דף בכתב-יד (2 עמודים כתובים), חידושים על התורה – פרשות אחרי-מות וקדושים, בכתב-ידו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד".

אוטוגרף בכתב-יד קדשו של המחבר. חידושי רבי אליעזר דוד על התורה נדפסו לאחר פטירתו בספר "קרן לדוד" על חומש בראשית (סאטמר, תר"צ) ועל חומש שמות (סאטמר, תרצ"ט). יתר חלקי חיבורו על התורה לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם השנייה. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, והשלמת הדפסתם התעכבה עד שנת תשל"ו, אז נדפסו בארה"ב ע"י האדמו"ר בעל ה"ויחי יוסף" מפאפא. כעבור זמן נדפסה מהדורה נוספת ע"י הרה"צ רבי אהרן שפירא מנארול (בני ברק, תשס"ח). יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.
לפנינו כתיבה ראשונית של המחבר, שאחר כך נערכה מחדש והובאה לדפוס במהדורות ברוקלין ובני ברק (מופיעה בדפוס בשינויים). בראש העמודים מופיע הרישום "מוגה" (בכתיבה שונה).

[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קרעים חסרים בשולים, עם פגיעות בטקסט. מודבקים ברצועות נייר דבק (סלוטייפ), עם כתמים כהים בעקבות ההדבקה.

הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך – תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישווא. בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישווא למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לאב"ד סאטמר, ועמד בה בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" – דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אלחנן (ספקטור) אב"ד קובנא. קובנא, סיון תרמ"ט [1889].
סמיכה לרבנות ל"הרב הגדול חריף ובקי מו"ה ישראל יהונתן ירושלימסקי בן הרב... הצדיק המפורסם... מו"ה יעקב משה זצ"ל אב"ד דק' מוש". רבי יצחק אלחנן כותב עליו: "...וראיתי כי ידיו רב לו למשקל ולמטרי בגמ' ופוסקים וראוי ומוכשר להיות מורה ודאין בעז"ה, ויצליח וישכיל ויעלה מעלה מעלה ויתעביד לאילנא רברבא...".

הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר, משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".

מקבל הסמיכה, הגאון רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד אורלא ואייהומן (תר"כ-תרע"ז), בנו של הצדיק הקדוש רבי יעקב משה דירעקטור אב"ד מוש (תקס"ט-תרל"ט; גאון מתלמידי וולוז'ין ו"בעל מופת" מפורסם). בשנת תרל"ב שלחו אביו לארץ ישראל (יחד עם שמש מיוחד), כדי שיחוג את הבר מצוה שלו בירושלים להתבשם מקדושתה ולהתברך מפי חכמי ירושלים (על שם כך החליף מאז את שם משפחתו, והיה חותם מאז: "יש"י ירושלימסקי", או "יש"י איש-ירושלים"). למד בישיבת וולוז'ין, ולימים נשא את בתו של הגאון הרידב"ז רבי יעקב דוד וילובסקי אב"ד סלוצק. בשנת תרנ"ב התקבל לאב"ד אורלא (הסמוכה לגרודנה) ובשנת תרס"ב נתמנה לאב"ד אייהומן (פלך מינסק). לאחר פטירתו בדמי ימיו, אמר עליו רבו הגר"ח סולובייציק אב"ד בריסק, כי "אינני מכיר בדור הזה עוד שני רבנים משיעור-קומתו בכל רחבי רוסיה ופולין" (סורסקי, מלך ביפיו, עמ' 49). חתנו הוא הגאון המפורסם רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בעל ה"חזון יחזקאל".

[1] דף כפול. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.

מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב ידו וחתימתו של ה"אדר"ת" – הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים רבה של פוניבז'. פוניבז', [תרמ"א 1881].
נשלח אל קרוב משפחתו רבי חיים נתנזון אב"ד פיקעלין (מחוז טלז). מתוך הדברים עולה כי היה מעורב בהדפסת חידושי תורה של האדר"ת באיזו במה. האדר"ת כותב לו בתוך הדברים: "...ולפי מהירות כתיבתי וקושי הקריאה לאינו רגיל בה, מסופקני מאד אם יקובל לרצון לפני המסדרים, ואני אומר ד"ז בכלל ולא על שלו בפרט, ולוא לא אצתי במלאכתי כי אז נתתים להעתיק, אך חזקו עלי דברי חותני המאיץ בי, ומי יודע אם עוד חזון למועד...".

הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת (תר"ה-תרס"ה) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו באהבת הלימוד ובהתמדתו, בצדקותו ובמידותיו הנעלות. גאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים. עודו רך בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר, ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. נפטר בשנת תרס"ה, בגיל 60, כשלוש שנים לאחר שעלה לירושלים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. הותיר אחריו בכת"י למעלה ממאה חיבורים, שרובם לא נדפסו.
חתנו היה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי של ירושלים וארץ ישראל. לאחר פטירת האדר"ת כתב הראי"ה את הספר "אדר היקר", בו העלה קווים לדמותו המרוממת של חותנו. בהקדמתו לספר כותב הראי"ה: "אחד מהחזיונות הנפלאים שיש בידם לרומם נפש המסתכל בהם, היו בימינו חיי איש המורם מעם, מו"ח הגאון הצדיק פאר עמנו מרן אליהו דוד ראבינאוויטץ תאומים זצ"ל... תמיד היה משפיע על חוגו רוממות נפש, קדושה ותפארת... היה מלא תורה ויראת ה', מדות קדושות ונשגבות, ומעשים טובים עד להפליא". בספר זה מאריך הראי"ה על סוגי החיבורים של חותנו, שבחלקם הם מערכות ארוכות וחלקם הם הערות קצרות והברקות: "אצלו היתה גם אהבת הפלפול פרי החסידות, אהבת השם יתברך ואהבת התורה שהיתה חרותה על לבבו... לא קטנו בעיניו אף ההערות היותר קטנות בכל מקצוע שבתורה, וכולם היו חביבים עליו כנפשו".

גלויית דואר, 12.5X9 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים ובלאי.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון מרוגאטשוב (הרוגוצ'ובער) רבי "יוסף ראזין רב מדווינסק". ערב חג הסוכות תרפ"א [1920].
נשלח לרבי יצחק גינזבורג, ששלח לו חבילות מזון. הרוגוצ'ובער מודה לו ומברכו בברכות רבות לרגל חג הסוכות, תוך כדי שהוא מפלפל בגאוניות מעניין לעניין בנושאים שונים: ניסוך המים וניסוך היין, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, סוכה ולולב, תשובה ומלחמת היצר, ארץ ישראל, "עיר התמרים" ו"פתחה של גיהנם", ועוד נושאים.
המכתב שלפנינו נדפס עם הערות וביאורים, בשו"ת צפנת פענח החדשות (מודיעין עילית תשע"ב, חלק ב', מדור מכתבים ואגרות, אגרת יא, עמ' תמא-תמה).

הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק בעל "צפנת פענח" (תרי"ח-תרצ"ו) – הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובער" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט. בילדותו לקחו אביו לברכה אצל האדמו"ר בעל "צמח צדק" שברכו בלמדנות יתירה והורה לו ללמוד מסכת נזיר (יש אומרים שזו הסיבה שהרוגוצ'ובר לא גזז את שערותיו). בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.

[1] דף. 18X11.5 ס"מ. כתוב בצפיפות משני צדדיו. מצב טוב. קרע חסר קטן בשוליים.

אוסף גדול ומגוון של למעלה מארבעים מכתבי רבנים ואדמו"רים. פולין וליטא, גליציה ואוסטריה, צ'כיה, רומניה וארצות שונות [המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב].

בין הפריטים:
• מכתב רבי אליעזר יהושע הלוי עפשטיין, אב"ד דק"ק ראקוב (בן האדמו"ר רבי אברהם שלמה מאוז'רוב), נשלח אל האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים" לרגל נישואי בנו. ראקוב (פלך קיעלץ, פולין), תרפ"ו [1926].
• מכתב רבי ישראל דוד הלוי עפשטיין אב"ד אוסטראווא (בן האדמו"ר רבי אברהם שלמה מאוז'רוב). אסטרוביץ, ניסן תרצ"ג [1933].
• מכתב רבי צבי הירש הלוי עפשטיין (בן האדמו"ר רבי ראובן עפשטיין מאוז'רוב). אוז'רוב, תרפ"ב [1922].
• מכתב האדמו"ר רבי שמואל יוזעפוב אב"ד באטושאן (חתן האדמו"ר רבי משולם זושא ממז'יבוז'). בוטושאן, [כסלו תרפ"ד 1923].
• מכתב האדמו"ר מבנדר רבי יוסף וורטהיים אב"ד הרובשוב (פלך לובלין). הרובשוב, תרפ"א [1921].
• מכתב רבי אשר ישעיה ראבין אב"ד ראדיחוב. ראדיחוב, תשרי תרח"ץ [1937].
• מכתב רבי חיים דוב גראס ראש ישיבה במונקאטש. [מונקאטש, שנות התר"פ בקירוב].
• מכתב רבי חיים פנחס דרברימדיקר אב"ד וואשקוביץ, שאלה הלכתית שנשלחה אל רבי משולם ראטה אב"ד שאץ. וואשקוביץ, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי חיים ליב יודקאווסקי מו"צ בווארשא. ווארשא, תרפ"ח [1928].
• מכתב רבי אברהם בנימין זילברברג מו"צ בווארשא. [וורשא, תרצ"ה 1935].
• מכתבים מרבי יעקב גזונדהייט מזכיר ועד הרבנים בעיר ווארשא.
• מכתב רבי ראובן יהודה נייפלד אב"ד נובידבור מזכיר "אגודת הרבנים בפולין". וורשא, חשוון תרצ"ט [1938].
• "תעודת הכשר" למוצרי עוף, בכתב ידו וחתימתו של רבי משה אריה גוטרמן אב"ד שמולאוויזנא-ווארשא. וורשא, תרצ"ה [1935].
• שני מכתבים מרבי נחום אש אב"ד טשענסטחוב. צ'נסטחוב (פולין), אלול תרצ"ב [1932] / סיון תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יוסף יהודה נבנצל אב"ד בראדשין. בראדשין (גליציה), תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי אלי' ראזען בעל "מנחת אליהו". אושפיצין, תרח"ץ [1938].
• מכתב מרבי פנחס הירשפרונג עורך ה"אהל תורה". דוקלא (גליציה), [אחרי תרצ"ו – 1936 בקירוב].
• מכתב ארוך בדברי תורה מאת רבי מאיר הלוי לנדא. רוטרדם (הולנד), תרצ"ב [1931].
• מכתב רבי מאיר בלאנק אב"ד נדבורנה. נדבורנה, [שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב רבי משה קאהלענבערג אב"ד קוטשערמארא (בוקובינה). וינה, תרפ"ה [1925].
• מכתב רבי משה אביגדור עמיאל אב"ד אנטוורפן. אנטוורפן, תפא"ר [תרפ"א 1921].
• מכתב רבי יוסף גלרנטר אב"ד בריסל. בריסל, תרצ"ו [1936].
• שני מכתבים מרבי שמואל אהרן פרדס עורך "הפרדס". שיקאגו (ארה"ב), תש"ה [1945].
• שני מכתבים מרבי שמעון זאב בענגיס אב"ד קלווריה (בנו של רבי זליג ראובן בנגיס גאב"ד קלווריה וגאב"ד "העדה החרדית" בירושלים). קלווריה (ליטא), תשרי תרח"ץ [1937] / ניסן תרצ"ט [1939].
• מכתב רבי איסר וייסבורד אב"ד דארביאן. דארביאן (ליטא) חשוון תרצ"א [1930].
• מכתב רבי אברהם משה וויטקינד אב"ד באלטרומאנץ. בלטרומנץ (ליטא), תרצ"ג [1933].
• מכתב רבי משה שלום סטול אב"ד בויסק. בויסק (לטביה), תר"ץ [1930].
• מכתב רבי אהרן בצלאל פאול אב"ד פרידריכשטאט. פרידריכשטט (לטביה), תרצ"ד [1934].
• מכתב רבי יצחק שלמה מרקוס אב"ד סמורגון. סמורגון (ליטא), טבת תרצ"ה [1934].
• מכתב רבי מרדכי סגל אב"ד וולפה. וולפא (מחוז גרודנה), חנוכה תר"צ [1929].
• מכתב רבי יחיאל הלוי לעווין אב"ד לעבאדאווא. לבדובה (פלך ווילנא), תשרי תרצ"ח [1937].
• ועוד מכתבים רבים מרבנים שונים.

למעלה מ-40 מכתבים חתומים + פריטים נוספים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כ-30 מהם על ניירות מכתבים רשמיים וגלויות דואר רשמיות של הרבנים או ארגונים רבניים.