מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- book (158) Apply book filter
- חסידות (136) Apply חסידות filter
- ספרי (124) Apply ספרי filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- letter (54) Apply letter filter
- print (47) Apply print filter
- chassidut (37) Apply chassidut filter
- יד (33) Apply יד filter
- כתבי (33) Apply כתבי filter
- manuscript (33) Apply manuscript filter
- signatur (32) Apply signatur filter
- רבנים (31) Apply רבנים filter
- יהדות (31) Apply יהדות filter
- מכתבי (31) Apply מכתבי filter
- jewri (31) Apply jewri filter
- rabbin (31) Apply rabbin filter
- והקדשות (29) Apply והקדשות filter
- dedic (29) Apply dedic filter
- signatures, (29) Apply signatures, filter
- כתבי-יד (28) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (28) Apply כתבייד filter
- דפוס (26) Apply דפוס filter
- ודברי (26) Apply ודברי filter
- item (26) Apply item filter
- letters, (24) Apply letters, filter
- מכתבים (23) Apply מכתבים filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- פולין (18) Apply פולין filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- poland (18) Apply poland filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- ashkenazi (16) Apply ashkenazi filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- import (16) Apply import filter
- ownership (16) Apply ownership filter
- ownerships, (16) Apply ownerships, filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- stamp (16) Apply stamp filter
חמשה-עשר תצלומים של האדמו"ר רבי אליעזר הגר מוויז'ניץ בעל ה"דמשק אליעזר", לאחר עלייתו בארץ ישראל. ירושלים ופתח תקוה, [תש"ד-תש"ו 1944-1946 בקירוב].
תצלומי דיוקן (פורטרט) של האדמו"ר, תצלומים קבוצתיים ותצלומים מביקורים שונים, בהם: ביקור בבית המהרי"צ דושינסקי; תצלום עם גיסו האדמו"ר רבי אברהם יהושע השל מקופיטשניץ ותצלום נוסף עם גיסיו האדמו"ר מקופיטשניץ והאדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא; תצלומים בחברת רבני ותלמידי הישיבה "בית ישראל ודמשק אליעזר – ויזניצא" שיסד האדמו"ר בתל אביב; ותצלומים בחברת מקורבים [מהעיר פתח תקוה?].
חמשה מהתצלומים חתומים בחותמת הסטודיו של הצלמים: ק' וייס מירושלים וב' צייטלין מפתח תקוה. בגב שניים מהתצלומים, רישומים בכתב ידו וחתימתו של הרב "יובל יוסף אורדנטליך" הכותב שגדל בביתו של האדמו"ר וחונך על ברכיו [הרב יובל יוסף אורדנטליך (ת"ש-תשנ"ח), היה לימים רבו של בית הכנסת "איצקוביץ" במרכז בני ברק].
האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר" מוויז'ניץ (תרנ"א-אלול תש"ו, אנצ' לחסידות א' עמ' רנב-רנג). בנו של האדמו"ר ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ וחתנו של האדמו"ר רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ. בשנת תרפ"ב נתמנה לאב"ד ויז'ניץ והקים בה את ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר". לאחר פטירת אביו התמנה לאדמו"ר בוויז'ניץ. פעל רבות בענייני ציבור והצלת יהודים מהשואה. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה הקים מחדש את ישיבת ויז'ניץ "בית ישראל ודמשק אליעזר". לאחר פטירתו עמד בראשות הישיבה בן-אחיו הרה"ק רבי משה יהושע הגר בעל ה"ישועות משה", שלימים העביר את הישיבה לעיר בני ברק.
15 תצלומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים, קרעים ובלאי קל בכמה מהתצלומים.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ד סיון ת"ש [1940].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק" [המכתב שלפנינו נשלח חודשים ספורים לאחר הגעתו של האדמו"ר הריי"ץ לארה"ב (אדר ת"ש), בעת מגוריו הזמניים במלון "גרייסטון" (Greystone) במנהטן, קודם שנכנס למשכנו הקבוע בבנין 770 בשכונת קראון הייטס בברוקלין ניו יורק. הבלאנק בראש המכתב שלפנינו שונה אפוא מהבלאנק המוכר של מכתבי הריי"ץ, שכולל את כתובת בנין 770 ברחוב איסטרן פרקווי בברוקלין, ובראשו נוספה חותמת דיו – כתובת המגורים של יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרה"ח ר' ישראל ג'ייקובסון, שנוספה כנראה לצורך משלוח מכתבים חוזרים].
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים, בסמיכות לחזרתו מאוסטרליה בשליחות הריי"ץ [הרע"ז סלונים נסע בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה לשם חיזוק היהדות והפצת החסידות. הוא הגיע לאוסטרליה ביום י"א סיון תרצ"ט, ושהה בה כעשרה חודשים. לאחר חג הפסח ת"ש, בעיצומם של ימי מלחמת העולם השנייה, חזר הרע"ז לארץ והתיישב בירושלים]. במכתבו הריי"ץ כותב כי ישתדל לסייע לו במציאת פרנסה: "...מצדי אני אעשה בעזה"י לטובת פרנסתו, כמובן בלי שום אחריות הבטחה", ומרעיף עליו מברכותיו: "והשי"ת ישלח לו פרנסתו בהרחבה ובמנוחה, שיוכל לשקוד בתורה ועבודה בנגלה ובדא"ח [דברי אלוהים חיים], שיפעלו בעצמו לטוב ויפעול גם בזולתו בענין תקון המדות והגברת האהבה ואחוה בתוככי ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים ותלמידי תו"א [ישיבת תורת אמת] ואחי התמימים וחדרי בני תמימים...".
בהמשך הריי"ץ מוסיף ומברך את החסידים והתמימים: "אנא ה' הושיעה נא לבשר ולהתבשר בשורות טובות בהנוגע לגשמיותם של אנ"ש ותלמידי התמימים ותו"א, ובהנוגע לרוחניותם שהם וב"ב [בני ביתם] יחיו מתנהגים כפי אותה הכוונה אשר כוון המייסד הגדול והקדוש הוד כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]... אשר זכר קדשו לא יסוף מאתנו אף לרגע, וברור אשר בכל עת נושא רנה ותפלה בעדנו כולנו עם ב"ב יחיו להוושע בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב מוסיף הריי"ץ בברכת רפואה עבור נכד-אחותו, "בשאלה הנוגעת בנפש": "והשי"ת יחוס וירחם וישלח לו רפואה ויחזקהו ויאמצהו בגשמיות וברוחניות".
הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, ז' אלול תש"ט [1949].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", עם האות יו"ד בכתיבה אשורית (בתחילת שמו השני) – חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו. עם תוספת מילים בכתב יד קדשו.
נשלח אל ועד ההנהלה של "כולל חב"ד" בארץ הקודש. במכתבו ממנה הריי"ץ שני מנהלים חדשים למוסד "כולל חב"ד" בארץ הקודש – הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה ואת שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים, אשר: "שניהם יחד[י]ו המיוצגים של המוסד כולל חב"ד וחתימת שניהם דרושה להיות על קבלת כספים ועל כל דבר המתקבל על שם ובעד הכולל חב"ד ע"י הדואר, הבנקים והדומה".
בהמשך המכתב מברך הריי"ץ מברך את שני המנהלים החדשים: "השי"ת [השם יתברך] יהיה בעזרם ויברכם ויצליחם... בכל עניניהם הפרטיים ובעבודתם הגדולה לטובת המוסד הקדוש אשר יסדו הוד כ"ק אבותינו רבותינו....". בשולי המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילים: "[ידידם הדו"ש ומברכם] בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ בקירוב. נייר דק. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. נקב קטן בשוליים. רישום בגב.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, כ"ד חשון תש"כ [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' חיים שלום סגל בירושלים. הרבי כותב בענין הפעילות בהפצת מעיינות החסידות ומברכו: "ויהי רצון שיבשר טוב... ומתוך מנוחה ושמחה וטוב לבב יבשר טוב בכל הענינים, וביחוד מפעולתו בקדש בנקודה הפנימית – הפצת המעינות בכל מקום שידו מגעת... ובפרט שנמצאים אנו בשנה זו שנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעל שם טוב [תק"כ-תש"כ]... בברכה לבשו"ט [בשורות טובות]"; בשולי המכתב הוסיף הרבי בברכה: "ויה"ר שתכה"י יבש"ט [יהי רצון שתמיד כל הימים יבשר טוב] בטוב הנראה והנגלה".
המקבל, הרה"ג הרה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), "בעל הבית על ארץ ישראל", דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים ור"מ בישיבת הבחורים שעל יד ישיבת עץ-חיים. עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור".
אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ט' אלול תשכ"א [1961].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל המחנך ר' אבא לוין בכפר חב"ד: "הפ"נ המצורף שיקרא בעת רצון על ציון הק[דוש] של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]... ויהי רצון שכשם שהביא הבקשה כן יבשר טוב בזה".
במכתבו מתאונן הרבי על שהחסידים והתמימים ממעטים לכתוב לו בשורות טובות ומשמחות: "ולפלא על אנ"ש וביחוד התמימים, שלמרות שכמה פעמים העירותי שלולי התרגלו לכתוב בשו"ט [בשורות טובות] בטוב הנראה והנגלה, אשר כו"כ [כמה וכמה] הזדמנויות ישנם בזה, בודאי שזה הי' ממעט בההזדמנויות לכתוב מענינים שהם מחסדים המכוסים, ולע"ע [לעת עתה] לא ניכרת הזזה בזה... יהי רצון שגם בזה ישתנה הדבר מן הקצה אל הקצה, ז.א. שחסדים המכוסים יתגלו, ואך טוב בטוב הנראה יבשרו איש לרעהו".
בסוף המכתב הוסיף הרבי ברכת "כתיבה וחתימה טובה" לרגל השנה החדשה.
המקבל, המחנך ר' אבא לוין (סמרגון תרע"א – כפר חב"ד תשנ"א), יצא מרוסיה ב"יציאת רוסיה" תש"ז, שהה זמן מה במחנה העקורים שטייר (Steyr) שבאוסטריה, ומשם הגיע לפריז בה עסק בתחום החינוך. בשנת תש"ט בערך עלה לארץ ישראל והתיישב בכפר חב"ד. התמסר לענייני הפצת המעיינות והמשיך לעסוק בתחום החינוך. שימש כמפקח הכללי של התלמוד תורה בכפר חב"ד.
אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
ספר מחנה אפרים, שו"ת וחידושים על סדר הרמב"ם. מהגאון רבי אפרים נבון. קושטנדינא (קושטא), דפוס יונה בן יעקב. [תצ"ח 1728]. מהדורה ראשונה של הספר, שנחשב מאז הוצאתו לאחד מספרי היסוד של לימוד העיון והפלפול בישיבות, ודבריו נלמדים עד היום בכל בתי המדרש.
חתימות והגהות חשובות.
העותק של הגאון רבי ישראל מאיר מזרחי, בעל "פרי הארץ", עם הקדשה עצמית בכתב-ידו וחתימתו, בה מעיד כי קיבל את הספר מהמו"ל – בן המחבר: "זאת התורה, מנחה היא שלוחה, מבן הרב המחבר מקושט[א] גור-אריה יאודה יצ"ו, אפריון נמטיה לי לשמי הוא יקט"ן ישראל מאיר בכמה"ר יוסף מזרחי ס"ט". בדף א/1 הגהה ארוכה בכתב-יד ספרדי [כפי הנראה כתב-ידו של בעל "פרי הארץ" הנ"ל], מתחילה במילים: "אמר הכותב...".
הגאון רבי ישראל מאיר ב"ר יוסף מזרחי (ת"נ בערך-תקי"א בערך), מגדולי חכמי ירושלים בדורו של ה"אור החיים" הקדוש. התייתם בילדותו ונתגדל בבית אחיו הגדול רבי נסים חיים משה מזרחי (הראשון לציון, בעל "אדמת קודש"). למד בירושלים בישיבת "בית יעקב – פירירא", והיה חבר בבית דינו של רבי אליעזר נחום בעל "חזון נחום". בין תלמידיו המובהקים נמנה רבי יונה נבון בעל ה"נחפה מכסף" (רבו של החיד"א). בשנים תפ"ו-תפ"ז שהה כשד"ר ירושלים בקושטא והדפיס שם את החלק הראשון של ספרו הנודע "פרי הארץ", עם הסכמות חכמי קושטא, בהם: רבי יהודה רוזאניס בעל ה"משנה למלך" ורבי אפרים נבון בעל ה"מחנה אפרים", המשבחים מאד את דרכי לימודו של רבי ישראל מאיר בפלפול בחכמה וב"מלחמתה של תורה".
בדף מו/1 (בספירה השניה), הגהה למדנית ארוכה (בכתב-יד ספרדי), חתומה בסופה: "יחיאל יעקב אליקים" – רבי יחיאל יעקב אליקים, מגדולי חכמי ירושלים, קושטא ושאלוניקי. נולד בירושלים בשנת תק"ל בערך, לאביו רבי ישראל חיים יוסף אליקים מסופיה בעל ה"שם יוסף". היה תלמיד מובהק של המהרי"ט אלגזי ורבי מרדכי הלוי – הרב המלי"ץ. חתן רבי דוד מאג'אר ראש מדרש החסידים "בית אל". בשנת תקנ"ד בערך עבר לקושטא ושאלוניקי, ועסק בההדרת ספרי הראשונים, בהם "יד רמ"ה" שו"ת הגאונים "שערי תשובה"].
בדף יט/1 בספירה האחרונה הגהה למדנית בכתיבה ספרדית, מכותב שלישי (מתקופת ההדפסה בקירוב).
רישומי בעלות נוספים בשער: "חיים דוד ן' שמואל עמאר ס"ט"; "מגן הוא לכל החותם בו, הקטן רפאל דוד טעבלי הלוי".
[3], כב; קו; מח דף. 31 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים, בלאי וקרעים. בדפים הראשונים והאחרונים סימני עש רבים, עם פגיעות קשות בטקסט. כריכה ישנה, עם שדרת עור, עם סימני עש קשים.
ספר הזהר על התורה, חלק א – בראשית, עם הגהות החיד"א. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקנ"א 1791]. חלק ראשון מתוך ארבעה חלקים (כרך אחד מתוך שלושה).
במהדורה חשובה זו נדפסו בשוליים "הגהות ופירושים מרבנן קדישי", ביניהן נדפסו הגהות החיד"א לראשונה. בראש הכרך מופיעה הקדמה מאת החיד"א (תחת הכותרת "מקד"ם לעי"ן – דע מאי"ן").
העותק של רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה בעל "שבת של מי", עם מספר הגהות בכתב-ידו. אחת ההגהות (דף קיח/2), המתייחסת להגהת החיד"א, חתומה על ידו בכינוי: "קי"ש" [=קטן יעקב שמשון], והוא מזכיר בה את ספרו "נזיר שמשון": "בתוס' שלפנינו ליכא... ונעלם מהרב המגיה כמו שכתבתי בהגהותי על ספרי הקטן נזיר שמשון במס' סוטה... קי"ש".
בסוף הספר נכרך דף בכתב-ידו, בו העתיק נוסח לסיום לימוד הזוהר, אף הוא חתום בכינויו "קי"ש קריא": "רחש לבי דבר טוב לומר הדרן עלך אחר סיום כל חלק וחלק מזוהר הקדוש, דעין רואה בספר חמדת ימים דחיבר כגון דא אחר לימוד האידרות בליל כפור וכן ביום שמיני עצרת אחר סיום התורה, ואנא עניא אחר עקיבותיו אלך... הדרך עלך חלק ראשון מספר הזוהר הקדוש...". בהמשך העתיק תפילה הנאמרת אחר לימוד סודות התורה, אף היא מספר "חמדת ימים".
בדף השער רישום בכתב-יד מרובע, אף הוא כנראה בכתב-ידו: "א['] צעיר יעקב".
רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה (שנות הת"ק-סביבות ת"ר), מגדולי חכמי איטליה ומחבר ספרים רבים, שחלקם לא נדפסו. נודע בחיבורו "שבת של מי" על מסכת שבת, שנדפס במספר מהדורות והתקבל בקרב הלומדים כאחד מספרי היסוד למסכת זו. היה מוערך מאד על חכמי דורו. החיד"א, שקיים איתו קשרי ידידות, כותב באחד ממכתביו אליו: "ידידינו ואהובנו חכם לב איש חסיד כמה"ר יעקב שמשון סיניגאליה יצ"ו... מעיד אני עלי שמים וארץ כי ברוב הימים אני מברך שמו..." (אגרות חיד"א, מהדורת רוזנברג, סימן ז). כמו כן, עמד בקשרי ידידות ומכתבים עם רבי דוד זינצהיים, המפליג בשבחו וכותב עליו בהסכמה לספרו "מתת אלוקים": "ומתת אלקים היא להרב המובהק מאיר כברק חובר חיבורים מחוכם עצום ורב כמוהר"ר יעקב שמשון שבתי סינגאליא נר"ו מעיר אנקונא יע"א אשר כבר יצא מוניטין שלו בעולם בכמה ספרים חשובים שיצאו לאויר הדפוס ונתפשטו בקרב ישראל", ובהסכמה לספרו "נזיר שמשון": "הנה מרחוק יד שלוחה אלי יד הגדולה מהחכם השלם והכולל זה סיני רב ועצום מפורסם לשבח שקדן בתורה וזו היא אומנתו... אשר חיבורים הללו עיני ראתה ושמח וגם הכרתי הרב הנ"ל ע"י כמה שו"ת שהריץ אלי...". רבי יעקב שמשון שבתי סירב ליטול על עצמו עול רבנות, והיה יושב ושוקד בתורה וכותב את חיבוריו. על מצבתו ביקש שלא יכתבו שום תואר מלבד "חשקן בתורה". הוא היה מחבר פורה במיוחד וכתב חיבורים רבים. למעלה מעשרה חיבורים שלו נדפסו, בהם ספר "שבת של מי" – על מסכת שבת; ספר "אביר יעקב" – על מסכת כריתות, ספר "נזיר שמשון" – על המשניות, ספר "מתת אלהים" (עם "לקט שכחה") – על מסכתות הש"ס, שו"ת מגד שמים, ועוד. כמה מחיבוריו נותרו בכתב-יד.
בכינוי "קי"ש קריא", הוא חותם בכמה מתשובותיו שבשו"ת מגד שמים.
[8], רנא; יט דף. 22.5 ס"מ. נייר כחלחל (בחלקו). מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. בלאי וקרעים. קרעים בשולי הדף הראשון ובשולי דפים נוספים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דפים מנותקים. רישומים. כריכת עור, פגומה ומנותקת.
ספר "לך דוד ולדוד ברוך", פירוש על התורה ודרושים, מאת רבי דוד סקאלי. ירושלים, דפוס חיים הלוי צוקרמן, תרצ"ו [1936].
על דפי הבטנה החדשים הודבק דף שנגזר מדף מגן מקורי של הספר, עם הקדשה מודפסת ומילוי בכתב-יד המחבר, שהקדיש את הספר אל ה"בבא סאלי": "ידידינו אהובנו החה"ש והכולל בישראל להלל המקובל האלקי כקש"ת כמוהר"ר ישראל אביחצירא י"ץ".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא, ה"בבא סאלי", (תר"ן-תשמ"ד 1889-1984) בן רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, קדוש וטהור מנעוריו. הוציא לאור מכתבי זקנו רבי יעקב. כיהן כרב ראשי של ארפוד וסביבותיה. בשנת תש"י עלה לירושלים, ובשנת תשי"ז חזר למרוקו [שם העניק את הספר בעיר קצר-אשוק במחוז תאפיללת]. בשנת תשכ"ד שב לארץ ישראל. קבע מושבו בעיירה נתיבות. גדולים וטובים נהרו לביתו לקבל עצה וברכה, ונודע בישראל שמו. בניו ונכדיו הם האדמו"רים המפורסמים לבית אבוחצירא.
[6], רכו עמ'. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכת עור חדשה.
אוסף ספרים מדפוסי אמשטרדם משנות הת' והת"ק:
• ספר נחלת שבעה, דיני גיטין ותיקוני שטרות, מאת רבי שמואל הלוי. "אמשטילרדם" [אמשטרדם], דפוס אורי וייבש בן אהרן הלוי, [תכ"ז-תכ"ח 1667-1668]. מהדורה ראשונה. בחלק מהעותקים מופיע דף שער מאוייר, השונה מדף השער בעותק שלפנינו. חתימות, חותמות ורישומים רבים בכתב-יד, בהם רישומי בעלות של "ישכר בער נ"י מדוקלא", ושל "אפרים רייכמאן מדוקלא", ושל "הק' ברוך רייכמאן בהרמ"א זצ"ל... מגזע צבי בעיה"ק צפת".
• ספר שו"ת צמח צדק, מאת רבי מנחם מנדל קרוכמל. אמשטרדם, דפוס דוד קאסטרו ארטס, [תל"ה 1675]. מהדורה ראשונה. חותמות "יצחק ברלינגר לוגאנא". רישומים נוספים בכתב-יד.
• ספר פרח מטה אהרן, שאלות ותשובות, חלק ראשון וחלק שני, מאת רבי אהרן הכהן פרחיה (בעל בגדי כהונה). אמשטרדם, דפוס אברהם מינדיס קויטינייו, [תס"ג 1703]. שני כרכים. שערים מאויירים, עם איורי אהרן הכהן וסמלי כהונה, כרמז לשם המחבר. בחלק הראשון, בדף הריק שלאחר ההסכמות, רישומי בעלות בכתיבה ספרדית.
בדף השלישי של הכרך הראשון, חותמת הגאון רבי צבי הירש גרודז'נסקי. הגאון המופלא רבי צבי הירש גרודז'נסקי מגדולי הרבנים בארה"ב (תרי"ח-תש"ח), תלמיד קרוב-משפחתו רבי דוד שלמה גרודזנסקי אב"ד איביה (אביו של רבי חיים עוזר). למד בישיבת וואלוז'ין ובכולל קובנא אצל רבי יצחק אלחנן. היגר לארה"ב בשנת 1891, שם כיהן למעלה משישים שנה ברבנות, ועל אף השממה הרוחנית במקום מגוריו זכה לחַדֵש ולהעמיק בתורה ולהוציא חיבורים חשובים בהלכה ובש"ס.
• ספר קול הרמ"ז, פירוש על המשנה, מאת רבי משה זכות. אמשטרדם, דפוס שלמה כ"ץ פרופס, [תע"ט 1719]. חותמות "ברוך ב"מ צבי סג"ל משאקי".
• ספר חדושי הריטב"א, על מסכת עירובין, מועד קטן, כתובות ובבא מציעא. אמשטרדם, דפוס יוסף דיין, [תפ"ט 1729]. עם עותק נוסף, הכולל את דף קדם השער החסר בכרך הראשון ("ספר חדושי בבא מציעא להגאון... הריטב"א", עם פרט השנה תפ"ח), וכולל בשנית את דפים ח-נה, עם החידושים על מסכת בבא מציעא. רישום בעלות בדף השער של הכרך הראשון: "משום לעלת"מ [=לפני עיוור לא תתן מכשול] חתמתי את שמי הק' זעליגמן בער וו"ב סג"ל". מספר הגהות. רישומי בעלות נוספים בדף קדם השער בכרך השני: "הקטן אהרן לוי בן כ"ה משה שכרלס בשנת תקע"ט לפ"ק", "הק' יעקב דוד דעמביץ", ועוד. חותמות של רבי דוד איש-שלום פרידמן. הגאון רבי דוד פרידמן "איש שלום" (תרי"א-תרס"ו), כיהן כרבה של קהילת צעהלים בהונגריה, בשנים תרנ"א-תרס"ו. בנו של הגאון רבי ישראל קערט אב"ד ווערבוי, וחתנו של הגאון רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ אב"ד צעהלים.
• ספר פרי חדש, חידושי הלכה על שלחן ערוך הלכות תפילה, נשיאת כפים וקריאת ספר תורה, הלכות ראש השנה ויום הכפורים, חנוכה וליקוטים מאורח חיים ויורה דעה, מאת רבי חזקיה די סילוא. אמשטרדם, דפוס יצחק בן שלמה רפאל יהודה ליאון טימפלו, [ת"צ 1730].
* כרוך עם: ספר מים חיים, חידושים על הש"ס ועל הרמב"ם, ושאלות ותשובות, מאת רבי חזקיה די סילוה. אמשטרדם, דפוס משה פרנקפורט, [ת"צ 1730]. מהדורה ראשונה.
8 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
תשעה ספרים (ב-8 כרכים) שנדפסו באזור גרמניה בשנות הת', מרביתם במהדורות ראשונות ויחידות, עם חתימות ורישומי בעלות:
• ספר שו"ת אמונת שמואל, מאת רבי אהרן שמואל קאיידנובר אב"ד קראקא. פרנקפורט דמיין, [דפוס וואוסט], תמ"ג [1683]. מהדורה ראשונה. הספר הובא לדפוס ע"י בן המחבר, רבי צבי הירש קאיידנובר (בעל "קב הישר"). חתימות בדף השער: "עזריאל מקראקא", "הק' נפתלי הירץ גמינדאן בכרך", "הק' ארי' יהודה ליב בן מהור"ר יעקב נפתלי הירץ גמינדאן זצ"ל בכרך".
• ספר בית הילל, חלק ראשון ושני, על שו"ע יורה דעה ואבן העזר, מאת רבי הילל הירץ. דיהרנפורט, דפוס רבי שבתי משורר בס (בעל שפתי חכמים על פירוש רש"י לתורה), [תנ"א 1691]. מהדורה ראשונה. רישומים רבים בדף השער ובדף ב/2, ביניהם רישומי בעלות של רבי יוסף ב"ר בירך אברהם סג"ל מבודשפיץ.
• ספר שו"ת חינוך בית יהודא, מאת רבי יהודה ליב בן חנוך מפפערשי. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהניס קעלנר, [תס"ח 1708]. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות בדף השער: "זלמן שניאור בא"מ הר"ר יהודא ליב ז"ל... פיורדא", "לה' הארץ ומלאה הצעיר יחיאל מיכל בלאמ"ו הרב ה"ה מוהר"ש זנוויל נייאגאס שליט"א מבערלין יע"א". כרוך עם: ספר ראשית בכורים, דרושים על התורה ומועדים על פי דרוש וסוד, מאת רבי חנוך מגניזן. פרנקפורט דמיין, דפוס מאטיאס אנדרעי, [תס"ח 1708]. מהדורה ראשונה. בדפי השער של שני הספרים נדפס: "באותיות אמשטרדם".
• ספר שו"ת הרמ"א. האנויא, דפוס הענריך יעקב מבאסהויזן, [ת"ע 1710]. רישומים בכתב-יד בדף השער. רישומי בעלות בדף המגן: "לה' הארץ ומלואה שייך לה"ה הרבני המופלג כ"מ יצחק ב"מ אליעזר שו"ב"; "ליד צבי הרש בלא"א מו"ה אלכסנדר מרגליות". חותמת בדף השער: "צבי הירש כהנא, אב"ד דק"ק סטרימטערע והגליל".
• ספר דמשק אליעזר, פירושים וחידושים על המסורה, על פי סדר התנ"ך, מאת רבי אליעזר בן יהודה מפינצ'וב. יעסניץ, דפוס ישראל בר אברהם, [תפ"ג 1723]. מהדורה יחידה.
• ספר חידושי הלכות, על מסכת בבא קמא לרבי מאיר אייזנשטט – המהר"ם א"ש. זולצבאך, דפוס [משלם] זלמן בן אהרן [פרנקל], [תפ"ט 1729]. מהדורה ראשונה. רישום בעלות בדף השער: "זה הספר קניתי מהר"ר שמואל רייכלש... הק' יעקב יפה... תקט"ל". חותמות רבי "יוסף בן ר' שמואל לעוויטאן הלוי" מעבר לשער.
• ספר שו"ת וחידושים וביאורים מחלק שני של ספר פנים מאירות, לרבי מאיר איזנשטט – המהר"ם א"ש. זולצבאך, דפוס זלמן בן אהרן [פרענקל], [תצ"ג 1733]. מהדורה ראשונה. העותק של רבי יוסף דייטש אב"ד רוידניץ – רישום בעלות בדף השער: "שייך להגאון, מהור"י דייטש החונה פה ק"ק רוידניטץ והגליל" [רבי יוסף דייטש (תק"ג-תקפ"ז 1826), תלמיד-חבר לבעל ה"נודע ביהודה", אב"ד קרמזיר ורויסטיץ ורוידניץ ובעל "דברי יוסף", כיהן ברבנות רוידניץ קרוב ל-48 שנה. נכדיו היו מתלמידי ה"חתם סופר"].
• ספר המצות להרמב"ם, עם המפרשים. ברלין, דפוס אהרן בן משה רופא מליסא, [תצ"ג 1733]. חציו העליון של דף השער קרוע וחסר. רישום בעלות בדף השני: "...הק' טעבלי בן כ"ה מיכל שייאר ז"ל" [רבי דוד טעבלי שייאר (תע"א-תקמ"ג 1782), דיין בפרנקפורט ואב"ד במברג ומגנצא. מרבותיו של ה"חתם סופר" בישיבת מיינץ (מגנצא), כאשר למד שם בתקופת בחרותו].
9 ספרים ב-8 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
חמישה עשר ספרים מדפוסי פראג בשנות הת' והת"ק, רבים מהם במהדורות ראשונות, עם חתימות ורישומי בעלות:
• ספר "חדושי הלכות מהדורי בתרא", מאת רבי שמואל אידלש – המהרש"א. פראג, דפוס משה כ"ץ ז"ל [על ידי נכדיו האחים ישראל ומשה], תנ"ב [1692].
רישום בעלות בדף השער: "לה' הארץ ומלואה הק' יוסף שמואל טרי---".
• ספר חידושי רבינו אהרן הלוי – הרא"ה, על מסכת כתובות. פראג, דפוס נכדי יודא ב"ק, [תפ"ב 1722]. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות וחתימות בדף השער של רבי "אברהם פ"פ לקא"ב" [פרנקפורט לבית קציאלנבויגן]; רבי "פנחס פ"פ לקא"ב"; ו"הק' שיינסטער רייס מנ"ש". בדף המגן רישום בעלות בחתימת "ליב כהן" הכותב שהספר שאול בידו מאת רבי משה ק"ש דיין מצויין דק"ק נ"ש [רבי משה ב"ר זעליג קורטשינר, דיין בניקלשבורג משנות התק"ע. עמד בקשרי שו"ת עם ה"חתם סופר" ונפטר בשנת תק"צ – אישים בתשובות חתם סופר, אות תפ, עמ' רצז].
• ספר חידושי הרשב"א על מסכת בבא קמא. פראג, דפוס נכדי יודא ב"ק, [תצ"ד 1734].
בדף השער רישום בעלות בחתימת רבי אביגדור סג"ל אבעלעס אב"ד קונסנטמיקלוש (הונגריה), ורישומי בעלות נוספים: "ניתן לי דורן דרשה מאת הבח' החשוב משה שי' – הק' ליפמן בן ר' גדלי' ז"ל"; "יוסף גראססבערג".
• ספר תורת הבית הארוך, על הלכות נדה, מאת רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א), עם השגות "בדק הבית" להרא"ה, ותשובות "משמרת הבית" מהרשב"א. פראג, דפוס נכדי משה כ"ץ, [תצ"ה 1735].
• ספר גאון צבי, חידושי הלכות על מסכתות יבמות, כתובות, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא וחולין, מאת רבי צבי הירש הורוויץ. פראג-[וילהרמשדורף], דפוס נכדי יודא ב"ק, [תצ"ז-תצ"ח 1737-1738]. מהדורה ראשונה.
דפים [3]-[4], הכוללים את ההסכמות והקדמה שניה של "הרב המסדר", נדפסו בוילהרמשדורף, דפוס הירש בן חיים מפיורדא, בשנת תצ"ח.
חתימה בדף השער: "הק' זלמן בר' ליפמן זלה"ה מ---" וחותמת עתיקה של "ת"ת תשב"ר דכולל אשכנזים פרושים פעיה"ק ירושלם תו"ב".
• ספר מור דרור, חדושים נחמדים על מסכתות הש"ס, עם קונטרס אחרון מספר מור דרור, על איזה ספקות אשר נפלו בדברי הרמב"ם ומפסקי הראשונים, מאת רבי מרדכי דייטש. פראג, דפוס נכדי יודא ב"ק מחוקק, [תצ"ח 1738]. מהדורה ראשונה. חסרים דף השער של החלק הראשון וכן כשלושה מהדפים האחרונים של "קונטרס אחרון" ("קונטרס אחרון" עם דף שער נפרד, כרוך בראש העותק שלפנינו, וחלקו הראשון של הספר כרוך לאחריו).
• ספר מאמר קדישין, חידושים על שו"ע חושן משפט, מאת רבי קים קדיש בן קים קדיש. פראג, [תקכ"ד 1764]. מהדורה ראשונה.
העותק של הגאון המקובל רבי אביגדור אב"ד קוויל. במרכז דף השער, חתימת יד-קדשו: "אביגדור יהודא ליבוש הלוי חופ"ק בלאשקי" – הרה"ק רבי אביגדור יהודה הלוי לוונטל (תקצ"ז-תרמ"ט, אנצ' לחסידות א', עמ' ד), גאון מופלג ומקובל אלוקי, מגדולי רבני פולין. ידידו וחברו הטוב של האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב (בעל "אבני נזר" ו"אגלי טל"), ו"חברותא" שלו בלימודי קבלה. משנת תרכ"ב כיהן כרב בבלשקי ומשנת תרל"ט התקבל לרבנות קויל, בה כיהן עד לפטירתו. מצדיקי החסידות בפולין, ועל אף שלא הוכתר לאדמו"ר היו חסידים מרבים לספר אודותיו סיפורי מופת.
• ספר אור לישרים, דרושים וביאורים על מאמרים ומדרשים שונים, מאת רבי אברהם משה זרח אידליץ. פראג, דפוס יאהאן יאזעף טיסבאך, [תקמ"ה 1785]. מהדורה ראשונה. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
• ספר הורה גבר, חידושים על מסכת הוריות, מאת רבי בצלאל רנשבורג. פראג, ללא שם מדפיס, [תקס"ב 1802]. מהדורה ראשונה. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
בראש דף השער רישום בעלות (מטושטש) שהספר ניתן לו ע"י המחבר וחתימת "הק' אברהם פוריי---" .
• ספר הרשב"א, חידושים על מסכת שבועות, מאת הרשב"א. פראג, דפוס Eva Diesbach, [תקס"ח] 1808.
רישום בעלות בדף השער של "הק' יודא גרינוואלד ברעזאווא". חתימה (מטושטשת) של "הק' יעקב" וחותמת באותיות לטיניות), של יעקב גרינוולד מברעזאווא [יש לציין שעיר ברעזאווע היא עיר מולדתו של רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר – אולם כתב החתימה שונה מחתימות ידו בתקופות מאוחרות יותר, ויתכן שהחותם בספר שלפנינו הוא קרוב משפחתו].
• ספר דרך הישר – מסילה לאלקינו, על סדר הלימוד וצורת הלימוד הנכונה של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, מאת רבי משה יוסף שפירא. פראג, דפוס Franz Gerzabek, תק"ע 1810. מהדורה ראשונה.
הספר מחולק לשלושה נתיבים. בנתיב הראשון, "דרך הישר", דברי ביקורת רבים אודות החסידים ומנהגיהם. חתימה בדף השער: "הק' ישעי' א"ש ז'[?]".
• ספר כנפי יונה, חידושים על שו"ע יו"ד, מאת רבי יונה לנדסופר בעל שו"ת "מעיל צדקה". פראג, דפוס Franz Sommer, תקע"ב 1812. מהדורה ראשונה.
• ספר סדר משנה, חלק ראשון, ביאורים על יד החזקה להרמב"ם, מאת רבי וואלף בוסקוביץ. פראג, דפוס Scholl’schen Buchdruckerei, [תק"פ] 1820. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות בדף השער, ביניהם: "לדורן דרשה להבח' המופלא ומופלג בתורה... ליב באנהארד...". חותמות רבי "משולם זישא יצחק האלבערשטאם ראצפערטא" [תרמ"ד-נספה בשואה תש"ד; נאמן ביתו ויד-ימינו של אביו האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפערט].
• ספר זרע קודש, חלק ראשון, חידושים וביאורים על מסכתות ברכות, פאה ודמאי, מאת רבי שמואל פריינד. פראג, דפוס M. I. Landau, תקפ"ז 1827. מהדורה ראשונה. לא נדפסו חלקים נוספים.
רישום בעלות בדף השער: "קניתי לי לשמי הק' שלמה לענגספעלדער חונה ק"ק טאכוי יע"א" [רבי שלמה לנגספלדר בעל "מגיד ליעקב" (תק"ע-תרנ"ה). תלמיד ה"חתם סופר" ורבי מרדכי בנעט. משנת תקצ"ט אב"ד טאכוי (מורביה), משנת תרי"ג אב"ד ואראזשדין ומשנת תרכ"ד אב"ד רייכענוי – החתם סופר ותלמידיו, עמ' תכח].
• ספר שני עפרים, מאמרי מוסר לשבתות וחגים, מאת רבי צבי הירש ברודא. פראג, דפוס Scholl & Landau, [תקפ"ו] 1825.
15 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו על ידינו ביסודיות, והם נמכרים כמות שהם.
מסכת עדיות, פרקי אבות, אבות דרבי נתן ומסכתות קטנות. פראג, דפוס משה לנדא, ת"ר 1840. כרך ממהדורת הש"ס בפורמט קטן, שנדפסה בפראג.
העותק של רבי שבתי כץ רפופורט אב"ד דומברובה וחתנו "הגאון מהרימלוב" רבי יעקב ויידנפלד בעל ה"כוכב מיעקב".
בדפי המגן (הקדמי והאחורי) רישומים רבים וחתימות, בהם: רישומי בעלות שהספר שייך לרבי שבתי הכהן רפופורט אב"ד דומברבה, וחידושי תורה בשם רבי שבתי רפופורט שנכתבו ע"י אחד מבניו; חתימות-ידו של חתנו המפורסם רבי "יעקב וויידנפעלד" וחותמים נוספים.
הגאון רבי שבתי כ"ץ רפופורט אב"ד דומברובה (תק"פ בערך-תרנ"ו), גאון מופלג מגדולי רבני גליציה. מצאצאי הש"ך, בן רבי אברהם אבלי כ"ץ אב"ד טורנא, שהיה בן-אחר-בן להגאון רבי שבתי כ"ץ בעל "שפתי כהן". מבניו: רבי מאיר רפופורט אב"ד ליקובה וראב"ד קראקא, רבי יצחק חיים (ר' איציק'ל) אב"ד אוסטרובה וקראקא, ורבי צבי הירש ממלא מקומו ברבנות דומברובה.
חתנו, הגאון הנודע רבי יעקב ויידנפלד (ת"ר-תרנ"ד), מגדולי גאוני גליציה ומחסידי הוסיאטין-רוז'ין. נולד בסטניסלב לאביו הגאון החסיד רבי אליעזר ויידנפלד (שהיה מתלמידי רבי יעקב מליסא בעל ה"חוות דעת", ומחסידי רבי משה ליב מסאסוב, החוזה מלובלין ורבי ישראל מרוז'ין). כבר מנעוריו נודע בגאונותו הרבה, ונלקח לחתן אצל הגאון רבי שבתי כ"ץ רפופורט אב"ד דומברובה הסמוכה לטורנא. ר' יעק'לי היה חביב אצל זקן גאוני-דורו רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב" – שהיה משתעשע עמו בדברי תורה, ופעם אף אמר לו בחביבות: "אברך! איני מתפלא על מה שאתה זוכר כל כך, כי משער אני שבוודאי יש לך זכרון אדיר... אבל תמה אני, מתי היה לך זמן ללמוד כה הרבה?!" (כוכב מיעקב, מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ט, תולדות רבינו המחבר, עמ' 10). למרות גילו הצעיר היה אחד מגדולי ההוראה בגליציה, וגדולי הרבנים פנו אליו במכתבי שו"ת כדי לקבל את חוות דעתו בסוגיות הלכתיות שונות שעמדו על הפרק. מקצת מתשובותיו ותורתו נדפס בספר "כוכב מיעקב" שהוצא לאור ע"י שלשת בניו – שנודעו אף הם בגדלותם בתורה: בנו בכורו הגאון רבי יצחק ויידנפלד אב"ד הרימלוב (תרל"ד-נספה בשואה); הגאון רבי נחום ויידנפלד אב"ד דומברובה בעל "חזון נחום" (תרל"ה-נספה בשואה כסלו ת"ש), מגדולי ההוראה בגליציה; ובנו הצעיר "הגאון מטשעבין" רבי דוב בעריש ויידנפלד בעל "דובב מישרים" (תרמ"א-תשכ"ו) שכיהן כאב"ד טשעבין, ולאחר השואה עלה לירושלים והקים בה את ישיבת "כוכב מיעקב" על שם אביו הגדול.
[2], ג-כו, [1], כח-מב, [1], מד-פט, [1], צ-קה, [1], קז-קמא, [1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה.