מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- book (199) Apply book filter
- print (117) Apply print filter
- letter (96) Apply letter filter
- מכתבים (92) Apply מכתבים filter
- earli (83) Apply earli filter
- חסידות (80) Apply חסידות filter
- ספרים (76) Apply ספרים filter
- יד (73) Apply יד filter
- manuscript (73) Apply manuscript filter
- דפוסי (71) Apply דפוסי filter
- ירושלים (61) Apply ירושלים filter
- בודדים (61) Apply בודדים filter
- הראשונים (61) Apply הראשונים filter
- ודפים (61) Apply ודפים filter
- ונדירים (61) Apply ונדירים filter
- broadsid (61) Apply broadsid filter
- hebrew (61) Apply hebrew filter
- jerusalem (61) Apply jerusalem filter
- rabbi (57) Apply rabbi filter
- ספרי (55) Apply ספרי filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- כתבייד (43) Apply כתבייד filter
- th (43) Apply th filter
- document (40) Apply document filter
- כתבי-יד, (39) Apply כתבי-יד, filter
- manuscripts, (39) Apply manuscripts, filter
- וקבלה (38) Apply וקבלה filter
- chassid (38) Apply chassid filter
- kabbalist (38) Apply kabbalist filter
- רבני (34) Apply רבני filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וכתבי-יד (30) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (30) Apply וכתבייד filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- poland (28) Apply poland filter
- חתימות (26) Apply חתימות filter
- עותקים (26) Apply עותקים filter
- מיוחסים (26) Apply מיוחסים filter
- יהדות (26) Apply יהדות filter
- gloss (26) Apply gloss filter
- import (26) Apply import filter
- jewri (26) Apply jewri filter
- ownership (26) Apply ownership filter
- signatur (26) Apply signatur filter
- stamp (26) Apply stamp filter
- דפוס (24) Apply דפוס filter
- ודברי (24) Apply ודברי filter
- chabad (24) Apply chabad filter
- item (24) Apply item filter
- rebb (24) Apply rebb filter
אוסף של למעלה מ-150 מכתבים (על גבי גלויות) ששלחו גולי סיביר מבני ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק שבבירז', אל רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים. [סיביר, קזחסטן וצפון-הקווקז (רוסיה), לודז' (פולין) ומקומות נוספים, תש"ב-תש"ו 1942-1946 בקירוב]. יידיש (אחדים מהם בעברית ורוסית).
לפנינו תיעוד נדיר, מקיף ויוצא-דופן של תלמידי ישיבת נובהרדוק-ביאליסטוק בתקופת גלותם בערבות סיביר, ובעיירות הנידחות בקזחסטן ובקווקז, ובדרכם לפולין ולארצות החופש לאחר תום מלחמת העולם השניה. במכתביהם מודים התלמידים לרב ברוק על משלוח חבילות הסיוע מארץ ישראל; מתארים את העבודה המפרכת, התנאים הקשים וחיי הלחץ והדחק במחנות ובקולחוזים; כותבים על המחסור בתשמישי קדושה, ספרי קודש, תפילין וציצית, ארבעת המינים ומצות לפסח; מוסרים פרישת שלום לקרוביהם ולמכריהם בחו"ל; מבררים אודות השמועות הנוראיות מחורבן יהדות אירופה ומבקשים מידע על גורל חבריהם, אחיהם וקרוביהם; מתארים את תקוותם למפלת הגרמנים, ותקוותם לניצחון הצבא האדום ולנקמת העם היהודי; כותבים על תכניותיהם ליציאה מגלות רוסיה ושיבתם חזרה לביתם בפולין בדרכם לארץ ישראל, ועוד.
האוסף כולל מכתבים רבים מאת ראשי ישיבות נובהרדוק וגדולי התלמידים, בהם: אחד-עשר מכתבים מאת ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ ורעייתו הרבנית עטל נקריץ (בת ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן ונכדת הסבא מנובהרדוק); שלושה מכתבים מאת ר' יעקב גאלינסקי (לימים המגיד הנודע ר' יענקל'ה גלינסקי), מגדולי ישיבת נובהרדוק בפינסק ובקובל; שני מכתבים מאת רבי חיים זייצ'יק, ראש ישיבת נובהרדוק בבוטשאטש; מכתב מאת רבי יצחק אורלאנסקי, ר"מ בישיבת נובהרדוק בפינסק וקובל; שמונה מכתבים מאת ר' רפאל וואלדשאן ואמו הרבנית גיטל וואלדשאן (אשת רבי יצחק אלחנן וואלדשאן – דער שערשאווער, אחות רבי חיים שמואלביץ ונכדת הסבא מנובהרדוק); מכתב מאת רבי משה רוגינסקי, מראשי כולל "בית יוסף" בווילנא; ומכתבים רבים מאת בני הישיבה הבחורים: ר' יעקב פסטרנק מלוצק, ר' חיים רוכלסמן מקורוב, ר' משה הלמאן מפאפא, ר' יעקב יהושע מאבע משברשין, ר' פנחס מנחם מלאך מאוסטרלנקי, ר' שלמה נפתלי הערץ סמיטיצקי (דרוגוצינער), ר' אהרן צבי הירש נודעל, ר' צבי הירש שמוטס, ר' יצחק שעווקעס, ר' ירחמיאל דאמב מאוסטרובה, ר' נתן מאיר רוזן, ר' יקותיאל פוקס, ר' פנחס אינגברמן (מגולי סיביר עם ר"י מובושוביץ; נהרג בהמשך בדרכו לארץ ישראל בהפלת המטוס שבו נסע מעל שמי בולגריה), ר' אברהם יצחק לינצברג, ר' חיים יוסף לוביאטובסקי, ר' יוחנן לייביקער מאוסטרובה, ר' ראובן וואפנער מאוסטרולנקה, ר' יעקב יורקביץ, ר' בנימין גרודקה מהוסאקוב, ר' קהת בארעק, ר' משה טורנער מבנדין, ר' נח רוכמאן, ר' שלמה פייגא ממאקוב, ר' בן ציון קעניג, ר' אהרן ליב פינקלשטיין, ר' ישראל צבי פרידלנד מקרשוב, ר' יחיאל רוזנצווייג, ר' לייב עמערט, ר' מענדל שפיטאלני, ר' אברהם אליהו גלזרמן, ר' שלמה מרגולין, ר' בן ציון הרשפלד, ר' יצחק פרעטיר, ר' משה ברנשטיין, ר' יעקב חארעס, ר' חנניה בארינאוו, ר' לייביש קראוונער, רבי יעקב שלאנג, ואחרים.
האוסף כולל בנוסף:
• שני מכתבים עם ברכת שנה טובה, מאת משגיח הישיבה הגה"צ רבי ישראל מובשוביץ, ומאת רבי יקותיאל פוקס. פראג, תשרי תש"ז (1946). • מכתב ארוך בן שלושה עמודים מאת רבי יחיאל פישקין מרוביזראוויטש (לימים אב"ד שאבלי), בו הוא מתאר מעט מקורותיו בתקופת השואה ומספר על הידיעות שקיבל מגלות ישיבת נובהרדוק-בירז' ברוסיה (אוסטיה, איטליה, כסלו תש"ו 1945). • מכתב מאת הרבנית פרומה רפפורט (אשת רבי דוד רפפורט בעל "צמח דוד"). • מכתב אל רבי הלל ויטקינד. • שבעה דפים (מודפסים במכונת כתיבה) עם רשימת הרבנים והבחורים המקבלים את חבילות הסיוע, מקום הימצאם, ותאריך שליחת החבילות. • מספר מעטפות-מכתבים.
רקע
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סיפחה ברית המועצות את פולין המזרחית ובכללה גם את העיר ביאליסטוק בה שכנה ישיבת נובהרדוק בראשותו של רבי אברהם יפה'ן, חתנו ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ והמשגיח המוסרי רבי ישראל מובשוביץ. תלמידי הישיבה אשר סירבו לחיות תחת השלטון הקומוניסטי, נמלטו יחד עם הנהלת הישיבה לעיר וילנה הליטאית. בקיץ ת"ש פלשו הרוסים לליטא, ובחורי הישיבה נאלצו לנדוד הלאה לעיירה הקטנה בירז' שעל גבול לטביה, שם המשיכו ללמוד מספר חודשים נוספים, תוך כדי ניסיון למלט את עצמם ולהשיג אשרות כניסה לארצות שאינן תחת שליטת הגרמנים או הרוסים. בשנת תש"א הצליח ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן להשיג אשרת כניסה לארצות הברית ולהגיע לניו יורק עם קבוצה מצומצמת של תלמידים. לבני הישיבה הנותרים בבירז' הציעו השלטונות הרוסים אזרחות סובייטית, ולאחר שסירבו הם הוגלו כ"אויבי העם" לערבות סיביר (מרביתם של בני הישיבה שלא הוגלו ונותרו בבירז', נרצחו בהמשך ע"י הגרמנים).
בשתי קבוצות הוגלו כשישים מבני הישיבה לסיביר – הקבוצה הקטנה נשלחה עם רי"ל נקריץ למחנה כפיה באזור נידח סמוך לפארביג (Parbig) שבמחוז טומסק; קבוצה גדולה יותר נשלחה עם משגיח הישיבה רבי ישראל מובשוביץ אל מחנה כפייה בסביבות העיר קרסנויארסק. שתי הקבוצות הועסקו בעבודות פרך וסבלו מעינויים קשים, מרעב וממחלות. אך למרות התנאים הקשים, המשיכו הבחורים לשמור בגבורה ובמסירות נפש על לימוד התורה וקיום המצוות בסתר.
בשלהי שנת תש"א, הותר לקבוצת הגולים עם ר"י מובשוביץ לצאת מהמחנה ולהתיישב בפנים רוסיה. בשל האקלים החם, בחרה הקבוצה לנדוד דרומה, לעיר מרקי שמחוז ז'אמבול בקזחסטן. אולם גם במרקי לא שפר עליהם גורלם. כדי להתקיים נאלצו הבחורים לעבוד עבודה מפרכת ומסוכנת ב'קולחוז' (משק שיתופי), ורבים מהם מתו מרעב וממחלות. כשלוש שנים לאחר מכן, באביב תש"ד, שוחררה גם הקבוצה של רי"ל נקריץ מגלותם בסיביר. הקבוצה התיישבה בצפון הקווקז, ב'סובחוז' (משק ממשלתי) סמוך לעיירה איפטבו (Ipatovo) שבחבל סטברופול. בתום המלחמה, עזבו כל הגולים בני הישיבה את רוסיה הסובייטית. בתחילה נסעו לעיר לודז' שבפולין ולמחנות העקורים השונים במרכז אירופה, ובהמשך היגרו לארצות הברית ולארץ ישראל.
באביב תש"ב נוצר לראשונה קשר מכתבים בין שתי הקבוצות ובין רבם ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן בניו יורק, אשר פתח מיד בהכנות למשלוח חבילות סיוע עם מזון ובגדים, כסף ומצרכים חיוניים נוספים. החבילות הראשונות הגיעו בחורף תש"ג והביאו עמם הצלה והקלה גדולה. אחד מהיוזמים העיקריים למשלוח החבילות מארץ ישראל היה רבי בן ציון ברוק, שעמד גם בקשר מכתבים רציף עם הגולים בני הישיבה. המכתבים באוסף שלפנינו – שמקורו מארכיונו של רבי בן ציון ברוק – נשלחו ע"י בחורי הישיבה בשנים קשות אלו של תלאות ונדודים בגלות רוסיה.
למעלה מ-150 גלויות. גודל ומצב משתנים. נקבי תיוק.
ספר אם הבנים שמחה, "על גאולתינו ועל פדות נפשינו מגלות האחרון הזה", מאת רבי יששכר שלמה טייכטל. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, תש"ג-[תש"ד 1943]. מהדורה ראשונה.
עותק נאה בכריכה מקורית, עם הטבעות מוזהבות בשדרה ובחזית הכריכה.
מהדורה ראשונה של ספרו הנודע של רבי ישכר שלמה טייכטל, העוסק בחשיבות העלייה לארץ ישראל, באהבת ארץ ישראל ובלימוד זכות גם על אלו שאינם שומרי תורה ומצוות, בקרב התנועה הציונית. בספר מובאת בין היתר ביקורת חריפה על הרבנים שמנעו את העלייה לארץ לפני השואה, והרב טייכטל אף כותב כי מאורעות השואה באו כעונש על הזלזול בארץ ישראל.
החיבור נכתב בתנאים קשים, בעת שהסתתר המחבר מפני הנאצים, וחרף זאת מובאים בו מאות מקורות מספרים שונים, אותם ציטט המחבר מזכרונו. הדפסת הספר הסתיימה בבודפשט בשנת תש"ד (1943), חודשים ספורים טרם לפלישה הגרמנית ולהשמדת יהדות הונגריה.
מחבר הספר, רבי יששכר (ישכר) שלמה טייכטל (תרמ"ה-תש"ה; נספה בשואה), גאון וחסיד, מרבני הונגריה המפורסמים, כיהן ברבנות ובראשות הישיבה בפישטיאן. בשנת תש"ב ברח מסלובקיה להונגריה מאימת הנאצים. עד השואה החזיק בהשקפות קנאיות נגד ההתיישבות בארץ ישראל, כשאר רבני הונגריה החסידית, וכמורו האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש. בעקבות אירועי השואה חל שינוי בהשקפתו. הוא החל להתעמק בסוגיות של גלות וגאולה, ובבירור השאלה האם הגאולה תתרחש על ידי יישוב הארץ בדרך הטבע. את מסקנותיו פרסם בספר שלפנינו, שכתב והדפיס במסירות נפש בבודפשט בשנת תש"ג. כשהחל גירוש היהודים מהונגריה, ברח הרב טייכטל בחזרה לסלובקיה. משם גורש לאושוויץ לאחר דיכוי המרד הסלובקי בשנת תש"ד, ונספה זמן קצר לפני תום המלחמה. נודע גם בספר השו"ת שלו "משנה שכיר", שחלקים ממנו הדפיס בחייו. נכדו הוא הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל דומ"צ העדה החרדית בירושלים.
[11], ג-שס עמ'. 23 ס"מ בקירוב. נייר מעט יבש. מצב טוב. מעט כתמים. חותמת בדף השער. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.
אוסף של עשרים וששה ספרים שנדפסו בהונגריה ובטרנסילבניה, בתקופת השואה. האוסף כולל: ספרי חסידות וספרי מוסר, ספרים על התורה, הלכה וחידושים על הש"ס, ועוד.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הושבתו כל בתי הדפוס העבריים ברחבי מזרח ומערב אירופה, מלבד במדינות הונגריה ורומניה, שהיו אף הם נתונים במצור ובמצוק. היהודים בהונגריה המשיכו את חייהם הרוחניים, עסקו בלימוד התורה (עד כמה שהיה ניתן) ואף עסקו בהדפסת ספרים, עד שגם עליהם עלה הכורת הנאצי (עם הפלישה הגרמנית להונגריה במרץ 1944, ורציחת מאות-אלפי יהודי הונגריה, החל מחודש אייר שנת תש"ד). חלק מהספרים שבאוסף שלפנינו נדירים במיוחד.
• ספר אהבת ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי ישראל האגר מוויז'ניץ. גרוסוורדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה.
• ספר פתח טוב, דרשת האדמו"ר רבי יעקב חזקיהו גרינוואלד אב"ד פאפא, בהתחלת לימוד מסכת חולין וסוגיא דרוב, עם בני ישיבתו בתחילת זמן חורף שנת תש"א. מארגיטטא, הוצאת "חבורת קהילת יעקב", דפוס צבי מאשקאוויטש, [תש"א 1941].
• ספר בנין דוד, על התורה, מאת רבי דוד דוב בעריש מייזליש אב"ד אוהעל. אוהעל, דפוס Vajda, תש"ב 1941.
• ספר ישמח משה, דרשות לימים נוראים ומועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סעקלהיד, דפוס שבתי קאהן, תש"ג [1943]. בהוצאת רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים דומ"ץ קאסאן. בראש הספר נדפסו הסכמות: מאביו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע-נירבאטור, מחותנו האדמו"ר רבי ישראל צבי רוטנברג בעל ה"אור מלא" מקאסאן, ומבן-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.
הספר שלפנינו נדפס בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. בהקדמתו כותב המו"ל על הדפסת הספר בימי המלחמה: "...ובפרט בצוק העיתים הללו, שהוא עקבותא[!] דמשיחא, שה אחת בארבע רוחות העולם פזורה, ולבבות בני ישראל מאד נשברה, ונקרעה לשנים עשר קרעים, ובכליון עינים מחכים ומצפים לישועה ולרחמי שמים... וזכות זקיני המחבר זצוקל"ה יעמוד ויגן עלינו, וימליץ טוב בעדנו, ויעתיר רחמים עלינו להוציאנו מאפלה לאורה ומשועבד[!] לגאולה שלימה...".
• ספר דרכי ישרים, הנהגות ישרות מאת רבי מנחם מנדל מפרמישלאן. סעקעלהיד, דפוס שבתי קאהן, [תש"א 1941?].
• ספר שלחן ארבע, לרבנו בחיי. סעקעלהיד, דפוס שבתי קאהן, [תש"ב 1942].
• ספר אמרי קדוש, אמרות ותולדות רבי אורי מסטרליסק. סעקעלהיד, דפוס אלמנת שבתי קאהן, [תש"ג בערך 1943]. חותמות רבי "נפתלי חיים גוטמאנן" מבני ברק.
• ספר שערי ישועה – כתבי סגולה מהבעש"ט. סעקעלהיד, דפוס אלמנת שבתי קאהן, [תש"ג-תש"ד בערך, 1943?].
• ספר הרקח, מאת רבי אלעזר מגרמייזא. סעקעלהיד, דפוס אלמנת שבתי קאהן, [תש"ג 1943, בערך].
• ספר קדושת לוי לרבי לויי יצחק מברדיטשוב – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. מונקאטש, דפוס "Grafia" של אליעזר יחיאל קאליש, [תרצ"ט 1939].
• ספר נועם אלימלך, לרבי אלימלך מליז'נסק. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, תרנ"ן [ת"ש 1940]. מהדורה עם הכוכביות.
• ספר מעשה רוקח, על התורה, מאת רבי אלעזר רוקח אב"ד ברודי. מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאליש, [ת"ש 1940].
• ספר ברכת יהושע, על מסכת ברכות, חלק ראשון, מאת רבי יהושע צבי וינשטין. קלויזענבורג, דפוס "עפרון", תש"ב 1942.
• ספר הקדמה ודרך לעץ החיים (סור מרע ועשה טוב), על דרכי לימוד הקבלה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. פעסט, דפוס שלום פריעדמאן, תש"ב 1942.
• ספר חיי עולם, דברי מוסר וחסידות, מלוקטים מהספר "יד הקטנה" מאת רבי דב בעריש גוטליב. בודפשט, דפוס משולם קאטצבורג, תש"ג [1943]. דף שער צבעוני ומאויר. הסכמות רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" ורבי יוסף שאול הלוי נאטהאנזאהן.
• ספר לחם אבירים, על התורה, מאת הגאון רבי אלימלך פישמאן (תלמיד ה"קדושת יו"ט" מסיגט). סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תש"ב 1942]. עם הסכמת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תרע"ב-תש"ד; בן ה"עצי חיים" מסיגט). בצדו השני של דף השער, חתימת המחבר רבי "אלימלך פישמאן".
• ספר ויצא פרח, חידושים על פרקי אבות, מאת רבי אברהם חיים ריינמאן אב"ד קרעטשניף. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [ת"ש 1940]. עם הסכמות האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר וחתנו הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בן ה"עצי חיים"), והאדמו"ר רבי מנחם מענדל הגר מווישאווא, ועוד.
• ספר קדושת אהרן, חלק שני על המועדים, מאת הרה"ק רבי אהרן ישעיה פיש אב"ד האדאס. דעברעצין-מאטעסאלקא, דפוס רבי יחזקאל יאקאב, [ת"ש 1940].
• ספר דברי מאיר, על התורה, וליקוטים על נ"ך וש"ס, מאת רבי מאיר מפרמישלאן. דעברעצין, דפוס יצחק אייזיק גראס, [תש- 19].
• ספר דברי אברהם, ביאורים על חמשה חומשי תורה, עם השמטות לספרו של המחבר, "רשפי אש", מאת רבי אברהם שפירא מגאלאנטא. טארנא, דפוס אלמנת יהושע יהודה גלאנץ, [תש"א 1941].
• תלמוד בבלי, מסכת חולין. מישקולץ, הוצאת "שופר", [תש"א 1941]. הסכמות מהאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי.
• תלמוד בבלי, מסכת פסחים. מישקולץ, הוצאת "שופר", [תש"א 1941]. הסכמות מהאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי.
• ספר מקור מים חיים, דברי חיזוק בענייני שמירת הברית וצניעות, מאת רבי אשר יוסט. מישקאלץ, דפוס בנימין פריעדמאן, [ת"ש] 1939.
• ספר מדרש רבינו בחיי, על חמישה חומשי תורה. גראססווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ב] 1942. שני כרכים.
• ספר מהרש"א הארוך, על מסכת ראש השנה, עם שלש פירושים על דברי המהרש"א, מאת רבי דוד צבי פעטעני. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג 1943].
• ספר הדרת קודש, תולדותיו והנהגותיו של רבי אברהם יהושע פריינד, אב"ד אינטעראדאם נאסאד, מאת רבי אפרים פרידמאן. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ב [1942].
26 ספרים ב-27 כרכים. גודל ומצב משתנים. חתימות וחותמות. כריכות חדשות (למעט כרך אחד). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
תלמוד בבלי – סט שלם. מינכן-היידלברג, תש"ט [1948]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז".
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית והכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים"; "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך" (תהילים קיט).
19 כרכים. 39 ס"מ בקירוב. מספר כרכים נדפסו על נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים, בהם קרע בדף השער של מסכת פסחים. דף השער של מסכת ראש השנה חסר. כריכות עור חדשות (אחידות).
שלושה-עשר ספרים שנדפסו בשנחאי בין השנים תש"ב-תש"ה, ע"י תלמידי ישיבת מיר, שנדדו למזרח הרחוק בתקופת השואה:
• תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא. שנחאי, נדפס על ידי ישיבת מיר, [תש"ב 1942].
• תלמוד בבלי, מסכת שבת. שנחאי, הוצאת ועד ההדפסה "תורה אור", תש"ג 1942-1943.
• תלמוד בבלי, מסכת נדרים. שנחאי, הוצאת מנדבים, תש"ג [1943].
• תלמוד בבלי, מסכת עירובין ומסכת פסחים. שנחאי, ללא שם מדפיס, תש"ד [1944].
• תלמוד בבלי, מסכת כתובות. שנחאי, הוצאת בית אצר הספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, [תש"ד 1944].
• תלמוד בבלי, מסכת חולין. שנחאי, הוצאת בית אוצר הספרים עזרת תורה שע"י ישיבת מיר, תש"ה [1945].
• משניות, סדר טהרות. שנחאי, הוצאת בית אוצר הספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, תש"ה [1945].
• תלמוד בבלי, מסכת ברכות. שנחאי, ללא שם מדפיס, תש"ה [1945].
• ספר משנה תורה לרמב"ם, חלקים זרעים, טהרה, עבודה, קרבנות. שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, [תש"ג-תש"ד 1943].
• ספר משנה תורה לרמב"ם, חלקים מדע, אהבה וזמנים. שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, [תש"ד 1944].
• ספר משנה תורה לרמב"ם, חלקים נשים, קדושה, הפלאה וזרעים. שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, [תש"ג]-תש"ה [1943-1945].
• ספר משנה ברורה, חלק שני (סימן קכח-רמא). שנחאי, ללא שם מדפיס, תש"ה [1945].
• ספר משנה ברורה, חלק חמישי (סימן תקל-תרצז). שנחאי, ללא שם מדפיס, תש"ה [1945].
בדפי השער והמגן של הספרים, חתימות של הבחור אנשיל וויינהויז (בישיבת מיר בשנחאי למדו שני בחורים בשם "אנשיל וויינהויז").
13 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות מקוריות (בלויות, מאובקות ורופפות, עם קרעים חסרים בחלקן). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
"תורת של אדונינו... המאיר ענינו להורו' לעם ה' את הדרך אשר ילכו בה", כרך כתב יד ("ביכל" חב"די). "שנת כ'ח מע'ש'יו ה'גי'ד לעמו לתת' נ'חלת גוי'ם" [=תקע"ה]. דף שער מאויר בראש הכרך.
העתקה מוקדמת של כשלושים אגרות, מאמרים ודרושי חסידות מאת רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ההעתקה נעשתה כשנתיים בלבד לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן (כ"ד טבת תקע"ג), וכוללת הוספות, השמטות ושינויי נוסח רבים בהשוואה לנוסח הנדפס בספרי המאמרים ואגרות הקודש של אדמו"ר הזקן.
בראש כתב-היד נעתקה מהדורא קמא של "אגרת התשובה" שבתניא (נוסח זה לא היה לנגד עיניהם של עורכי ספר מהדורא קמא של התניא, ברוקלין תשמ"ב); ולאחריה נעתקו שתי אגרות קודש שכתב אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ט, לאחר שחרורו מהמאסר בפטרבורג: "אין ישראל נגאלים אלא בצדקה" ו"קטונתי מכל החסדים" (אגרת ב ואגרת ד בחלק "אגרת הקודש" שבתניא; אגרת עג ואגרת לז באגה"ק שלו, מהדורת תש"מ). בסוף אגרת "אין ישראל נגאלים", לאחר מילות הסיום "או״נ דש״ת בלונ״ח", נעתקה דמות חתימת אדמו"ר הזקן: "שניאור זלמן בא"א מו"ה ברוך זללה"ה".
בהמשך הכרך נעתק מאמר ד"ה "וארא אל אברהם באל שדי" ("דער פרומער וארא" של שנת תקנ"ד), ולאחריו עשרים וארבעה מאמרי חסידות שנאמרו ע"י אדמו"ר הזקן בשנות התק"נ-תק"ס, הן בתקופת ליאוזנא והן בתקופת ליאדי. לקראת סיום הכרך (דף סא ע"ב) נעתקו שתי אגרות קודש נוספות שכתב אדמו"ר הזקן בחורף תקס"ג – "מודעת זאת מה שארז"ל כל הרגיל לבוא לבהכ"נ" ו"פותחין בברכה לברך ולהודות לה'" (אגרת ל ואגרת א בחלק "אגרת הקודש" שבתניא; אגרת פד ואגרת פב באגה"ק שלו).
בדף ס"א ע"א, נעתק מאמר ד"ה "עסקתי בתורה בעשר אצבעות ולא נהנתי" למגיד ממזריטש ("מגיד דבריו ליעקב", מהדורת תשס"ה, אות פג, עמ' 30). למיטב בדיקתנו, מאמר ד"ה "להבין ענין נפש ורוח", שנעתק בכתב היד שלפנינו בדפים נט ע"א – סא ע"א, לא הובא מעולם בדפוס.
בסוף כתב היד, לאחר דף ס"ד, נכרכו בתקופה מאוחרת יותר כארבעים דפים ריקים. בדף הראשון, בכתיבת יד שונה, העתקת אות א של מאמר ד"ה "מה טובו אוהליך יעקב" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, חלק ט עמ' א'תקפט). בשני הדפים האחרונים נעשו מפתחות למאמרים ואגרות המועתקים בכתב היד.
רישומי לידות ורישומי בעלות משנות התק"פ-תק"צ בקירוב, בעמוד האחרון: "זה הספר שייך לה"ה הרבני הראש הקצין המופלא ומופל' יוסף ישראל כץ נ"י"; "יוסף יצחק אייזיק..."; ועוד. חותמות "ביקור חולים האספיטאל – בית החולים הגדול לכל קהילות ישראל" בירושלים.
[1], ב-סד דף (שתי עמודות בכל עמוד בכמחצית הדפים) + [40] דף ריקים (בעמוד הראשון העתקת מאמר אדמו"ר האמצעי, ובדפים האחרונים מפתחות ורישומי בעלות). דף נה קרוע וחסר ברובו. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים חסרים גדולים בשוליו של דף השער, משוקמים בהשלמת נייר עם פגיעה במסגרת המאוירת. קרעים כתוצאה מחריכת דיו, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט בכמה מקומות. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה, בלויה מעט.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.007.
ה"ביכל" החב"די
באחד ממאמריו, החוקר והביבליוגרף החב"די ר' חיים ליברמן מספר על דרכי היווצרותו של ה"ביכל" החב"די, ועל תפוצתו בעיירות בלארוס (רוסיה הלבנה):
"...יצרה חב"ד שיטה של מעתיקים או 'כותבים' ('שרייבער' בלשון חסידי חב"ד). לראשונה בליאזנא, ערש חסידות חב"ד, אחרי כן בליאדי, שלשם העתיק מייסד החב"ד, ר' שניאור זלמן, את משכנו. מאוחר יותר – בליובאוויטש... ישבו מעתיקים, שהעתיקו את תורותיו של הרבי, שנאמרו קודם לכן בעל-פה לפני החסידים. הסדר בזה היה כך: בשבתות וימים טובים, ובהזדמנות גם בימות החול, היה הרבי אומר תורה לפני החסידים. אחר שבת ויו"ט היה הרבי מוסר תורה זו גופא, כתובה בכתב-ידו, למעתיק הראשי. הלה העתיקה, החזיר את כתב היד לרבי, והשאיר לעצמו את העתקתו, שממנה עשה אח"כ מספר העתקות, בכתב ידו שלו, ומכרם לחסידים. אם לא הספיק לו הזמן למלאות את כל הדרישות לרכישת העתקה, והחסידים היו נחפזים לחזור לעריהם, היה מוסר העתקה למעתיקי מישנה. הללו גם הם עשו העתקות ומכרו לכל הרוצה. חסיד שלא השיגה ידו לקנות העתקה, התכבד, ישב וטרח והעתיק בעצמו מאחת ההעתקות שהשיג. את החסיד שחזר לביתו ותורה חדשה בתיקו, פגשו החסידים דמתא [=מבני עירו], שהמתינו לשובו, וכמובן נאלץ, לאפשר לכל הרוצה להעתיק את התורה לעצמו... חסיד, שנתקבצו אצלו במשך הזמן מספר הגון של תורות מסרם לכריכה, וכך נוצר ה'ביכל', ובדרך זו אצר לו כל חסיד, במרוצת השנים, ספרייה של מאמרי חסידות..." (אהל רחל, ג, עמ' 26).
זלמן שז"ר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל, שמקורו בבית חב"די, הקדיש בזכרונותיו פרק מיוחד לספרייה בבית אביו, וכך כותב:
"ספריתו של אבא ספרייה רגילה היתה, ספרית בעל-בית תורני, אבל הספרים שהיו בביתו לא מקריים היו ולא רק לנוי. ספרי חיים היו הם לאבא, ונחוצים לו, ספר ספר בזמנו, וספר ספר וערכו... ולמעלה, על הארון, בתכריך מיוחד נשמרו קונטרסים בלתי מכורכים של דא"ח (דברי אלהים חיים). אלה היו קונטרסים של דברי חסידות, כתובים בידי המעתיקים, שסבא היה מביא מבית הרבי בשובו מליאדי, או 'החוזר' היה מביאם שנה בשנה בבואו לביקורו המסורתי. וסבא היה נוהג ללמוד מהם עם אבא, כשאני יושב ומאזין. מה נחקקו בלב האותיות המעוגלות המזהירות כפנינים והרצות על פני השורות המקומרות כקשתות..." (כוכבי בקר, "ספריתו של אבא", עמ' 9-16).
מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. וורשא, י"ט אלול תרצ"ה [1935].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל ראש ישיבת "תורת אמת" בירושלים, הגה"ח ר' משה אריה לייב שפירא: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ביתו יחיו... בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הגאון החסיד רבי משה אריה ליב שפירא (תרמ"ט-תשל"ב), ראש ישיבת "תורת אמת" ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל בירושלים. נמנה על מלוויו של אדמו"ר הריי"ץ בעת ביקורו בירושלים בשנת תרפ"ט. מחבר הספרים "נימוקי מלבי"ם" ו"טבעות זהב" על קצות החושן.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, קמטים ובלאי קל.
מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק, כ"ג אלול תרצ"ו [1936].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ביתו יחיו... בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל בשוליים. כתם רטיבות בשוליים. רישום בגב.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' חשון תש"ד [1943].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "כתבו בהזכרת שמו ושמות ב"ב יחיו במועדו קבלתי, וברכתי אותו בברכת שנה טובה ומתוקה ואשר ימלא השי"ת את משאלות לבבו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות – ש"ב ידידו הדו"ש ומברכו".
הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי.
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשי"ט [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם תוספת מילים בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הגה"ח רבי דובער טקץ'. במכתבו מברך הרבי לרגל חג הפסח: "לקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
בשולי המכתב כותב הרבי כי קיבל את ספרו, חלק ט' של "קונטרס השמות החדש", והוסיף בכתב-יד קדשו: "ות"ח [תשואות חן]".
מקבל המכתב, הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים רבים ובלאי. רישום בגב (בעיפרון).
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשל"ב [1972].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם תוספת בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין ולחברי החוג ללימוד חסידות שפתח ברמת השרון. במכתבו מברך הרבי לרגל חג הפסח: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
בשולי המכתב הרבי מוסר את תודתו על הברכה שקיבל לרגל יום הולדתו ביום י"א ניסן: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות. וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של ה' שתוספתו מרובה על העיקר".
הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין (נפטר תש"ז), מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש בקרמנצ'וג (תרע"ח-תרע"ט), ומתלמידי בית המדרש לרבנים בעיירה החסידית נעוועל (תרפ"ה-תרפ"ז). נישא לרבנית תמר איטא בת הרב שמעון משה דיסקין אב"ד לכוביץ, אשר נמנתה על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה, אמו של הרבי מליובאוויטש. בשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר. באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי... בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי".
ר' נפתלי וזוגתו תמר איטא יצאו מרוסיה בשנת תש"ו. בתחילה שהו במחנה העקורים וגשייד (Wegscheid) שבאוסטריה, ובהמשך עברו לצרפת, שם עסקו בייסוד מוסדות חינוך לבנות חב"ד. בשנת תש"ט עלו ארצה והתיישבו ברמת השרון; בהמשך עברו לבני ברק שם עסק כשוחט. ר' נפתלי עסק בהפצת מעיינות החסידות ורעייתו תמר איטא המשיכה לעסוק בתחום החינוך, והייתה בין מייסדי מוסד "בית רבקה" בכפר חב"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"ג ניסן תשמ"א [1981].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), לרגל חג הפסח. הרבי מברך: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – בכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...".
בשולי המכתב מודה הרבי למכותבו על הברכה שמסר לו לרגל יום הולדתו (בי"א ניסן), ומברכו: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות. וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.