מאמר יום ישועה, דרשת האדמו"ר רבי שלום רוקח – ה"שר שלום" מבעלזא, לכבוד הצלת הקיסר פרנץ יוזף הראשון מהתנקשות. לבוב, M. F. Poremba, [תרי"ג] 1853. מהדורה ראשונה ונדירה שנדפסה בחייו.
"דרוש נכבד אשר דרש כבוד אדמו"ר הרב הגאון וכו' רבינו שלום רוקח נ"י החוב"ק בעלזא יע"א, לכבוד אדוננו הקיסר האדיר הרחמן המהולל פראנץ יאזעף הראשון יחיה, קיסר במדינות עסטרייך... בעת בוא הבשורה היקרה כי הושיעה לו ימין ד' רוממה וינצל מכף מעול וחומץ אשר ארב לנפשו ויבקש לשלוח בו ידו.. ויחי ושב ורפא לו", מאת יוסף כהן צדק מלבוב.

ניסיון ההתנקשות אירע ב-18 בפברואר 1853. לאומן הונגרי בשם יאנוש ליבני ניסה להתנקש בקיסר פרנץ יוזף הראשון (1830-1916), קיסר אוסטריה, מלך בוהמיה והונגריה, אך תושייה של אחד משומריו וצווארונו עשוי המתכת הצילו אותו ממוות. היהודים העריצו את פרנץ יוזף, שהיה סובלן ואוהד כלפיהם, וראו באירוע זה סיבה לשמחה והודיה (על דרשת הודיה נוספת שנמסרה בעיר בוטשאטש ראה: ח' גרטנר, הרב והעיר הגדולה, ירושלים תשע"ג, עמ' 321 הערה 57). ה"שר שלום" מבעלזא ראה חשיבות גדולה במלכותו של הקיסר, הביע צערו לנוכח מהפכת "אביב העמים" (1848) שהבטיחה שוויון וחירות, וטען כי "מי שאין עליו עול מלכות, גם עול שמים אין עליו" (ראה: הרב א"י ברומברג, מגדולי החסידות, י: האדמו"רים לבית בלז, ירושלים תשט"ו, עמ' סה). הערכה זו באה לידי ביטוי לאורך כל הדרשה, והוא מביע את שמחתו אחר ש"הבליעל המרצח הזה זכרו ימחה, עת דמה בנפשו לשלוח יד במשיח ד'... מי שמרהו מי נטרהו, לא אדם לא איש, ד' שומרו ד' צלו אתה ד' פקחת עיניך ותשת עליו כפיך...".

[8] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקבי כריכה, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט באחד הדפים. כריכה חדשה.

אדמו"רי בעלז הקפידו שלא להדפיס את דברי תורתם. הליקוטים הראשונים מדברי תורתו של ה"שר שלום" מבעלז נדפסו רק בספר "תורת מנחם – זכרון צדיקים" שנדפס בשנת תרל"ז (יותר מ-20 שנה לאחר פטירתו בשנת תרט"ו), ובספר "דובר שלום" שנדפס בשנת תר"ע (כ-55 שנה לאחר פטירתו). לפנינו אחד המקורות הקדומים ביותר לדברי תורתו של האדמו"ר הראשון מבעלז הרה"ק רבי שלום רוקח, שנדפסו עוד בחייו.