אוסף ספרים מספרי חסידות ברסלב, שנדפסו בשנות התר"מ-הת"ש:

• ספר תפלות הבוקר, תפלות המיוסדות על תורת רבי נתן מנמירוב, "הועתק מכ"י זעירא דמן חבריא קדישא חד מן קמאי". ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרמ"א 1881]. חסר דף אחרון. ש' הלוי, מס' 386.
• ספר השתפכות הנפש. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרס"ד] 1904.
• ספר לקוטי תפלות. ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרס"ה 1905]. כרוך עם: ספר תיקון הכללי. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ד [1904].
• ספר שיר ידידות, לכבוד רבי נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן, מאת רבי יחיאל מנדל ממדוודיבקה. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ז [1907]. מהדורה ראשונה ונדירה.
• ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלם, דפוס י"ד פרומקין, [תר"ע 1910].
• סדר הגדה של פסח, אור זורח, על פי ספרי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, וספרי תלמידו רבי נתן ושאר תלמידיו. ירושלים, דפוס "ברסלב", תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. יערי 2058; אוצר ההגדות 3083.
• ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלים, דפוס "מנורה" של הרב זלמן גרוסמן, [תרצ"ו 1936]. שני החלקים בשני כרכים.
• ספר זמרת הארץ, ענייני קדושת ארץ ישראל, מלוקטים ומיוסדים על ספרי רבי נחמן מברסלב ובפרט על ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלים, חברת "מפיצי ספרי מוהר"ן", תרצ"ו [1936].
• ספר שבחי הר"ן, עם סדר נסיעתו לארץ הקדושה. ירושלים, דפוס "מנורה", תרצ"ו [1936].
• ספר לקוטי תפלות ותחנונים, מיוסדות על המאמרים שבספר ליקוטי מוהר"ן, מאת רבי נחמן מטשעהרין. [וורשא, דפוס "ברסלב"], תרצ"ז [1937].
• ספר ארץ-ישראל, מאמרים מלוקטים מעניני ארץ-ישראל הנמצאים בספר "לקוטי מוהר"ן". ירושלים, דפוס יהודה עמרם "איתאח", [תש"א 1941]. בדף האחרון: "תפלה השייך לארץ-ישראל". דף זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר חיי מוהר"ן ושבחי מוהר"ן. ירושלים, דפוס "חורב", תש"ז [1947].

13 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חלק ראשון על קריאת שמע וחלק שני על ציצית ותפילין. קאפוסט, דפוס רבי ישראל ב"ר יצחק יפה, [תקפ"א 1821].
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מו' דוב בער שי'".

ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר אדמו"ר האמצעי. הספר מיוסד על תורת אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא, ועוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה". הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה, פרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".

לאחר הקדמת המחבר, חותמת (דהויה ומחוקה חלקית): "מנחם מענדל ב"ר יצחק שלמה ז"ל היליעוויץ חופ"ק ז'עמבין, מינסק---" – הגאון רבי מנחם מענדל הילעוויץ ("ר' מענדל זשעבינער"; תרכ"ו-תרצ"ג), מחשובי רבני חב"ד, ממלא מקום חותנו הגאון החסיד רבי אברהם לנדא ברבנות העיר ז'עמבין. חותנם של משפיע ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש הרה"ח ר' שילם קוורטין ושל המשפיע הרה"ח ר' אברהם ברוך פבזנר.
בדפים הראשונים והאחרונים, חתימתו וחותמותיו של ר' "מנחם מענדל בר' אריה לייב מאשייעוו" [ייתכן שממשפחת החסיד הנודע ר' בערל מאסייעוו, מחבורת ה"בערלעך" בקרמנצ'וג ומחסידי אדמו"ר ה"צמח צדק"].

[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל ברובו. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים קלים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

ספר משאת בנימין, שו"ת מאת רבי בנימין אהרן סלניק מקראקא. מיץ, דפוס געטשליק שפייאר סג"ל מסארלואי, [תקל"ו 1776]. מהדורה שנייה, עם הסכמת בעל ה"שאגת אריה". בדף השער סמל המדפיס: "זאת אשר ללוים" עם איור לוי היוצק מים על ידי הכהן.

עותק מיוחס שהיה בבעלות האדמו"ר הקדוש רבי יהושע מאוסטרובא בעל "תולדות אדם". בדף השער חותמת של האדמו"ר רבי "יהושע בהרב המנוח מוהרש"ל זצלל"ה זיע"א – מסאסנאוויטץ וכעת באסטראווי" – האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה (נפטר תרל"ג, אנציקלופדיה לחסידות ב, עמ' נב-נג), מצדיקי פולין, בנו של רבי שלמה ליב מלענטשנא ומתלמידי ה"שר שלום" מבעלז. הנהיג אחרי אביו עדה גדולה של אלפי חסידים ונודע בגדולתו וקדושתו. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין אמר עליו שהוא "נוטר ברית קודש". מחבר הספר "תולדת אדם" (יוזפוב תרל"ה) שזכה לכינוי "נועם אלימלך הקטן". בתו היחידה נישאה להרה"ק רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא האדמו"ר הראשון מביאלה, בעל ה"דברי בינה" – הראשון לשושלת אדמו"רי חסידות ביאלא.
חתימת בעלות בראש דף השער: "אברהם אהרן פערלאוו מביאלא". כנראה אחד מצאצאי האדמו"ר רבי אברהם אהרן פרלוב מפוחוביץ', בנו של האדמו"ר הראשון מקוידינוב רבי שלמה חיים פרלוב (תקנ"ז-תרכ"ב). רבי אברהם אהרן החל לכהן באדמו"רות בעיר פוחוביץ' (הסמוכה ללוניניץ) מאז פטירת אביו בשנת תרכ"ב (אנצי' לחסידות, א, נה). חתנו האדמו"ר רבי נחמיה פרלוב מקוידינוב-ברנוביץ', היה מחותן עם אדמו"רי בית ביאלה.
רישום בעלות: "שייך לר' אברהם חתן ר' שלמה מרא--??".

[1], [2], פט דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
חסרים: [2] דף מפתחות, הכרוכים בעותקים אחרים בראש הספר או בסופו. דפים צ-צא נכרכו בעותק זה לאחר דף השער, ולא בסוף הספר.

ספר מדרש שמואל רבתי, עם ביאור עץ יוסף. שטעטטין, דפוס יעקב מנחם שרענטצעל, [תר"כ] 1860.

העותק של אדמו"רי בית אמשינוב, רבי מנחם קאליש מאמשינוב ובנו האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש. בשער הספר חותמו של האדמו"ר רבי "מנחם קאליש אבדק"ק אמשנאוו". בדף המגן האחורי רישום בעלות שהספר שייך לבנו האדמו"ר רבי שמעון שלום: "לד' הארץ ומלואה, שייך לכ"ק אדמו"ר שליט"א מאמשינאוו כעת באטוואצק יצ"ו".

האדמו"ר השני מאמשינוב – רבי מנחם קאליש (תר"כ-תרע"ח, אנצ' לחסידות ג', עמ' פא-פב), מגדולי האדמו"רים בפולין. בן האדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש (תקע"ד-תרל"ח). היה יד ימינו של אביו בהנהגת החסידים, למרות שהיה צעיר לימים. בהיותו כבן י"ח שנים, נתמנה לממלא מקום אביו באמשינוב כרב ואדמו"ר. בתקופת כהונתו גדלה חצרו ומאות חסידים קבלו את מרותו. כאביו עסק אף הוא בצדקה ובצרכי הכלל. כיהן כאדמו"ר ארבעים שנה בדיוק, מפרשת וישלח – עד פרשת וישלח. בשעת פטירתו אמר עליו בעל ה"אמרי אמת" מגור: "אבדנו אחד משיירי כנסת הגדולה". בניו ונכדיו הם האדמו"רים לבית אמשינוב.
בנו האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש (תרמ"ג-תשי"ד), בעל ה"משמיע שלום". מגדולי האדמו"רים בדורו. כיהן באדמו"רות לאחר פטירת אביו הקדוש, ועקב מצב בריאותו עבר להתגורר בעיירת המרפא אוטבוצק הסמוכה לוורשא. בשנות השואה נמלט דרך ליטא, יפן ושנחאי, והגיע לארה"ב. נודע בפקחותו הרבה ובאהבת ישראל השופעת, שקירבה אליו חסידים רבים.

[1], מז, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר כסף נבחר על התורה, מאת רבי אבי עזרי זליג מרגליות מפולוצק. ליוורנו, דפוס רבי יעקב נוניס-ואיס ורפאל מילדולה, [תקנ"ד-תקנ"ה 1794]. מהדורה שניה, שהובאה לבית הדפוס ע"י אלקנה בן שלמה "מעיר פרישטיק הסמוך לרישא במדינת פולוניא", עם ההסכמות מההוצאה הראשונה והסכמת רבני ליוורנו: רבי מאיר סנגויניטי, רבי יעקב נוניס-ואיס ורבי שלמה מלאך, מהתאריך כ"ב טבת תקנ"ה.

עותק מיוחס לאדמו"רי בית רוז'ין, עם חותמותיהם בדף השער. חותמת מוקדמת עם סמל נשר במרכזה: "שלמה פרידמאן – S. FRIEDMAN" – כפי הנראה, זו חותמתו של האדמו"ר רבי שלמה מסדיגורא בן האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון) מסדיגורא (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תשיג) [חותמת זו אופיינית לבית סדיגורא-רוז'ין, והיא דומה בצורתה לחותמות אֶחיו – האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא והאדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, לחותמות גיסם האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ולחותמות בן-דודם האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט].

בהמשך הגיע הספר אל האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב. חותמתו מופיעה בדף השער – האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".

[3], עה דף. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה מהודרת.