ספר בדק הבית, תיקונים, הגהות ותוספות לספר בית יוסף, מאת רבי יוסף קארו. ונציה, דפוס זאניטו זאניטי, שס"ו [1606]. מהדורה שנייה.
ספר בדק הבית נדפס עשרות שנים לאחר פטירתו של רבי יוסף קארו, על פי קונטרסים שכתב לעצמו לאחר הדפסת המהדורה הראשונה של ספרו "בית יוסף". ההערות המופיעות בספר זה הוכנסו כתיקונים בסוגריים במהדורות המאחרות יותר של ספר בית יוסף.
מהדורתו הראשונה של הספר נדפסה בשאלוניקי שס"ה, כשנה קודם להדפסת מהדורה זו. בהקדמת המגיה רבי יצחק גרשון לספר שלפנינו, הוא מספר על מלאכתו לעשות "בדק" והגהות לספר "בדק הבית". הוא מתייחס למהדורת סאלוניקי, שנדפסה באותיות "מטושטשים במאד מאד ואין צורות האותיות ניכרות....", והוא כותב ש"הדפוס הנז' השמיט כמה דברים שלא הבין העתק המובא לפניה'...".
בדף האחרון חתימת הצנזור Giovanni Domenico Carretto משנת 1628. מעבר לדף חתימת צנזור נוסף: Clemente Renatto.

[2], סח דף. ספירת דפים משובשת. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. סימני עש זעירים בדפים הראשונים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בכותרת אחד מהדפים. כריכת קרטון ישנה.

ספר צמח דוד, לקסיקון שורשים עברי וארמי, עם ביאורים בלטינית ואיטלקית, מאת רבי דוד מן התפוחים, "רופא מובהק ופילוסוף מעיר ספוליטי". ונציה, דפוס זואן די גארה, [שמ"ז] 1587. עברית, ארמית, לטינית ואיטלקית.
הלקסיקון ערוך לפי הא"ב העברי, בשתי עמודות. בעמודה הימנית "מלות עבריות" ובשמאלית "מלות נכריות" (ארמית, לשון חז"ל וכו').
בראש הספר נדפסה הקדשת המחבר לאפיפיור סיקסטוס החמישי, פברואר 1587 (בלטינית), והקדמות בלטינית, באיטלקית ובעברית. בהקדמה העברית: "ספור קצת התלאות אירעו למחבר משני נעוריו עד היום" – מאורעות בחייו של המחבר ומשפחתו. בסוף ההקדמה: "יום ו כא שבט שנת שמז".
רישומים בדף המגן האחורי: "שמחה קלימאן"; "אברהם סראוואל"; "שלמה סרוואל...". באותו עמוד חתימת הצנזור:
מעבר לעמ' האחרון חתימת הצנזור Giovanni Domenico Carretto משנת 1610.

5, [1], 62-5, רלח דף. 29 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים. סימני עש. דף שער ודפים וקונטרסים נוספים מנותקים. כריכת עור עתיקה, פגומה ומנותקת, וללא שדרה.

ספר החיים, דברי מוסר, דרושים והנהגות ישרות, מאת רבי חיים בן בצלאל מפרידברג, אחי המהר"ל מפראג. קראקא, דפוס יצחק בן אהרן מפרוסטיץ, [שנ"ג 1593]. מהדורה ראשונה.
בדפים ב/2 – ג/1 הקדמת המביא לדפוס, רבי יצחק הכהן כ"ץ, חתן המהר"ל מפראג.
בראש השער מופיעה הבקשה (מתוך תפילות הימים הנוראים): "כתבינו בספר חיים טובים".
החיבור מחולק לחמשה חלקים: "ספר זכיות", "ספר חיים טובים", "ספר פרנסה וכלכלה", "ספר סליחה ומחילה" ו"ספר גאולה וישועה".
רישומי בעלות עתיקים משנת תל"א בדף האחרון. הרישום הראשון: "מודה אני ח"מ שקנה צבי בר יעקב מולהזין במדינת בומברג מהמלמד שלי כהר"ר יעקב חתן ליב קסוויץ מפראג פה ערלינגא יום ו' י"א תמוז תל"א לפ"ק נאום אברהם בן הר"ר שמואל יעקב זצ"ל הכ"מ פה ערלנגן". רישום נוסף [קצוץ מעט]: "קנית[י] זה ספר ממהר"ר יעקב חתן ליב קסוויץ מפראג בק"ק ערלינגא יום ו' י"א תמוז שנת תל"א לפ"ק... [צבי בר] יעקב שליט ממגורשי אייזן שטאט...".

הגהה ותיקון קטן בכתב-יד בדף ג/2. חתימה בדף לד/2: "דוד בן לא"א מהור"ר משה ישעי' אלחנן זצ"ל".

נא, [1] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי שעווה ודיו כהים במספר דפים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

שני ספרים מדפוסי שנות הש' כרוכים יחד:

• ספר פרקי רבי אליעזר. [ונציה, דפוס זואני זאניטי, שס"ח 1608].
קולופון בדף האחרון: "ותשלם כל המלאכה מלאכת שמים, יפה וברה מזוקקת שבעתים, פה ויניציאה העיר הגדולה אשר תחת ממשלת השררה יר"ה, בשנת שס"ח לפ"ק ע"י זואני זאניטי...".
• ספר לחם דמעה, פירוש על מגילת איכה, עם הפנים, מאת רבי שמואל די אוזידה. [ונציה, דפוס דניאל זניטי, ש"ס 1600]. מהדורה ראשונה.
בסוף הספר מופיעים מפתחות הפסוקים, מאת המגיה, רבי יצחק גרשון, המתייחס בהערתו גם לטעויות דפוס בספרים, כי "מדרך הפועלים לעשותם, ובפרט בעלים הנדפסים ביום השבת".
במספר מקומות בשני הספרים, חתימות ורישומי בעלות של רבי משה ב"ר שלום אבוזאגלו (בכתיבה מרובעת, בינונית ועם עיטורים מסולסלים): "משה א"א שלום אבוזאגלו נר"ו ס"ט"; "מקנת כספי אני עבד משה השם בהל"א [=ברוך הוא לעולם ועד], משה א"א שלום אבוזאגלו נר"ו ס"ט, בעשרים מוזונאת [=שם מטבע] ממסיר"ה [=ממטבע מולאי סלימאן ירום הודו], פה ארבאט [רבאט] יע"ה שנת התנ"ח ליצירה". מסתבר שהוא הגאון המקובל רבי משה בוזאגלו, אביו ורבו המובהק של המקובל רבי שלום בוזאגלו בעל "מקדש מלך". ראה בהקדמת רבי שלום לחיבורו "מקדש מלך", בו מזכיר בחתימתו את שמו ואת שם אבותיו: "שלום בוזאגלו בן יכבד אב ורבו מובהק למד ולימד... הרביץ תורה בישראל... והשאיר אחריו... חברת תלמידים אשר אור תורתם זורח היום במבצר מתא סאלי... כבוד אדוני אבי רכב ישראל ופרשיו כמהור"ר משה זלה"ה... בן לאותו צדיק חסיד ישר ונאמן... כמהור"ר שלום זלה"ה בן בנו של אותו זקן שקנה חכמה.... הדיין המצויין כמהור"ר משה זלה"ה..." [רבי שלום בוזאגלו בעל "מקדש מלך" נולד בשנת ת"ס בסאלי הסמוכה לרבאט. על אביו רבי משה ראה: מלכי רבנן, דף צו].
בשער ובראש מגילת איכה מופיעות חתימות "ע"ה יעקב בוזאגלו".
שתי הגהות [קצוצות] בכתיבה מערבית.

פרקי רבי אליעזר: נ דף. דף מה נכרך במהופך. לחם דמעה: ב-קיט, [1] דף. חסר דף השער. 17.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, הספר הראשון ותחילתו של הספר השני במצב בינוני, רובו של הספר השני במצב טוב-בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי ועקבות רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הדבקות נייר מעבר לדף השער של הספר הראשון. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכה חדשה.

ספר "עין יעקב" – חלק ראשון "עין ישראל" (כולל ספר בית לחם יהודה), וחלק שני "בית ישראל", מאת רבי יעקב ן' חביב. ונציה, דפוס פייטרו אלויסי ולורינצו בראגאדיני בבית ייואני קאליאוני, שפ"ה 1625. שלשת הספרים בכרך אחד.
בראש הספר הקדמת המגיה, רבי יעקב ב"ר משה יוזביל סג"ל, המשבח את מעלות המהדורה שלפנינו.
בסוף החלק הראשון, כו דף עם שער מיוחד: ספר בית לחם יהודה, מפתחות לספר עין ישראל, מאת רבי יהודה אריה ממודינא. ונציה, שפ"ה 1625. דפוס פייטרו אלויסי ולורינצו בראגאדיני בבית ייואני קאליאוני. מהדורה ראשונה.

ספר "עין יעקב", המקבץ את אגדות חז"ל שבתלמוד בבלי (ומעט מתלמוד ירושלמי), עם ליקוטים מפירושי הראשונים, נתחבר על ידי הגאון רבי יעקב ן' חביב, מחכמי ספרד בדור הגירוש. רבי יעקב עזב את ספרד עם המוני הגולים והתיישב בשאלוניקי, שם הרביץ תורה לרבים. הוא הספיק להדפיס את החלק הראשון של החיבור, אך לא זכה להשלימו עד שנפטר. את החלק השני השלים והדפיס בנו – הגאון מהרלב"ח. ספר עין יעקב עלה על המוקד בשריפת התלמוד באיטליה (בשנים שי"ג-שי"ד). לאחר השתדלות הותר ליהודים להדפיס את הספר, אך בשינוי שמו ל"עין ישראל". החלק הראשון על מסכתות ברכות-חגיגה נקרא "עין ישראל", והחלק השני על מסכתות יבמות-עוקצין נקרא "בית ישראל". הספר זכה לתפוצה רחבה, הפך לספר יסוד ונדפס במאות מהדורות. במהלך הדורות הוקמו בקהילות ישראל קבוצות מיוחדות ללימוד הספר (שכונו על פי רוב "חברת עין יעקב"), וחיבורים רבים נכתבו עליו.
רישומי בעלות בדף השער של החלק הראשון: "קנין כספי מאת – יהושע כצ"י מאסטי – אני יצחק פואה בכ"מ שלמה פואה". חתימה בדף המגן הקדמי: "יחזקאל אליעזר באקי".
בדף [2], רשימה של שמות אנשים, עם הכותרת "חברים מקשיבים".

חלק ראשון: ד, קצה, כו דף. חלק שני: קצ דף. מצב כללי בינוני. כתמים רבים, בהם כתמים כהים, וכתמי ועקבות רטיבות עם סימני עובש. קרעים חסרים גדולים בדף השער של החלק הראשון וקרעים קטנים בדף השער של החלק השני, עם פגיעות רבות במסגרות השער המאויירת בחלק הראשון (דף השער של החלק הראשון הודבק על נייר לחיזוק וחלק מהמסגרת הושלמה ביד), וקרעים במספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה ישנה ובלויה, עם שדרה קרועה ומנותקת.

מקור: אוסף פרופ' אליה שמואל הרטום.