מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- book (158) Apply book filter
- חסידות (136) Apply חסידות filter
- ספרי (124) Apply ספרי filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- letter (54) Apply letter filter
- print (47) Apply print filter
- chassidut (37) Apply chassidut filter
- יד (33) Apply יד filter
- כתבי (33) Apply כתבי filter
- manuscript (33) Apply manuscript filter
- signatur (32) Apply signatur filter
- רבנים (31) Apply רבנים filter
- יהדות (31) Apply יהדות filter
- מכתבי (31) Apply מכתבי filter
- jewri (31) Apply jewri filter
- rabbin (31) Apply rabbin filter
- והקדשות (29) Apply והקדשות filter
- dedic (29) Apply dedic filter
- signatures, (29) Apply signatures, filter
- כתבי-יד (28) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (28) Apply כתבייד filter
- דפוס (26) Apply דפוס filter
- ודברי (26) Apply ודברי filter
- item (26) Apply item filter
- letters, (24) Apply letters, filter
- מכתבים (23) Apply מכתבים filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- פולין (18) Apply פולין filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- poland (18) Apply poland filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- ashkenazi (16) Apply ashkenazi filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- import (16) Apply import filter
- ownership (16) Apply ownership filter
- ownerships, (16) Apply ownerships, filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- stamp (16) Apply stamp filter
ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבא, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
רישום בכתב-יד בדף השער: "הק' מתתי' וויסטרייך מק' זמיגראד חונה פה ק' רישא".
[1], קיז דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער וקרעים חסרים בדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
ספר שפתי צדיקים, מאמרי חסידות על התורה, מאת הרה"ק רבי פנחס לרנר מדינוביץ. עם ליקוטים יקרים מגדולי החסידות, ומאמרים רבים בשם מורו ורבו הרה"ק בעל ה"אוהב ישראל" – רבי אברהם יהושע העשיל הרב מאפטא. לבוב (למברג), דפוס הירש שפערלינג ודוב בעריש לוריא, [תרכ"ד] 1863. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות, בהן הסכמות האדמו"רים בני רבי ישראל מרוז'ין: רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי מנחם נחום משטפנשט ורבי דוד משה מפאטיק [ומטשורטקוב].
בשער מתואר המחבר: "הרב הצדיק המופלג בתורה בנגלה ובנסתר החסיד ועניו המנוח מוהר"ר פנחס שהיה אב"ד ומו"צ בדינאוויץ". בספר מובאים דברי תורה רבים ששמע המחבר מפי רבו המובהק ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא, וכן אמרות רבות מאבות החסידות תלמידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש.
[8], ה-נב, נא-עד דף (מיספור דפים משובש). 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים קלים. סימני עש בדפים האחרונים, עם מעט פגיעות בטקסט. רישומי בעלות בדף השער. כריכה חדשה.
דפים נד-עד אינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה ובסטפנסקי חסידות.
ספר אהבת שלום, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב – אבי שושלת אדמו"רי ויז'ניץ וקוסוב. לבוב, [תקצ"ג 1833]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו; אנצ' לחסידות, ב', עמ' צח), נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד – מבני חבורתו של הבעש"ט, ושליח הציבור בבית מדרשו. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב החל להנהיג עדה, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה.
בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראזדיל שרוב דבריו נסובים על שלושה עניינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמיד המחבר, רבי חיים נתן נטע מלאנטשין, המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו...".
חותמת בדף השער: "בית מסחר ספרים וטליתים – יוסף אשכנזי, סאטו-מארע" [חותמת החנות בסאטמר של רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי (תרע"ב-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן-ביתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר במשך כשישים שנה].
[4], קלא דף. דף מז מופיע פעמיים (עם הבדלים טיפוגרפיים קלים). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער, וקרעים קטנים עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ד" ובדפוסת בלועזית "1802", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמזה בהקדמת רבי גרשון מראזדיל חתן המחבר, המדגיש את שם המחבר במילים: "מנחם בן יעקב קאפיל לפ"ק", העולות בגימטריה תקצ"ג. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 41].
ספר צמח צדיק, חלק ראשון על ספרים בראשית-שמות, חלק שני על ספרים ויקרא-דברים, וחלק שלישי על החודשים, המועדים וליקוטים נוספים, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ. טשרנוביץ, דפוס צבי הירש וואהל, [תרמ"ה 1885]. שלושה חלקים בשני כרכים.
בראש החלק הראשון הקדמה מעניינת של בן המחבר – האדמו"ר רבי ברוך מוויז'ניץ, בעל ה"אמרי ברוך" – העוסקת באופן אמירת דברי התורה על ידי אביו האדמו"ר, ובסדר כתיבתם על ידי חסידיו. הכותב מעיד כי אביו סמך את ידו רק על כתבים אלה, ולא על כתבי-יד אחרים שנמצאו בידי אנשים אחרים.
הספר נדפס בשנת פטירתו של האדמו"ר המחבר.
האדמו"ר הראשון מויז'ניץ – רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), בנו של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתנו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. עוד בחיי אביו נתמנה לרב העיר ויז'ניץ הסמוכה לקוסוב, ובשנת תרי"ד לאחר פטירת אביו בעל ה"תורת חיים", החל לכהן באדמו"רות בעיר ויז'ניץ, בעוד אחיו הגדול רבי יעקב שמשון נתמנה לאדמו"ר בעיר קוסוב, ואחיהם השלישי עבר לעיר ראדוביץ. עד מהרה נודע רבי מנדל לחשוב שבין שלשת אחיו ואלפי חסידים נהרו מרחוק ומקרוב לבית מדרשו בויז'ניץ. נודע לאיש מופת וחביב על הבריות. הצטיין בתפילותיו הנלהבות ובפזרנותו הרבה לצדקה (אמרו עליו שחילק בימי חייו רבבות מטבעות כסף לעניים). נערץ היה בין גדולי צדיקי דורו: רבי צבי הירש מליסקא, רבי שמואל שמלקא מסעליש, גיסו רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין ועוד. רבי חיים מצאנז אמר עליו בהתפעלות כי "רבי מנדלי מוסר את נפשו להשי"ת בכל רגע ורגע...".
העותק של האדמו"ר רבי חנוך העניך רובין מסאסוב. בדף השער של הכרך השני, חותמתו: "חנוך העניך מסאסיב... London...". חותמת נוספת בדפים רבים: "הרב הצ' מסאסיב".
האדמו"ר רבי חנוך העניך דב רובין מסאסוב-לונדון (נפטר תרפ"ט), בן רבי אליעזר רובין חתנו של האדמו"ר רבי שלמה מייער מסאסוב. כיהן כאדמו"ר מסאסוב בלונדון. חתן האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין מוורצקי וריישא.
רישום בעלות בדף המגן של הכרך הראשון: "זה הספר שייך להרב הצדיק אדמו"ר בש"ק כש"ת.. שמואל שמעלקי... סערעטה" (אולי הוא רבי שמואל שמעלקא רובין אב"ד סערעטה, בנו של רבי איציק'ל רובין מבראד, חתן האדמו"ר מהר"ש מבעלזא).
שני כרכים. חלק ראשון: [2], ד, ט-עו, עו-פ דף. חסרים דפים ה-ח. חלק שני ושלישי: נט; [1], לז דף. חסר [1] דף אחרון, מתוך "לוח התיקון". 22.5-24.5 ס"מ. נייר יבש ושביר בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים (כתמים כהים במספר דפים בכרך הראשון). קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים במספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקת נייר בשולי דף השער של החלק השני, עם פגיעה במסגרת השער). חותמות רבות. כריכות עור חדשות (אינן אחידות).
שני ספריו של הרה"ק רבי ברוך מקוסוב – מהדורות ראשונות. שני הספרים בכרך אחד.
1. ספר יסוד האמונה, ביאורים על התורה, פרקי אבות וליקוטים, מאת רבי ברוך מקוסוב. טשרנוביץ, [Johann Eckhardt und Sohn], [תרי"ד 1854]. מהדורה ראשונה.
רעיונות וביאורים בדרך הדרוש על דברי רש"י על התורה, ובסופו ליקוטים שונים על נ"ך, פרקי אבות ואגדות חז"ל, ועוד. בראש הספר הסכמות נלהבות מגדולי החסידות וגדולי דורו (בעותק שלפנינו חסר דף ההסכמות הראשון), המשבחים את הסברתו המיוחדת בתורת הקבלה (חלק מההסכמות נכתבו בחיי המחבר בשנות התק"כ, וחלקן בשנות התק"נ לאחר פטירתו, אך נדפסו כאן לראשונה).
2. ספר עמוד העבודה, ביאורי מושגים בתורת הקבלה, מאת רבי ברוך מקוסוב. טשרנוביץ, [Johann Eckhardt und Sohn], [תרי"ד] 1854. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, רבי מנחם מנדל מפרמישלן ורבי משה מסמבור.
המחבר, הרה"ק רבי ברוך מקוסוב (נפטר תקמ"ב, אנצי' לחסידות, א, עמ' שפא-שפג), כיהן כמגיד מישרים בקוסוב. נודע כפה מפיק מרגליות ובכח הסברתו המיוחד בביאור מושגים מופשטים בקבלה וביסודות האמונה. בספריו הוא מביא ביאורים ויסודות מאת הבעש"ט והמגיד ממזריטש, ומתלמידיהם.
בספר מבאר המחבר מושגים רבים בתורת הקבלה, בצורה יסודית, ובשפה שווה לכל נפש, על פי דרכו ושיטתו של המקובל רבי יוסף אירגאס בספרו "שומר אמונים" (נדפס לראשונה באמשטרדם תצ"ו). הספר שלפנינו הוא כעין המשך לספר "שומר אמונים". חלקו הגדול בנוי בצורת ויכוח (בדומה למבנה הספר "שומר אמונים").
רבי מנחם מנדל מפרימשלן (תלמיד הבעש"ט) כותב על המחבר בהסכמתו: "והי' אתי עמי במחיצה אחת כמה ימים ואמר לי כמה דברים בכתבי האר"י והסביר הענין היטב להבין הענין היטב משולל ומופשט מגשמיות ונכנסו הדברים בלבי וערבים עלי מאוד... נראה לי שהם הם עיקר יסודות התורה ויחוד האמונ(ת)[ה] ליתן כבוד לה' אלהינו...".
שני הספרים בכרך אחד. יסוד האמונה: [3], קיד, [1] דף. חסר דף ההסכמות הראשון שלאחר דף השער. עמוד העבודה: [2], ה-ו, רב דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (דף השער הודבק על נייר לחיזוק, עם השלמה של מספר אותיות בכתב-יד). הדבקות נייר-דבק במספר דפים, על הטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
שני הספרים נדפסו בטשרנוביץ בשנת תרי"ד, על ידי אותם מו"לים ובאותו בית דפוס. ברוב העותקים של ספרים אלו, נדפסו הסכמות רבות בתחילת הספר "יסוד האמונה" ורק שתי הסכמות (הסכמות רבי מנחם מנדל מפרמישלן ורבי משה מסמבור) בתחילת "עמוד העבודה", על אף שתוכן רוב ההסכמות שייך רק לספר "עמוד העבודה".
ספר דרכי האמונה, פירושים לתורה ולמועדים על דרך החסידות, מאת הרב הקדוש רבי יוסף דוד הכהן מיאסי. יאס, דפוס צבי הירש גאלדנער, [תרי"ז] 1857. מהדורה יחידה.
ספר סגולה ל"שמירה להבית" – הרה"ק רבי ישעיה שור מיאס בעל "כליל תפארת" כותב בהסכמתו, לאחר שמפליג בשבח המחבר: "...ולמי אשר חלק הש"י חלק להבין אמרי בינה יענדינו עטרה על ראשו, כי בספרו ימצא מרגוע לנפשו ולהתענג ביום שבת קודש שבת בשבתו לעיין וללמוד הספר היקר, וגם לכל איש אשר חפץ לבו לכבד התורה ולומדיה מצוה ליקנות הספר הקדוש באולי יזכה לבנים ולחתני לוקח בנותיו, ובלא זה יאמינו שספר כזה שמירה להבית...".
מעבר לשער, הסכמת האדמו"ר רבי דוב בער מליאובה, בנו של רבי ישראל מרוז'ין.
המחבר, הרב הקדוש רבי יוסף דוד הכהן (נפטר תקפ"ח), מגדולי תנועת החסידות הראשונים. תלמידו של רבי משולם פייביש מזברז בעל ה"יושר דברי אמת" (שהיה גם רבם של ה"ערבי נחל", ה"אהבת שלום" ורבי צבי מנדבורנה). ישב בטיסמניץ (גליציה) וכפי שהעיד עליו רבי ישעיה שור מיאסי (בעל "כליל תפארת") כבר מאז נודע ב"גודל קדושתו ופרישותו בטהרה, ומסירות נפשו בתורה ותפילה", כאשר חסידים ואנשי מעשה הסתופפו בצילו "ולימד לאנשי שלומו ובריתו". משם עבר לכהן כרבה של העיירה זוואלוב (Zawalow הסמוכה לפודהייצא). לעת זקנותו בשנת תקע"ד עבר מגליציה לרומניה, לכהן כרבה של יאסי על מקום הרב הקדוש מאפטא שעזב את יאסי ועבר לכהן במזיבוז. בעיר יאסי הקים את בית מדרשו (אשר נודע לדורות כ"בית מדרשו של הרב מזוואלוב") אשר בו נתאספו תלמידיו הקדושים לעבוד את ה' עפ"י הדרכתו. עסק רבות בעניני האמונה, ואף ספרו אשר נדפס כשלושים שנה לאחר פטירתו נקרא בשם "דרכי האמונה".
[4], קב, קא-קב, קה-קמד, קמד-קמח דף. ספירת דפים משובשת. 24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
ספר דרך אמונה, על התורה והמועדים, שלושה חלקים, עפ"י דרכי הזוהר הקדוש והחסידות, מאת רבי מנחם מנדל אב"ד סיהאט (סיגט). טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, [תרט"ז-תר"כ] 1856-1860. מהדורה יחידה.
שלושה חלקים בכרך אחד, דף שער נפרד לכל חלק.
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל שטרן מסיגט (נפטר תקצ"ד), מגדולי הרבנים במרמורוש ומתלמידיהם החשובים של ה"ישמח משה", המגיד מקוז'ניץ ורבי מנדלי מקוסוב. נסמך להוראה ע"י רבי משולם איגרא וכיהן כדיין בבית דינו של רבי יעקב מליסא. בשנת תקס"ב נתמנה לאב"ד סיגט והיה הרב הראשי הראשון של כל מחוז מרמורוש. רבו האדמו"ר רבי מנדלי מקוסוב רצה להכתירו כאדמו"ר, אך הוא סירב וקיבל עליו את מרותו של בן רבו, האדמו"ר רבי חיים מקוסוב.
חותמות "מרדכי סופר נחמנאוויטש", ורישומים בכתב-יד.
[4], נב; נ; קכד דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי הדפים הראשונים, משוקמים בהדבקות נייר, וקרע חסר בדף השער, משוקם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. פגמים וקרעים עם פגיעה בטקסט בדף השער של חלק ויקרא-במדבר. רישום בכתב-יד מעבר לשער. כריכת עור חדשה.
ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בחמישה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
בכרך בראשית, חותמות בעלות של רבי "יעקב צבי כ"ץ אב"ד דק"ק ה' סאבאסלו" – רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד הוידא-סאבאסלו, בעל "לקט הקמח החדש". כיהן ברבנות ה'-סאבאסלו על מקום אביו. רבנות שעברה ארבע דורות במשפחתם, אביו רבי שמואל כ"ץ אב"ד ה'-סאבאסלו (נפטר תרע"ט), חתן רבי יעקב צבי וווייס-ווייסמאן (נפטר תרמ"ט או תר"ן), שהיה בנו של רבי אברהם וויסמאן אב"ד ה'-סאבאסלו (וחתנו של האדמו"ר הקדוש רבי שמואל פרנקל אב"ד דאראג, בעל "אמרי שפר").
בשער כרך שמות, חותמות: "ישראל סופר ווילחאוויץ", וחתימה: "משה איין הארין".
סט בחמישה כרכים. בראשית: [1], קיז דף. שמות: צ דף. ויקרא: מב דף. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב, [1] דף. 22.5-24.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני פטריה בכרך ויקרא. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. בדף השער של הכרך הראשון קרע עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני של השער (על הטקסט של ההסכמה). הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של השער. קרעים חסרים גדולים בשולי דף השער של ספר במדבר, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).
ספר תולדות אדם, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת הגאון הקדוש רבי משה דוד אשכנזי. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק [תלמיד רבי ישראל מרוז'ין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב, תר"ה 1845].
המחבר, הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא-צפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש) בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמור"ים מסאטמר-סיגט ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו שלפנינו בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כותב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, וכיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
[2], קמב דף. 28 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. סימני עש וקרעים; בדף השער ובדפים הראשונים והאחרונים סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (חלקם על הטקסט). כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 33.
ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
חמשת החלקים בכרך אחד. שער ראשי בראש הכרך, וחמשה שערים בנוסח-מקוצר לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".
חמישה חלקים בכרך אחד. [4], ב-קמא, [2] דף; [2], ג-צא, [1] דף; [4], ב-נה, [1] דף; [3], ב-פ דף; [3], ב-נב, נה-ע דף. לוחות תיקוני הטעויות של ספר שמות וספר ויקרא מנותקים (הושלמו מעותק אחר). לוחות התיקון של ספר במדבר ודברים נכרכו בראש כל אחד מן הספרים. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי שני הדפים המנותקים. חותמות. כריכה חדשה.
ספר רב טוב לבית ישראל, על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב". לבוב, דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
בדף השער חתימות ורישומי בעלות של רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר, שקיבל את הספר מאחיו ר' דוד.
הגאון הקדוש רבי יוסף אלימלך כהנא (תרכ"ו-נספה בשואה תש"ד), מגדולי ראשי הישיבות והרבנים בהונגריה. תלמיד רבי שלמה גאנצפריד בעל קיצור שלחן ערוך, ותלמיד בעל ה"שבט סופר". כיהן ברבנות בהערנאד-זשאדאני משנת תרנ"ב על מקום אביו רבי יצחק אייזיק כהנא. בשנת תרע"ז עבר לכהן ברבנות בוניהאד, ובשנת תרפ"ג אב"ד צעהלים. בשנת תרצ"א עבר לכהן ברבנות העיר הגדולה אונגוואר וגלילותיה. בכל מקומות רבנותו עמד בראשות ישיבה גדולה, והעמיד אלפי תלמידים. בין תלמידיו נודעו הגאונים: רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר בעל "משנה הלכות", רבי יעקב סניידרס אב"ד באזל, רבי עמרם בלום הרב הראשי לארגנטינה, ורבי יקותיאל יהודה גרינוואלד אב"ד קולומבוס. כתביו בחידושי סוגיות ושו"ת נשרפו בשואה, ושרידים מחידושיו ותשובותיו נדפסו בספר "חידושי מהרי"א הכהן" (ירושלים, תשכ"ט), שנדפס ע"י נכדו רבי יצחק אייזיק יונגרייז. בספר "בית ישראל השלם" (לר"י טויסיג, חלק ח', עמ' ריא), מביא בשם תלמידו רבי שמחה בונם דוד סופר, שסיפר על הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר, שהיה אומר אקדמות בחג השבועות בהתלהבות מרובה, ואמר: "מי שהאזין היטב לאמירת האקדמות שלי, מובטח לו שלא ימות בלא תשובה".
[1], קפא, [1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. קרעים חסרים בשולי דף השער. כריכת עור חדשה.
כולל הדף האחרון, עם שני מכתבים מהאדמו"ר בעל "ייטב לב", "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויי"נ [ויין נסך]".
מאמר יום ישועה, דרשת האדמו"ר רבי שלום רוקח – ה"שר שלום" מבעלזא, לכבוד הצלת הקיסר פרנץ יוזף הראשון מהתנקשות. לבוב, M. F. Poremba, [תרי"ג] 1853. מהדורה ראשונה ונדירה שנדפסה בחייו.
"דרוש נכבד אשר דרש כבוד אדמו"ר הרב הגאון וכו' רבינו שלום רוקח נ"י החוב"ק בעלזא יע"א, לכבוד אדוננו הקיסר האדיר הרחמן המהולל פראנץ יאזעף הראשון יחיה, קיסר במדינות עסטרייך... בעת בוא הבשורה היקרה כי הושיעה לו ימין ד' רוממה וינצל מכף מעול וחומץ אשר ארב לנפשו ויבקש לשלוח בו ידו.. ויחי ושב ורפא לו", מאת יוסף כהן צדק מלבוב.
ניסיון ההתנקשות אירע ב-18 בפברואר 1853. לאומן הונגרי בשם יאנוש ליבני ניסה להתנקש בקיסר פרנץ יוזף הראשון (1830-1916), קיסר אוסטריה, מלך בוהמיה והונגריה, אך תושייה של אחד משומריו וצווארונו עשוי המתכת הצילו אותו ממוות. היהודים העריצו את פרנץ יוזף, שהיה סובלן ואוהד כלפיהם, וראו באירוע זה סיבה לשמחה והודיה (על דרשת הודיה נוספת שנמסרה בעיר בוטשאטש ראה: ח' גרטנר, הרב והעיר הגדולה, ירושלים תשע"ג, עמ' 321 הערה 57). ה"שר שלום" מבעלזא ראה חשיבות גדולה במלכותו של הקיסר, הביע צערו לנוכח מהפכת "אביב העמים" (1848) שהבטיחה שוויון וחירות, וטען כי "מי שאין עליו עול מלכות, גם עול שמים אין עליו" (ראה: הרב א"י ברומברג, מגדולי החסידות, י: האדמו"רים לבית בלז, ירושלים תשט"ו, עמ' סה). הערכה זו באה לידי ביטוי לאורך כל הדרשה, והוא מביע את שמחתו אחר ש"הבליעל המרצח הזה זכרו ימחה, עת דמה בנפשו לשלוח יד במשיח ד'... מי שמרהו מי נטרהו, לא אדם לא איש, ד' שומרו ד' צלו אתה ד' פקחת עיניך ותשת עליו כפיך...".
[8] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקבי כריכה, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט באחד הדפים. כריכה חדשה.
אדמו"רי בעלז הקפידו שלא להדפיס את דברי תורתם. הליקוטים הראשונים מדברי תורתו של ה"שר שלום" מבעלז נדפסו רק בספר "תורת מנחם – זכרון צדיקים" שנדפס בשנת תרל"ז (יותר מ-20 שנה לאחר פטירתו בשנת תרט"ו), ובספר "דובר שלום" שנדפס בשנת תר"ע (כ-55 שנה לאחר פטירתו). לפנינו אחד המקורות הקדומים ביותר לדברי תורתו של האדמו"ר הראשון מבעלז הרה"ק רבי שלום רוקח, שנדפסו עוד בחייו.