מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב ידו וחתימתו של ה"אדר"ת" – הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים רבה של פוניבז'. פוניבז', [תרמ"א 1881].
נשלח אל קרוב משפחתו רבי חיים נתנזון אב"ד פיקעלין (מחוז טלז). מתוך הדברים עולה כי היה מעורב בהדפסת חידושי תורה של האדר"ת באיזו במה. האדר"ת כותב לו בתוך הדברים: "...ולפי מהירות כתיבתי וקושי הקריאה לאינו רגיל בה, מסופקני מאד אם יקובל לרצון לפני המסדרים, ואני אומר ד"ז בכלל ולא על שלו בפרט, ולוא לא אצתי במלאכתי כי אז נתתים להעתיק, אך חזקו עלי דברי חותני המאיץ בי, ומי יודע אם עוד חזון למועד...".

הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת (תר"ה-תרס"ה) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו באהבת הלימוד ובהתמדתו, בצדקותו ובמידותיו הנעלות. גאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים. עודו רך בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר, ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. נפטר בשנת תרס"ה, בגיל 60, כשלוש שנים לאחר שעלה לירושלים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. הותיר אחריו בכת"י למעלה ממאה חיבורים, שרובם לא נדפסו.
חתנו היה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי של ירושלים וארץ ישראל. לאחר פטירת האדר"ת כתב הראי"ה את הספר "אדר היקר", בו העלה קווים לדמותו המרוממת של חותנו. בהקדמתו לספר כותב הראי"ה: "אחד מהחזיונות הנפלאים שיש בידם לרומם נפש המסתכל בהם, היו בימינו חיי איש המורם מעם, מו"ח הגאון הצדיק פאר עמנו מרן אליהו דוד ראבינאוויטץ תאומים זצ"ל... תמיד היה משפיע על חוגו רוממות נפש, קדושה ותפארת... היה מלא תורה ויראת ה', מדות קדושות ונשגבות, ומעשים טובים עד להפליא". בספר זה מאריך הראי"ה על סוגי החיבורים של חותנו, שבחלקם הם מערכות ארוכות וחלקם הם הערות קצרות והברקות: "אצלו היתה גם אהבת הפלפול פרי החסידות, אהבת השם יתברך ואהבת התורה שהיתה חרותה על לבבו... לא קטנו בעיניו אף ההערות היותר קטנות בכל מקצוע שבתורה, וכולם היו חביבים עליו כנפשו".

גלויית דואר, 12.5X9 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים ובלאי.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון מרוגאטשוב (הרוגוצ'ובער) רבי "יוסף ראזין רב מדווינסק". ערב חג הסוכות תרפ"א [1920].
נשלח לרבי יצחק גינזבורג, ששלח לו חבילות מזון. הרוגוצ'ובער מודה לו ומברכו בברכות רבות לרגל חג הסוכות, תוך כדי שהוא מפלפל בגאוניות מעניין לעניין בנושאים שונים: ניסוך המים וניסוך היין, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, סוכה ולולב, תשובה ומלחמת היצר, ארץ ישראל, "עיר התמרים" ו"פתחה של גיהנם", ועוד נושאים.
המכתב שלפנינו נדפס עם הערות וביאורים, בשו"ת צפנת פענח החדשות (מודיעין עילית תשע"ב, חלק ב', מדור מכתבים ואגרות, אגרת יא, עמ' תמא-תמה).

הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק בעל "צפנת פענח" (תרי"ח-תרצ"ו) – הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובער" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט. בילדותו לקחו אביו לברכה אצל האדמו"ר בעל "צמח צדק" שברכו בלמדנות יתירה והורה לו ללמוד מסכת נזיר (יש אומרים שזו הסיבה שהרוגוצ'ובר לא גזז את שערותיו). בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.

[1] דף. 18X11.5 ס"מ. כתוב בצפיפות משני צדדיו. מצב טוב. קרע חסר קטן בשוליים.

אוסף גדול ומגוון של למעלה מארבעים מכתבי רבנים ואדמו"רים. פולין וליטא, גליציה ואוסטריה, צ'כיה, רומניה וארצות שונות [המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב].

בין הפריטים:
• מכתב רבי אליעזר יהושע הלוי עפשטיין, אב"ד דק"ק ראקוב (בן האדמו"ר רבי אברהם שלמה מאוז'רוב), נשלח אל האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים" לרגל נישואי בנו. ראקוב (פלך קיעלץ, פולין), תרפ"ו [1926].
• מכתב רבי ישראל דוד הלוי עפשטיין אב"ד אוסטראווא (בן האדמו"ר רבי אברהם שלמה מאוז'רוב). אסטרוביץ, ניסן תרצ"ג [1933].
• מכתב רבי צבי הירש הלוי עפשטיין (בן האדמו"ר רבי ראובן עפשטיין מאוז'רוב). אוז'רוב, תרפ"ב [1922].
• מכתב האדמו"ר רבי שמואל יוזעפוב אב"ד באטושאן (חתן האדמו"ר רבי משולם זושא ממז'יבוז'). בוטושאן, [כסלו תרפ"ד 1923].
• מכתב האדמו"ר מבנדר רבי יוסף וורטהיים אב"ד הרובשוב (פלך לובלין). הרובשוב, תרפ"א [1921].
• מכתב רבי אשר ישעיה ראבין אב"ד ראדיחוב. ראדיחוב, תשרי תרח"ץ [1937].
• מכתב רבי חיים דוב גראס ראש ישיבה במונקאטש. [מונקאטש, שנות התר"פ בקירוב].
• מכתב רבי חיים פנחס דרברימדיקר אב"ד וואשקוביץ, שאלה הלכתית שנשלחה אל רבי משולם ראטה אב"ד שאץ. וואשקוביץ, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי חיים ליב יודקאווסקי מו"צ בווארשא. ווארשא, תרפ"ח [1928].
• מכתב רבי אברהם בנימין זילברברג מו"צ בווארשא. [וורשא, תרצ"ה 1935].
• מכתבים מרבי יעקב גזונדהייט מזכיר ועד הרבנים בעיר ווארשא.
• מכתב רבי ראובן יהודה נייפלד אב"ד נובידבור מזכיר "אגודת הרבנים בפולין". וורשא, חשוון תרצ"ט [1938].
• "תעודת הכשר" למוצרי עוף, בכתב ידו וחתימתו של רבי משה אריה גוטרמן אב"ד שמולאוויזנא-ווארשא. וורשא, תרצ"ה [1935].
• שני מכתבים מרבי נחום אש אב"ד טשענסטחוב. צ'נסטחוב (פולין), אלול תרצ"ב [1932] / סיון תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יוסף יהודה נבנצל אב"ד בראדשין. בראדשין (גליציה), תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי אלי' ראזען בעל "מנחת אליהו". אושפיצין, תרח"ץ [1938].
• מכתב מרבי פנחס הירשפרונג עורך ה"אהל תורה". דוקלא (גליציה), [אחרי תרצ"ו – 1936 בקירוב].
• מכתב ארוך בדברי תורה מאת רבי מאיר הלוי לנדא. רוטרדם (הולנד), תרצ"ב [1931].
• מכתב רבי מאיר בלאנק אב"ד נדבורנה. נדבורנה, [שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב רבי משה קאהלענבערג אב"ד קוטשערמארא (בוקובינה). וינה, תרפ"ה [1925].
• מכתב רבי משה אביגדור עמיאל אב"ד אנטוורפן. אנטוורפן, תפא"ר [תרפ"א 1921].
• מכתב רבי יוסף גלרנטר אב"ד בריסל. בריסל, תרצ"ו [1936].
• שני מכתבים מרבי שמואל אהרן פרדס עורך "הפרדס". שיקאגו (ארה"ב), תש"ה [1945].
• שני מכתבים מרבי שמעון זאב בענגיס אב"ד קלווריה (בנו של רבי זליג ראובן בנגיס גאב"ד קלווריה וגאב"ד "העדה החרדית" בירושלים). קלווריה (ליטא), תשרי תרח"ץ [1937] / ניסן תרצ"ט [1939].
• מכתב רבי איסר וייסבורד אב"ד דארביאן. דארביאן (ליטא) חשוון תרצ"א [1930].
• מכתב רבי אברהם משה וויטקינד אב"ד באלטרומאנץ. בלטרומנץ (ליטא), תרצ"ג [1933].
• מכתב רבי משה שלום סטול אב"ד בויסק. בויסק (לטביה), תר"ץ [1930].
• מכתב רבי אהרן בצלאל פאול אב"ד פרידריכשטאט. פרידריכשטט (לטביה), תרצ"ד [1934].
• מכתב רבי יצחק שלמה מרקוס אב"ד סמורגון. סמורגון (ליטא), טבת תרצ"ה [1934].
• מכתב רבי מרדכי סגל אב"ד וולפה. וולפא (מחוז גרודנה), חנוכה תר"צ [1929].
• מכתב רבי יחיאל הלוי לעווין אב"ד לעבאדאווא. לבדובה (פלך ווילנא), תשרי תרצ"ח [1937].
• ועוד מכתבים רבים מרבנים שונים.

למעלה מ-40 מכתבים חתומים + פריטים נוספים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כ-30 מהם על ניירות מכתבים רשמיים וגלויות דואר רשמיות של הרבנים או ארגונים רבניים.

אוסף גדול של למעלה משבעים מכתבים וטלגרמות ברכה, שנשלחו אל הגה"צ רבי בן ציון ברוק מגדולי תנועת המוסר של ישיבות נובהרדוק, לרגל נישואיו בעיר גריבה (לטביה), בחורף תרצ"ד [1934].

בין המברכים:
רבי ישראל יעקב ליובצ'אנסקי, מנהל רוחני בישיבת ברנוביץ (חתן הסבא מנובהרדוק); רבי אברהם צבי זלמנס, ראש ישיבת "בית יוסף" בוורשא; רבי יצחק וולדשיין; רבי ישראל מובשוביץ; רבי יואל קליינרמן, ראש ישיבת "בית יוסף" באוסטרוב-מזובייצק; רבי דוד בלעכער, ראש ישיבת "בית יוסף" במזריטש; רבי ישראל לעוויטאן, מראשי ישיבת "בית יוסף" בקרינק; רבי הלל ויטקינד ראש ישיבת "בית יוסף" בתל אביב; רבי שלמה אביגדור רבינוביץ אב"ד סופראסלא; רבי ברוך יעקב בארוכאוויטש אב"ד רוגאטשוב; רבי ישראל שלאמאוויץ אב"ד גאניאנדז; רבי יוסף כהן אב"ד יאנאווא; ועוד רבים מבני ישיבות הרשת הגדולה של ישיבות נובהרדוק (בביאליסטוק; מזריטש; קריניק; אוסטרוב; לוצק; ועוד), וחברים מישיבות אחרות (קמניץ, ראדין, מיר, לומז'ה, ועוד); בני משפחה וידידים.

75 פריטים, מתוכם כ-65 מכתבים וטלגרמות החתומות בחתימות המברכים. גודל ומצב משתנים.

שלשה מכתבים שנשלחו אל האדמו"ר מסאטמר מ"הישיבה הקדושה 'אור יוסף' בצרפת":
• מכתב (2 דף) מאת הגה"צ רבי אליהו שניאור מראשי הישיבה, ודף נוסף עם מכתב מאת ראש הישיבה הגה"צ רבי גרשון ליבמן – מראשי תנועת ישיבות נובהרדוק. Fublaines (צרפת), [שנות התש"כ-תש"ל בקירוב].
• מכתב נוסף אל האדמו"ר מסאטמר, מאת הרבנית פ. ליבמאן אשת ראש הישיבה, המבקשת את עזרתו ותמיכתו ל"הכנסת כלה" של אחיה ניצול השואה. Fublaines (צרפת), תשכ"א [1961].

המכתבים נדפסו במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "הישיבה הקדושה 'אור יוסף' בצרפת", וחתום בחתימת ידי השולחים. הרב שניאור מודה להאדמו"ר על תרומתו למוסדות הישיבה, ומדווח על הצלחת הישיבה "למרות כל הרדיפות" לגדל מאות תלמידים מבני יהדות צפון-אפריקה, לחנכם לתלמוד תורה ויראת שמים, ולהצילם "מרעת הציונות ואבזרייהו... כמה מאות נפשות שכולם מחוסנים ברוח חזק קנאים, איתנים", אולם הוא כותב "אך לדאבוננו הגדול, שאר אחינו הספרדים במרוקו ובטוניס ובאלז'יר נפלו שדוד ונלכדו ברשת זו שטמנו להם הציונים האכזריים". הוא כותב כי אמנם בני יהדות ספרד לא נהרגו בשואה כפי שהסביר האדמו"ר מסאטמר בגלל שלא נטלו חלק בהפרת ה"שלש שבועות", כמבואר בספר "ויואל משה". אולם עכשיו גם בהם מחדירים את רעיונות הציונות: "כעת לדאבוננו הגדול משמדים אותם כצאן לטבח...".
רבי גרשון במכתבו הנוסף מצטרף לדבריו של תלמידו הרב שניאור, וכותב לו על החובות הגדולים של הישיבה עקב המטלות החדשות, בקבלת התלמידים הרבים העולים החדשים [שהגיעו מצפון-אפריקה] "הביאונו למיצר נורא מאד במדה בלתי משוערת" ומבקש את עזרתו של האדמו"ר.

הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן (תרס"ה-תשנ"ז), מייסדן ומנהיגן של רשת ישיבות נובהרדוק "אור יוסף" בצרפת, ומגדולי תנועת המוסר של נובהרדוק לדורותיה. נולד באוסטרופולי, למד בישיבות נובהרדוק בהומל ובביאליסטוק, והושפע רבות מרבותיו תלמידי הסבא מנובהרדוק. בשנות השואה היה ממנהיגי תנועת ישיבות נובהרדוק בווילנא, ואח"כ בגיטאות ובמחנות הנאצים. האש של נובהרדוק לא הפסיקה לבעור אצל ר' גרשון גם בימי הגיטו והמחנות. הוא אירגן ישיבות במחתרת עם סדרי לימוד כמימים ימימה, עם סדרי מוסר והתייעצויות בדרכי עבודת השם. רבי גרשון התחתן בעיר ווילנא בשנת ת"ש, אך זוגתו ובני משפחתה נשלחו להשמדה בשנת תש"א. הוא עצמו הסתתר בגיטו ווילנא ואח"כ הוגלה למחנות ריכוז ועבודה באסטוניה ובלטביה. בסוף ימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, בו הקים לאחר השחרור את ישיבת נובהרדוק. בשנת תש"ח עברה הישיבה לצרפת, והתרחבה לרשת של יותר מ-40 מוסדות תורה וחינוך בצרפת, להם קרא הרב ליבמן בשם "אור יוסף". עד היום הזה מכונה רבי גרשון בצרפת, בכינוי "רבינו", בשל ההערצה הרבה לה זכה בקרב תלמידיו ומכריו.

[4] דף. נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.