אוסף של עשרים וששה ספרים שנדפסו בהונגריה ובטרנסילבניה, בתקופת השואה. האוסף כולל: ספרי חסידות וספרי מוסר, ספרים על התורה, הלכה וחידושים על הש"ס, ועוד.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הושבתו כל בתי הדפוס העבריים ברחבי מזרח ומערב אירופה, מלבד במדינות הונגריה ורומניה, שהיו אף הם נתונים במצור ובמצוק. היהודים בהונגריה המשיכו את חייהם הרוחניים, עסקו בלימוד התורה (עד כמה שהיה ניתן) ואף עסקו בהדפסת ספרים, עד שגם עליהם עלה הכורת הנאצי (עם הפלישה הגרמנית להונגריה במרץ 1944, ורציחת מאות-אלפי יהודי הונגריה, החל מחודש אייר שנת תש"ד). חלק מהספרים שבאוסף שלפנינו נדירים במיוחד.
• ספר אהבת ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי ישראל האגר מוויז'ניץ. גרוסוורדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה.
• ספר פתח טוב, דרשת האדמו"ר רבי יעקב חזקיהו גרינוואלד אב"ד פאפא, בהתחלת לימוד מסכת חולין וסוגיא דרוב, עם בני ישיבתו בתחילת זמן חורף שנת תש"א. מארגיטטא, הוצאת "חבורת קהילת יעקב", דפוס צבי מאשקאוויטש, [תש"א 1941].
• ספר בנין דוד, על התורה, מאת רבי דוד דוב בעריש מייזליש אב"ד אוהעל. אוהעל, דפוס Vajda, תש"ב 1941.
• ספר ישמח משה, דרשות לימים נוראים ומועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סעקלהיד, דפוס שבתי קאהן, תש"ג [1943]. בהוצאת רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים דומ"ץ קאסאן. בראש הספר נדפסו הסכמות: מאביו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע-נירבאטור, מחותנו האדמו"ר רבי ישראל צבי רוטנברג בעל ה"אור מלא" מקאסאן, ומבן-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.
הספר שלפנינו נדפס בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. בהקדמתו כותב המו"ל על הדפסת הספר בימי המלחמה: "...ובפרט בצוק העיתים הללו, שהוא עקבותא[!] דמשיחא, שה אחת בארבע רוחות העולם פזורה, ולבבות בני ישראל מאד נשברה, ונקרעה לשנים עשר קרעים, ובכליון עינים מחכים ומצפים לישועה ולרחמי שמים... וזכות זקיני המחבר זצוקל"ה יעמוד ויגן עלינו, וימליץ טוב בעדנו, ויעתיר רחמים עלינו להוציאנו מאפלה לאורה ומשועבד[!] לגאולה שלימה...".
• ספר דרכי ישרים, הנהגות ישרות מאת רבי מנחם מנדל מפרמישלאן. סעקעלהיד, דפוס שבתי קאהן, [תש"א 1941?].
• ספר שלחן ארבע, לרבנו בחיי. סעקעלהיד, דפוס שבתי קאהן, [תש"ב 1942].
• ספר אמרי קדוש, אמרות ותולדות רבי אורי מסטרליסק. סעקעלהיד, דפוס אלמנת שבתי קאהן, [תש"ג בערך 1943]. חותמות רבי "נפתלי חיים גוטמאנן" מבני ברק.
• ספר שערי ישועה – כתבי סגולה מהבעש"ט. סעקעלהיד, דפוס אלמנת שבתי קאהן, [תש"ג-תש"ד בערך, 1943?].
• ספר הרקח, מאת רבי אלעזר מגרמייזא. סעקעלהיד, דפוס אלמנת שבתי קאהן, [תש"ג 1943, בערך].
• ספר קדושת לוי לרבי לויי יצחק מברדיטשוב – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. מונקאטש, דפוס "Grafia" של אליעזר יחיאל קאליש, [תרצ"ט 1939].
• ספר נועם אלימלך, לרבי אלימלך מליז'נסק. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, תרנ"ן [ת"ש 1940]. מהדורה עם הכוכביות.
• ספר מעשה רוקח, על התורה, מאת רבי אלעזר רוקח אב"ד ברודי. מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאליש, [ת"ש 1940].
• ספר ברכת יהושע, על מסכת ברכות, חלק ראשון, מאת רבי יהושע צבי וינשטין. קלויזענבורג, דפוס "עפרון", תש"ב 1942.
• ספר הקדמה ודרך לעץ החיים (סור מרע ועשה טוב), על דרכי לימוד הקבלה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. פעסט, דפוס שלום פריעדמאן, תש"ב 1942.
• ספר חיי עולם, דברי מוסר וחסידות, מלוקטים מהספר "יד הקטנה" מאת רבי דב בעריש גוטליב. בודפשט, דפוס משולם קאטצבורג, תש"ג [1943]. דף שער צבעוני ומאויר. הסכמות רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" ורבי יוסף שאול הלוי נאטהאנזאהן.
• ספר לחם אבירים, על התורה, מאת הגאון רבי אלימלך פישמאן (תלמיד ה"קדושת יו"ט" מסיגט). סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תש"ב 1942]. עם הסכמת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תרע"ב-תש"ד; בן ה"עצי חיים" מסיגט). בצדו השני של דף השער, חתימת המחבר רבי "אלימלך פישמאן".
• ספר ויצא פרח, חידושים על פרקי אבות, מאת רבי אברהם חיים ריינמאן אב"ד קרעטשניף. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [ת"ש 1940]. עם הסכמות האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר וחתנו הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בן ה"עצי חיים"), והאדמו"ר רבי מנחם מענדל הגר מווישאווא, ועוד.
• ספר קדושת אהרן, חלק שני על המועדים, מאת הרה"ק רבי אהרן ישעיה פיש אב"ד האדאס. דעברעצין-מאטעסאלקא, דפוס רבי יחזקאל יאקאב, [ת"ש 1940].
• ספר דברי מאיר, על התורה, וליקוטים על נ"ך וש"ס, מאת רבי מאיר מפרמישלאן. דעברעצין, דפוס יצחק אייזיק גראס, [תש- 19].
• ספר דברי אברהם, ביאורים על חמשה חומשי תורה, עם השמטות לספרו של המחבר, "רשפי אש", מאת רבי אברהם שפירא מגאלאנטא. טארנא, דפוס אלמנת יהושע יהודה גלאנץ, [תש"א 1941].
• תלמוד בבלי, מסכת חולין. מישקולץ, הוצאת "שופר", [תש"א 1941]. הסכמות מהאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי.
• תלמוד בבלי, מסכת פסחים. מישקולץ, הוצאת "שופר", [תש"א 1941]. הסכמות מהאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי.
• ספר מקור מים חיים, דברי חיזוק בענייני שמירת הברית וצניעות, מאת רבי אשר יוסט. מישקאלץ, דפוס בנימין פריעדמאן, [ת"ש] 1939.
• ספר מדרש רבינו בחיי, על חמישה חומשי תורה. גראססווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ב] 1942. שני כרכים.
• ספר מהרש"א הארוך, על מסכת ראש השנה, עם שלש פירושים על דברי המהרש"א, מאת רבי דוד צבי פעטעני. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג 1943].
• ספר הדרת קודש, תולדותיו והנהגותיו של רבי אברהם יהושע פריינד, אב"ד אינטעראדאם נאסאד, מאת רבי אפרים פרידמאן. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ב [1942].

26 ספרים ב-27 כרכים. גודל ומצב משתנים. חתימות וחותמות. כריכות חדשות (למעט כרך אחד). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

שלושה-עשר ספרים שנדפסו בשנחאי בין השנים תש"ב-תש"ה, ע"י תלמידי ישיבת מיר, שנדדו למזרח הרחוק בתקופת השואה:
• תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא. שנחאי, נדפס על ידי ישיבת מיר, [תש"ב 1942].
• תלמוד בבלי, מסכת שבת. שנחאי, הוצאת ועד ההדפסה "תורה אור", תש"ג 1942-1943.
• תלמוד בבלי, מסכת נדרים. שנחאי, הוצאת מנדבים, תש"ג [1943].
• תלמוד בבלי, מסכת עירובין ומסכת פסחים. שנחאי, ללא שם מדפיס, תש"ד [1944].
• תלמוד בבלי, מסכת כתובות. שנחאי, הוצאת בית אצר הספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, [תש"ד 1944].
• תלמוד בבלי, מסכת חולין. שנחאי, הוצאת בית אוצר הספרים עזרת תורה שע"י ישיבת מיר, תש"ה [1945].
• משניות, סדר טהרות. שנחאי, הוצאת בית אוצר הספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, תש"ה [1945].
• תלמוד בבלי, מסכת ברכות. שנחאי, ללא שם מדפיס, תש"ה [1945].
• ספר משנה תורה לרמב"ם, חלקים זרעים, טהרה, עבודה, קרבנות. שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, [תש"ג-תש"ד 1943].
• ספר משנה תורה לרמב"ם, חלקים מדע, אהבה וזמנים. שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, [תש"ד 1944].
• ספר משנה תורה לרמב"ם, חלקים נשים, קדושה, הפלאה וזרעים. שנחאי, הוצאת בית אוצר ספרים "עזרת תורה" שע"י ישיבת מיר, [תש"ג]-תש"ה [1943-1945].
• ספר משנה ברורה, חלק שני (סימן קכח-רמא). שנחאי, ללא שם מדפיס, תש"ה [1945].
• ספר משנה ברורה, חלק חמישי (סימן תקל-תרצז). שנחאי, ללא שם מדפיס, תש"ה [1945].
בדפי השער והמגן של הספרים, חתימות של הבחור אנשיל וויינהויז (בישיבת מיר בשנחאי למדו שני בחורים בשם "אנשיל וויינהויז").

13 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות מקוריות (בלויות, מאובקות ורופפות, עם קרעים חסרים בחלקן). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. וורשא, י"ט אלול תרצ"ה [1935].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל ראש ישיבת "תורת אמת" בירושלים, הגה"ח ר' משה אריה לייב שפירא: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ביתו יחיו... בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הגאון החסיד רבי משה אריה ליב שפירא (תרמ"ט-תשל"ב), ראש ישיבת "תורת אמת" ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל בירושלים. נמנה על מלוויו של אדמו"ר הריי"ץ בעת ביקורו בירושלים בשנת תרפ"ט. מחבר הספרים "נימוקי מלבי"ם" ו"טבעות זהב" על קצות החושן.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, קמטים ובלאי קל.

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' חשון תש"ד [1943].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".

נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "כתבו בהזכרת שמו ושמות ב"ב יחיו במועדו קבלתי, וברכתי אותו בברכת שנה טובה ומתוקה ואשר ימלא השי"ת את משאלות לבבו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות – ש"ב ידידו הדו"ש ומברכו".

הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי.

מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשל"ב [1972].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם תוספת בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין ולחברי החוג ללימוד חסידות שפתח ברמת השרון. במכתבו מברך הרבי לרגל חג הפסח: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
בשולי המכתב הרבי מוסר את תודתו על הברכה שקיבל לרגל יום הולדתו ביום י"א ניסן: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות. וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של ה' שתוספתו מרובה על העיקר".

הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין (נפטר תש"ז), מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש בקרמנצ'וג (תרע"ח-תרע"ט), ומתלמידי בית המדרש לרבנים בעיירה החסידית נעוועל (תרפ"ה-תרפ"ז). נישא לרבנית תמר איטא בת הרב שמעון משה דיסקין אב"ד לכוביץ, אשר נמנתה על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה, אמו של הרבי מליובאוויטש. בשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר. באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי... בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי".
ר' נפתלי וזוגתו תמר איטא יצאו מרוסיה בשנת תש"ו. בתחילה שהו במחנה העקורים וגשייד (Wegscheid) שבאוסטריה, ובהמשך עברו לצרפת, שם עסקו בייסוד מוסדות חינוך לבנות חב"ד. בשנת תש"ט עלו ארצה והתיישבו ברמת השרון; בהמשך עברו לבני ברק שם עסק כשוחט. ר' נפתלי עסק בהפצת מעיינות החסידות ורעייתו תמר איטא המשיכה לעסוק בתחום החינוך, והייתה בין מייסדי מוסד "בית רבקה" בכפר חב"ד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל.