שנים-עשר ספרי חסידות חב"ד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ומאת חתנו האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. [רוסיה, תקצ"א-תרע"ב 1831-1912]. חלקם מהדורות ראשונות או יחידות.

• ספר "קונטרס ההתפעלות", ביאור סוגי "התפעלות" בעבודת השם על פי דרך החסידות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. הקונטרס נכתב בשנת תקע"ד, כמענה לדרכו המנוגדת של הרה"ק ר' אהרן מסטראשעלע. כרוך עם: "קונטרס קטן מעניני הבחירה", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. בכותרות הדפים נקרא "שער הבחירה". פרטי הדפוס של שני הקונטרסים נרשמו ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191. וראה גם: ספר "שערי תשובה" (ברוקלין, תשמ"ה), רשימת הדפוסים, "קונטרס קטן מעניני בחירה – שער הבחירה", אות ב', עמ' 456 [שם מציין כי יתכן ש"קונטרס קטן מעניני בחירה" נדפס בזאלקווא בשנת תקפ"ו – כלומר, שהקונטרס נדפס עוד בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי].
• ספר "נר מצוה ותורה אור", חלק שני "הנקרא שער היחוד", ובו ביאור על השתלשלות העולמות והספירות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [טשרנוביץ, דפוס יוהאן אקהרט ובנו, תרי"ח 1858].
• ספר "עטרת ראש", דרושי חסידות לימים נוראים – ראש השנה, יום הכפורים ושבת שובה, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [יוהניסבורג (פרוסיה), א. גאנשאראווסקי, תר"כ 1860 בערך].
• ספר מאמרים יקרים, כולל שני דרושים ארוכים בחסידות: א. "ענין גביע הכסף", הנחלק לי"ב פרקים, ו"בו מבואר כל כוס של ברכה, ברכת המזון, וכוס של קידוש, וכוס שלעתיד לבא"; ב. "ענין ברכת חתנים", הנחלק לכ"ד פרקים, "יבואר בו ענין האמונה, וענין חתן וכלה... ועוד עניינים נפלאים", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [קניגסברג, תרכ"ד 1864]. מהדורה יחידה.
• ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזוהר ע"פ תורת החסידות, שנאמרו בלילות שבת מפי אדמו"ר הזקן מליאדי, ונכתבו ע"י בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש – "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם דף שער נפרד).
• ספר "תורת חיים", חלקים א-ב, על ספר בראשית – ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה של חלק ב' (על פרשיות תולדות-ויחי. חציו הראשון של "תורת חיים", על פרשיות בראשית-חיי שרה, נדפס לראשונה בקאפוסט תקפ"ו).
• ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" – פירוש והרחבה על סידור אדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. החיבור נקרא "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה ב"סידור הרב" (סידור עם דא"ח; קאפוסט, תקע"ו), שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב החיבור הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק ממנו הוא פירוש חדש על חלקים שאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו האדמו"ר האמצעי (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו).
• ספר עיון תפלה, "והוא חיבור יקר הערך... על עבודה שבלב זו תפלה", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש; ובסופו אגרת המחבר משנת תקפ"ג, "בעניני התפלה מה שכתב לאנ"ש". ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרל"ב 1871. יידיש.
• ספר עיון תפלה, "יכלכל בתוכו ג' ספרים: א) עיון תפלה... ב) בד קודש... ג) ענין ההשתטחות על קברי צדיקים..."; בסופו "מכתב מבת אדומו"ר הרב מלאדי [הרבנית פריידא בת האדמו"ר הזקן] דברים נפלאים בעניין הקץ", ו"דבר נפלא מהגאה"ק היהודי מפרשיסחא". פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, תרס"ד 1904. בראש הספר הקדמה מאת המו"ל רבי מנחם מענדל ב"ר אברהם אבא מזדונסקאוואלע
• ספר דרך מצותך, שני חלקים: חלק א – "הוא ספר טעמי המצוות"; וחלק ב – "הוא ספר פירוש המלות בתפלה", מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. פאלטאווא (פולטובה), דפוס הרב אליהו עקיבא ראבינאוויץ, [תרע"א-תרע"ב 1911-1912]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה של חלק א ומהדורה יחידה של חלק ב.
ספר דרך מצותך, מספרי היסוד של תורת חסידות חב"ד – חיבורו הראשון של האדמו"ר ה"צמח צדק" בתורת החסידות שבא בדפוס. נדפס מתוך גוף כתב יד קדשו של "הצמח צדק". חלק ב של ספר "דרך מצותיך", נדפס כהמשך לספר "דרך מצותיך" חלק א על טעמי המצוות, וספירת הדפים שלו ממשיכה היכן שנפסקת הספירה בחלק א. עם זאת, הרבי מליובאוויטש (בהקדמתו למהדורת תשי"ג של ספר "דרך מצותיך") מעיר כי למעשה לא מדובר בחלק שני של החיבור אלא בחיבור נפרד, שאינו עוסק בביאור טעמי המצוות אלא בביאור מלות התפלה על-פי החסידות. הרבי מסביר שהמו"ל בחר להציג את הספר שלפנינו כחלק ב של ספר "דרך מצותיך" על מנת שלא יצטרך לקבל מהצנזורה רישיון חדש להדפסה.
שני הדפים האחרונים (בהם המשך "לוח המפתחות" ו"לוח התיקון") אינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה או בקטלוג הספרייה הלאומית.
• ספר "דרך אמונה, הנקרא ספר החקירה", עוסק בעניני פילוסופיה ואמונה, על פי דרך הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. פולטובה, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה. בדפי הספר חותמות רבות של בית הכנסת של חסידי סטראשעלע בעיר וויטבסק: "ל"א דמנין סטאראסעליער דאיזהאריע".

12 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

"תורת של אדונינו... המאיר ענינו להורו' לעם ה' את הדרך אשר ילכו בה", כרך כתב יד ("ביכל" חב"די). "שנת כ'ח מע'ש'יו ה'גי'ד לעמו לתת' נ'חלת גוי'ם" [=תקע"ה]. דף שער מאויר בראש הכרך.

העתקה מוקדמת של כשלושים אגרות, מאמרים ודרושי חסידות מאת רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ההעתקה נעשתה כשנתיים בלבד לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן (כ"ד טבת תקע"ג), וכוללת הוספות, השמטות ושינויי נוסח רבים בהשוואה לנוסח הנדפס בספרי המאמרים ואגרות הקודש של אדמו"ר הזקן.

בראש כתב-היד נעתקה מהדורא קמא של "אגרת התשובה" שבתניא (נוסח זה לא היה לנגד עיניהם של עורכי ספר מהדורא קמא של התניא, ברוקלין תשמ"ב); ולאחריה נעתקו שתי אגרות קודש שכתב אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ט, לאחר שחרורו מהמאסר בפטרבורג: "אין ישראל נגאלים אלא בצדקה" ו"קטונתי מכל החסדים" (אגרת ב ואגרת ד בחלק "אגרת הקודש" שבתניא; אגרת עג ואגרת לז באגה"ק שלו, מהדורת תש"מ). בסוף אגרת "אין ישראל נגאלים", לאחר מילות הסיום "או״נ דש״ת בלונ״ח", נעתקה דמות חתימת אדמו"ר הזקן: "שניאור זלמן בא"א מו"ה ברוך זללה"ה".
בהמשך הכרך נעתק מאמר ד"ה "וארא אל אברהם באל שדי" ("דער פרומער וארא" של שנת תקנ"ד), ולאחריו עשרים וארבעה מאמרי חסידות שנאמרו ע"י אדמו"ר הזקן בשנות התק"נ-תק"ס, הן בתקופת ליאוזנא והן בתקופת ליאדי. לקראת סיום הכרך (דף סא ע"ב) נעתקו שתי אגרות קודש נוספות שכתב אדמו"ר הזקן בחורף תקס"ג – "מודעת זאת מה שארז"ל כל הרגיל לבוא לבהכ"נ" ו"פותחין בברכה לברך ולהודות לה'" (אגרת ל ואגרת א בחלק "אגרת הקודש" שבתניא; אגרת פד ואגרת פב באגה"ק שלו).
בדף ס"א ע"א, נעתק מאמר ד"ה "עסקתי בתורה בעשר אצבעות ולא נהנתי" למגיד ממזריטש ("מגיד דבריו ליעקב", מהדורת תשס"ה, אות פג, עמ' 30). למיטב בדיקתנו, מאמר ד"ה "להבין ענין נפש ורוח", שנעתק בכתב היד שלפנינו בדפים נט ע"א – סא ע"א, לא הובא מעולם בדפוס.
בסוף כתב היד, לאחר דף ס"ד, נכרכו בתקופה מאוחרת יותר כארבעים דפים ריקים. בדף הראשון, בכתיבת יד שונה, העתקת אות א של מאמר ד"ה "מה טובו אוהליך יעקב" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, חלק ט עמ' א'תקפט). בשני הדפים האחרונים נעשו מפתחות למאמרים ואגרות המועתקים בכתב היד.

רישומי לידות ורישומי בעלות משנות התק"פ-תק"צ בקירוב, בעמוד האחרון: "זה הספר שייך לה"ה הרבני הראש הקצין המופלא ומופל' יוסף ישראל כץ נ"י"; "יוסף יצחק אייזיק..."; ועוד. חותמות "ביקור חולים האספיטאל – בית החולים הגדול לכל קהילות ישראל" בירושלים.

[1], ב-סד דף (שתי עמודות בכל עמוד בכמחצית הדפים) + [40] דף ריקים (בעמוד הראשון העתקת מאמר אדמו"ר האמצעי, ובדפים האחרונים מפתחות ורישומי בעלות). דף נה קרוע וחסר ברובו. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים חסרים גדולים בשוליו של דף השער, משוקמים בהשלמת נייר עם פגיעה במסגרת המאוירת. קרעים כתוצאה מחריכת דיו, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט בכמה מקומות. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה, בלויה מעט.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.007.

ה"ביכל" החב"די
באחד ממאמריו, החוקר והביבליוגרף החב"די ר' חיים ליברמן מספר על דרכי היווצרותו של ה"ביכל" החב"די, ועל תפוצתו בעיירות בלארוס (רוסיה הלבנה):
"...יצרה חב"ד שיטה של מעתיקים או 'כותבים' ('שרייבער' בלשון חסידי חב"ד). לראשונה בליאזנא, ערש חסידות חב"ד, אחרי כן בליאדי, שלשם העתיק מייסד החב"ד, ר' שניאור זלמן, את משכנו. מאוחר יותר – בליובאוויטש... ישבו מעתיקים, שהעתיקו את תורותיו של הרבי, שנאמרו קודם לכן בעל-פה לפני החסידים. הסדר בזה היה כך: בשבתות וימים טובים, ובהזדמנות גם בימות החול, היה הרבי אומר תורה לפני החסידים. אחר שבת ויו"ט היה הרבי מוסר תורה זו גופא, כתובה בכתב-ידו, למעתיק הראשי. הלה העתיקה, החזיר את כתב היד לרבי, והשאיר לעצמו את העתקתו, שממנה עשה אח"כ מספר העתקות, בכתב ידו שלו, ומכרם לחסידים. אם לא הספיק לו הזמן למלאות את כל הדרישות לרכישת העתקה, והחסידים היו נחפזים לחזור לעריהם, היה מוסר העתקה למעתיקי מישנה. הללו גם הם עשו העתקות ומכרו לכל הרוצה. חסיד שלא השיגה ידו לקנות העתקה, התכבד, ישב וטרח והעתיק בעצמו מאחת ההעתקות שהשיג. את החסיד שחזר לביתו ותורה חדשה בתיקו, פגשו החסידים דמתא [=מבני עירו], שהמתינו לשובו, וכמובן נאלץ, לאפשר לכל הרוצה להעתיק את התורה לעצמו... חסיד, שנתקבצו אצלו במשך הזמן מספר הגון של תורות מסרם לכריכה, וכך נוצר ה'ביכל', ובדרך זו אצר לו כל חסיד, במרוצת השנים, ספרייה של מאמרי חסידות..." (אהל רחל, ג, עמ' 26).
זלמן שז"ר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל, שמקורו בבית חב"די, הקדיש בזכרונותיו פרק מיוחד לספרייה בבית אביו, וכך כותב:
"ספריתו של אבא ספרייה רגילה היתה, ספרית בעל-בית תורני, אבל הספרים שהיו בביתו לא מקריים היו ולא רק לנוי. ספרי חיים היו הם לאבא, ונחוצים לו, ספר ספר בזמנו, וספר ספר וערכו... ולמעלה, על הארון, בתכריך מיוחד נשמרו קונטרסים בלתי מכורכים של דא"ח (דברי אלהים חיים). אלה היו קונטרסים של דברי חסידות, כתובים בידי המעתיקים, שסבא היה מביא מבית הרבי בשובו מליאדי, או 'החוזר' היה מביאם שנה בשנה בבואו לביקורו המסורתי. וסבא היה נוהג ללמוד מהם עם אבא, כשאני יושב ומאזין. מה נחקקו בלב האותיות המעוגלות המזהירות כפנינים והרצות על פני השורות המקומרות כקשתות..." (כוכבי בקר, "ספריתו של אבא", עמ' 9-16).

מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק, כ"ג אלול תרצ"ו [1936].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ביתו יחיו... בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".

הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל בשוליים. כתם רטיבות בשוליים. רישום בגב.

מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשי"ט [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם תוספת מילים בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הגה"ח רבי דובער טקץ'. במכתבו מברך הרבי לרגל חג הפסח: "לקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
בשולי המכתב כותב הרבי כי קיבל את ספרו, חלק ט' של "קונטרס השמות החדש", והוסיף בכתב-יד קדשו: "ות"ח [תשואות חן]".

מקבל המכתב, הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים רבים ובלאי. רישום בגב (בעיפרון).

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"ג ניסן תשמ"א [1981].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), לרגל חג הפסח. הרבי מברך: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – בכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...".
בשולי המכתב מודה הרבי למכותבו על הברכה שמסר לו לרגל יום הולדתו (בי"א ניסן), ומברכו: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות. וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.