על ידי הנאצים, בשנת תרצ"ח, עקר לארה"ב בברכתו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא, והתיישב בברוקלין. שם ייסד ועמד בראשות קהילת "ערוגת הבשם". היה מהעומדים על משמרת היהדות החרדית בארה"ב, בפרט בענייני כשרות וטהרה. עמד בחזית הקמת עולם התורה והחסידות בארה"ב, יחד עם בן-אחיו האדמו"ר מפאפא בעל "ויחי יוסף", שנפשו הייתה קשורה בנפשו. בהלווייתו נפרד ממנו בעל ה"ויחי יוסף" בבכיות נוראות, ובתוך דברי קדשו אמר עליו במליצה את הפסוק: "דודי" ירד לגנו, ל"ערוגות הבושם"... לאחר פטירתו נדפסה סדרת ספריו "מגדלות מרקחים" – שו"ת, חידושים, דרשות על התורה והמועדים.
אגרת אויר, 30.5X21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.
אוסף גדול של למעלה משבעים מכתבים ומסמכים חתומים (רשימות ודו"חות תורמים), שנשלחו מרבנים ואדמו"רים, גבאי צדקה ותורמים שונים, אל "כולל שומרי החומות – כולל אונגארן". הונגריה, טרנסילבניה וארצות שונות, שנות התר"פ-התר"צ בקירוב.
בין הרבנים החתומים באוסף שלפנינו:
• רבי בנימין פוקס אב"ד גרוסוורדיין "נשיא הכולל שומרי החומות". • האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד ניר-באטור (2 מכתבים). • רבי מאיר ליב פרייא אב"ד שוראן. • רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין אב"ד וויטצען. • רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר. • רבי מוזס חיים ליטש-רוזנבוים אב"ד קליינוורדיין. • רבי שאול רוזנברג אב"ד ראצפרט. • האדמו"ר רבי אליעזר ליפא הלוי זילברמן מראצפרט – בן הרה"ק רבי משה מראצפרט ונכד הרה"ק רבי הירצקא מראצפרט (3 מכתבים). • רבי חיים הלוי זילברמן (3 מכתבים). • האדמו"ר רבי נפתלי גרוס מקרסטיר-ברבשט (חתן האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרסטיר). • רבי יוסף מאיר משה הכהן שטיינר אב"ד אילאק – חתן רבי הילל ל"ש מקולומייא (3 מכתבים). • רבי ישראל הילל יצחק הכהן שטיינר אב"ד אילאק. • רבי יעקב שלום סופר, שארוש-פאטאק. • רבי משה אליעזר דונט אב"ד עיר-חדש. • רבי צבי סג"ל פראגר אב"ד פאפראד. • רבי חיים יעקב משה קרויס אב"ד רגנדורף. • רבי משה בונם קרויס אב"ד באדען (3 מכתבים). • רבי ישראל ברודא דומ"ץ מיהלאוויץ (בעל "אשי ישראל"). • רבי שלום צבי אדלער אב"ד דיוסג (הסמוכה לגרוסוורדיין). • רבי ירחמיאל קצבורג אב"ד אזד. • רבי יצחק צבי סופר אב"ד טמשוואר פאבריק (3 מכתבים). • רבי צבי הירש הכהן אב"ד דרעטשקא. • רבי משה חיים גרינפלד אב"ד סנפטר (5 מכתבים). • רבי אפרים גרינפלד אב"ד רימאסעטש (2 מכתבים). • רבי מנחם הכהן פישר אב"ד שארוואר. • רבי מרדכי ליב פישר אב"ד נאדי-קאטא. • רבי מנחם מנדל שיק אב"ד סיקסא. • רבי אשר אנשיל שיק, סיקסא. • רבי אליעזר ברומר הלוי ראב"ד סאניק. • רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש אב"ד קאפיש. • רבי פרץ טוביה שטיין אב"ד דיוסגור. • רבי מנחם מנדל טננבוים אב"ד טארנא. • רבי משה טננבוים אב"ד מילדוי סעפשי (4 מכתבים). • רבי חיים סופר שרייבר אב"ד אראד. • רבי אברהם אהרן כ"ץ ראב"ד נייטרא. • רבי אלכסנדר חיים שוורץ אב"ד גוראהאנץ. • רבי ישראל הלוי יונגרייז אב"ד נאדידבר. • רבי בן ציון סניידערס אב"ד ראאב. • רבי אלעזר זינגר אב"ד רימאסאמבאט. • רבי שלום ווידער אב"ד נירדהאז. • רבי בן ציון הלוי אונגאר (בנו של רבי שמואל דוד אב"ד נייטרא). • ועוד מכתבים רבים.
77 מכתבים וגלויות, חלקם הגדול על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. חלקם עם קרעים חסרים ופגעי אש (ניצלו משריפה), עם פגיעות בטקסט.
אוסף של שלושים ושמונה טפסים רשמיים – תעודות לידה, תעודות נישואין ותעודות פטירה שהונפקו עבור יהודים מקהילות שונות בהונגריה-אוסטריה והסביבה. [הונגריה-אוסטריה והסביבה, תרט"ו-תש"י 1855-1950]. הונגרית וגרמנית.
טפסים רשמיים, חלקם כתובים בכתב-יד וחלקם מודפסים וממולאים בכתב-יד, חתומים בידי רבני העיר ופקידי הקהילה ובחותמות רשמיות של הקהילה.
האוסף כולל בין היתר: • טופס מטעם רשויות העיר טרופאו (תרט"ו). • טופס מטעם קהילת בודפשט (תרל"ו). • טופס בחתימת רבי שרגא פייש פולק אב"ד טורוק-בעטשע ווייטצען (תרמ"ו). • טופס עם חותמת קהילת צאנז (תרמ"ז). • טופס עם חתימת רב העיר טמשוואר וחותמת הקהילה (תרמ"ז). • טופס בחתימת רבי יצחק צבי שווארץ אב"ד נייפעסט והגליל ובחותמת הקהילה (תרנ"ב). • טופס בחתימת רבי יעקב שטיינהארט אב"ד אראד (תרמ"ד). • שני טפסים בחתימת רבי ליפא רוזנברג ובחותמת קהילת אראד (תרנ"ג/תרנ"ה). • טופס עם חותמת קהילת קסג (תרע"ד). • טופס עם חותמת קהילת טרנוב (תרנ"ד). • טופס עם חותמת קהילת וינה (תרע"ה). • טופס עם חותמת קהילת פשמישל (תרפ"ב). • טופס תעודת נישואין של רבי משה נתן שיק אב"ד מישקולץ (ב"ר מאיר שיק אב"ד אונוד), עם בתו של רבי משה בנימין זאב ליכטנשטערן אב"ד אורמין (בודפשט, תרפ"ג). • טופס בחתימת רבי ארנולד גרינפלד רבה של אגר ובחותמת הקהילה (תרפ"ה). • טופס בחתימת רבי משה אשר עקשטיין אב"ד סערעד ובחותמת הקהילה (תרצ"ז). • טופס בחתימת רבי יוסף יחיאל (ינו) בוקסבוים דומ"ץ גאלאנטא ובחותמת הקהילה (תרצ"ח). • טופס בחתימת רבה של צעגלעד ובחותמת הקהילה (תרצ"ח). • טופס בחתימת ד"ר מאנו הרצוג רבה של קאפושוואר ובחותמת הקהילה (ת"ש). • טופס עם חותמת קהילת מונקאטש (תש"א). • טופס עם חותמת קהילת סיגט (תש"ב). • טופס בחתימת רבי בן ציון הלפרט אב"ד האידו-נאנאש (תש"ב). • טופס תעודת לידה של רבי שמואל שמעלקא גינסבורג אב"ד מעדיעש, עם חותמת הקהילה (תש"ב). • טופס עם חתימת רבי דוד גרוס מנג'קרש (תש"ג). • טופס של קהילת בודפשט (תש"ה). • טפסים לאחר השואה של קהילות בודפשט, מישקולץ ואויהעל. • טפסים נוספים.
[38] דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
אוסף של 67 טפסים ומסמכים המתעדים את מינויים, בחירתם ותפקידם של רבני הונגריה ערב השואה. [הונגריה והסביבה, מרביתם משלהי שנות ה-30 וראשית שנות ה-40]. הונגרית (ומעט רומנית).
הצהרות, תעודות, אישורים, פרוטוקולים, תרגומים והעתקי מסמכים שונים, חלקם כתובים בכתב-יד וחלקם מודפסים וממולאים ביד, עם חתימותיהם של ראשי ומנהיגי קהילות הונגריה, חותמות רשמיות של הקהילות, וחתימות וחותמות פקידי הרשויות המקומיות; כמה מהם נושאים גם את חתימות-ידם של הרבנים וחותמות רשמיות שלהם.
לפנינו תיעוד נדיר ויוצא דופן לתולדות הרבנים וקהילותיהם ערב השואה והחורבן הגדול בהונגריה, הכולל פרטי מידע רבים שאינם ידועים ממקורות אחרים. מרבית הרבנים וראשי הקהילה החתומים על הטפסים שלפנינו נספו בשואה.
האוסף כולל:
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי אהרן צבי קסטנבוים דומ"ץ טיסא-אוילאק (Tiszaújlak), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• טופס בעניין כהונתו של רבי חיים פרידמן אב"ד סאמאטאר (Szomotor), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישרון סאמאטאר יע"א".
• טופס בעניין כהונתו של רבי מאיר לייפער כרב בית המדרש "ישראל יעקב" בחוסט (בן האדמו"ר רבי שמואל שמעלקא לייפער מחוסט, בן האדמו"ר רבי ישראל יעקב לייפער מחוסט-נדבורנה), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתיה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי שלום גולדנברג אב"ד סט. מיקלאש (Szentmiklós; כנראה מנכדי הגאון רבי שלום גולדנברג אב"ד סוואליווע בעל "דברי שלום"), אחד מהם בחתימת-ידו וחותמתו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ אב"ד מונקאטש (חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש), ובחותמת הקהילה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של הגה"צ רבי אהרן כהנא אב"ד ביסטרא (Petrova bisztra; בן-בתו של האדמו"ר הראשון מספינקא רבי יוסף מאיר ווייס בעל "אמרי יוסף").
• טופס בעניין רבנותו של רבי צבי זאב וואלף גולדברגר בברגסס (בעל "אלף זעירא").
• טופס בעניין רבנותו של האדמו"ר רבי משה דוד פרידלנדר מגרוסוורדיין (בן האדמו"ר מבורגא רבי מנחם מענדל פרידלנדר).
• שני טפסים חתומים בידי רבי שמואל לנדא אב"ד ביטשקוב (Nagybocskó), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "אויט ארטה איזר קולטוסגעמיינדע גרויס ביטשקוב".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יעקב זיידנפלד אב"ד פּאליען-קאבילצקי (Gyertyánliget), עם חתימות וחותמות רב המחוז רבי שמואל לנדא אב"ד ביטשקוב, וחתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל ארטה' דק"ק דיערטיאנליגעטי".
• טופס בעניין כהונתו של רבי משה דוב בער (ב"ר שלום נח) לנדא אב"ד ווערעצקי, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• ארבע טפסים המתעדים את מינוי רבי יצחק בעלז ורבי ברוך גרינצוויג לרבנות טרנווה (Ternovo), על מקום חמיהם הישיש, ה"טערנעווער רב" – הגה"ק רבי שלמה אליעזר הלוי וויזעל; עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "אויט. ארטה. איזר. קולטוסגעמיינדע טערניווע" / "קהל עדת ישרין דק"ק טארניווע".
• טופס בענינו של רבי מאיר ווייס רב בראסוויגעף (אראסוועג; Oroszvég), עם חתימת ראש הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורין אויט' ארטה' – אראסוועג".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יעקב פעלבערבוים אב"ד זאפסאן (Zápszony) והגליל, עם חתימת ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורין זאפסאן".
• ארבעה טפסים בעניין כהונתו של רבי אוסקר קליין מסעליש אב"ד זאריטש (Zapson) ואניק (Onok); עם חתימות ראשי הקהילות וחותמותיהן: "קהל עדת ישורין דק"ק זאריטש" / "חותם קהל אניק".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי שלמה יצחק הכהן שנפלד אב"ד טיסא-אוילאק (Tiszaújlak), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמותיה.
• שלושה טפסים בעניין רבנותו של רבי יצחק (איגנץ) שוורץ בטיסא-אוילאק (Tiszaújlak); עם חתימות ראשי הקהילה והחותמת: "בית המדרש ספרד"; מצורפות שלוש תעודות הסמכה של רבי יצחק שוורץ: האחת מאת רבי שלמה יצחק הכהן שנפלד אב"ד טיסא-אוילאק, השנייה מאת רבי שמואל יחיאל מושקוביץ אב"ד וועלקי-פאלאד והשלישית מבית המדרש לרבנים במונקאטש.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יקותיאל יהודה (זלמן) האלפערט אב"ד נאנאש (Hajdúnánás), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורין ארטה. ה. נאנאש".
• טופס בעניין כהונתו של רבי משה האלפערט אב"ד אויבער-אפשא (Felsőapsa), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמותיה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי שמואל עדעלהויך אב"ד ברקסובו (Barkaszó) וסערניע (Serne), על מקום אביו רבי נתן עדעלהויך; עם חתימות ראשי ומנהיגי שני הקהילות וחותמותיהן: "ארטה. איזר. געמיינדע בארקאסאווא" / "איזראעליטישע געמיינדע סערניע".
• שלושה טפסים בעניין כהונתו של רבי זאב שעפטיל העניך ב"ר נתן (שטרובאך) עדעלהויך דומ"ץ איסקא והגליל, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתיה: "קהל עדת ישורן דק"ק איסקא".
• שני טפסים בעניין רבי נתן יוסף צימטבוים רב בית הכנסת "אוהל יששכר" בגרוסוורדיין (Nagyvárad; נכד הגאון רבי פנחס צימטבוים אב"ד גרוסווארדיין), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין כהותו של רבי דוד גרוס אב"ד טאב, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יצחק (איגנץ) גרוס אב"ד טורן (Toronya), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין רבי יחיאל דוד זאלצר ר"מ בישיבה בסערדאהעלי (בן הגאון רבי מרדכי זאלצר ממונקאטש וחתן הגאון רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד סערדאהעלי).
• טופס בעניין כהונתו של רבי אברהם אליעזר ציטרון אב"ד דאראג (Hajdúdorog), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין רבי שלמה צוקר אב"ד נ' האלאס (Nagyhalász), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• טופס בעניין כהונתו של רבי חיים צבי פריעד אב"ד קאפיש (Veľké Kapušany), על מקום אביו הרה"צ רבי יעקב מאיר פריעד (בן האדמו"ר מקאפיש רבי יהושע העשיל הכהן פריעד), עם חתימת ראש הקהילה וחותמתה: "אויט' ארטה' איזר' געמיינדע דק"ק קאפיש".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי משה וויינברגר ממונקטש אב"ד ניאגובה (Nyagova), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתיה: "קהל עדת ישורין ניאגעב".
• טופס בעניין כהונתו של רבי משה דוב ווייסברגר אב"ד טארקאני, עם חתימת ראשי הקהילה וחותמתה.
• טופס בעניין כהונתו של רבי זאב (וילמוס) ליכטנשטיין כרב "בית המדרש של ר' יעקב פארקאש ז"ל – חוסט", עם חותמת בית המדרש.
• טופס בעניין כהונתו של רבי אברהם יעקב גולדנברג כרב בית הכנסת "שבת אחים" במונקאטש, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמת בית הכנסת.
• טופס בעניין כהונתו של רבי יוסף יוסופוביץ' אב"ד באגראוויץ (Falucska), עם חתימת נשיא הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורון באגראוויץ".
• טפסים נוספים.
[67] טפסים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.
למעלה מ-20 מכתבים ומסמכים העוסקים בהצלת רבנים בתקופת השואה ובמשלוח חבילות סיוע לבני ישיבת נוברהדוק בגלות סיביר. ארץ ישראל, [ת"ש-תש"ח 1942-1948].
• מכתב מאת הגאון רבי מאיר קרליץ (אחיו הבכור של ה"חזון איש"), בענין הצלתו של הגאון רבי יוסף ברקוביץ (בעל "חלקת יוסף", ראש ישיבת "מהרש"א" באוסטראה, ווהלין). ירושלים, אב [ת"ש 1940].
• מכתב מאת הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק (על נייר מכתבים של "ועד העזרה לרבנים ובני ישיבה, שארית הפליטה ברוסיא, פולניא, ושאר הארצות שנשתחררו"), בענין משלוח חבילות מצה. ירושלים, תש"ה [1945].
• שלושה מכתבים מאת הרב מביאליסטוק-תל אביב רבי שמואל אהרן שצ'דרוביצקי, אל רבי בן ציון ברוק, בענייני הצלה ובענייני משלוח חבילות סיוע לבני הישיבה בגלות סיביר. תל-אביב, תש"ג-תש"ד [1943-1944].
• שני מכתבים אל רבי בן ציון ברוק, בענייני הצלה ומשלוח חבילות סיוע לבני הישיבות – מכתב "ועד ההצלה לרבנים ובני ישיבה" (ירושלים, תש"ג); ומכתב ישיבת "שארית ישראל" (כפר אתא, תש"ג).
• שלושה מכתבים מאת ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים הגאון רבי אליעזר בן ציון ברוק, אל הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ואל רבי יחיאל מיכל קוסובסקי אב"ד יוהנסבורג – בענין הצלתם של רבי ישראל מובשוביץ משגיח ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק ורבי יצחק אורלאנסקי ר"מ ישיבת נובהרדוק בקובל, ובענין משלוח חבילות הסיוע לבני ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק אשר הוגלו ע"י הרוסים לסיביר (יחד עם ר"י מובשוביץ ועם רבי יהודה ליב נקריץ חתן ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן). ירושלים, תש"ב-תש"ג [1942-1943].
• ארבעה דפים (מודפסים במכונת כתיבה עם הוספות בכת"י) עם רשימת הרבנים והבחורים המקבלים את חבילות הסיוע ומקום הימצאם, ורשימה נפרדת של המקבלים נעלים סוודרים ותרופות (ירושלים, תש"ד בקירוב).
• עשר קבלות שקיבל רבי בן ציון ברוק מאת "ועד העזרה לרבנים ובני ישיבות ברוסיא", בעד שליחת חבילות של מצות לפסח לבני הישיבה (עם כתובותיהם בגלות קזחסטן והקווקז). ירושלים-תל אביב, שבט תש"ה [1945].
• מכתב "המדור לחיפוש קרובים" של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, אל רבי בן ציון ברוק, כי התקבלה עבורו הודעה מאת ר' דניאל אנגלברג השוהה באיטליה (ירושלים, תש"ח).
[26] דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.