ספר אלפי מנשה, מאת רבי מנשה מאיליה. ווילנא, [תקפ"ב 1822]. מהדורה ראשונה. חיבור פילוסופי שמגמתו "תיקון עולם". בסוף הספר הדפיס המחבר מחידושיו על הש"ס, בהם הביא מדברי רבו הגר"א.
רישום בעלות בדף השער: "הרב מוהר"ר אליעזר סופר נר"ו". במספר דפים הגהות בכתב-ידו של רבי אליעזר סופר, אחת מהן חתומה בשמו. רישומים נוספים, ביניהם: "זאב ---".
רבי אליעזר סופר (בן רבי גרונם סופר מנאווהרדאק), אב"ד זאסלאב, בעל ספר "באר אליעזר", וורשא תרל"ב.

[2], צב דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה. בלאי ופגמים בכריכה.

רבי מנשה מאיליה – תלמיד הגר"א שניסה להשכין שלום בין חסידים למתנגדים
הגאון רבי מנשה מאיליה (תקכ"ז-תקצ"א), מענקי הרוח בליטא, דמות ייחודית ומקורית, גאון מופלג שהיה מ"רואי פני הגר"א" הקבועים. חלק ניכר מדרכו המיוחדת בלימוד קיבל מהגר"א. כיהן תקופה קצרה כאב"ד בעיר הולדתו סמורגון, אך עקב התנגדותו להנהגת הקהילות ששיתפו פעולה עם גזירת ה"קנטוניסטים", התפטר מן הרבנות ומסרה לתלמידו הגדול רבי אריה ליב שפירא.
חיבוריו הייחודיים וחשיבתו המקורית עוררו עליו ביקורת לא מעטה. בחיבוריו ניסה לפעול ל"תיקון עולם", להטבת מצב היהודים ברוסיה, לשיפור מצבם הכלכלי, להשכנת שלום בין הבריות. ספרו הראשון "פשר דבר" (ווילנא, תקס"ז), בו מובאים רעיונות שונים בדבר השלום והאחדות, נועד "לפשר בין הצדיקים" בדורו. חזונו היה להשכין שלום בין ה"מתנגדים" וה"חסידים". על אף שלא הזכיר במפורש את מחלוקת החסידים והמתנגדים בספרו, כוונתו הובנה היטב, והדבר עורר עליו כעס בקרב אנשים מסוימים מחוג תלמידי הגר"א. הוא נרדף בעקבות זאת, ספרו הנ"ל נידון לשריפה ורוב עותקיו הועלו באש. מספרים שבאחת מאסיפות הרבנים אף ניסו להחרימו, אולם רבי יהושע צייטלין משקלוב, מבאי ביתו של הגר"א מנע את הדבר.
רבי מנשה היה ידוע כחכם בחכמות העולם השונות. מסופר עליו כי פיתח כמה המצאות, ביניהן: מכונת חרישה משוכללת ומכונה לשחיקת טבק. עוד מסופר כי כתב פעם ספר העוסק במתמטיקה ובהנדסה צבאית, בכדי להוכיח לשלטונות הרוסים שהאזרחים היהודיים אינם מחוסרי השכלה.
ספרו "אלפי מנשה" נועד לשטוח בהרחבה את משנתו, לאחר שלא הובן בספריו הקודמים, אך גם ספר זה לא התקבל בהבנה. מסופר כי הגרסה הראשונה של חיבור זה נשרפה בבית הדפוס, בעקבות מחאה של קנאי שהציץ בכתב היד קודם ההדפסה, ורבי מנשה נאלץ לשחזר את הספר מזכרונו.
מתלמידיו וממשיכי דרכו נודעו הגאונים גדולי הדור: רבי ליבלי שפירא אב"ד סמורגון וקובנא ("רבי ליבלי קאוונער"), רבי אריה ליב הומינר מרבני מינסק (בעל "באר היטב" על התורה), רבי דוד לוריא – הרד"ל, והגאון רבי שלמה זלמן ריבלין משקלוב.

ספר משנה תורה, היד החזקה להרמב"ם. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן יששכר בער סג"ל, [תקס"ח-תקס"ט 1808-1809]. המהדורה הראשונה של ספר משנה תורה לרמב"ם שנדפסה בברדיטשוב. סט שלם בארבעה כרכים.
בכרך השני: הסכמות מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, מרבי בצלאל מרגליות מאוסטרהא, ומרבנים רבים נוספים בני התקופה (בעותק שלפנינו נשמטו ההסכמות מהכרך הראשון, ראה להלן).
בהסכמתו כותב רבי לוי יצחק מברדיטשוב: "אלה הדברים אשר דבר [...] רבינו משה בר מיימון זצ"ל. אשר האיר תבל ומלואה בפירושיו ובחיבוריו הקדושים אשר נתפשטו מקצה העולם ועד קצהו [...] ומה לי להפליא ולספר בשבחו ובמעלותיו, כי כבר ידועים הם לכל דורותיו ולכל הבאים אחריו. וכבר ידוע גודל התשוקה אשר רבים משתוקקים וחפצים לשתות בצמא את דבריו, ואינם בנמצא ספריו והנמצאים דמיו יקרים. לזאת העיר ה' [...] הרבני הנגיד מוהר"ר שמואל מדפיס דפה ודק"ק אוסטרהא, להחזיר העטרה ליושנה ולהדפיס ספרי הי"ד עם כל נושאי כליו בדפוס יפה ומהודרת, לגאון ולתפארת, בנייר יפה ובדיו שחור ובאותיות גדולות לרוות צמאון צאן קדשים[...]".
הגהות בודדות בכרך הראשון והרביעי, בהן שתי הגהות החתומות "שלמה צבי". בכרך השני הגהות רבות.
בשער הכרך השני, חתימות של הגביר רבי "שאול ב"ר נח מפאריטש פאפיערנא".

בסוף הכרך הרביעי, רישום "יא"צ של אבי מו"ה אברהם ביום ב' דר"ח מרחשון תקע"ז לפ"ק תנצב"ה".

ארבעה כרכים: כרך ראשון: [8], רעח דף. כרך שני: [4], רס דף. כרך שלישי: [2], שפט, [1] דף. כרך רביעי: [2], שט, [1] דף. 37.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות במרבית הכרכים. קרעים וקרעים חסרים קטנים (מהם בדפי השער של הכרכים הראשון והרביעי, עקב חותמות קרועות), עם מספר פגיעות בטקסט (בכרך השלישי שיקום בנייר דבק בחלק מהקרעים). רישומים. חותמות. כריכות חדשות, אחידות.

ספר משנה תורה להרמב"ם יצא לאור בברדיטשוב בשתי מהדורות: המהדורה הראשונה נדפסה בשנים תקס"ח-תקס"ט, בדפוסו של רבי שמואל בן יששכר בער סג"ל, והמהדורה השנייה נדפסה על ידי רבי ישראל ב"ק בשנים תקע"ח-תקפ"א.
בכרך הראשון שלפנינו, כמו בחלק מהעותקים, נלקחו השער והדף שאחריו מחלק ג' (עם מפתחות לחלק ג), אלא שבטעות נדפס בשער: חלק ראשון (במקום: חלק שלישי).

אוסף ספרים מדפוסי זולקווא, שנות הת'-ת"ר:

• ספר חידושי הלכות – מהרש"א. זאלקווי, דפוס האחים השותפין אהרן וגרשון בני חיים דוד סגל, [תפ"ח 1728]. הקדשה בדף השער: "מתנה לדרשה ממני הק' גדלי' שעפער".

• ספר בית לוי, חידושים, מאת רבי לוי בן רבי שלמה מבראד. זאלקווי, דפוס אהרן וגרשון בני חיים דוד סג"ל, [תצ"ב 1732]. חתימות "יחיאל מיכל שלמה מפאסוועל".

• ספר חידושי הלכות, חלק ראשון – נטע שעשועים, מאת רבי דוב בער מפינסק. זאלקווא, דפוס גרשון בן חיים דוד סג"ל וחיים דוד בן אהרן סג"ל, תק"ח [1748].

• ספר סדר הדורות, מאת רבי יחיאל הלפרין. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, [תקס"ח] 1808. חתימות בדף השער: "משה דוד שפירא" [כנראה רבי משה דוד שפירא מבענדין]; "חיים זאב ---[?]".

• ספר תוספות שבת, על שולחן ערוך הלכות שבת. זאלקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, [תקס"ו 1806].

• ספר הלכות גדולות. זולקווא, Zcarna Literis, תקע"א 1811. חתימה בשער: "אלעזר כץ", חותמת: "יוסף פריינד, Szatman". חתימה בדף המגן: "הק' יואל כ"ץ אב"ד פה ק"ק ערדעד יע"א" [מחבר שו"ת טירת כסף, ועוד].

• ספר מחצית השקל, על ה"מגן אברהם", מאת רבי שמואל קעלין. זולקווא, דפוס שאול דוב מאיר האפער, תקצ"ח 1838. חותמת "עקד ישיבת חכמי לובלין". רישומי בעלות בדף המגן (של "בעריל האראשווסקי", ועוד).

• ספר שמלה חדשה, תבואות שור ובכור שור, מאת רבי אלכסנדר סנדר שור. זאלקאב, דפוס שאול דוב מאיר האפער, ת"ר-תר"א 1840-1841. חותמת רבי אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיאס [הגאון רבי אליהו מנחם גויטיין (תקצ"ח-תרס"ב), בן רבי צבי הירש גויטיין ונכדו של רבי ברוך בענדיט גויטיין בעל "כסף נבחר". תלמיד הכתב סופר. כיהן ברבנות העדיעס על מקום אביו וסבו].

• ספר טיב גיטין, על מסכת גיטין, מאת רבי צבי הירש העלער. זאלקווא, דפוס שאול דוב מאיר האפער, תר"ד [1844]. חתימת "הרש אדלער", עם חותמת (מחוקה מעט): "צבי יחיאל סג"ל הירש, אב"ד דק"ק יצ"ו – ערדאטעלעק והגלילות" [מחבר ספר צבי וחמיד, מישקולץ ת"ש].

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר חסד לאברהם, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי. סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. מהספרים הראשונים שנדפסו ע"י רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא (בנו של רבי פנחס מקוריץ). הסכמות גדולי החסידות רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי אריה ליב מוואלטשיסק.
ספר קבלה זה נחשב מאד אצל גדולי החסידות ומובא רבות בספרי ראשוני החסידות. "ושמעתי מפי מגידי אמת אשר כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"ם בעל המחבר שו"ע וספר התניא ציוה לקרות בחיבוריו היקרים" (מהסכמת רבי שמעון מנשה חייקין לפירושו של המחבר למסכת אבות שנדפס בתר"ע).

המחבר, רבי אברהם אזולאי (ש"ל-ת"ד) נולד בפאס שבמרוקו. עלה לארץ ישראל ודר בחברון. בשנת שע"ט נמלט לעזה מחמת מגיפה, שם חיבר את ספרו זה בחמשה שבועות בלבד. הספר ברובו הוא ליקוט ועריכה של תורת הרמ"ק שבאותם ימים היתה עדיין בכתבי-יד, ומיעוטו מכתבי האר"י. הספר נדפס לראשונה בשנת תמ"ה בשני דפוסים במקביל, באמשטרדם ובזולצבאך, ובשנית בסלאוויטא בשנת תקנ"ד.
חתימה בדף סה/1: "פסח יהודא בן חי' דבורה".
חותמות ורישומי צנזורה בדף השער ובדף שאחריו.

[6], פז; ח, ח-יא, יא-לד, [1] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקות נייר רבות בדף השער ובדפים הראשונים והאחרונים). כריכה ישנה.

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז-תרי"ח 1857. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.

בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" – הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).

שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.

84; 151 עמ'. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (חמישה שערים בסך הכול). דף ג בחלק הראשון נכרך לאחר דף ד. 32.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי אחד מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. כריכה חדשה.