ספר סמיכת חכמים, חלק ראשון "ברכת ה'" – "הקדמת סמיכת חכמים", וחלק שני "קדושה וברכה", חידושים על מסכת ברכות, מאת הגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ, אב"ד פרנקפורט דמיין. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאניס וואושט, [תס"ד-תס"ו 1704-1706]. מהדורה ראשונה. שני שערים (לשני החלקים) מאוירים בתחריט עץ מפואר. בדף שאחרי השער הראשון – שיר מודפס בצורת כוכב.
שם הספר הכולל הוא "סמיכת חכמים", כאשר לחלק הראשון של ה"הקדמה" הארוכה בחכמת הקבלה ניתן השם בשער "ברכת יהו"ר" (ברכת ה'), ולחלק השני של החידושים על מסכת ברכות ניתן השם "קדושה וברכה".
נדפס בחיי המחבר – הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז. אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה רבי נפתלי כ"ץ לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה לרבה של העיר החשובה אוסטראה וגלילותיה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן, בהיותו רק כבן ארבעים, נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. לאחר השריפה הגדולה בעיר בשנת תע"א, נאלץ לברוח ממנה (עקב עלילה שהשריפה פרצה בשל עיסוקו בקבלה מעשית, השבעות וכתיבת קמיעות). לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך בשעה שהגיע לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהוה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה. [מסופר, כי בעת שהגיע הבעש"ט לעיר קושטא בדרכו לארץ ישראל, התגלה אליו רבי נפתלי כ"ץ בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה לעלות לארץ ישראל כשם שהוא לא זכה, ונסתלק בעיר קושטא – ומשום כך פנה הבעש"ט וחזר על עקבותיו לעירו מז'יבוז'].
בדף השער רישום בעלות בכתב-ידו של הרב דב"ש: "לע'[בודת] קוני הצב"י מעט דב"ש – יבה"ק". רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסלו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר. ספרייתו של הרב דב"ש היתה מהספריות החשובות בירושלים (הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו, שתרם ספרים רבים לספרייתו של הרב דב"ש; ראה על כך בצוואת בנו של הרב דב"ש רבי רפאל אהרן בן-שמעון, בספר "חכמי המערב בירושלים", עמ' 227).

עט; [1], קמ דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים, בהם קרעים בדף השער הראשון ובדף השני (עם השיר בצורת כוכב), עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות בטקסט שמעבר לשער ובדף השני, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בכתב-יד של מסגרת השער והשלמה בצילום של הטקסט מעבר לשער ובשיר הכוכב). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

אוסף ספרי קבלה, מוסר והנהגות - שנדפסו בזולקווא, מרביתם נדפסו בשנות הת"ק:
• ספר החסידים. [זולקווא, ללא שם מדפיס, תקל"ה 1775]. חתימות בדף השער. באמצע הספר נכרך דף בכתיבה מזרחית (בעניין לוח השנה).
• ספר מקדש מלך, פירוש על ספר הזוהר, חלק ראשון על ספר בראשית וחלק רביעי על ספר במדבר ודברים, מאת רבי שלום בוזגלו. זולקווא, דפוס יהודא ליב מאיר הפער ומרדכי רבין שטיין, [תקנ"ג-תקנ"ד 1793-1794]. שני כרכים. חתימות בדפי השער.
• ספר מלכיאל, ביאורי אגדות וחידות בתלמוד בדרך הקבלה, מאת רבי מלכיאל חזקיה בן אברהם. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקנ"ט 1799]. חסרים שני דפים באמצע (ג-ד).
• ספר סדר היום, דינים והנהגות לפי סדר יומו של האדם בימות החול, בשבתות ובמועדים, עם פירוש לתפילות, מאת הגאון המקובל רבי משה בן מכיר מצפת. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר הפער, [תקס"ה 1805]. בשער: "כאשר נדפס בסלאוויטא".
• ספר חרדים, לרבי אלעזר אזקרי. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ז 1807]. חתימה קצוצה בדף השער.
• ספר הר אדני, זוהר על מגילת רות, המיוחס לרשב"י. [זולקווא, ללא שם מדפיס, תקע"ג 1813].
• ספר אור הישר, על שלושה עמודי עולם, עמוד התורה, ועבודה, וגמילות חסדים, מאת רבי מאיר פופרש. זולקווא, דפוס שאול דוב מאיר האפער, [תר"ט] 1849.

7 ספרים ב-8 כרכים. גודל ומצב משתנים.