עשרה ספרים מספרי חסידות טשכנוב, חיבורים מאת ואודות הגה"ק רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב וצאצאיו האדמו"רים – מהדורות ראשונות:

• ספר תולדות אברהם, הספד על פטירת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב, מאת רבי בנימין דוד רבינוביץ'. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ה 1875.

• ספר מרום הרי"ם, שיחות וחידושי תורה מצדיקים שונים, בהם האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, בעריכת רבי יעקב חיים זעליג גודלשלג. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער (באותיות קיריליות), [תרנ"ב] 1892.

• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895. רישום בעלות בדף המגן: "שייך לשמחה בונם מארגענשטערן לודז'", ורישומים נוספים.

• ספר אהבת חסד, חלק אחד ממחברת חסד אברהם, ספר ראשון כולל חידושי הלכות בסדר נשים וטהרות, מאת האדמו"ר רבי אברהם חיים לנדא מטשכנוב, בעריכת נכדו רבי מנחם מנדל חיים מזאווירצא. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [תרנ"ז] 1897.

• ספר בית אברהם, חידושי הלכות על הש"ס והרמב"ם, מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס א. שריפטגיססער, תרנ"ט 1899. חותמות "משה מרדכי בארענשטיין, לאדז".

• ספר זר זהב – כתר תורה, מתורת האדמו"ר הראשון מסטריקוב רבי זאב וולף לנדא, בנו של הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900.

• ספר דורש טוב, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900. נדפס כחלק מספר "זר זהב כתר תורה", עם דף שער נפרד.

• ספר דורש טוב, מהדורא תנינא, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אברהם יצחק האלטער, תרע"ד 1914.

• ספר ויעש אברהם, על נוסח התפילה ומנהגיו של האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, מאת נכדו רבי מנחם מענדל חיים מזאווירצא. לודז', סודר בדפוס מ. ליבסקינד (דפוס (I. Landaw, תרצ"ו [1936].

• הגדה של פסח, עם פירוש חסד לאברהם, מאת האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, ופירוש עטרת זקנים, מאת נכדו רבי מנחם מנדל חיים מזאווירצא. לודז', הוצאת "מסורה", תרצ"ט 1939. יערי 2274; אוצר ההגדות 3686.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה), "גאון הגאונים", "רבן של ישראל", מגדולי גאוני פולין המפורסמים בדורו. תלמיד מהרא"ל צונץ. איש קדוש ומופלא. נודע במלחמתו ב"גזירת הלבוש" יחד עם בעל "חידושי הרי"מ", אז עמד בראש קבוצת הרבנים שפסקו שדין גזירה זו כדין גזירות-השמד, שדינן "יהרג ואל יעבור". קיבל בחסידות מרבי שמחה בונים מפשיסחא ומרבי פישל מסטריקוב, אך סירב לשמש באדמו"רות. רק לאחר פטירת בעל "חידושי הרי"מ" מגור, כשרוב חסידיו קבלו את הנהגת רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר, הגיעו אליו חלק מגדולי החסידים (רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, ועוד) וקיבלו את הנהגתו. אז הסכים לשמש להם כאדמו"ר בתנאי שימשיך במנהגו להתפלל בנוסח אשכנז ולהתפלל תפילת שחרית כ"ותיקין". נערץ בגאונותו וקדושתו בעיני רבני ואדמו"רי דורו. רבי שמחה בונים מפשיסחא שפגש בו בבואו לסטריקוב, אמר: "אורח חשוב ממני בא לעיר". רבי מנדלי מקוצק התבטא עליו: "יש לו דמות של מלאך אלקים". רבי יצחק מאיר מגור כותב עליו בתשובתו לרבי חיים מצאנז בענין היתר התרנגולים החדשים (שו"ת הרי"מ סימן ח'), שלא חקר את הנושא מאחר והוא סומך על הרב מטשכנוב שאוכל מהם והוא מפורסם לגדול וצדיק. רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו כי מי שגר בפולין ואינו מכיר את הרבי מטשכנוב עתיד ליתן על כך את הדין. הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר כתב אליו: "המבורך בפי ישראל מקצה אל הקצה, האיש האלקי, מיחידי הדור שלנו, גאון הגאונים". רבי יוסף חיים קרא, רבה של וולאצלווק, אמר עליו בהספדו: "ולא יכילו יריעות הרבה לספר נדיבות רוחו צדקתו וקדושתו... אך אחת היא אשר נפשי יודעת, כי מיום שנפטר רבי עקיבא איגר, לא נמצא בכל גדולי ארצנו אשר יודו עליו כל ישראל כי קדוש הוא מרחם... איש לא נעדר לשבחו ולפארו...".
מחידושי תורתו ואמרות קדשו נדפסו הספרים: "זכותא דאברהם", "אהבת חסד", "בית אברהם", "צלותא דאברהם" ועוד. ארבעת בניו שימשו באדמו"רות וברבנות: רבי זאב וולף לנדא – האדמו"ר מסטריקוב; רבי דוב בעריש מביאלה, שהוכתר כאדמו"ר לחסידי וורקא בחיי אביו – הוא אבי שושלת אדמו"רי סטריקוב עד זמננו; רבי רפאל – אדמו"ר בעיר וורשא, ורבי יעקב – האדמו"ר מיעז'וב, שמילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב, לעת זקנתו של אביו.

10 ספרים. גודל ומצב משתנים.