ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו "בית אהרון": "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".

[6], 316, [5] עמ'. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. אחד מהדפים מנותק. חותמות. כריכה חדשה.

ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [4], הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין העותקים השונים של הספר, ראה: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת ספה"ק בית אהרן והדפסת, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].

ששה ספרים מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ, בנו וממלא מקומו של "המגיד מקוז'ניץ":

• ספר באר משה, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. יוזפוף, דפוס ברוך זעצר, תרמ"ג 1883. מהדורה שניה. חתימות וחותמות בדף השער.

• ספר בינת משה, "והוא אחד משבעים פנים לתורה", מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. קראקא, דפוס יוסף פישער, [תרמ"ט] 1888. מהדורה ראשונה.

• ספר מטה משה, פירוש על מגילת שיר השירים, עם ספר אמרי שבחי ארץ-ישראל, וליקוטים, מאת רבי משה עליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ושותפו, תר"ס 1900. מהדורה שניה.

• ספר קהלת משה, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ו] 1906. דפוס סטראוטיפי של המהדורה הראשונה (תרס"ה).

• ספר קהלת משה, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לובלין, [תרפ"ד] 1924. דפוס סטראוטיפי של המהדורה הראשונה (תרס"ה). מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית.

• ספר עבודת ישראל השלם, כולל ספר עבודת ישראל על התורה ופרקי אבות וחדושי הלכות, ספר יקר מפז – ליקוטים על התורה (השלמה לספר עבודת ישראל), וספר תהלות ישראל. מוקצ'בו (מונקאטש), הוצאת אלטיר ברוך ווידער, בדפוס "נקודה", [תרפ"ט 1929].

האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". בין ספריו: "באר משה", "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "תפלה למשה", ועוד. בספריו הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
חמשת החלקים בשני כרכים. שער ראשי בראש הכרך הראשון, וחמשה שערים בנוסח-מקוצר לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".
רישום בכתב-יד בדף השער של הכרך השני: "קניתי מהוני הק' יהושוע קליין, יום א' פרשת ויגש תרל"ח לפ"ק, פה מ. סיגעטה".

חמישה חלקים בשני כרכים. כרך ראשון (חלק ראשון ושני): [3], קמא, [2]; צא, [1] דף. כרך שני (חלקים שלישי-חמישי): [3], נה, [1]; [1], פ, [1]; [1], נב, נה-ע, [1] דף. 25-25.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. מרבית הדפים בכרך הראשון במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני. כרך שני במצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים הראשונים בכרך הראשון, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים. כריכות חדשות (אחידות).

שני ספריו של האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק על התורה:

• ספר אמרי אלימלך, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.

כרוך עם: ספר מגיד דבריו ליעקב, מאת המגיד רבי דב בר ממעזריטש. סאטמאר, דפוס אברהם באראש ונתן מנחם איסטרייכער, [תרס"ה 1905].
בשולי השער של הספר הראשון חותמת המו"ל: "דוד במ"י וואלף".

אמרי אלימלך: [6], 208, 340-217, [2] עמ'. חסרים עמ' 209-216 (4 דפים). מגיד דבריו ליעקב: מא דף. 24.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר בספר השני. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. הדבקות נייר בשולי דף השער והדפים הראשונים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ופגיעות קלות בטקסט. קרע חסר בדף השער של הספר השני, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף. כריכה ישנה, עם בלאי ופגמים.

עם [2] דפים בראש ספר אמרי אלימלך ובהם הסכמות מאת רבי אברהם יעקב פרידמאן מסאדיגורא ורבי אברהם טברסקי מטריסק, וכן עם [1] דף בסוף, עם תיקוני טעויות, שנוספו רק לחלק מן הטפסים.

• ספר דברי אלימלך, על התורה והמועדים, חלק ראשון על ספרים בראשית-ויקרא, וחלק שני על ספרים במדבר-דברים, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער / האחים שולדבערג, תר"נ-תרנ"א 1890-1891. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.
דף שער נפרד לכל חלק.
חתימה (בעיפרון; קצוצה מעט) בדף השער של החלק הראשון: "ישעי[ה] במו"ה ישראל...".

240, [2], 504-241 עמ'. 26 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלניצא" ונכדם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמו"רות ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. השפעתו היתה רבה ברחבי פולין ורבים מאדמו"רי פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי מאיר יחיאל הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. לעת זקנתו, כשכבר היו לו נכדים רבים (רבים מהם כיהנו באדמו"רות, בהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמו"רות, קיבלה "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.

עשרה ספרים מספרי חסידות טשכנוב, חיבורים מאת ואודות הגה"ק רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב וצאצאיו האדמו"רים – מהדורות ראשונות:

• ספר תולדות אברהם, הספד על פטירת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב, מאת רבי בנימין דוד רבינוביץ'. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ה 1875.

• ספר מרום הרי"ם, שיחות וחידושי תורה מצדיקים שונים, בהם האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, בעריכת רבי יעקב חיים זעליג גודלשלג. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער (באותיות קיריליות), [תרנ"ב] 1892.

• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895. רישום בעלות בדף המגן: "שייך לשמחה בונם מארגענשטערן לודז'", ורישומים נוספים.

• ספר אהבת חסד, חלק אחד ממחברת חסד אברהם, ספר ראשון כולל חידושי הלכות בסדר נשים וטהרות, מאת האדמו"ר רבי אברהם חיים לנדא מטשכנוב, בעריכת נכדו רבי מנחם מנדל חיים מזאווירצא. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [תרנ"ז] 1897.

• ספר בית אברהם, חידושי הלכות על הש"ס והרמב"ם, מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס א. שריפטגיססער, תרנ"ט 1899. חותמות "משה מרדכי בארענשטיין, לאדז".

• ספר זר זהב – כתר תורה, מתורת האדמו"ר הראשון מסטריקוב רבי זאב וולף לנדא, בנו של הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900.

• ספר דורש טוב, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900. נדפס כחלק מספר "זר זהב כתר תורה", עם דף שער נפרד.

• ספר דורש טוב, מהדורא תנינא, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אברהם יצחק האלטער, תרע"ד 1914.

• ספר ויעש אברהם, על נוסח התפילה ומנהגיו של האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, מאת נכדו רבי מנחם מענדל חיים מזאווירצא. לודז', סודר בדפוס מ. ליבסקינד (דפוס (I. Landaw, תרצ"ו [1936].

• הגדה של פסח, עם פירוש חסד לאברהם, מאת האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, ופירוש עטרת זקנים, מאת נכדו רבי מנחם מנדל חיים מזאווירצא. לודז', הוצאת "מסורה", תרצ"ט 1939. יערי 2274; אוצר ההגדות 3686.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה), "גאון הגאונים", "רבן של ישראל", מגדולי גאוני פולין המפורסמים בדורו. תלמיד מהרא"ל צונץ. איש קדוש ומופלא. נודע במלחמתו ב"גזירת הלבוש" יחד עם בעל "חידושי הרי"מ", אז עמד בראש קבוצת הרבנים שפסקו שדין גזירה זו כדין גזירות-השמד, שדינן "יהרג ואל יעבור". קיבל בחסידות מרבי שמחה בונים מפשיסחא ומרבי פישל מסטריקוב, אך סירב לשמש באדמו"רות. רק לאחר פטירת בעל "חידושי הרי"מ" מגור, כשרוב חסידיו קבלו את הנהגת רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר, הגיעו אליו חלק מגדולי החסידים (רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, ועוד) וקיבלו את הנהגתו. אז הסכים לשמש להם כאדמו"ר בתנאי שימשיך במנהגו להתפלל בנוסח אשכנז ולהתפלל תפילת שחרית כ"ותיקין". נערץ בגאונותו וקדושתו בעיני רבני ואדמו"רי דורו. רבי שמחה בונים מפשיסחא שפגש בו בבואו לסטריקוב, אמר: "אורח חשוב ממני בא לעיר". רבי מנדלי מקוצק התבטא עליו: "יש לו דמות של מלאך אלקים". רבי יצחק מאיר מגור כותב עליו בתשובתו לרבי חיים מצאנז בענין היתר התרנגולים החדשים (שו"ת הרי"מ סימן ח'), שלא חקר את הנושא מאחר והוא סומך על הרב מטשכנוב שאוכל מהם והוא מפורסם לגדול וצדיק. רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו כי מי שגר בפולין ואינו מכיר את הרבי מטשכנוב עתיד ליתן על כך את הדין. הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר כתב אליו: "המבורך בפי ישראל מקצה אל הקצה, האיש האלקי, מיחידי הדור שלנו, גאון הגאונים". רבי יוסף חיים קרא, רבה של וולאצלווק, אמר עליו בהספדו: "ולא יכילו יריעות הרבה לספר נדיבות רוחו צדקתו וקדושתו... אך אחת היא אשר נפשי יודעת, כי מיום שנפטר רבי עקיבא איגר, לא נמצא בכל גדולי ארצנו אשר יודו עליו כל ישראל כי קדוש הוא מרחם... איש לא נעדר לשבחו ולפארו...".
מחידושי תורתו ואמרות קדשו נדפסו הספרים: "זכותא דאברהם", "אהבת חסד", "בית אברהם", "צלותא דאברהם" ועוד. ארבעת בניו שימשו באדמו"רות וברבנות: רבי זאב וולף לנדא – האדמו"ר מסטריקוב; רבי דוב בעריש מביאלה, שהוכתר כאדמו"ר לחסידי וורקא בחיי אביו – הוא אבי שושלת אדמו"רי סטריקוב עד זמננו; רבי רפאל – אדמו"ר בעיר וורשא, ורבי יעקב – האדמו"ר מיעז'וב, שמילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב, לעת זקנתו של אביו.

10 ספרים. גודל ומצב משתנים.