ספר כתר שם טוב, חלק ראשון, "והם כל דברי קדשו של הקדוש והנורא מוהר"ר ישראל בעש"ט זלה"ה" – ליקוטים מתורת הבעל שם טוב, בעריכת רבי אהרן הכהן מזליחוב ואפטא. זולקווא, דפוס יהודא ליב מאיר הפער ומרדכי רבין שטיין, [תקנ"ד 1794]. מהדורה ראשונה.
חלקו הראשון של ספר "כתר שם טוב" – ספר הליקוטים הנודע מתורתו של הבעש"ט. בספר מובאים דברי הבעש"ט שלוקטו מספרי תלמידיו, רבי יעקב יוסף מפולנאה והמגיד ממזריטש. ספר זה הוא מספרי הליקוטים הראשונים שנדפסו מתורתו של הבעש"ט. הספר יצא לאור בשני חלקים בזולקווא, תקנ"ד-תקנ"ה.
בראש הספר הסכמות מאת האדמו"רים רבי מנחם מנדל מליסקא, רבי שלמה מקרלין ורבי אברהם משה מפשוורסק. לאחר מכן נדפסה "צוואה מהבעש"ט". בדף הבא נדפסה אגרת הבעש"ט ששלח לארץ ישראל, לגיסו רבי גרשון מקיטוב.
מחבר הספר, הצדיק רבי אהרן הכהן מזליחוב ואפטא (אנצ' לחסידות א', עמ' קנז), חיבר כמה ספרים נפוצים בספרות החסידית. בין ספריו: ספר "אור הגנוז לצדיקים" וסדור "תפלה ישרה – כתר נהורא". תלמידו של רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל. החליף את רבי לוי יצחק מברדיטשוב כאב"ד זליחוב ולאחר מכן שימש כרבה של בילגוריי. בשנת תקס"ג החל לכהן כאב"ד אפטא, לצדו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל, בעל ה"אוהב ישראל".

[30] דף. 17.5 ס"מ. מצב כללי בינוני, דף שער ומספר דפים נוספים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים רבים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט החסר בצילום). פגמים וסימני שפשוף בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש מעטים עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.

ממהדורה זו יצאו כמה וריאנטים עם שינויים טיפוגרפיים קלים והבדלי נוסח בדף השער [ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 139450].

ספר "אור עולם – נר הרביעי – הדרך הטוב והישר", שיר ארוך הכולל הנהגות טובות ודינים ומסכם בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג מצוות, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא בעל "מאיר נתיבים". פולנאה, דפוס שניאור בן בצלאל מגזע שור, [תקנ"ה 1795]. מהדורה ראשונה.
"הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם": ספר השו"ת "מאיר נתיבים – אור עולם", ב' חלקים – "הנר הראשון" ו"הנר השני" (פולנאה, תקנ"א-תקנ"ב); ספר הצוואה "סוד יכין ובועז – אור עולם הנר השלישי", עם הרבה ענייני קבלה וחסידות עמוקים (אוסטרהא, תקנ"ד); והספר שלפנינו "הדרך הטוב והישר", שהוא "הנר הרביעי" מסדרת הספרים "אור עולם".
חיבור זה נכתב ע"י המחבר, כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". ‎בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה.
חותמות בדף השער ובדפים נוספים: "ספרית רפאל זילברמן, צפת".

מ דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (בחלק מהדפים סימני עש קשים). קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים נוספים (לאורך השוליים הפנימיים של הדפים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

ספר נחל אשכל, על התורה, מאת הגאון הקדוש רבי חיים עוזר הכהן מקרמניץ וברודי. ("ברין") [דובנא, תקס"ט 1809]. מהדורה יחידה. בתחילת הספר נדפסו שש-עשרה הסכמות מגדולי דורו, רבני גליציה, ברודי, לבוב, דובנא וערים נוספות. בראש ספר במדבר נדפסו ארבע הסכמות נוספות.
המחבר רבי חיים עוזר הכהן (תק"כ? – תק"פ-תק"צ בקירוב, אנצי' לחסידות, א', עמ' תרטו), מחכמי ברודי, ומיושבי ה"קלויז" המפורסם בעיר – בית מדרשו של רבי חיים צאנזיר. במשך עשרות שנים מסר שיעורים ודרש את דרשותיו בבתי כנסיותיה ובבתי מדרשיה של ברודי. בהסכמתו לספר, כתב עליו רבי יהושע העשיל אב"ד קוריץ: "...הרב המופלג בתורה ובמעשים, דורש טוב לעמו ברבים בקביעות יום יום דרושין בבה"כ פה ק"ק בראד וזיינו עליו וספרא בידו סיפרא דבי רב כחד מהראשונים...".
בשער הספר הוא מזכיר את לימודו ב"קלויז" בבראד: "דברי הקטן חיים עוזר במה"ו משה הכהן נ"י מילדי דק"ק קרעמניץ, וכעת מתגורר בעיר כלילת יופי... ק"ק בראד המעטירה יע"א, התוקע אהלו של תורה בבהמ"ד של הרב המנוח הגאון החסיד המפורסי' ר' חיים צאנזיר זצ"ל".
בספר זה מובאות שמועות רבות בשם אבות החסידות, חלקם מפי השמועה: "ושמעתי בשם הבעש"ט" (דף כא/1); "ושמעתי בשם הרב המגיד מ"ו דובער בעה"מ לקוטי אמרי' מ"מ דק"ק מזוריץ (דף ח/1) – המגיד ממזריטש; "ושמעתי בשם הרב החסיד המפורסים ר' פנחס מקרעץ" (דף יד/2) – רבי פנחס מקוריץ; "ושמעתי פי' הפסוק בשם הרב החסי' המפורסום ר' יחיאל מיכל מגיד דק"ק יאמפלא" (דף יח/2) – רבי מיכל מזלוטשוב (המוזכר גם בדף מה/1); "ובענין הנ"ל שמעתי בשם הגאון האב"ד דק"ק בארדוטשוב" (דף יג/1) – רבי לוי יצחק מברדיטשוב; "ושמעתי טוב טעם בשם הרב החסיד מהו"ר משה יהוד' ליב מחו' מק"ק סאסוב" (דף יג/2); "על פי ששמעתי בשם הרב החסיד ר' זאב משזטואמור" (דף נב/2) – ר' זאב וואלף מז'יטומיר בעל "אור המאיר; "וכבר מלתי אמורה בשם ר' ברוך קאסבור" (דף צב/1) – רבי ברוך מקוסוב מתלמידי ר' מנדל מפרימישלן; "...כדאיתא בליקוטי יקרי' בשם ר' מענדיל פרעמישלי" (דף ו/2). הוא גם מביא דברים מספרי דרוש שונים, ודברים ששמע מפי המגיד מוודיסלוב (אבי רבי בונים מפשיסחא), בשם המגיד מדובנא, בשם רבי משולם איגרא; ועוד.
מלבד ספר זה חיבר גם את הספרים: "באר מים חיים" ו"מקור החכמה". בספר "אנציקלופדיה לחכמי גליציה" (מ' וונדר, ב', עמ' 1057) נכתב בערכו: "בספריו ניכר כי שלט במכמני הספרות הרחבה של דרוש, מוסר, קבלה ומחקר, של ימיו ושל הדורות הקודמים. כמו כן מביא דברי תורה מעשרות גאונים ומגידים בני תקופתו, חלקם אינם ידועים מכל מקור אחר... שאב ממעיינותיהם של רועי החסידות, ואין ספק כי נמנה על חשובי בני החבורה. עם זאת נהנה מאמונם המוחלט של כל גדולי ישראל בתקופתו".
חותמת בשער של בית מסחר הספרים של אברהם רובינזון מסטניסלב.

[4], ח, ח-טז, [1], כ-ל, [1], לב-לט, מב-סו; [1], סח-צח דף. חסרים 2 דפים באמצע: מ-מא. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי רב, קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט בדפים הראשונים ובדפים נוספים (משוקמים במילוי נייר). חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.

וריאנט, עם זיוף מקום ההדפסה. בשער הספר: "נדפס פה ק"ק ברין". ידועים עותקים אחרים ממהדורה זו בהם נדפס בשער מקום ההדפסה בעיר "דובנא רבתי". על מקום הדפוס, ראה: י' יודלוב, גנזי ישראל, מס’ 888.

ספר בת עיני, חידושי ש"ס ושו"ת, מאת רבי יששכר דוב בער מגזע צבי אב"ד זלוטשוב, תלמיד המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. דובנא, [דפוס יהונתן בהרמ"י (יעקב מוויעליטש)], [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר היה ידיד נעוריו ובן-דודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עמו התיידד בעת שהתגוררו יחדיו בעיר לוברטוב. רבי יששכר בער ורבי לוי יצחק היו נשואים לבנות דודות ממשפחת פרץ מלוברטוב (שהיו מצאצאי גולי ספרד). רבי יששכר בער נשא את בתו של רבי צבי הירש פרץ, ורבי לוי יצחק נשא את בתו של רבי ישראל פרץ. רבי לוי יצחק וידידו רבי יששכר בער התקרבו יחדיו לחסידות בעקבות קרוב משפחתם רבי אריה ליבוש פרץ (בעל "בית פרץ"). לימים נתמנה רבי יששכר בער לאב"ד זלוטשוב, הקים בה ישיבה ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו. בין תלמידיו היה רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים", המספר בספרו "ארץ החיים" על רוח הקודש שראה אצל רבו. רבי יששכר בער עלה לארץ ישראל והגיע לצפת בחודש שבט שנת תקנ"ה. נפטר בחודש אב של אותה שנה, ונקבר בצפת סמוך לקבר האלשיך הקדוש, כאשר על מצבתו נכתב: "פ"נ הגאון האמיתי חסיד ועניו". זכרו נתקדש בקהל החסידים ורבי יצחק אייזיק מקומרנא העיד עליו ש"מימיו לא פגם אפילו פגימה מועטת בצורת צלם אלקים", והיה מספר על כך סיפור נס ופלא שארע עמו בעת נסיעתו לארץ ישראל (ראה: נתיב מצוותיך, שביל א, אות יג).
מספריו: "מבשר צדק" על התורה [שזכה ליותר משש מהדורות], וספר "בת עיני", שו"ת וחידושי ש"ס. מחתניו: הרה"ק רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים", שירש מחותנו את הרבנות בזלוטשוב, ורבי גרשון מרגליות אב"ד סקאליט, שעלה עם חותנו לעיה"ק צפת.
בראש דף השער רישום בכתב-יד מתקופת ההדפסה (עם נזקי עש, ומעט דהוי): "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני, הק' שלו[' בל]א"א מו"ה אלעזר ----- מברד[יטשוב?]".

[2], קיט, [1] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. סימני עש (במספר דפים סימני עש קשים), עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ודפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

ספר אור המאיר, דרושים ורמזים על התורה, המגילות ומועדי השנה בדרך החסידות והקבלה, מאת האדמו"ר רבי זאב וואלף מז'יטומיר. קוריץ, [אחרי תקנ"ח 1798]. מהדורה שניה.
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר – הרה"ק רבי זאב וואלף מז'יטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". בשער הספר שלפנינו נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה...". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וולף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").
העותק של האדמו"ר מסקרנביץ רבי יוסף צבי קאליש. בדף השער ובדפים נוספים חותמות שונות של האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מהעיר סקרנביץ ומהעיר ביאלא. האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ (תרמ"ו-תשי"ז), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי שמעון קאליש מסקרנביץ-וורקא, וחתנו של האדמו"ר רבי יצחק יעקב מביאלא. כיהן כאב"ד בעיר קארטשוב, ומשם נקרא לכהן כרבה הראשון של בני ברק ע"י חסידי סקרנביץ ובראשם רבי יצחק גרשטנקורן, מייסד העיר.
רישומים רבים בדף השער, קצוצים ומחוקים בחלקם, של משפחת הרשפלד מראווא-רוסקה:"...הרבני... המפורסים מו"ה יוסף הערשפע[לד] בראווא... אשר נתן... מוה"ר שמואל...שלמה הערשפע[לד] מראווא". מעט רישומים בדפים נוספים.

[2], רס דף. 19.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי קל. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (בחלק מהדפים סימני עש קשים). קרעים חסרים במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. חותמות. כריכת עור חדשה.

בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140. בטופס שלפנינו פרט השנה הוא תקנ"ח, כמו במהדורה הראשונה, אך יש בו מספר שינויים לעומתה. ביניהם, השינוי שנעשה בהסכמות – הארכת זמן האיסור על ההדפסה מחמש עשרה שנה לעשרים שנה.