ספר חק לישראל, סדר לימוד יומי בתנ"ך, משנה, גמרא וקבלה, על-פי סדר הלימוד של האר"י הקדוש, עם "יוסף לחק" מאת החיד"א. זיטומיר, דפוס חנינא ליפא ויהושע העשיל שפירא, תרכ"ה-תרכ"ו 1865. סט שלם בחמישה כרכים.

שני שערים לכל כרך (מלבד לכרך דברים בו חסר השער הראשון). חלק מהמילים בדפי השער הראשונים נדפסו בדיו אדומה.
חתימות ורישומים של "יוסף מאטיץ משדה לבן". חותמות "אהרן שלמה לברמן, פעיה"ק ירושלים". רישומי בעלות במקומות שונים. רישומים של סדרי לימוד, ורישומים משפחתיים.

חמישה כרכים. בראשית: ה, ה-רנב, רנז-רנט דף. שמות: רמד דף. ויקרא: רלט דף. במדבר: רכו דף. דברים: ב-רמו דף. חסר דף השער הראשון. 19.5-20 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני, חלק מהדפים במספר מקומות במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הדבקות נייר בשולי חלק מדפי השער ודפים נוספים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות ישנות אחידות, עם שדרות עור. בלאי רב ופגמים בכריכות.

כרך ויקרא וכרך דברים לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה. כרך בראשית נרשם על פי צילום של דף השער בלבד.

על חשיבות וסגולת אמירת 'חק לישראל' בכל יום
מנהג אמירתם של פסוקי תנ"ך, משניות תלמוד וזהר, דבר יום ביומו, הוא מיסודו של האר"י הקדוש, שכך נהג בעצמו. הסדר שנדפס ב"חק לישראל" הוא ברובו על פי המתבאר בכתבי האר"י בכמה מקומות. החיד"א הוסיף על סדר זה גם הלכה יומית, מתוך משנה תורה להרמב"ם ושלחן ערוך, וכן פסקאות מספרי מוסר. הוספות החיד"א מכונות "יוסף לחק". בכתבי האר"י מבואר שמטרת הלימוד ב"חק לישראל" היא הן לשם השלמת ותיקון הנפש ומזונה על ידי לימוד חלקי התורה השונים, והן לשם תיקונים וייחודים בעולמות העליונים.
רבים מגדולי החסידות, במיוחד הצדיקים לבית טשרנוביל, הפליגו בדברים נשגבים על סגולת הלימוד ב"חק לישראל", ואמרו כי יש בו תיקון על חטאים בענייני קדושה. האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל דוב מווילעדניק כותב בספרו "שארית ישראל" (שער השובבי"ם, דרוש ראשון): "והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית, ככה קבלתי מרבותי [האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל], שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה על ידי חק לישראל... על כן בעקבות משיחא אלו יצא לאור ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א, תלמידו של ר' חיים אבן עטר בעל האור החיים, שיש בו שני אורות תרין משיחין, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של כל ישראל".
האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, כותב: "ואחרי התפלה יאמר חק לישראל, וזה יהיה חק ולא יעבור שיאמר דבר יום ביומו... כשהאדם עושה לו חוקה זו לומר בכל יום חק לישראל... בזה גורם בחינת רחמים... שיתמלא הש"י ברחמים על כנסת ישראל" (מגן אברהם, צו/1).
צדיקי הדורות הפליגו בסגולות שבאמירת "חק לישראל". יש שכתבו כי יש באמירתו גם סגולה לפרנסה (על פי דברי הגמרא: "חק לישנא דמזוני הוא" – בשם האדמו"ר משינאווע).
הגאון רבי יעקב רוקח, בהקדמת "מעשה רוקח" לחק לישראל, כתב: "מצוה על כל איש אשר בשם ישראל יכונה לקנות לו ספר 'חוק לישראל' לקרות בו בכל יום...".

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז-תרי"ח 1857. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.

בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" – הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).

שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.

84; 151 עמ'. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (חמישה שערים בסך הכול). דף ג בחלק הראשון נכרך לאחר דף ד. 30.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (בדף השער הראשון כתמים רבים). קמטים. חותמות "ביבליותיקה של כולל קאוונא" וחותמות נוספות. כריכה חדשה.

אוסף שערים, דפים וחלקי ספרים, מדפוסי סלאוויטא וז'יטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין במאה ה-19.
האוסף כולל:

• ספר אור זרוע, חלק שני, מאת רבינו יצחק מווינא. זיטאמיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרכ"ב 1862. • סדר לולב, סוכה והושענות – דפים קעט-קפה מתוך חלק ב' של סידור האר"י "קול יעקב", מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש. סלאוויטא, דפוס רבי דוב בער סג"ל ורבי דוב בער ב"ר פסח, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה. • ספר שולחן ערוך יורה דעה הלכות טריפות. זיטאמיר, דפוס רבי אריה ליב שפירא, תרכ"ו 1866. עותק חלקי.
האוסף כולל גם דפי-שער רבים לספרים מדפוסי סלאוויטא וז'יטומיר, בהם:
• שער משניות קדשים. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, [תקפ"ב 1822]. • שער ספר הזהר, חלק ראשון. סלאוויטא, דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח, תקס"ט [1809]; • שער ספר המגיד, נביאים אחרונים, חלק שני (ישעיה, ירמיה, יחזקאל). סלאוויטא, דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, [תקצ"ה 1834]. • שערי מסכתות מתלמוד בבלי (מכות, שבועות, עדיות, הוריות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה ובכורות). מהדורת סלאוויטא, דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח, תקע"א-תקע"ג [1811-1813]; • שערי מסכתות מתלמוד בבלי (מסכתות: ברכות, עירובין ראש השנה, בבא קמא, ושבועות). מהדורת זיטאמיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרי"ח-תרכ"ד 1858-1864. • שער תיקון ליל שבועות והושענא רבה. זיטומיר, דפוס האחים חנינא ליפא, אריה ליב ויהושע העשיל שפירא, תרי"ב [1852]; • ועוד שערים ודפים בודדים מספרים שנדפסו בזיטומיר ובדפוסי רוסיה-פולין במאה ה-19.

למעלה מ-30 פריטים. גודל ומצב משתנים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אלחנן (ספקטור) אב"ד קובנא. קובנא, סיון תרמ"ט [1889].
סמיכה לרבנות ל"הרב הגדול חריף ובקי מו"ה ישראל יהונתן ירושלימסקי בן הרב... הצדיק המפורסם... מו"ה יעקב משה זצ"ל אב"ד דק' מוש". רבי יצחק אלחנן כותב עליו: "...וראיתי כי ידיו רב לו למשקל ולמטרי בגמ' ופוסקים וראוי ומוכשר להיות מורה ודאין בעז"ה, ויצליח וישכיל ויעלה מעלה מעלה ויתעביד לאילנא רברבא...".

הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר, משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".

מקבל הסמיכה, הגאון רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד אורלא ואייהומן (תר"כ-תרע"ז), בנו של הצדיק הקדוש רבי יעקב משה דירעקטור אב"ד מוש (תקס"ט-תרל"ט; גאון מתלמידי וולוז'ין ו"בעל מופת" מפורסם). בשנת תרל"ב שלחו אביו לארץ ישראל (יחד עם שמש מיוחד), כדי שיחוג את הבר מצוה שלו בירושלים להתבשם מקדושתה ולהתברך מפי חכמי ירושלים (על שם כך החליף מאז את שם משפחתו, והיה חותם מאז: "יש"י ירושלימסקי", או "יש"י איש-ירושלים"). למד בישיבת וולוז'ין, ולימים נשא את בתו של הגאון הרידב"ז רבי יעקב דוד וילובסקי אב"ד סלוצק. בשנת תרנ"ב התקבל לאב"ד אורלא (הסמוכה לגרודנה) ובשנת תרס"ב נתמנה לאב"ד אייהומן (פלך מינסק). לאחר פטירתו בדמי ימיו, אמר עליו רבו הגר"ח סולובייציק אב"ד בריסק, כי "אינני מכיר בדור הזה עוד שני רבנים משיעור-קומתו בכל רחבי רוסיה ופולין" (סורסקי, מלך ביפיו, עמ' 49). חתנו הוא הגאון המפורסם רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בעל ה"חזון יחזקאל".

[1] דף כפול. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.

מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב ידו וחתימתו של ה"אדר"ת" – הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים רבה של פוניבז'. פוניבז', [תרמ"א 1881].
נשלח אל קרוב משפחתו רבי חיים נתנזון אב"ד פיקעלין (מחוז טלז). מתוך הדברים עולה כי היה מעורב בהדפסת חידושי תורה של האדר"ת באיזו במה. האדר"ת כותב לו בתוך הדברים: "...ולפי מהירות כתיבתי וקושי הקריאה לאינו רגיל בה, מסופקני מאד אם יקובל לרצון לפני המסדרים, ואני אומר ד"ז בכלל ולא על שלו בפרט, ולוא לא אצתי במלאכתי כי אז נתתים להעתיק, אך חזקו עלי דברי חותני המאיץ בי, ומי יודע אם עוד חזון למועד...".

הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת (תר"ה-תרס"ה) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו באהבת הלימוד ובהתמדתו, בצדקותו ובמידותיו הנעלות. גאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים. עודו רך בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר, ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. נפטר בשנת תרס"ה, בגיל 60, כשלוש שנים לאחר שעלה לירושלים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. הותיר אחריו בכת"י למעלה ממאה חיבורים, שרובם לא נדפסו.
חתנו היה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי של ירושלים וארץ ישראל. לאחר פטירת האדר"ת כתב הראי"ה את הספר "אדר היקר", בו העלה קווים לדמותו המרוממת של חותנו. בהקדמתו לספר כותב הראי"ה: "אחד מהחזיונות הנפלאים שיש בידם לרומם נפש המסתכל בהם, היו בימינו חיי איש המורם מעם, מו"ח הגאון הצדיק פאר עמנו מרן אליהו דוד ראבינאוויטץ תאומים זצ"ל... תמיד היה משפיע על חוגו רוממות נפש, קדושה ותפארת... היה מלא תורה ויראת ה', מדות קדושות ונשגבות, ומעשים טובים עד להפליא". בספר זה מאריך הראי"ה על סוגי החיבורים של חותנו, שבחלקם הם מערכות ארוכות וחלקם הם הערות קצרות והברקות: "אצלו היתה גם אהבת הפלפול פרי החסידות, אהבת השם יתברך ואהבת התורה שהיתה חרותה על לבבו... לא קטנו בעיניו אף ההערות היותר קטנות בכל מקצוע שבתורה, וכולם היו חביבים עליו כנפשו".

גלויית דואר, 12.5X9 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים ובלאי.