ספר החיים, דברי מוסר, דרושים והנהגות ישרות, מאת רבי חיים בן בצלאל מפרידברג, אחי המהר"ל מפראג. קראקא, דפוס יצחק בן אהרן מפרוסטיץ, [שנ"ג 1593]. מהדורה ראשונה.
בדפים ב/2 – ג/1 הקדמת המביא לדפוס, רבי יצחק הכהן כ"ץ, חתן המהר"ל מפראג.
בראש השער מופיעה הבקשה (מתוך תפילות הימים הנוראים): "כתבינו בספר חיים טובים".
החיבור מחולק לחמשה חלקים: "ספר זכיות", "ספר חיים טובים", "ספר פרנסה וכלכלה", "ספר סליחה ומחילה" ו"ספר גאולה וישועה".
רישומי בעלות עתיקים משנת תל"א בדף האחרון. הרישום הראשון: "מודה אני ח"מ שקנה צבי בר יעקב מולהזין במדינת בומברג מהמלמד שלי כהר"ר יעקב חתן ליב קסוויץ מפראג פה ערלינגא יום ו' י"א תמוז תל"א לפ"ק נאום אברהם בן הר"ר שמואל יעקב זצ"ל הכ"מ פה ערלנגן". רישום נוסף [קצוץ מעט]: "קנית[י] זה ספר ממהר"ר יעקב חתן ליב קסוויץ מפראג בק"ק ערלינגא יום ו' י"א תמוז שנת תל"א לפ"ק... [צבי בר] יעקב שליט ממגורשי אייזן שטאט...".

הגהה ותיקון קטן בכתב-יד בדף ג/2. חתימה בדף לד/2: "דוד בן לא"א מהור"ר משה ישעי' אלחנן זצ"ל".

נא, [1] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי שעווה ודיו כהים במספר דפים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

שני ספרים מדפוסי שנות הש' כרוכים יחד:

• ספר פרקי רבי אליעזר. [ונציה, דפוס זואני זאניטי, שס"ח 1608].
קולופון בדף האחרון: "ותשלם כל המלאכה מלאכת שמים, יפה וברה מזוקקת שבעתים, פה ויניציאה העיר הגדולה אשר תחת ממשלת השררה יר"ה, בשנת שס"ח לפ"ק ע"י זואני זאניטי...".
• ספר לחם דמעה, פירוש על מגילת איכה, עם הפנים, מאת רבי שמואל די אוזידה. [ונציה, דפוס דניאל זניטי, ש"ס 1600]. מהדורה ראשונה.
בסוף הספר מופיעים מפתחות הפסוקים, מאת המגיה, רבי יצחק גרשון, המתייחס בהערתו גם לטעויות דפוס בספרים, כי "מדרך הפועלים לעשותם, ובפרט בעלים הנדפסים ביום השבת".
במספר מקומות בשני הספרים, חתימות ורישומי בעלות של רבי משה ב"ר שלום אבוזאגלו (בכתיבה מרובעת, בינונית ועם עיטורים מסולסלים): "משה א"א שלום אבוזאגלו נר"ו ס"ט"; "מקנת כספי אני עבד משה השם בהל"א [=ברוך הוא לעולם ועד], משה א"א שלום אבוזאגלו נר"ו ס"ט, בעשרים מוזונאת [=שם מטבע] ממסיר"ה [=ממטבע מולאי סלימאן ירום הודו], פה ארבאט [רבאט] יע"ה שנת התנ"ח ליצירה". מסתבר שהוא הגאון המקובל רבי משה בוזאגלו, אביו ורבו המובהק של המקובל רבי שלום בוזאגלו בעל "מקדש מלך". ראה בהקדמת רבי שלום לחיבורו "מקדש מלך", בו מזכיר בחתימתו את שמו ואת שם אבותיו: "שלום בוזאגלו בן יכבד אב ורבו מובהק למד ולימד... הרביץ תורה בישראל... והשאיר אחריו... חברת תלמידים אשר אור תורתם זורח היום במבצר מתא סאלי... כבוד אדוני אבי רכב ישראל ופרשיו כמהור"ר משה זלה"ה... בן לאותו צדיק חסיד ישר ונאמן... כמהור"ר שלום זלה"ה בן בנו של אותו זקן שקנה חכמה.... הדיין המצויין כמהור"ר משה זלה"ה..." [רבי שלום בוזאגלו בעל "מקדש מלך" נולד בשנת ת"ס בסאלי הסמוכה לרבאט. על אביו רבי משה ראה: מלכי רבנן, דף צו].
בשער ובראש מגילת איכה מופיעות חתימות "ע"ה יעקב בוזאגלו".
שתי הגהות [קצוצות] בכתיבה מערבית.

פרקי רבי אליעזר: נ דף. דף מה נכרך במהופך. לחם דמעה: ב-קיט, [1] דף. חסר דף השער. 17.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, הספר הראשון ותחילתו של הספר השני במצב בינוני, רובו של הספר השני במצב טוב-בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי ועקבות רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הדבקות נייר מעבר לדף השער של הספר הראשון. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכה חדשה.

ספר "עין יעקב" – חלק ראשון "עין ישראל" (כולל ספר בית לחם יהודה), וחלק שני "בית ישראל", מאת רבי יעקב ן' חביב. ונציה, דפוס פייטרו אלויסי ולורינצו בראגאדיני בבית ייואני קאליאוני, שפ"ה 1625. שלשת הספרים בכרך אחד.
בראש הספר הקדמת המגיה, רבי יעקב ב"ר משה יוזביל סג"ל, המשבח את מעלות המהדורה שלפנינו.
בסוף החלק הראשון, כו דף עם שער מיוחד: ספר בית לחם יהודה, מפתחות לספר עין ישראל, מאת רבי יהודה אריה ממודינא. ונציה, שפ"ה 1625. דפוס פייטרו אלויסי ולורינצו בראגאדיני בבית ייואני קאליאוני. מהדורה ראשונה.

ספר "עין יעקב", המקבץ את אגדות חז"ל שבתלמוד בבלי (ומעט מתלמוד ירושלמי), עם ליקוטים מפירושי הראשונים, נתחבר על ידי הגאון רבי יעקב ן' חביב, מחכמי ספרד בדור הגירוש. רבי יעקב עזב את ספרד עם המוני הגולים והתיישב בשאלוניקי, שם הרביץ תורה לרבים. הוא הספיק להדפיס את החלק הראשון של החיבור, אך לא זכה להשלימו עד שנפטר. את החלק השני השלים והדפיס בנו – הגאון מהרלב"ח. ספר עין יעקב עלה על המוקד בשריפת התלמוד באיטליה (בשנים שי"ג-שי"ד). לאחר השתדלות הותר ליהודים להדפיס את הספר, אך בשינוי שמו ל"עין ישראל". החלק הראשון על מסכתות ברכות-חגיגה נקרא "עין ישראל", והחלק השני על מסכתות יבמות-עוקצין נקרא "בית ישראל". הספר זכה לתפוצה רחבה, הפך לספר יסוד ונדפס במאות מהדורות. במהלך הדורות הוקמו בקהילות ישראל קבוצות מיוחדות ללימוד הספר (שכונו על פי רוב "חברת עין יעקב"), וחיבורים רבים נכתבו עליו.
רישומי בעלות בדף השער של החלק הראשון: "קנין כספי מאת – יהושע כצ"י מאסטי – אני יצחק פואה בכ"מ שלמה פואה". חתימה בדף המגן הקדמי: "יחזקאל אליעזר באקי".
בדף [2], רשימה של שמות אנשים, עם הכותרת "חברים מקשיבים".

חלק ראשון: ד, קצה, כו דף. חלק שני: קצ דף. מצב כללי בינוני. כתמים רבים, בהם כתמים כהים, וכתמי ועקבות רטיבות עם סימני עובש. קרעים חסרים גדולים בדף השער של החלק הראשון וקרעים קטנים בדף השער של החלק השני, עם פגיעות רבות במסגרות השער המאויירת בחלק הראשון (דף השער של החלק הראשון הודבק על נייר לחיזוק וחלק מהמסגרת הושלמה ביד), וקרעים במספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה ישנה ובלויה, עם שדרה קרועה ומנותקת.

מקור: אוסף פרופ' אליה שמואל הרטום.

ספר מעבר יבק, הנהגת "יום הפקודה" [יום הפטירה], וידויים ותפילות, דברי מוסר וענייני קבלה, מאת הגאון המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה. מנטובה, דפוס יהודה שמואל מפרושה ובנו, [שפ"ו 1626]. מהדורה ראשונה.
הספר נחלק לד' מאמרים: "שפתי צדק", "שפת אמת", "שפתי רננות" ו"ענן הקטורת" (המאמר הרביעי כולל ג' חלקים: "סדר פטום הקטורת", "קרבן תענית" ו"מנחת אהרן"). מעבר לשער: "חידה על המיתה".
מעבר לשער רישום באיטלקית, הקדשה לעילוי נשמת נפטר משנת תצ"ט. בדף לט ובדף מג, הוספות ארוכות בכתיבה איטלקית מרובעות, בשולי הדפים (קצוצות בחלקם).

המחבר, המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה בעל "מעבר יבק" (נפטר שצ"ט 1639), מגדולי המקובלים והמנהיגים הרוחניים באיטליה. תלמידם של המקובלים רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו ורבי ישראל סרוק. על גדולתו וקדושתו של בעל ה"מעבר יבק" כותב החיד"א בספרו 'שם הגדולים' (בערכו): "ושמעתי שהיה לו מגיד, ושמעתי ענינים רבים עזוזו ונפלאותיו זי"ע".
רבי אהרן ברכיה ממודינה נודע בתיקון סדרי תפילות ומנהגים שנתקבלו בכל תפוצות ישראל. חיבוריו הרבים, על הזוהר וחכמת הקבלה, נותרו בכתב-יד, אך הוא נודע לדורות בספרו "מעבר יבק" שנתקבל בכל תפוצות ישראל. הספר נדפס בחייו והוא המקור העיקרי והחשוב לסדרי הנהגת האדם בימי חוליו ופטירתו, סדרי ההשכבה, הטהרה והקבורה, סדרי תפילות על הקברים, ועוד. ספר יסודי זה נדפס בעשרות מהדורות עד ימינו, נעשו ממנו קיצורים והוא מצוטט אינספור פעמים בספרי ההלכה והמנהג.
התקבלותו של הספר "מעבר יבק" בכל קהילות ישראל החלה כבר בחייו, וכפי שהוא עצמו מעיד (בהקדמתו ל'מגן אהרן', שם): "ובכל גלילות איטלייא שנתראה ספר 'מעבר יבק' קבלו עליהם לשמור לעשות הרבה ממה שכתוב בו...". גם חכמי ומקובלי צפת סמכו את ידיהם על הספר, כפי שהוא כותב: "וממה שנכתב אלי מצפת תוב"ב מהרבה שלמים... העידו והגידו כי מעלות הבית דין משם קיימו וקבלו עליהם לשמור ולעשות כל דברי ומנהגי 'מעבר יבק'...".
מ דף, מא-נה עמ', נז-פד דף; א-קמו, קמט-קסב, קנה-קעב דף. דף טז מהספירה הראשונה חלק.

19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים, ועקבות רטיבות עם סימני עובש רבים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הדבקות נייר בשולי הדפים במספר מקומות. מספר דפים וקונטרסים רופפים ומנותקים. חותמת. כריכה ישנה ובלויה, רופפת, ללא שדרה.

שנים מספרי רבי יהודה אריה ממודינה – מהדורה ראשונה ושנייה של ספר גלות יהודה, עם מהדורה ראשונה של ספר פי אריה:

• ספר גלות יהודה, מילון עברי-איטלקי על סדר התנ"ך ופרקי אבות, "והוא פשר דבר מכל מלה זרה או צריכה פתרון מכל העשרים וארבע שבמקרא", מאת רבי יהודה אריה ממודינא. ונציה, דפוס Giacomo Sarzina, שע"ב 1612. מהדורה ראשונה.
[10], 9-40; 42-43, 46-62, 64-106, [103]-112, [2] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו בדף השער. סימני עש בשולי מספר דפים. קרע חסר קטן בדף השער, משוקם בהדבקת נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בחלקה העליון של מסגרת השער. כריכה ישנה ובלויה, מנותקת.

• ספר גלות יהודה. פדובה, דפוס Giulio Crivellari (לבקשת יוסף פואה מפדובה), ת' 1640. כולל בסופו: ספר פי אריה (עם שער מיוחד), הוספות למילון ו"ביאור תבות שנשתמשו בהם החכמים והמפרשים והמחברים בכל חכמה", מאת רבי יהודה אריה ממודינא. ונציה, דפוס Gioanni Calleoni, ת' 1640. מהדורה שנייה של ספר גלות יהודה, ומהדורה ראשונה של ספר פי אריה.
רישומי בעלות במקומות שונים. בדף המגן: "קניתי הספר הלז אני יא"פ [=יעקב אברהם פולייסי?] היום יום [נותר מקום ריק] לחדש נ[!] התקצ"ב [תוקן לתקצ"ג] מאת דוד בר' שמואל ויטאלי יצ"ו"; "וביום הזה קניתי אני אליעזר דוד הרטום". חתימה בדף השער: "שלי אליהו פיאצצא יצ"ו". חתימות נוספות שלו (עברית ואיטלקית) בדף 34 ובדף האחרון של ספר פי יהודה. מעבר לדף האחרון של ספר גלות יהודה רישום בעלות באיטלקית משנת תקס"ד, של משה אלעזר (או אליעזר) ויטאלי, מאליסנדריה; ורישום על קניית הספר מהנ"ל בשנת 1832 על ידי משה פולייסי; ורישומים נוספים.
בדף השער חתימת הצנזור Antonio Francesco Enriques, אליסאנדריה, משנת 1688.

[8], 9-40, 42-43, 46-62, 64-114; 14, [3] דף. בספר גלות יהודה חסרים שני דפים לאחר דף השער. שלושה דפים אחרונים של ספר גלות יהודה, עם מפתח השמות, נכרכו בסוף הכרך (לאחר ספר פי יהודה). 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה ישנה ופגומה (קרעים גדולים ושדרה מנותקת).