מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove ליטא filter ליטא
- (-) Remove letters, filter letters,
- וארצות (13) Apply וארצות filter
- ליטא, (13) Apply ליטא, filter
- מכתבי (13) Apply מכתבי filter
- פולין (13) Apply פולין filter
- רבנים (13) Apply רבנים filter
- שונות (13) Apply שונות filter
- countri (13) Apply countri filter
- letter (13) Apply letter filter
- lithuania (13) Apply lithuania filter
- lithuania, (13) Apply lithuania, filter
- other (13) Apply other filter
- poland (13) Apply poland filter
- rabbin (13) Apply rabbin filter
מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], טבת תרצ"ד [1933].
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, ומציין כי בישיבה ציינו את ה'יארצייט' של קרובתם "הינדע חנה בת ר' שלמה זלמן נ"ע".
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו כ-7 שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו, חותמתו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צוא בענטשין מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים טובות, מיט אללע ברכות והצלחה מיט אריכות ימים ושנים טובות איהר זאלט זייט זיין מיט נחת ושמחה און בזכות דעם שטיצען און אויפשטעלין דא הייליגע תורה זאלט איהר און מיר אללע זוכה זיין זעהען און דער גאולה און קלאנג פון משיח אמן [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה לאורך ימים ושנים טובות בכל הברכות וההצלחות ואריכות ימים ושנים טובות בנחת ושמחה... ובזכות תמיכתכם בתורה, תזכו לגאולה ולשמוע פעמי משיח, אמן] המברכו והמוקירו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב ארוך (2 עמ') מאת הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן בעל "אור יהל", בכתב-ידו ובחתימותיו "יה"ל". ירושלים, כסלו תרצ"ב [1931].
נכתב על נייר מכתבים של "ישיבת חברון – כנסת ישראל – בעה"ק ירושלם... ארץ ישראל", ונשלח אל "ידיד נפש הגריח"ס שליט"א" [רבי יחזקאל סרנא, שכנראה שהה אז בחו"ל בעניני הישיבה]. בעמוד הראשון מפרט מהרי"ל חסמן את מצבו הכלכלי הרעוע ומבקש מהרב סרנא שיכתוב אל אחיו של מהרי"ל חסמן, שנמצא בארצות הברית ושמו "עוזר ליבמאן", ויבקש ממנו לעזור לאחיו. בשולי המכתב חתימתו: "הנני דו"ש יה"ל". מעבר לדף מכתב נוסף (חתום בשנית) בענייני משלוח שד"רים של הישיבה לארה"ב, כשהוא מסיים בבקשה "שישיב תלגרפית על שתי שאלות אלו – יה"ל".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ו), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת מולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הג"ר שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה, לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כתוב וחתום משני צדיו. 26.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים חסרים קטנים בראש הדף, ללא פגיעה בטקסט.
מכתב על גבי גלויית דואר (למעלה מ-20 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר. צ'שהם (Chesham, אנגליה), י' טבת תש"א [חותמת דואר מהתאריך 9 בינואר 1941].
נכתב לקרוב-משפחתו ר' אליהו אליעזר סקולסקי מלונדון [קרובו זה הגיע מווילנא ללונדון, ואף הוא נקרא בשם "אליהו אליעזר", על שם זקנם המשותף רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מרבני ווילנא. מר סקולסקי סייע רבות להרב דסלר בהגיעו ללונדון]. הרב דסלר ששהה אז בעיירה צ'שהם, בתקופת ההפצצות על לונדון (ה"בליץ") מתעניין בשלומו של קרובו שנשאר בלונדון, ובתוך הדברים הוא משיב לו בהומור מחורז וברוח טובה, כתגובה על חרוזים שכתב לו סקולסקי במכתבו [כפי הנראה, רצה הרב דסלר לשמחו בזמני הפחד ששררו באותם הימים]:
"יישר כחך וחילך עבור חסדך שהתחסדת עמי להודיעני משלומך הטוב... תמהני על ערבוב הלשונות שבחרת בחרוזיך עליהם לותר / כי מניך לך ההיתר / לחבר הסתר במיסטער / וש"ס מפורש אתה סותר / שהקשו מן התורה מנין לאסתר / ולא חיפשו מקור במדינתנו בערי: גלאסטער, טשעסטער, לאסטער – ועל כרחך דכה"ג הוי מעשה לסתור, ואין סותרין את הנסתר במיסטער, ולא מסתירין את המיסטער בנסתר...".
בהמשך המכתב הוא מבשר לו כי קיבל מברקי טלגרמות מאשתו ובתו [שהגיעו אז לאוסטרליה] וכי "ב"ה שלום להן, והן מתחילות להשתדל בדבר עברן דרך ימים עוד לארצות הברית...".
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה.
באותם ימים של מלחמת העולם השניה, היתה משפחתו מפוזרת ברחבי תבל, והרב דסלר חי בבדידות באנגליה. אשתו ובתו היחידה היו בגלות באוסטרליה הרחוקה – אליה הצליחו להמלט לאחר ביקור בליטא בפרוץ המלחמה, ואילו בנו יחידו שהה בארצות הברית [ואף נישא שם מבלי שאביו הצליח לבוא לחתונתו].
בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.
מכתב ארוך (21 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר (בעל ה"מכתב מאליהו") מתקופת כהונתו כראש "כולל רבנים בבריטניא" בגייטסהד. [חשוון], תש"ו [אוקטובר 1945].
נשלח לאחד מרבני אנגליה, הגאון רבי הלל מדליה (תרע"ו-תשל"ז), שהגיע כפליט מרוסיה, וכיהן ברבנות לידז' ודבלין. לימים כיהן ברבנות קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן.
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
צרור של עשרה מכתבים, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן ראש ישיבות "בית יוסף – נובהרדוק". ארה"ב, תש"ז-תשכ"ב [1946-1962].
נשלחו אל תלמידו הגה"צ רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בירושלים. המכתבים עוסקים בענייני ישיבות נובהרדוק ובוגריהן (פליטי השואה במדינות שונות, בחורים הנוסעים ללמוד בארץ ישראל, ועוד), בעניינים ציבוריים ופרטיים (משלוחי אתרוגים לחג הסוכות, ועוד). במכתב ממוצאי יום כיפור תשי"ד העוסק בעניין בניית הישיבה בחדרה, הוא ממליץ לו לפנות בעניין לגדולי ארץ-ישראל "וביחוד להגאון החזון-איש שליט"א... גם לאיזה אדמו"רים...".
במכתב מחודש כסלו תש"ז, שנכתב לאחר שרבי בן ציון נסע לצרפת, לבקר את שרידי החרב פליטי השואה שהקימו את ישיבות נובהרדוק בצרפת, כותב לו הרב יפה'ן: "הנני להביע ברכתי ברכת בואך לשלו'[ם] למדינת צרפת. אשריך שזכית להקדים לראות פני ידידינו היקרים בני בית יוסף, טרם שזכיתי לראותם ולהשת[ע]שע עמהם. כפי שכותב לנו הרה"צ מהרי"ס שליט"א עושים שם תורתם קבע הגם שדירתם שם עראי וגדול כח המוסר...".
הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" – נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השניה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר למעלה מעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".
10 מכתבים. גודל ומצב משתנים. האחד על נייר מכתבים רשמי, והאחרים על אגרות דואר-אויר.
מכתב ארוך (2 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמאן, מראשי תנועת ישיבות נובהרדוק. [ברגן בלזן?, חשון תש"ו בקירוב 1945].
נשלח אל "ידיד נפשי הרה"ג ר' בן ציון שליט"א" [הגאון רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים]. רבי גרשון מספר לו על הקמת ישיבת נובהרדוק במחנה הפליטים [ברגן בלזן], ומודה לו על משלוח המכתבים עם דברי חיזוק ונחמה לפליטי החרב ניצולי השואה: "...אין לשער השמחה שלי בקבלת מכתבך, בקראתי הדברי ניחומין שלך, ומה טוב הי'[ה] לו כתבת לי ולנו לכל בני הישיבה מכתבי חיזוק וניחום". בענווה נובהרדקאית אופיינית כותב רבי גרשון על המצב הקשה עד כדי כך שהוא זה הצריך לעמוד בראש הישיבה...: "כי למותר לתאר לך המצב שלנו איך שנשארנו בלי שום צאר [=מלך] ומשפיע ודי לנו מזה שאני צריך להיות המשפיע והעומד בפרץ ולקיים ה'במקום שאין איש השתדל להיות איש'. אעפ"כ עלתה בידי ב"ה לפעול הרבה והישיבה מתגדלת ומתפתחת מיום ליום ומשעה לשעה בין בכמות בין באיכות". רבי גרשון מתאר את מצב הישיבה בבנין מיוחד במחנה, עם בית מדרש וסדרי לימודים קבועים: "...וב"ה שבימים האחרונים השגנו בלאק מיוחד... בעד הישיבה ונתרבו התלמידים עד למאה ויותר, וישינים ביחד ואוכלים ביחד, וגם באיכות סדרתי חבורות וקובעים עבודה והולכים כבר לבה"מ שסדרתי עתה ללמוד מוסר.... גם בלימוד מסודרים בצד היותר טוב ב"ה ע"י אבריכים ובחורים גדולי תו"י [תורה ויראה]...".
רבי גרשון מספר על ההתלבטויות והקשיים: מחסור בספרי לימוד ובספרי מוסר; משלוח תפילין וספרים שעדיין מתעכב ולא הגיע אליהם; הצעת הרב דסלר מלונדון להעביר את הישיבה לאנגליה; אפשרות קבלת סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל – "...שמי יהיו מהראשונים אם לא אנחנו השארית הפליטה מהשארית הפליטה"; ועוד. הוא מספר על מכתבים שקיבל ממורם ורבם "אדמו"ר ר"א שליט"א" [רבי אברהם יפה'ן] והוא מתפלא שאינו שומע כלום על רבי יהודה ליב נעקריץ חתן רבי אברהם, ואינו יודע אם ניצל מהשואה. הוא מתעניין אודות ידידים נוספים וקרובי משפחה ושואל האם יש מידע עליהם והאם ניצלו מהשואה, ועוד.
הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן (תרס"ה-תשנ"ז), מייסדן ומנהיגן של רשת ישיבות נובהרדוק "אור יוסף" בצרפת, ומגדולי תנועת המוסר של נובהרדוק לדורותיה. נולד באוסטרופולי, למד בישיבות נובהרדוק בהומל ובביאליסטוק, והושפע רבות מרבותיו תלמידי הסבא מנובהרדוק. בשנות השואה היה ממנהיגי תנועת ישיבות נובהרדוק בווילנא, ואח"כ בגיטאות ובמחנות הנאצים. האש של נובהרדוק לא הפסיקה לבעור אצל ר' גרשון גם בימי הגיטו והמחנות. הוא אירגן ישיבות במחתרת עם סדרי לימוד כמימים ימימה, עם סדרי מוסר והתייעצויות בדרכי עבודת השם. רבי גרשון התחתן בעיר ווילנא בשנת ת"ש, אך זוגתו ובני משפחתה נשלחו להשמדה בשנת תש"א. הוא עצמו הסתתר בגיטו ווילנא ואח"כ הוגלה למחנות ריכוז ועבודה באסטוניה ובלטביה. בסוף ימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, בו הקים לאחר השחרור את ישיבת נובהרדוק. בשנת תש"ח עברה הישיבה לצרפת, והתרחבה לרשת של יותר מ-40 מוסדות תורה וחינוך בצרפת, להם קרא הרב ליבמן בשם "אור יוסף". עד היום הזה מכונה רבי גרשון בצרפת, בכינוי "רבינו", בשל ההערצה הרבה לה זכה בקרב תלמידיו ומכריו.
[1] דף, כתוב משני צדיו. 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדף. נקבי תיוק עם פגיעות קלות בטקסט.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף דוב בער הלוי סולובייצ'יק. [ירושלים, תש"ד בקירוב].
נשלח אל רבי שמואל שצדרוביצקי מראשי "אגודת ישראל" בתל אביב, שעסק בפעילות הצלה לפליטי השואה ברחבי רוסיה. במכתב מספר הגרי"ד על מברק שהגיע מרוסיה "משני בחורים מצוינים ביותר בתו"י... הנמצאים כל העת בסיביריא, ועד היום לא נשלח להם חבילה משום מקום". הוא מספר כי דיבר בענין עם ראש ישיבת מיר, הגאון ר' אליעזר יהודה פינקל, "ואמר לי לכתוב לכ"ת בשמו לשלוח להם שתי חבילות ולכללם בהרשימה אשר כ"ת מסדר עכשיו...". בסיום המכתב כותב הגרי"ד: "והנני חותם בזה בברכה מרובה ובד"ש מאת ידידו, מוקירו ומכבדו, מחכה לתשובתו ומברכו בברכת החג – יוסף דובער הלוי סאלאווייציק". לאחר החתימה ובשולי המכתב, הוספות חתומות: "הנ"ל". בראשונה שבהן הוא כותב: "אאמו"ר הגאון שליט"א דו"ש ומברכו בברכת החג" [תוכן וניסוח המכתב אופיינים לאביו מרן הגרי"ז מבריסק, ומסתבר שכל המכתב נכתב בשליחותו].
הגאון רבי יוסף דוב (ר' יושע בער) הלוי סולובייציק (תרע"ו-תשמ"א), בנו הבכור של הרב מבריסק רבי יצחק זאב – הגרי"ז. בשנות השואה עלה עם אביו לירושלים, והקים עמו את ישיבת בריסק בירושלים, שלימים עמד בראשותה. נחשב לאחד מגדולי התורה בדור האחרון, ורבים מתלמידיו ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים ברחבי העולם.
מקבל המכתב: רבי שמואל שצ'דרוביצקי (תרס"ז-תשל"ח), בנו של האדמו"ר רבי מאיר שלום מביאליסטוק וחתנו של האדמו"ר רבי פנחס ישכר מפינטשוב וסוסנוביץ. רב ואדמו"ר בביאליסטוק. פעיל ב"אגודת ישראל" בפולין ומנאמני ביתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. מרבני תל אביב ויו"ר "אגודת ישראל" בתל אביב. בתחילת תקופת השואה נסע לווילנא, ומשם נשלח למזרח הרחוק בשליחויות הצלה, מטעם אגודת ישראל וארגון הרבנים יוצאי פולין, לטפל בעניני הפליטים במזרח הרחוק, בסיביר וברחבי רוסיה. בשובו לארץ ניהל את "איחוד רבנים פליטי פולין בארץ ישראל" ושימש כנציג הסוכנות היהודית והממשלה הפולנית הגולה. במסגרת פעילות עסק בצוותא חדא עם הרב מקריניק רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי בפעילות הצלה, משלוח חבילות לבני הישיבות ורבנים ש"נתקעו" בגלות סיביר ובפעילויות עזרה ל"שארית הפליטה" בארצות שונות. גם בשנים המאוחרות עסק רבות בעניני חינוך וחסד, ועמד בראש הפעילות החשאית של "אגודת ישראל" למשלוח עזרה ליהודי רוסיה שתחת "מסך הברזל".
[1] דף. 21 ס"מ. כ-20 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. סימני קיפול.
אוסף גדול של 22 מכתבים, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ריף אב"ד קעמדען ארה"ב. קעמדען, ניו ג'רזי, תרפ"ט-תשכ"ד [1928-1964]; בני ברק, תשל"ד [1973].
רוב המכתבים עוסקים בענייני משלוח כספי-צדקה למוסדות התורה והחסד בארץ ישראל. נשלחו אל ה"ועד הכללי" ו"אוצר החסד – קרן שמואל" בירושלים, ישיבת "היכל התלמוד" בתל אביב, ועוד.
במכתב מחודש אייר תרפ"ט אל ה"ועד הכללי", מביע הרב ריף "התמרמרות" על הנסיון לפנות מדירתו את הגאון המקובל רבי שמעון הורוויץ [ראש ישיבת "שער השמים"], ובשולי המכתב הוא פורש בשלומו של הרב קוק: "ובאה"ר הנני דו"ש להגאון האמיתי נ"י עה"י פ"ה מאור הגולה מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים בארצינו הקדושה".
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ריף (חשון תרנ"ה-חשון תשל"ז), מגדולי הרבנים בארה"ב. בן-בתו ותלמידו המובהק של הגאון רבי רפאל שפירא מוולוז'ין. נולד לאביו רבי ישראל ריף (אב"ד זאגר חדש) ונקרא על שם זקנו הנצי"ב מוולוז'ין (שנפטר בשנת תרנ"ג). בימי צעירותו שימש רבות את סבו רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, בעת ששהה בגלות בעיר מינסק. לאחר נישואיו בשנת תרע"ו הגיע לארה"ב ובשנת תרע"ח מונה לרבנות הקהילה האורתודוקסית בקעמדען (Camden) שבניו ג'רזי. הרב ריף היה מראשי הרבנים הפעילים בעניני הרבנות הארצית ברחבי ארה"ב, ב"אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה" ובארגון "עזרת תורה", ועסק רבות בגמילות חסד ועזרה למוסדות ציבור וליחידים ברחבי העולם היהודי. בשנותיו האחרונות עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. היה ידוע בקרבתו לגדולי ישראל בארה"ב ובארץ ישראל, ובפרט לבן-דודו הגדול, הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק.
22 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנים.
אוסף מגוון של למעלה מחמישים מכתבי רבנים וראשי-ישיבות מארץ ישראל וארצות שונות. שנות הת"ש בקירוב.
האוסף כולל בין היתר מכתבים מהרבנים:
רבי יחזקאל אברמסקי ראב"ד לונדון (ברכות להולדת בת); רבי שמואל יצחק הילמן ראב"ד לונדון; רבי ישראל וועלץ ראב"ד בודפסט; רבי זלמן סורוצקין ראש ועד הישיבות; רבי רפאל ברוך טולידאנו רבה של מקנס (מרוקו); רבי זושא וולטנר ראש ישיבת טנג'יר; רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון; רבי צבי פלאי, משגיח בישיבת חברון; רבי בנימין זילבר; רבי עובדיה הדאיה רבה הספרדי של פתח תקוה; רבי פנחס הירשפרונג, מונטריאול; רבי יעקב יצחק ניימן, מונטריאול; רבי יוחנן סופר אב"ד וראש ישיבת ערלוי-ירושלים; רבי אברהם צבי ווייס אב"ד נוה אחיעזר; רבי משה הגר ראש ישיבת סרט-ויז'ניץ חיפה; רבי משה נתן שיק מרבני בודפסט; רבי שמעון לנגבורט ראש ישיבת וולוז'ין בארץ ישראל; רבי נח שימנוביץ ראש ישיבת כנסת חזקיהו; רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק; רבי רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי ראש ישיבת כפר חסידים; רבי רפאל הכהן קוק רבה של טבריה; רבי יצחק ידידיה פרנקל רבה של תל אביב; רבי צבי כהנא ראש ישיבת הרי יהודה; רבי רפאל יצחק וסרמן ראש ישיבת אהל יעקב; רבי משה צבי נריה ראש ישיבת כפר הרוא"ה; רבי דוב ליאור-ליינוונד רב כפר הרא"ה; רבי יששכר מאיר ראש ישיבת "הנגב"; רבי ברוך שמעון סלומון רבה של פתח תקוה וראש ישיבת נחלת דוד; רבי אליעזר עוזר ראש ישיבת לומזה בפתח תקוה; רבי דוב צבי קרלנשטיין ראש ישיבת גרודנא; רבי צבי דרבקין ראש ישיבת גרודנא; רבי אברהם חפוטא ראש ישיבת הרמב"ם; רבי יעקב חיים סופר ראש ישיבת כף החיים; ועוד רבנים רבים.
למעלה מ-50 מכתבים חתומים. חלקם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול ומגוון של כרטיסים מודפסים של רבנים, אדמו"רים ואישי ציבור ידועים – כרטיסי ביקור וכרטיסי "שנה טובה", עם רישומים בכתב-יד ומכתבים (חלק מהמכתבים חתומים).
באוסף מופיעים בין היתר כרטיסים מהרבנים: רבי אליעזר סילבר; רבי יוסף אליהו הענקין; רבי זעליג ראובן בענגיס; רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג; רבי צבי דוב הלוי גליקסון (חתן רבי חיים מבריסק); רבי ברוך מארקוס אב"ד חיפה; רבי מרדכי שמואל קרול, אב"ד כפר חסידים; רבי יעקב מאיר, הראשון לציון בירושלים; רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג; רבי צבי יהודה הכהן קוק; רבי אלעזר ניסן מארגושיש אב"ד דארנא-ווטרא (חתן האדמו"ר רבי משה מדעעש); רבי שמעון יעקב הלוי גליקסברג רב באודסה (מכתב משנת תרס"ט); רבי אברהם אלימלך שפירא הרב מגראדזיסק-ירושלים; רבי שלמה בנימין אשלג; רבי משה יחיאל עפשטיין האדמו"ר מאוז'רוב; רבי שלום זילברפרב בן האדמו"ר מקוידינוב; רבי אברהם וורנר, מתקופת כהונתו כרב מושבות הגליל העליון ומתקופת כהונתו כרב בנתניה; רבי יחיאל מרדכי גורדון; ועוד.
למעלה מ-70 כרטיסים. גודל ומצב משתנה.
אוסף מגוון של מכתבים מרבנים שונים מארץ ישראל ומרחבי העולם. [המאה ה-20].
בין המכתבים:
• מכתב ארוך (2 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס, ראב"ד "העדה החרדית". ירושלים, אדר ב' ת"ש [1940].
• קבלה מודפסת, מהקהילה האשכנזית בטבריה. סיון תרע"ג [1913]. עם חתימות חשובי חסידי קרלין בטבריה: רבי "יחיאל אהרן ברמ"א" שרייבר (תר"ד-תרפ"ח; בן רבי מרדכי אברהם) ורבי "אלטיר חיים בהרר"מ הלוי" שיפמן (תרמ"ג-תשי"א; בן רבי משה ליב).
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ניסים קרליץ – המלצה על "חברת משמחי לב" של הרב יואל זלמן אשכנזי, המסייעת לאלמנות ונצרכים. [בני ברק], אדר תש"נ [1990].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יהודה ליב הכהן קאגאן (מגדולי רבני ארה"ב). ניו יורק, שבט תשכ"ח [1968].
• מכתב באנגלית, בחתימת הרב עמנואל רקמן (מרבני ארה"ב, מראשי "ישיבה יוניברסטי" וממקימי "אוניברסיטת בר אילן"). ניו יורק, [תשכ"ט], 1969.
• מכתב בחתימתו של הגאון רבי אריה ליב גרוסנס, מדייני בד"ץ לונדון – עם מאמר מצורף בענין "השתלת אברים מהאדם לזולתו". לונדון, חנוכה תשכ"ט [1968].
• מאמר מודפס (בהדפסת סטנסיל; 5 דפים) מהאדמו"ר מבעלז שליט"א – "מכתב קודש – אשר כתב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, אל בחורי חמד דישיבתנו הקדושה, ביום י"ב אב תשל"ט לפ"ק, בעת שהותו בעיר המרפא באד גסטיין יע"א אוסטרייך יצ"ו".
7 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף גדול של למעלה ממאה מכתבים שנשלחו אל הרב איסר יהודה אונטרמן, ומספר מכתבים ממנו, קבלות ומברקים, ועוד. אנגליה וארץ ישראל, תרפ"ט-תשכ"ה בקירוב.
הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן (תרמ"ו-תשל"ו), כיהן ברבנות בליברפול שבאנגליה, ובשנת תש"ו הוכתר לרבה הראשי של תל אביב. בשנים תשכ"ד-תשל"ג כיהן בתפקיד הרב הראשי לישראל. כמה מן המכתבים שלפנינו עוסקים בשאלות הלכתיות ובפעילותו הציבורית למען הישיבות בארץ-ישראל בתקופת השואה, בעת שכיהן ברבנות באנגליה, וכן לפנינו מכתבי ברכה לרגל עלותו למשרת הרב הראשי לישראל בשנת תשכ"ד, מכתבי תנחומים רבים על פטירת אשתו הרבנית בשנת תשכ"ה, ועוד.
בין כותבי המכתבים שלפנינו, מופיעים חתימות רבנים ואישי ציבור רבים, בהם: רבי יעקב משה חרל"פ; רבי מאיר סטלביץ רבה של זכרון משה, יחד עם רבי יצחק אריאלי ורבי שמואל אליעזרי; רבי ישראל זאב מינצברג; האדמו"ר מלעלוב רבי אברהם שלמה בידרמן "בן כ"ק אדמו"ר שליט"א"; רבי שמואל יצחק הילמאן יחד עם הנהלת ישיבת "אהל תורה" רבי אהרן ביאלסטוצקי, רבי אפרים זאב גרבוז ועוד; רבי משה אביגדור עמיאל רבה של תל אביב; רבי שמחה הכהן קפלן רבה של צפת; רבי אליהו פרדס הרב הראשי לירושלים; רבי רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי אב"ד וראש הישיבה בכפר חסידים; רבי יששכר מאיר ראש ישיבת "הנגב" רבי יצחק מאיר לוין; רבי מנחם מנדל כשר; רבי ישראל איסר שפירא (מוולוז'ין ותל אביב); רבי צבי יהודה הכהן קוק; ועוד רבנים ואישי ציבור רבים.
למעלה מ-130 פריטי נייר, בהם כ-120 מכתבים חתומים. גודל משתנה. מרבית המכתבים במצב טוב.