מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי גרשון ליטש רוזנבוים בעל "משיב דברים". פרשבורג, [אלול] תרכ"ד [1864]. יידיש.

בעמוד הראשון מכתב אל ראשי קהילת מיקלוש, בו מתנצל רבי גרשון על שלא הצליח לבקר בקהילתם, עקב שיבושים במסעו ותלאות מזג-האויר. הוא מסיים בברכת שנה טובה: "כתיבה וחתימה טובה לחיים טובים ארוכים, כאות נפשכם ונפש אוהבכם, הק' גרשון בהגאון מו"ה משה ליב ליטש נ"י סגל ראזענבוים". בעמודים הבאים דרשה ארוכה ביידיש, עם דברי דרוש, התעוררות ומוסר לקראת הימים הנוראים.

הגאון רבי גרשון סג"ל ליטש-רוזנבוים (תקצ"ז-תרס"א, החת"ס ותלמידיו, עמ' תפו), תלמיד ה"כתב סופר" ורבי יהודה אסאד. נולד בפרשבורג לאביו הדיין רבי משה ליב הלוי ליטש-רוזנבוים (תק"ס-תרל"ז), ונימול ע"י ה"חתם סופר". לאחר נישואיו גר בפרשבורג, בבית חמיו רבי בנימין וואלף שוורץ מנגידי פרשבורג. בשנת תר"ל נתמנה לאב"ד טאליא, בה כיהן למעלה משלושים שנה. בעל שו"ת "משיב דברים" וספר "דברים נכוחים".
מהמכתב שלפנינו עולה, כי כבר בצעירותו בשנת תרכ"ד שימש רבי גרשון כרב ודרשן בקהילות שונות, עוד לפני התמנותו לרבנות טאליא בשנת תר"ל.

[1] דף כפול (כארבעה עמודים כתובים). 22.5 ס"מ. נייר דק ותכלכל. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

גלויה עם מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שאול עהרנפלד אב"ד סיקס. סיקס, "תרומ"ה" [1891].

נשלח לירושלים אל רעו הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מחברי-נעוריו בעיר מולדתם פרשבורג. הוא כותב כי מילא שליחותו ושלח מישהו להתפלל על קבר חמותו [אשת רבי הלל ל"ש מקולומייא] "לבקש רחמים עבור בתך חוה ריזל שת'[חיה]... וד' ישלח לה עזרו מקודש רפואה שלימה, ותזכה לבנים זכרים כשרים...".
הגאון רבי שאול עהרנפלד (תקצ"ט-תרס"ה; החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקלח), בן-בתו של ה"חתם סופר". נולד בפרשבורג לאביו רבי דוד צבי עהרנפלד ונימול ע"י סבו ה"חתם סופר". גאון מופלג. התכתב בהלכה עם דודו ורבו בעל ה"כתב סופר". ממנהיגי הציבור האורתודוקסי בהונגריה, נבחר כציר לקונגרס היהודי בשנת תרכ"ט, ממנו פרש לפני סיומו יחד עם כל הצירים החרדיים. משנת תרל"ח בערך כיהן כאב"ד סיקס (סיקסו Szikszó, צפון-מזרח הונגריה), על מקום אחיו הגאון רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר" שעבר לכהן כרבה של מטרסדורף.

גלויית דואר. 9X14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים וקמטים. קרע חסר בפינת הגלויה, עם פגיעה בטקסט. חותמות דואר (פגומות בחלקן) מסיקסו, טריאסט וירושלים.

תשובה הלכתית (למעלה מ-30 שורות) בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד. בוניהאד, תרס"ו [1906].

תשובה בעניין זכות אמירת הקדיש שאחר הלימוד בחברת ש"ס. כתובה על גבי דף הנושא את הכותרת "פרטי-כל") ככל הנראה דף מתוך פנקס חברת ש"ס של בני-עירו; בראש עמוד זה ובעמוד שמעבר לדף רשומים מספרי עמודים: 109-110). התשובה נדפסה בספרו דודאי השדה, סי' קא (דף נד ע"ב).
התשובה פותחת בשאלה ההלכתית: "נדרשתי מהאלופי'[ם] הגבאים דש"ס חברא דק"ק יע"א איך לנהוג באמירת קדיש דרבנן אחר הלימוד בכל יום, למי שייך אמירת הקדיש?". בתשובתו הוא מבהיר כי זכות אנשי הקהילה בקדישים היא רק בקדישים הקבועים, אך לא בקדישים שנאמרים לאחר לימוד מיוחד של חברות לימוד. עם זאת, יכולים אנשי החבורה לתת לבעל יארצייט רשות לומר את הקדיש, ובלבד שיאמרנו עבור כל הנשמות שחברת ש"ס נתחייבו ללמוד לעילוי נשמתם ולהזכירם לאחר הלימוד. בסיום התשובה מופיעה חתימתו: "אליעזר דייטש", ולצדה חותמתו: "אליעזר דייטש, אב"ד דקהל היראים באניהאד".
מעבר לדף, רשימת שמות וחשבונות של אנשי ה"חברת ש"ס" בבוניהאד. בתחתית העמוד חתימתם של ראשי החבורה של רבי יוסף הכהן שווארץ, רבי אהרן [כ"ץ] קאהן ורבי זעליג קרויס, עם החותמת של "ש"ס חברא דק"ק שומרי הדת באניהאד".

הגאון רבי אליעזר חיים דייטש אב"ד בוניהאד (תר"י-תרע"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, ומהידועים בחכמי הונגריה. תלמיד מהרי"א אסאד ומהר"ם א"ש. בעל שו"ת "פרי השדה", ספרי "תבואות השדה" ועוד ספרים.
חתנו – החתום מעבר לדף שלפנינו – רבי יוסף הכהן שוורץ בעל ה"וילקט יוסף" (תרל"ה-תש"ד), בנו של רבי נפתלי הכהן שווארץ אב"ד ה'-מאד (העגאליא-מאד – Mád, הונגריה). לימים, כיהן רבי יוסף כרבה של קהילת "מחזיקי תורה" בעיר גרוסוורדיין, בה ערך והוציא את כתב העת התורני "וילקט יוסף".

[1] דף. 30X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט, אחד מהם משוקם בנייר דבק. נקבי תיוק. סימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלעזר לעוו. אונגוואר, [חשוון] תרנ"ג [1892].
ממוען אל רבי גרשון וואלף בנעט הדיין באונגוואר [חתן רבי שלמה גאנצפריד בעל ה"קיצור שולחן ערוך"]. המכתב עוסק בדיני נתינת גט שהגיע ממרחקים והלכות עדות.

הגאון רבי אלעזר לעוו (תקצ"ט-כסלו תרע"ח) בעל "פקודת אלעזר". בנו וממלא-מקומו של הגאון רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל בעל "דברי ירמיהו". נכד רבי בנימין וואלף לעוו בעל ה"שערי תורה". כיהן ברבנות אוהעל משנת תרל"ד על מקום אביו. בשנת תרמ"ח התקבל לרבנות אונגוואר, והיה מגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה הצפונית.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 17.5X21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי (שיקומים בנייר דבק). סימני קיפול וקמטים. שולי הדף גזורים.

גלויית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג. [לוגאנו, שווייץ], "עש"ק וברך את לחמך ואת מימך תרנ"ן לפ"ק" [עש"ק משפטים כ"ג שבט ת"ש – פברואר 1940].

נשלח לירושלים אל תלמידו הבחור רבי אהרן טויסיג, בן הדיין ממטרסדורף. הוא מתעניין בשלום תלמידו הנ"ל, ופורס בשלומם של תלמידים נוספים.

הגאון מפרשבורג – רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן 33 שנה ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה בפרשבורג, מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ אל בנו בעיר לוגאנו, ובתקופת השואה עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו. מראשי "מועצת גדולי התורה".

גלויית דואר: 10.5 X כ-15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי.