ספר מצוות גדול – סמ"ג, מאת רבי משה מקוצי. [ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ב 1522].
קולופון בעמוד האחרון: "ותשלם המלאכה, בשנת רפ"ב בראש חדש אדר השני, על ידי האחים בני ברוך אדיל קינד מפדואה, בשם דניאל בומבירגי ובביתו".
דף השער חסר. במקומו נכרך דף השער של חלקו השני של ספר לחם משנה לרבי אברהם די בוטון, ונציה שס"ד-שס"ו, אך במרכז השער הודבקה פיסת נייר ועליה נכתבו פרטי שם הספר והמחבר (וכן שם הבעלים).
רישומי בעלות וחתימות במספר מקומות. רישום בדף השער: "שייך לי הק' שמואל יהודא פעלבערבוים מאוהעל בן לאא"מ מוהר"י מיכל פ"ב". רישום נוסף שלו בדף הרביעי: "בעזה"י זה הספר הנחמד ניתן לי לדורן דרשה מאת גיסי היקר... מו"ה אליעזר גינצלער נ"י, אני הק' שמואל יהודא לבית פעלבערבוים מאוהעל... פה סילטץ...". רישומים בדף השני: "אני עובדיה מסקאנ--- קניתי זה הספר בעיר מאנטובה, כ' יוניו שין [20 לחודש יוני שנת ש']", "הגיע לחלק ר' נחמיה", "...מכרתי הספר הזה לכ"מ שלמה חיים קמאייורי יצ"ו... אני ישראל רוביירה...", "לה"ו הק' שמואל צבי וייס ממונקאטש" [אביו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר מספינקא, בעל "אמרי יוסף"].
הגהות ממספר כותבים. מחיקות צנזורה במספר מקומות.

[249] דף. חסר דף השער. 27 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (במספר דפים הדבקות רצועות נייר לאורך השוליים, על גבול הטקסט). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה ובלויה.

פירוש על התורה על דרך האמת, מאת ה"חכם הקדוש" רבי מנחם מרקנאטי. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ג [1523]. מהדורה ראשונה.
רבי מנחם רקנאטי, מקובל ופוסק, מראשוני המקובלים באיטליה במאות ה-13 וה-14. קרוי על שם עירו רקנאטי שבאיטליה. תולדותיו לוטות בערפל. תורתו מושפעת ממקובלי גירונה – רבי יצחק סגי נהור וחוגו, והרמב"ן וממשיכיו. הושפע גם ממקובלי קסטיליה, ביניהם רבי יוסף ג'יקטיליה ורבי משה די ליאון. במקביל הושפע אף מחסידי אשכנז, והוא מצטט בכתביו דברים מרבי יהודה החסיד ורבי אליעזר מוורמס. גם בפסקי ההלכות שלו ניכר כי הוא קרוב לעולם המנהג והפסיקה האשכנזי. חיבורו הארוך והחשוב ביותר הוא פירושו על התורה, שלפנינו מהדורתו הראשונה. לחיבור זה נודעה השפעה רבה על מקובלים בדורות שאחריו. החיבור מקיף את כל התורה, והוא מבוסס על דרך הקבלה. בדבריו הוא מצטט רבות את הזוהר, ואף היה המקובל הראשון שהתייחס בקביעות במונח "ספר הזוהר" (ראה: בועז הוס, כזוהר הרקיע, ירושלים תשס"ח, עמ' 62). מכתביו הנוספים: ספר טעמי המצוות, קושטא ש"ד; ספר פסקי הרקנאטי, בולוניה רצ"ח. ידועים גם חיבורים נוספים שכתב, שלא הגיעו לידינו (להרחבה: משה אידל, ר' מנחם רקאנטי המקובל, תל אביב 1998).
פירוש רקנאטי על התורה הוא מספרי הקבלה הראשונים שראו את אור הדפוס, והוא כולל ציטוטים רבים מספר הזוהר (שנדפס לראשונה רק בשנת שי"ח). בקולופון נכתב כי ההדפסה נשלמה ב"יום ב' ל"ה ימים למספר בני ישראל [אייר] שנת הרפ"ג לפ"ק".
את הספר הגיה המגיה הנודע יעקב בן חיים ן' אדוניהו. זהו הספר השני שהגיה יעקב בן חיים בדפוס בומברג (קדם לו ספר צרור המור, שנדפס באותה שנה). בראש הספר הקדמה של יעקב בן חיים על חכמת הקבלה.
מספר הגהות בכתיבה ספרדית (חלקן קצוצות).

[154] דף. חסר דף [153]. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים, רבים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים בשולי שני הדפים האחרונים, עם פגיעה בטקסט בדף האחרון (ופגיעה בכותרת הדף שלפניו כתוצאה מחיתוך הדפים), משוקמים בהדבקות נייר. חותמות. כריכה ישנה, עם סימני עש ופגמים.

הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 84.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

ספר השרשים, והוא חלק שני מהמכלול שחבר רבינו דוד קמחי [הרד"ק]. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ט [1529].
בדף האחרון נדפסו שני שירים בשבח המהדורה, שכתב רבי אליהו אשכנזי [בחור]: "...נדפס פעמים שש, אבל הפרש, בינו וביניהם... זה תם ומום אין בו ורב טובו נראה גם ניכר... עדים נייר ודיו עלי יופיו, גם אין כתמים בו וטשטושים... הוגה בלי טעות ושיבושים...".
רישומים של אישורי צנזורה (באיטלקית) בדף שלפני האחרון, בהם רישום בעברית: "פ' ב' ה' [=פירש בעל הספר] מלות כללות לגנאי על עכו"ם לא על הנוצרי'[ם] נדפסו", ולמטה חתימת הצנזור Girolamo da Durazzano (רישום זה נכתב כנראה על ידי צנזור מומר; ראה: בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי וניציאה, עמ' 192).
מחיקות צנזורה במספר מקומות (בחלקן נמחק הטקסט המקורי והושלם בכתב-יד).

[2] עמ’, ה-תקע עמודות, [2] עמ’. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. בדף השער ובדף האחרון קרעים חסרים גדולים, משוקמים במילוי נייר. באחד מהדפים קרעים חסרים במחיקות הצנזורה, כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר. כריכת עור חדשה, עם פגמים קלים.

ספר מכלול, על דקדוק לשון הקודש, מאת רבי דוד קמחי – הרד"ק, עם "נימוקים" מאת רבי אליהו אשכנזי [הבחור]. ונציה, דפוס קורנילייו אדיל קינד "בבית דניאל בומברגי", ש"ה [1545].
פורמט קטן. במקביל נדפסה גם מהדורה בפורמט גדול.
חתימה בשער: "הק' יאקב בייט מהמבורג". בשולי הדפים הגהות רבות בלטינית ובעברית, בכתיבה עתיקה מתקופת ההדפסה. ההגהות הן בכתב-ידו של המומר האיטלקי עמנואל טרימיליאוס. חלק מן ההגהות בעברית פותחות במילים: "אמר עמנואל טרמליאוס".

עמנואל טרימיליאוס (1510-1580), יהודי מומר, כומר ומסיונר. נולד בפירארה שבאיטליה והמיר את דתו תחילה לקתוליות, לאחר מכן היה פרוטסטנטי ולבסוף – קלוויני. שימש כפרופסור לעברית באוניברסיטאות שטרסבורג, קיימברידג' והיידלברג. השפיע רבות על לימוד השפה העברית בקרב הנוצרים באנגליה. כתב מספר חיבורים, ביניהם ספר מסיונרי בעברית בשם "ספר חנך בחירי יה". ספר זה נדפס מאוחר יותר במדראס (כיום צ'נאי, הודו) לצרכי מיסיון בין יהודי הודו (ראה: הברמן, פרקים בתולדות המדפיסים העברים, ירושלים תשל"ח, עמ' 221, 290; יערי, הדפוס העברי בארצות המזרח, חלק שני, עמ' 99).

רלט, רלח-רסח, [1] דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי בדף השער. כריכת קלף מקורית. פגמים קלים בכריכה. תו-ספר.

ספר איסור והיתר, מאת רבי יונה אשכנזי מרגנשבורג. פירארה, דפוס אברהם ן' אושקי, [שט"ו 1555]. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפס: "ספר איסור והיתר מן הגאון מהר"ר יונה ז"ל" (יש שייחסו בטעות את הספר לרבינו יונה גירונדי). חיבור זה המכונה גם "איסור והיתר הארוך", נתחבר על ידי רבי יונה ב"ר איסרל אשכנזי, מחכמי רגנשבורג, וחבר בית דינו של חברו מהר"י ברונא. רבי יונה היה תלמידו ומחותנו של רבי ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן. "איסור והיתר הארוך" הפך לאחד ממקורות הפסיקה החשובים לבני אשכנז בענייני כשרות המאכלים.
במרכז דף השער מופיע דגל המדפיס של אושקי: מסגרת ובתוכה איור אצטרולב עם הפסוקים: "וקוי יי' יחליפו כח...", "קויתי יי' קותה נפשי...".
חותמת בדף השלישי: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל".
הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה. בנו של רבי כלב פייבל וועזעל אב"ד טורדא (תקצ"ה-תרנ"ח). בתחילה כיהן רבי בן ציון כאב"ד בראשוב, ובשנת תרס"ב נקרא למלא את מקום אביו ברבנות טורדא, על פי בקשת רבו בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט. בחכמתו ובכוח אישיותו השכיל להגן על צרכי הציבור האורתודוכסי. חתנו וממלא מקומו הוא רבי יוסף אדלר, שעלה לארץ ישראל לאחר השואה ונודע בשם "הגאון מטורדא".
רישום בעלות קצוץ בדף השער.

[174] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (חלקים קטנים מהמסגרת הושלמו בכתב-יד). שיקומים במילוי נייר סביב השוליים בדפים רבים בראש הספר ובסופו, ובמספר דפים נוספים (יתכן והושלמו מעותק אחר). כריכת עור חדשה.

בעותק שלפנינו נמצאים שני הדפים האחרונים עם לוח תיקוני הטעויות. דפים אלו חסרים בטפסים רבים.