מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove המזרח filter המזרח
- (-) Remove book filter book
- והגהות (3) Apply והגהות filter
- חכמי (3) Apply חכמי filter
- חתימות (3) Apply חתימות filter
- ספרים (3) Apply ספרים filter
- עם (3) Apply עם filter
- gloss (3) Apply gloss filter
- rabbi (3) Apply rabbi filter
- sephardi (3) Apply sephardi filter
- signatur (3) Apply signatur filter
ספר מחנה אפרים, שו"ת וחידושים על סדר הרמב"ם. מהגאון רבי אפרים נבון. קושטנדינא (קושטא), דפוס יונה בן יעקב. [תצ"ח 1728]. מהדורה ראשונה של הספר, שנחשב מאז הוצאתו לאחד מספרי היסוד של לימוד העיון והפלפול בישיבות, ודבריו נלמדים עד היום בכל בתי המדרש.
חתימות והגהות חשובות.
העותק של הגאון רבי ישראל מאיר מזרחי, בעל "פרי הארץ", עם הקדשה עצמית בכתב-ידו וחתימתו, בה מעיד כי קיבל את הספר מהמו"ל – בן המחבר: "זאת התורה, מנחה היא שלוחה, מבן הרב המחבר מקושט[א] גור-אריה יאודה יצ"ו, אפריון נמטיה לי לשמי הוא יקט"ן ישראל מאיר בכמה"ר יוסף מזרחי ס"ט". בדף א/1 הגהה ארוכה בכתב-יד ספרדי [כפי הנראה כתב-ידו של בעל "פרי הארץ" הנ"ל], מתחילה במילים: "אמר הכותב...".
הגאון רבי ישראל מאיר ב"ר יוסף מזרחי (ת"נ בערך-תקי"א בערך), מגדולי חכמי ירושלים בדורו של ה"אור החיים" הקדוש. התייתם בילדותו ונתגדל בבית אחיו הגדול רבי נסים חיים משה מזרחי (הראשון לציון, בעל "אדמת קודש"). למד בירושלים בישיבת "בית יעקב – פירירא", והיה חבר בבית דינו של רבי אליעזר נחום בעל "חזון נחום". בין תלמידיו המובהקים נמנה רבי יונה נבון בעל ה"נחפה מכסף" (רבו של החיד"א). בשנים תפ"ו-תפ"ז שהה כשד"ר ירושלים בקושטא והדפיס שם את החלק הראשון של ספרו הנודע "פרי הארץ", עם הסכמות חכמי קושטא, בהם: רבי יהודה רוזאניס בעל ה"משנה למלך" ורבי אפרים נבון בעל ה"מחנה אפרים", המשבחים מאד את דרכי לימודו של רבי ישראל מאיר בפלפול בחכמה וב"מלחמתה של תורה".
בדף מו/1 (בספירה השניה), הגהה למדנית ארוכה (בכתב-יד ספרדי), חתומה בסופה: "יחיאל יעקב אליקים" – רבי יחיאל יעקב אליקים, מגדולי חכמי ירושלים, קושטא ושאלוניקי. נולד בירושלים בשנת תק"ל בערך, לאביו רבי ישראל חיים יוסף אליקים מסופיה בעל ה"שם יוסף". היה תלמיד מובהק של המהרי"ט אלגזי ורבי מרדכי הלוי – הרב המלי"ץ. חתן רבי דוד מאג'אר ראש מדרש החסידים "בית אל". בשנת תקנ"ד בערך עבר לקושטא ושאלוניקי, ועסק בההדרת ספרי הראשונים, בהם "יד רמ"ה" שו"ת הגאונים "שערי תשובה"].
בדף יט/1 בספירה האחרונה הגהה למדנית בכתיבה ספרדית, מכותב שלישי (מתקופת ההדפסה בקירוב).
רישומי בעלות נוספים בשער: "חיים דוד ן' שמואל עמאר ס"ט"; "מגן הוא לכל החותם בו, הקטן רפאל דוד טעבלי הלוי".
[3], כב; קו; מח דף. 31 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים, בלאי וקרעים. בדפים הראשונים והאחרונים סימני עש רבים, עם פגיעות קשות בטקסט. כריכה ישנה, עם שדרת עור, עם סימני עש קשים.
ספר הזהר על התורה, חלק א – בראשית, עם הגהות החיד"א. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקנ"א 1791]. חלק ראשון מתוך ארבעה חלקים (כרך אחד מתוך שלושה).
במהדורה חשובה זו נדפסו בשוליים "הגהות ופירושים מרבנן קדישי", ביניהן נדפסו הגהות החיד"א לראשונה. בראש הכרך מופיעה הקדמה מאת החיד"א (תחת הכותרת "מקד"ם לעי"ן – דע מאי"ן").
העותק של רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה בעל "שבת של מי", עם מספר הגהות בכתב-ידו. אחת ההגהות (דף קיח/2), המתייחסת להגהת החיד"א, חתומה על ידו בכינוי: "קי"ש" [=קטן יעקב שמשון], והוא מזכיר בה את ספרו "נזיר שמשון": "בתוס' שלפנינו ליכא... ונעלם מהרב המגיה כמו שכתבתי בהגהותי על ספרי הקטן נזיר שמשון במס' סוטה... קי"ש".
בסוף הספר נכרך דף בכתב-ידו, בו העתיק נוסח לסיום לימוד הזוהר, אף הוא חתום בכינויו "קי"ש קריא": "רחש לבי דבר טוב לומר הדרן עלך אחר סיום כל חלק וחלק מזוהר הקדוש, דעין רואה בספר חמדת ימים דחיבר כגון דא אחר לימוד האידרות בליל כפור וכן ביום שמיני עצרת אחר סיום התורה, ואנא עניא אחר עקיבותיו אלך... הדרך עלך חלק ראשון מספר הזוהר הקדוש...". בהמשך העתיק תפילה הנאמרת אחר לימוד סודות התורה, אף היא מספר "חמדת ימים".
בדף השער רישום בכתב-יד מרובע, אף הוא כנראה בכתב-ידו: "א['] צעיר יעקב".
רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה (שנות הת"ק-סביבות ת"ר), מגדולי חכמי איטליה ומחבר ספרים רבים, שחלקם לא נדפסו. נודע בחיבורו "שבת של מי" על מסכת שבת, שנדפס במספר מהדורות והתקבל בקרב הלומדים כאחד מספרי היסוד למסכת זו. היה מוערך מאד על חכמי דורו. החיד"א, שקיים איתו קשרי ידידות, כותב באחד ממכתביו אליו: "ידידינו ואהובנו חכם לב איש חסיד כמה"ר יעקב שמשון סיניגאליה יצ"ו... מעיד אני עלי שמים וארץ כי ברוב הימים אני מברך שמו..." (אגרות חיד"א, מהדורת רוזנברג, סימן ז). כמו כן, עמד בקשרי ידידות ומכתבים עם רבי דוד זינצהיים, המפליג בשבחו וכותב עליו בהסכמה לספרו "מתת אלוקים": "ומתת אלקים היא להרב המובהק מאיר כברק חובר חיבורים מחוכם עצום ורב כמוהר"ר יעקב שמשון שבתי סינגאליא נר"ו מעיר אנקונא יע"א אשר כבר יצא מוניטין שלו בעולם בכמה ספרים חשובים שיצאו לאויר הדפוס ונתפשטו בקרב ישראל", ובהסכמה לספרו "נזיר שמשון": "הנה מרחוק יד שלוחה אלי יד הגדולה מהחכם השלם והכולל זה סיני רב ועצום מפורסם לשבח שקדן בתורה וזו היא אומנתו... אשר חיבורים הללו עיני ראתה ושמח וגם הכרתי הרב הנ"ל ע"י כמה שו"ת שהריץ אלי...". רבי יעקב שמשון שבתי סירב ליטול על עצמו עול רבנות, והיה יושב ושוקד בתורה וכותב את חיבוריו. על מצבתו ביקש שלא יכתבו שום תואר מלבד "חשקן בתורה". הוא היה מחבר פורה במיוחד וכתב חיבורים רבים. למעלה מעשרה חיבורים שלו נדפסו, בהם ספר "שבת של מי" – על מסכת שבת; ספר "אביר יעקב" – על מסכת כריתות, ספר "נזיר שמשון" – על המשניות, ספר "מתת אלהים" (עם "לקט שכחה") – על מסכתות הש"ס, שו"ת מגד שמים, ועוד. כמה מחיבוריו נותרו בכתב-יד.
בכינוי "קי"ש קריא", הוא חותם בכמה מתשובותיו שבשו"ת מגד שמים.
[8], רנא; יט דף. 22.5 ס"מ. נייר כחלחל (בחלקו). מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. בלאי וקרעים. קרעים בשולי הדף הראשון ובשולי דפים נוספים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דפים מנותקים. רישומים. כריכת עור, פגומה ומנותקת.
ספר "לך דוד ולדוד ברוך", פירוש על התורה ודרושים, מאת רבי דוד סקאלי. ירושלים, דפוס חיים הלוי צוקרמן, תרצ"ו [1936].
על דפי הבטנה החדשים הודבק דף שנגזר מדף מגן מקורי של הספר, עם הקדשה מודפסת ומילוי בכתב-יד המחבר, שהקדיש את הספר אל ה"בבא סאלי": "ידידינו אהובנו החה"ש והכולל בישראל להלל המקובל האלקי כקש"ת כמוהר"ר ישראל אביחצירא י"ץ".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא, ה"בבא סאלי", (תר"ן-תשמ"ד 1889-1984) בן רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, קדוש וטהור מנעוריו. הוציא לאור מכתבי זקנו רבי יעקב. כיהן כרב ראשי של ארפוד וסביבותיה. בשנת תש"י עלה לירושלים, ובשנת תשי"ז חזר למרוקו [שם העניק את הספר בעיר קצר-אשוק במחוז תאפיללת]. בשנת תשכ"ד שב לארץ ישראל. קבע מושבו בעיירה נתיבות. גדולים וטובים נהרו לביתו לקבל עצה וברכה, ונודע בישראל שמו. בניו ונכדיו הם האדמו"רים המפורסמים לבית אבוחצירא.
[6], רכו עמ'. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכת עור חדשה.