מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ד סיון ת"ש [1940].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק" [המכתב שלפנינו נשלח חודשים ספורים לאחר הגעתו של האדמו"ר הריי"ץ לארה"ב (אדר ת"ש), בעת מגוריו הזמניים במלון "גרייסטון" (Greystone) במנהטן, קודם שנכנס למשכנו הקבוע בבנין 770 בשכונת קראון הייטס בברוקלין ניו יורק. הבלאנק בראש המכתב שלפנינו שונה אפוא מהבלאנק המוכר של מכתבי הריי"ץ, שכולל את כתובת בנין 770 ברחוב איסטרן פרקווי בברוקלין, ובראשו נוספה חותמת דיו – כתובת המגורים של יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרה"ח ר' ישראל ג'ייקובסון, שנוספה כנראה לצורך משלוח מכתבים חוזרים].

נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים, בסמיכות לחזרתו מאוסטרליה בשליחות הריי"ץ [הרע"ז סלונים נסע בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה לשם חיזוק היהדות והפצת החסידות. הוא הגיע לאוסטרליה ביום י"א סיון תרצ"ט, ושהה בה כעשרה חודשים. לאחר חג הפסח ת"ש, בעיצומם של ימי מלחמת העולם השנייה, חזר הרע"ז לארץ והתיישב בירושלים]. במכתבו הריי"ץ כותב כי ישתדל לסייע לו במציאת פרנסה: "...מצדי אני אעשה בעזה"י לטובת פרנסתו, כמובן בלי שום אחריות הבטחה", ומרעיף עליו מברכותיו: "והשי"ת ישלח לו פרנסתו בהרחבה ובמנוחה, שיוכל לשקוד בתורה ועבודה בנגלה ובדא"ח [דברי אלוהים חיים], שיפעלו בעצמו לטוב ויפעול גם בזולתו בענין תקון המדות והגברת האהבה ואחוה בתוככי ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים ותלמידי תו"א [ישיבת תורת אמת] ואחי התמימים וחדרי בני תמימים...".

בהמשך הריי"ץ מוסיף ומברך את החסידים והתמימים: "אנא ה' הושיעה נא לבשר ולהתבשר בשורות טובות בהנוגע לגשמיותם של אנ"ש ותלמידי התמימים ותו"א, ובהנוגע לרוחניותם שהם וב"ב [בני ביתם] יחיו מתנהגים כפי אותה הכוונה אשר כוון המייסד הגדול והקדוש הוד כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]... אשר זכר קדשו לא יסוף מאתנו אף לרגע, וברור אשר בכל עת נושא רנה ותפלה בעדנו כולנו עם ב"ב יחיו להוושע בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב מוסיף הריי"ץ בברכת רפואה עבור נכד-אחותו, "בשאלה הנוגעת בנפש": "והשי"ת יחוס וירחם וישלח לו רפואה ויחזקהו ויאמצהו בגשמיות וברוחניות".

הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, כ"ד חשון תש"כ [1959].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' חיים שלום סגל בירושלים. הרבי כותב בענין הפעילות בהפצת מעיינות החסידות ומברכו: "ויהי רצון שיבשר טוב... ומתוך מנוחה ושמחה וטוב לבב יבשר טוב בכל הענינים, וביחוד מפעולתו בקדש בנקודה הפנימית – הפצת המעינות בכל מקום שידו מגעת... ובפרט שנמצאים אנו בשנה זו שנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעל שם טוב [תק"כ-תש"כ]... בברכה לבשו"ט [בשורות טובות]"; בשולי המכתב הוסיף הרבי בברכה: "ויה"ר שתכה"י יבש"ט [יהי רצון שתמיד כל הימים יבשר טוב] בטוב הנראה והנגלה".

המקבל, הרה"ג הרה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), "בעל הבית על ארץ ישראל", דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים ור"מ בישיבת הבחורים שעל יד ישיבת עץ-חיים. עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור".

אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.

דף מודפס, עלון פרסומת של מכתב המדפיס אנטון שמיד ("אנטאן עדלער פאן שמיד"), להדפסת מהדורה חדשה של ספרי הרי"ף והלכות הרמב"ן "בהוספות ותקונים רבים"; עם צילום ליטוגרפי של מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה סופר אב"ד פרשבורג בעל ה"חתם סופר", מהתאריך כ"ג חשון תקצ"ו. [פרשבורג, תקצ"ו 1835 בקירוב].

במכתבו מתייחס ה"חתם סופר" למכתב קודם שכבר כתב על רצונו וחפצו להדפיס מחדש את הלכות הרמב"ן על בכורות וחלה, יחד עם פירוש הגאון מהרי"ט אלגזי להלכות הרמב"ן (המכתב הנ"ל מאלול תקצ"ה נדפס בליקוטי שו"ת חתם סופר, לונדון תשכ"ה, חלק ההסכמות, סימן לה). ה"חתם סופר ממליץ במכתב שלפנינו להרבות מנויים לחזק ידי המדפיס [הנוצרי] בהוצאת הספרים הנ"ל: "מלתי כבר אמורה... באורך בכתב... על דבר ששמתי חפצי וחשקי להוציא לאור עולם תעלומו'[ת] ספרי הלכו' הרמב"ן על בכור'[ות] חלה ונדרי'[ם] ונושאי כליו – ואין מצוה נקראת אלא על מי שגמרה, ע"כ אוחיל לרבני הדור ואחינו בני ישראל שיהי'[ו] מסייעים לדבר מצוה להמציא קונים למלאות ידי האדון עדלער פאן שמיד במחיר כסף הראוי לספרים נחמדים כאלו, וזכותם יעמוד לנו ויהי'[ו] דברי אלה מחזיקים כמרובים... יום א' כ"ג מרחשון תקצ"ו לפ"ק – משה"ק סופר מפ"פדמיין".

[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, מודבקים בנייר דבק.

דף נדיר זה, צולם ופורסם ברבעון התורני "צפונות" (גליון יח, בני ברק תשנ"ג, עמ' קג-קד) – ראה חומר מצורף.

ארבעה ספרים עם שירים ומנהגים מה"חתם סופר", במספר מהדורות:

• ספר שירת משה, שירי ה"חתם סופר" ושירים נוספים. פרשבורג, Vorm. Franz v. Schmid, [תרי"ח] 1857. מהדורה ראשונה.
טז דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט (משוקמים בחלקם בנייר דבק). סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חתימות. כריכה חדשהה.

• ספר שירת משה, עם צוואת ה"חתם סופר" ומנהגי ה"חתם סופר". סאטמאר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ח [1908]. חותמת רבי "ישראל אברהם שטיין, רב דקהלת אנשי ספרד ד'בענסאנהוירסט, מלפנים בפאלטושען".
[10], ג-נו, [12] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ספורים בשוליים (משוקמים בחלקם בנייר דבק). חתימות וחותמות. כריכה חדשה.

• ספר מנהגי בעל החת"ם סופר, מאת רבי יושע ליב שילל אב"ד פעזינג, עם צוואת ה"חתם סופר". ברטיסלבה, Adolf Alkalay, תר"ץ [1930]. עותק חלקי.
לד עמ'. חסר עמ' לה-נח, [1]. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים ספורים, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים, חתימות וחותמת. כריכה חדשה.

• ספר מנהגי בעל החת"ם סופר, מאת רבי יודא[?] ליב שילל, עם צוואת ה"חתם סופר". [הונגריה (בודפסט?), חסר שם מדפיס], תש"י [1950]. מהדורה שניה בהוצאת תלמידי ישיבת "חתם סופר" בעיר ערלוי, עם הקדמת ראש הישיבה רבי יוחנן סופר.
[4], נה עמ'. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה. 

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה דייטש אב"ד נייטרא, אל רבי אליעזר ("לאזיל") פולק מרבני בודפשט. נייטרא, תרל"ד [1874].

המכתב עוסק בגירושין חוזרים שנערכו בפני בית הדין בנייטרא, לאחר שהתברר שהגט הראשון היה פסול, באשמת הסופר והעדים. הבעל המגרש ביקש מהרב דייטש שימסור לידיו את המסמכים הקודמים ("הגט הפסול עם כל מכתבי תעודה אשר התודו הסופר והעדים שהטעוהו רק עבור בצע כסף והודו וענו שכל דבריהם הי' ברמי'[ה]..."), כדי שיוכל לתבוע מהסופר והעדים את הוצאותיו שהוציא עבור הגט.
רבי שלמה דייטש כותב שהוא חושש שמא בעזרת המסמכים יתבע המגרש את הוצאותיו על-ידי ערכאות, ועל כן הוא מוסר אותם רק לידי הרב אליעזר פולק מפעסט, שישפוט את העוול בדין-תורה. בסיום המכתב הוא חותם: "הק' שלמה דייטש מסערדאהיל".

הגאון רבי שלמה דייטש (שנות התק"ס בערך-שבט תר"מ; ה'חתם סופר' ותלמידיו, עמ' תכה-תכז), תלמיד ה"חתם סופר" בישיבת פרשבורג. לפני כן למד אצל רבי יהודה אסאד בסערדהעלי, עיר מולדתו. לאחר נישואיו גר בנייטרא (משנת תקצ"ב בערך). תחילה עסק במסחר, ובהמשך נתמנה לדיין בעיר (בשנת תר"ו בערך). משנת תרי"א כיהן כאב"ד איפאלשאג במשך כעשרים שנה. בשנת תרל"א בערך נתמנה לאב"ד נייטרא, בה כיהן עד סוף ימיו. בכתביו הובאו שמועות רבות בשם רבו ה"חתם סופר", והדברים מוזכרים בצוואתו של רבי שאול בראך, שחפץ להוציא את כתביו לאור עולם (ראו: שאול בחיר ה', עמ' רפו).

[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול.