אוסף מכתבי רבנים ושוחטים, תעודות סמיכה לשוחט רבי חיים בן ר' הלל פרידמן מהעיר טורץ. סיגט, גרוסוורדיין והסביבה. שנות התר"ע-תר"צ בקירוב.

• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי מאיר דוד טאבאק דומ"ץ סיגט. סיגט, אייר תרע"ה [1915].
• מספר מכתבים משוחטי העיר סיגט, מהשנים תרע"ה, תר"פ ותרפ"ה: רבי שלמה ב"ר יעקב הכהן שו"ב, רבי משה יעקב הכהן שו"ב, רבי מרדכי ב"ר יצחק אהרן שווארץ.
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי נתן אנשיל קרויס אב"ד סאניסלא והגליל. סאניסלא [אייר], תר"פ [1920].
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי בנימין פוקס "אב"ד דק"ק ווארדיין גדול" [גרוסוורדיין]; נכתב מעברו השני של מכתב בחתימת שוחטי גרוסוורדיין: רבי שמואל ברוך גוטמאן, רבי אברהם ל[---] ורבי צבי דוב שו"ב. גרוסוורדיין, [חשון], תרפ"ב [1921].
• קטע ממכתב (קרוע), כפי הנראה מאת רב או שוחט מהעיר טורץ [במחוז אוגוצ'ה ליד סאטמר].
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי לוי יצחק מיללער אב"ד דעווא. דעווא, [טבת] תש"ח [1948].
הגאון רבי מאיר דוד טבק דומ"צ סיגט (תר"י-תרצ"ו), בנו של הגאון הנודע רבי שלמה יהודה לייב טבק ראב"ד סיגט בעל "ערך ש"י" ו"תשורת ש"י" (תקצ"ב-תרס"ח). מתלמידי הרה"ק משינאווא. כיהן כדיין ומו"צ בקרעטשניף ולאחר פטירת אביו עבר למלא את מקומו כאב"ד ומו"צ בסיגעט.
הגאון רבי בנימין פוקס אב"ד גרוסוורדיין (תרל"ז-תרצ"ו), בנו של רבי משה צבי פוקס אב"ד גרוסוורדיין (תר"ג-תרע"א). בשנים תרס"א-תרע"ח כיהן ברבנות בראשוב, יאקא, פעזינג ונאדי באניא, ובשנת תרע"ח עלה לכהן על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה גרוסוורדיין.
הגאון רבי נתן אנשיל קרויס (נספה בשואה אייר תש"ד), בנו של רבי שלום קרויס אב"ד לעגענע-מיהאי שבסלובקיה. תלמיד רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. בשנת תר"ע בערך נתמנה לרב סאניסלא (כפר סאניסלוי, סמוך לעיר קראלי), ונודע במתן הכשרים למהדרין, על תוצרת היין שנעשה בסביבתו.

7 דפים. גודל ומצב משתנים.

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], טבת תרצ"ד [1933].
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, ומציין כי בישיבה ציינו את ה'יארצייט' של קרובתם "הינדע חנה בת ר' שלמה זלמן נ"ע".
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו כ-7 שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו, חותמתו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צוא בענטשין מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים טובות, מיט אללע ברכות והצלחה מיט אריכות ימים ושנים טובות איהר זאלט זייט זיין מיט נחת ושמחה און בזכות דעם שטיצען און אויפשטעלין דא הייליגע תורה זאלט איהר און מיר אללע זוכה זיין זעהען און דער גאולה און קלאנג פון משיח אמן [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה לאורך ימים ושנים טובות בכל הברכות וההצלחות ואריכות ימים ושנים טובות בנחת ושמחה... ובזכות תמיכתכם בתורה, תזכו לגאולה ולשמוע פעמי משיח, אמן] המברכו והמוקירו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב על גבי גלויית דואר (למעלה מ-20 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר. צ'שהם (Chesham, אנגליה), י' טבת תש"א [חותמת דואר מהתאריך 9 בינואר 1941].

נכתב לקרוב-משפחתו ר' אליהו אליעזר סקולסקי מלונדון [קרובו זה הגיע מווילנא ללונדון, ואף הוא נקרא בשם "אליהו אליעזר", על שם זקנם המשותף רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מרבני ווילנא. מר סקולסקי סייע רבות להרב דסלר בהגיעו ללונדון]. הרב דסלר ששהה אז בעיירה צ'שהם, בתקופת ההפצצות על לונדון (ה"בליץ") מתעניין בשלומו של קרובו שנשאר בלונדון, ובתוך הדברים הוא משיב לו בהומור מחורז וברוח טובה, כתגובה על חרוזים שכתב לו סקולסקי במכתבו [כפי הנראה, רצה הרב דסלר לשמחו בזמני הפחד ששררו באותם הימים]:
"יישר כחך וחילך עבור חסדך שהתחסדת עמי להודיעני משלומך הטוב... תמהני על ערבוב הלשונות שבחרת בחרוזיך עליהם לותר / כי מניך לך ההיתר / לחבר הסתר במיסטער / וש"ס מפורש אתה סותר / שהקשו מן התורה מנין לאסתר / ולא חיפשו מקור במדינתנו בערי: גלאסטער, טשעסטער, לאסטער – ועל כרחך דכה"ג הוי מעשה לסתור, ואין סותרין את הנסתר במיסטער, ולא מסתירין את המיסטער בנסתר...".
בהמשך המכתב הוא מבשר לו כי קיבל מברקי טלגרמות מאשתו ובתו [שהגיעו אז לאוסטרליה] וכי "ב"ה שלום להן, והן מתחילות להשתדל בדבר עברן דרך ימים עוד לארצות הברית...".
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה.

באותם ימים של מלחמת העולם השניה, היתה משפחתו מפוזרת ברחבי תבל, והרב דסלר חי בבדידות באנגליה. אשתו ובתו היחידה היו בגלות באוסטרליה הרחוקה – אליה הצליחו להמלט לאחר ביקור בליטא בפרוץ המלחמה, ואילו בנו יחידו שהה בארצות הברית [ואף נישא שם מבלי שאביו הצליח לבוא לחתונתו].
בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.

גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.

צרור של עשרה מכתבים, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן ראש ישיבות "בית יוסף – נובהרדוק". ארה"ב, תש"ז-תשכ"ב [1946-1962].

נשלחו אל תלמידו הגה"צ רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בירושלים. המכתבים עוסקים בענייני ישיבות נובהרדוק ובוגריהן (פליטי השואה במדינות שונות, בחורים הנוסעים ללמוד בארץ ישראל, ועוד), בעניינים ציבוריים ופרטיים (משלוחי אתרוגים לחג הסוכות, ועוד). במכתב ממוצאי יום כיפור תשי"ד העוסק בעניין בניית הישיבה בחדרה, הוא ממליץ לו לפנות בעניין לגדולי ארץ-ישראל "וביחוד להגאון החזון-איש שליט"א... גם לאיזה אדמו"רים...".
במכתב מחודש כסלו תש"ז, שנכתב לאחר שרבי בן ציון נסע לצרפת, לבקר את שרידי החרב פליטי השואה שהקימו את ישיבות נובהרדוק בצרפת, כותב לו הרב יפה'ן: "הנני להביע ברכתי ברכת בואך לשלו'[ם] למדינת צרפת. אשריך שזכית להקדים לראות פני ידידינו היקרים בני בית יוסף, טרם שזכיתי לראותם ולהשת[ע]שע עמהם. כפי שכותב לנו הרה"צ מהרי"ס שליט"א עושים שם תורתם קבע הגם שדירתם שם עראי וגדול כח המוסר...".

הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" – נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השניה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר למעלה מעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".

10 מכתבים. גודל ומצב משתנים. האחד על נייר מכתבים רשמי, והאחרים על אגרות דואר-אויר.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף דוב בער הלוי סולובייצ'יק. [ירושלים, תש"ד בקירוב].
נשלח אל רבי שמואל שצדרוביצקי מראשי "אגודת ישראל" בתל אביב, שעסק בפעילות הצלה לפליטי השואה ברחבי רוסיה. במכתב מספר הגרי"ד על מברק שהגיע מרוסיה "משני בחורים מצוינים ביותר בתו"י... הנמצאים כל העת בסיביריא, ועד היום לא נשלח להם חבילה משום מקום". הוא מספר כי דיבר בענין עם ראש ישיבת מיר, הגאון ר' אליעזר יהודה פינקל, "ואמר לי לכתוב לכ"ת בשמו לשלוח להם שתי חבילות ולכללם בהרשימה אשר כ"ת מסדר עכשיו...". בסיום המכתב כותב הגרי"ד: "והנני חותם בזה בברכה מרובה ובד"ש מאת ידידו, מוקירו ומכבדו, מחכה לתשובתו ומברכו בברכת החג – יוסף דובער הלוי סאלאווייציק". לאחר החתימה ובשולי המכתב, הוספות חתומות: "הנ"ל". בראשונה שבהן הוא כותב: "אאמו"ר הגאון שליט"א דו"ש ומברכו בברכת החג" [תוכן וניסוח המכתב אופיינים לאביו מרן הגרי"ז מבריסק, ומסתבר שכל המכתב נכתב בשליחותו].

הגאון רבי יוסף דוב (ר' יושע בער) הלוי סולובייציק (תרע"ו-תשמ"א), בנו הבכור של הרב מבריסק רבי יצחק זאב – הגרי"ז. בשנות השואה עלה עם אביו לירושלים, והקים עמו את ישיבת בריסק בירושלים, שלימים עמד בראשותה. נחשב לאחד מגדולי התורה בדור האחרון, ורבים מתלמידיו ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים ברחבי העולם.
מקבל המכתב: רבי שמואל שצ'דרוביצקי (תרס"ז-תשל"ח), בנו של האדמו"ר רבי מאיר שלום מביאליסטוק וחתנו של האדמו"ר רבי פנחס ישכר מפינטשוב וסוסנוביץ. רב ואדמו"ר בביאליסטוק. פעיל ב"אגודת ישראל" בפולין ומנאמני ביתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. מרבני תל אביב ויו"ר "אגודת ישראל" בתל אביב. בתחילת תקופת השואה נסע לווילנא, ומשם נשלח למזרח הרחוק בשליחויות הצלה, מטעם אגודת ישראל וארגון הרבנים יוצאי פולין, לטפל בעניני הפליטים במזרח הרחוק, בסיביר וברחבי רוסיה. בשובו לארץ ניהל את "איחוד רבנים פליטי פולין בארץ ישראל" ושימש כנציג הסוכנות היהודית והממשלה הפולנית הגולה. במסגרת פעילות עסק בצוותא חדא עם הרב מקריניק רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי בפעילות הצלה, משלוח חבילות לבני הישיבות ורבנים ש"נתקעו" בגלות סיביר ובפעילויות עזרה ל"שארית הפליטה" בארצות שונות. גם בשנים המאוחרות עסק רבות בעניני חינוך וחסד, ועמד בראש הפעילות החשאית של "אגודת ישראל" למשלוח עזרה ליהודי רוסיה שתחת "מסך הברזל".

[1] דף. 21 ס"מ. כ-20 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. סימני קיפול.