תשעה ספרים (ב-8 כרכים) שנדפסו באזור גרמניה בשנות הת', מרביתם במהדורות ראשונות ויחידות, עם חתימות ורישומי בעלות:

• ספר שו"ת אמונת שמואל, מאת רבי אהרן שמואל קאיידנובר אב"ד קראקא. פרנקפורט דמיין, [דפוס וואוסט], תמ"ג [1683]. מהדורה ראשונה. הספר הובא לדפוס ע"י בן המחבר, רבי צבי הירש קאיידנובר (בעל "קב הישר"). חתימות בדף השער: "עזריאל מקראקא", "הק' נפתלי הירץ גמינדאן בכרך", "הק' ארי' יהודה ליב בן מהור"ר יעקב נפתלי הירץ גמינדאן זצ"ל בכרך".
• ספר בית הילל, חלק ראשון ושני, על שו"ע יורה דעה ואבן העזר, מאת רבי הילל הירץ. דיהרנפורט, דפוס רבי שבתי משורר בס (בעל שפתי חכמים על פירוש רש"י לתורה), [תנ"א 1691]. מהדורה ראשונה. רישומים רבים בדף השער ובדף ב/2, ביניהם רישומי בעלות של רבי יוסף ב"ר בירך אברהם סג"ל מבודשפיץ.
• ספר שו"ת חינוך בית יהודא, מאת רבי יהודה ליב בן חנוך מפפערשי. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהניס קעלנר, [תס"ח 1708]. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות בדף השער: "זלמן שניאור בא"מ הר"ר יהודא ליב ז"ל... פיורדא", "לה' הארץ ומלאה הצעיר יחיאל מיכל בלאמ"ו הרב ה"ה מוהר"ש זנוויל נייאגאס שליט"א מבערלין יע"א". כרוך עם: ספר ראשית בכורים, דרושים על התורה ומועדים על פי דרוש וסוד, מאת רבי חנוך מגניזן. פרנקפורט דמיין, דפוס מאטיאס אנדרעי, [תס"ח 1708]. מהדורה ראשונה. בדפי השער של שני הספרים נדפס: "באותיות אמשטרדם".
• ספר שו"ת הרמ"א. האנויא, דפוס הענריך יעקב מבאסהויזן, [ת"ע 1710]. רישומים בכתב-יד בדף השער. רישומי בעלות בדף המגן: "לה' הארץ ומלואה שייך לה"ה הרבני המופלג כ"מ יצחק ב"מ אליעזר שו"ב"; "ליד צבי הרש בלא"א מו"ה אלכסנדר מרגליות". חותמת בדף השער: "צבי הירש כהנא, אב"ד דק"ק סטרימטערע והגליל".
• ספר דמשק אליעזר, פירושים וחידושים על המסורה, על פי סדר התנ"ך, מאת רבי אליעזר בן יהודה מפינצ'וב. יעסניץ, דפוס ישראל בר אברהם, [תפ"ג 1723]. מהדורה יחידה.
• ספר חידושי הלכות, על מסכת בבא קמא לרבי מאיר אייזנשטט – המהר"ם א"ש. זולצבאך, דפוס [משלם] זלמן בן אהרן [פרנקל], [תפ"ט 1729]. מהדורה ראשונה. רישום בעלות בדף השער: "זה הספר קניתי מהר"ר שמואל רייכלש... הק' יעקב יפה... תקט"ל". חותמות רבי "יוסף בן ר' שמואל לעוויטאן הלוי" מעבר לשער.
• ספר שו"ת וחידושים וביאורים מחלק שני של ספר פנים מאירות, לרבי מאיר איזנשטט – המהר"ם א"ש. זולצבאך, דפוס זלמן בן אהרן [פרענקל], [תצ"ג 1733]. מהדורה ראשונה. העותק של רבי יוסף דייטש אב"ד רוידניץ – רישום בעלות בדף השער: "שייך להגאון, מהור"י דייטש החונה פה ק"ק רוידניטץ והגליל" [רבי יוסף דייטש (תק"ג-תקפ"ז 1826), תלמיד-חבר לבעל ה"נודע ביהודה", אב"ד קרמזיר ורויסטיץ ורוידניץ ובעל "דברי יוסף", כיהן ברבנות רוידניץ קרוב ל-48 שנה. נכדיו היו מתלמידי ה"חתם סופר"].
• ספר המצות להרמב"ם, עם המפרשים. ברלין, דפוס אהרן בן משה רופא מליסא, [תצ"ג 1733]. חציו העליון של דף השער קרוע וחסר. רישום בעלות בדף השני: "...הק' טעבלי בן כ"ה מיכל שייאר ז"ל" [רבי דוד טעבלי שייאר (תע"א-תקמ"ג 1782), דיין בפרנקפורט ואב"ד במברג ומגנצא. מרבותיו של ה"חתם סופר" בישיבת מיינץ (מגנצא), כאשר למד שם בתקופת בחרותו].

9 ספרים ב-8 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מסכת עדיות, פרקי אבות, אבות דרבי נתן ומסכתות קטנות. פראג, דפוס משה לנדא, ת"ר 1840. כרך ממהדורת הש"ס בפורמט קטן, שנדפסה בפראג.

העותק של רבי שבתי כץ רפופורט אב"ד דומברובה וחתנו "הגאון מהרימלוב" רבי יעקב ויידנפלד בעל ה"כוכב מיעקב".
בדפי המגן (הקדמי והאחורי) רישומים רבים וחתימות, בהם: רישומי בעלות שהספר שייך לרבי שבתי הכהן רפופורט אב"ד דומברבה, וחידושי תורה בשם רבי שבתי רפופורט שנכתבו ע"י אחד מבניו; חתימות-ידו של חתנו המפורסם רבי "יעקב וויידנפעלד" וחותמים נוספים.

הגאון רבי שבתי כ"ץ רפופורט אב"ד דומברובה (תק"פ בערך-תרנ"ו), גאון מופלג מגדולי רבני גליציה. מצאצאי הש"ך, בן רבי אברהם אבלי כ"ץ אב"ד טורנא, שהיה בן-אחר-בן להגאון רבי שבתי כ"ץ בעל "שפתי כהן". מבניו: רבי מאיר רפופורט אב"ד ליקובה וראב"ד קראקא, רבי יצחק חיים (ר' איציק'ל) אב"ד אוסטרובה וקראקא, ורבי צבי הירש ממלא מקומו ברבנות דומברובה.
חתנו, הגאון הנודע רבי יעקב ויידנפלד (ת"ר-תרנ"ד), מגדולי גאוני גליציה ומחסידי הוסיאטין-רוז'ין. נולד בסטניסלב לאביו הגאון החסיד רבי אליעזר ויידנפלד (שהיה מתלמידי רבי יעקב מליסא בעל ה"חוות דעת", ומחסידי רבי משה ליב מסאסוב, החוזה מלובלין ורבי ישראל מרוז'ין). כבר מנעוריו נודע בגאונותו הרבה, ונלקח לחתן אצל הגאון רבי שבתי כ"ץ רפופורט אב"ד דומברובה הסמוכה לטורנא. ר' יעק'לי היה חביב אצל זקן גאוני-דורו רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב" – שהיה משתעשע עמו בדברי תורה, ופעם אף אמר לו בחביבות: "אברך! איני מתפלא על מה שאתה זוכר כל כך, כי משער אני שבוודאי יש לך זכרון אדיר... אבל תמה אני, מתי היה לך זמן ללמוד כה הרבה?!" (כוכב מיעקב, מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ט, תולדות רבינו המחבר, עמ' 10). למרות גילו הצעיר היה אחד מגדולי ההוראה בגליציה, וגדולי הרבנים פנו אליו במכתבי שו"ת כדי לקבל את חוות דעתו בסוגיות הלכתיות שונות שעמדו על הפרק. מקצת מתשובותיו ותורתו נדפס בספר "כוכב מיעקב" שהוצא לאור ע"י שלשת בניו – שנודעו אף הם בגדלותם בתורה: בנו בכורו הגאון רבי יצחק ויידנפלד אב"ד הרימלוב (תרל"ד-נספה בשואה); הגאון רבי נחום ויידנפלד אב"ד דומברובה בעל "חזון נחום" (תרל"ה-נספה בשואה כסלו ת"ש), מגדולי ההוראה בגליציה; ובנו הצעיר "הגאון מטשעבין" רבי דוב בעריש ויידנפלד בעל "דובב מישרים" (תרמ"א-תשכ"ו) שכיהן כאב"ד טשעבין, ולאחר השואה עלה לירושלים והקים בה את ישיבת "כוכב מיעקב" על שם אביו הגדול.

[2], ג-כו, [1], כח-מב, [1], מד-פט, [1], צ-קה, [1], קז-קמא, [1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר מגלת שיר השירים – רנה של תורה, עם פירוש רש"י ופירושי "מטיב שיר" מאת הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין ראש ישיבת וולוז'ין (הנצי"ב מוולוז'ין). עם מאמר "שאר ישראל" על האנטישמיות – "ע"ד השנאה אשר עוררו שונאי בני-שם (אנטיסעמיטיס) על אחב"י מארצות שונות". וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרמ"ו 1886. מהדורה ראשונה.

בראש השער הקדשה (קצוצה) בכתב-ידו וחתימתו של המחבר, הנצי"ב מוולוז'ין: "...ביאליסטאק – ממני המחבר נפתלי צביהודא ברלי--" [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה: "נפתלי צביהודא"].

הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו הייתה סמכותית ומכרעת בכל ענייני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" – חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; אמרי שפר על הגדה של פסח; רנה של תורה על שיר השירים; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.

[2], 3-134, [1] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. קרע חסר עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. כריכת עור חדשה.

אוסף של שבעה ספרים, מספרייתו הפרטית של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, עם חותמות בעלות שונות: מתקופת כהונתו כ"אב"ד גלינא" ומתקופת כהונתו כ"אב"ד פיעטרקוב". בכל הספרים מופיעות גם חותמות של ספריית הישיבה בלובלין (אליה עברו הספרים לאחר פטירתו): "בית עקד ספרים, ישיבת חכמי לובלין". רישומים שונים והגהות בכתב-יד (מכותבים שונים, חלקם כנראה מבני הישיבה), חתימות וחותמות נוספות.

• ספר מקור ברוך, בסוגיות שונות בהלכה, מאת רבי ברוך כהנא קיטיסקי ממינסק, ווילנא, דפוס אברהם יצחק דווארזעץ, תרכ"ה 1865. מהדורה יחידה. • ספר עדות ביהוסף, חלק א', שו"ת על יורה דעה ודרושים מאת רבי יוסף רייזין אב"ד טעלז. ווילנא, דפוס אברהם יצחק דווארזעץ, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה. • ספר תורת אביגדור, על שו"ע אורח חיים, מאת רבי אביגדור מרדכי כ"ץ אב"ד אסטרין. ווילנא, דפוס אברהם יצחק ובנו שלום יוסף דווארזעץ, תרל"א 1870. מהדורה יחידה. חותמת בעלות קודמת של רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ. • שו"ת מהרלב"ח, מאת רבי לוי בן חביב. למברג (לבוב), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ה] 1865. • שו"ת מהר"י הכהן, מאת רבי ישראל הכהן רפופורט אב"ד טרנוב. למברג (לבוב), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרכ"ט 1869. מהדורה יחידה. חסר 8 דף בסוף המפתחות. • שו"ת מהרש"ם, חלק ה', מאת רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון אב"ד בערזאן. Seini [ס' וואראהל, סאטמר], דפוס יעקב ווידער, [תרפ"ו 1926]. מהדורה ראשונה. כרוך עם ספר גילוי דעת, על יורה דעה, סימנים סא-סט, מאת רבי שלום מרדכי שבדרון – המהרש"ם. סעאיני, [ס' וואראהל], דפוס יעקב ווידער, תרפ"ו [1926]. מהדורה שניה. בדף המגן הראשון: רשימת דברי תורה בכתב-יד, בשם ר' משה רבינוביץ "בשם זקינו הגאון ר"מ בהגה"ק מהר"ח מקראסנא".

הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.

7 ספרים ב-6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו ביסודיות, והם נמכרים כמות שהם.