מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
"זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך". קבלה וסגולות. אמשטרדם, דפוס משה מינדיס קויטיניו, [תס"א 1701]. מהדורה ראשונה. איורים קבליים רבים.
לפנינו המהדורה הראשונה שנערכה ונדפסה מתוך כתבי-יד. ספר זה הוא המקור להרבה סגולות ידועות, לזכרון הלימוד, קמיע שמירה ליולדת, ועוד. עצם החזקת ספר זה בבית היא סגולה בדוקה להצלה מפגעים ומשריפות כפי שנכתב בשער הספר שלפנינו: "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו ובחילתו ובעת צרתו יהיה לו תשועת מהרה. וזה יעידון ויגידון כל בני תורה". יש אומרים שהוא סגולה לחשוכי בנים ולמקשה לילד.
רישומי בעלות בדף השער: "שייך להק'.. הר"ר נתן כהן יצ"ו"; "גבח"י אהרן פפערשיי"; "נתגלגל ובא ליד ר' אנשל רעכניץ ב'תקוה' [=תקי"א] טובה וכעת הוא חונה בעיר מלוכה ווינא" [השם אנשיל רעכניץ נמחק בדיו, אך ניתן לקראו].
יח, [1], יט-מה דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעה מזערית בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
ספר סמיכת חכמים, חלק ראשון "ברכת ה'" – "הקדמת סמיכת חכמים", וחלק שני "קדושה וברכה", חידושים על מסכת ברכות, מאת הגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ, אב"ד פרנקפורט דמיין. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאניס וואושט, [תס"ד-תס"ו 1704-1706]. מהדורה ראשונה. שני שערים (לשני החלקים) מאוירים בתחריט עץ מפואר. בדף שאחרי השער הראשון – שיר מודפס בצורת כוכב.
שם הספר הכולל הוא "סמיכת חכמים", כאשר לחלק הראשון של ה"הקדמה" הארוכה בחכמת הקבלה ניתן השם בשער "ברכת יהו"ר" (ברכת ה'), ולחלק השני של החידושים על מסכת ברכות ניתן השם "קדושה וברכה".
נדפס בחיי המחבר – הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז. אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה רבי נפתלי כ"ץ לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה לרבה של העיר החשובה אוסטראה וגלילותיה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן, בהיותו רק כבן ארבעים, נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. לאחר השריפה הגדולה בעיר בשנת תע"א, נאלץ לברוח ממנה (עקב עלילה שהשריפה פרצה בשל עיסוקו בקבלה מעשית, השבעות וכתיבת קמיעות). לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך בשעה שהגיע לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהוה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה. [מסופר, כי בעת שהגיע הבעש"ט לעיר קושטא בדרכו לארץ ישראל, התגלה אליו רבי נפתלי כ"ץ בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה לעלות לארץ ישראל כשם שהוא לא זכה, ונסתלק בעיר קושטא – ומשום כך פנה הבעש"ט וחזר על עקבותיו לעירו מז'יבוז'].
בדף השער רישום בעלות בכתב-ידו של הרב דב"ש: "לע'[בודת] קוני הצב"י מעט דב"ש – יבה"ק". רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסלו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר. ספרייתו של הרב דב"ש היתה מהספריות החשובות בירושלים (הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו, שתרם ספרים רבים לספרייתו של הרב דב"ש; ראה על כך בצוואת בנו של הרב דב"ש רבי רפאל אהרן בן-שמעון, בספר "חכמי המערב בירושלים", עמ' 227).
עט; [1], קמ דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים, בהם קרעים בדף השער הראשון ובדף השני (עם השיר בצורת כוכב), עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות בטקסט שמעבר לשער ובדף השני, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בכתב-יד של מסגרת השער והשלמה בצילום של הטקסט מעבר לשער ובשיר הכוכב). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
ספר מגלה עמוקות, דרושים על התורה ומועדים, עפ"י הקבלה, חלקים ראשון ושני, מאת הגאון רבי נתן נטע שפירא אב"ד קראקא ואבי תורת הקבלה בארצות אשכנז. לבוב, דפוס יהודית אשת (רבי צבי הירש ראזאניש), [תקנ"ה] 1795.
מהדורה ראשונה שנדפסה על פי כתב-יד מבית-גנזיו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, וכפי שהוא מספר בהקדמתו המליצית.
המחבר, הגאון הקדוש רבי נתן נטע שפירא (שמ"ה-שצ"ג), מגדולי גאוני דורו ומאבות תורת הקבלה בארצות אשכנז ("פה שלישי להאריז"ל"). נכדו של המהרנ"ש (רבי נתן שפירא בעל "אמרי שפר" ו"מבוא שערים"). נודע בקדושתו הרבה, וסיפורי מופת רבים על גילויי רוח הקודש התפרסמו עליו במשך הדורות. בנו הגאון רבי שלמה אב"ד סאטנוב כותב בהקדמתו לספר "מגלה עמוקות" כי אביו זכה לגילוי אליהו; גם הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מציין זאת בהקדמה שלפנינו. רבי ישעיהו באסאן, רבו של הרמח"ל, במכתבו המפורסם לחכמי ונציה מונה את ה"מגלה עמוקות" בין יחידי סגולה שזכו למלאכים מגידים מן השמים. תלמידו המפורסם הוא רבי שבתי כ"ץ בעל הש"ך. רבי שלמה בן ה"מגלה עמוקות" כותב בהסכמה לספר "שפתי כהן" כי אביו "הגאון המפורסם איש האלהי מהר"ר נתן שפירא ז"ל היה משתעשע עם האלוף... מהר"ר שבתי כ"ץ... והיה לו כבן גדל וילד על ברכיו". לאחר פטירתו התוודע בחלום לרבי שמשון מאוסטרופולי ללמדו רזי תורה, כמו שכתב רבי שמשון במכתבו: "הנה בשבועה חי עולמים ית' וית', כי בלילה הזה פרשת וארא שעבר ראיתי להגאון הגדול מוהר"ר נטע מקראקא בעל ספר מגלה עמוקות בחלומי בחזיון לילה, ואמר לי שפירוש החרוז הזה... יש לו רזין עילאין". ספריו וכתביו היו חביבים ביותר אצל גדולי הקבלה והחסידות.
רבים מגדולי הדורות ציינו את ייחוסם כצאצאים לבעל "מגלה עמוקות": רבי יהונתן אייבשיץ (הכותב עליו "זקני הגאון המקובל האלקי, איש אלוקים קדוש בעל מגלה עמוקות ז"ל, פה שלישי להאר"י ז"ל"), ה"כנסת יחזקאל", האדמו"ר רבי פנחס שפירא מקוריץ, האדמו"ר רבי מרדכי מנסכיז (הכותב בהסכמה למהדורת לבוב: "איש אשר רוח ד' דיבר בו... רב רבנן גאון הגאונים המפורסם הגדול בכל ערי הגולה, מרן זקני מוהר"ר נתן נטע אב"ד מק"ק קראקא והגליל, בעל המחבר ספר מגלה עמוקות"), ה"תפארת שלמה" מרדומסק, ה"חידושי הרי"ם", רבי מאיר שפירא מלובלין, ועוד רבים.
בדף האחרון חותמת של "בית עקד ספרים, ישיבת חכמי לובלין".
[4], פו; [1], קב דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני פטריה. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים (חלקם גדולים), בדפים הראשונים ובדפים האחרונים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (והשלמת טקסט בצילום). חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות (מחוקות בחלקן). כריכה חדשה.
אוסף ספרי קבלה, מוסר והנהגות - שנדפסו בזולקווא, מרביתם נדפסו בשנות הת"ק:
• ספר החסידים. [זולקווא, ללא שם מדפיס, תקל"ה 1775]. חתימות בדף השער. באמצע הספר נכרך דף בכתיבה מזרחית (בעניין לוח השנה).
• ספר מקדש מלך, פירוש על ספר הזוהר, חלק ראשון על ספר בראשית וחלק רביעי על ספר במדבר ודברים, מאת רבי שלום בוזגלו. זולקווא, דפוס יהודא ליב מאיר הפער ומרדכי רבין שטיין, [תקנ"ג-תקנ"ד 1793-1794]. שני כרכים. חתימות בדפי השער.
• ספר מלכיאל, ביאורי אגדות וחידות בתלמוד בדרך הקבלה, מאת רבי מלכיאל חזקיה בן אברהם. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקנ"ט 1799]. חסרים שני דפים באמצע (ג-ד).
• ספר סדר היום, דינים והנהגות לפי סדר יומו של האדם בימות החול, בשבתות ובמועדים, עם פירוש לתפילות, מאת הגאון המקובל רבי משה בן מכיר מצפת. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר הפער, [תקס"ה 1805]. בשער: "כאשר נדפס בסלאוויטא".
• ספר חרדים, לרבי אלעזר אזקרי. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ז 1807]. חתימה קצוצה בדף השער.
• ספר הר אדני, זוהר על מגילת רות, המיוחס לרשב"י. [זולקווא, ללא שם מדפיס, תקע"ג 1813].
• ספר אור הישר, על שלושה עמודי עולם, עמוד התורה, ועבודה, וגמילות חסדים, מאת רבי מאיר פופרש. זולקווא, דפוס שאול דוב מאיר האפער, [תר"ט] 1849.
7 ספרים ב-8 כרכים. גודל ומצב משתנים.
ספר שער גן עדן, יסודות תורת הקבלה, מאת רבי יעקב קאפל ליפשיץ ממעזריטש. קוריץ, דפוס אברהם בן יצחק אייזק ואליהו בן יעקב [הלוי], [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
ספרי המקובל רבי יעקב קאפל ממעזריטש, "שער גן עדן" וסידור "קול יעקב", הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו שלו.
בהסכמתם של חכמי מעזריטש ישנה עדות על גודל הערכת הבעש"ט לכתביו של המקובל רבי יעקב (בעוד שהיו בכתב-יד, טרם הדפסתם): "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו הוא הבעש"ט זללה"ה, כי כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר הנ"ל, כי היה עבד נאמן ומקובל גדול וחכם בחכמה זאת". עדות זו חוזרת ביתר פרטים בדף השער: "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל הובא לפניו... מהחיבור הלז, הן מספר שער גן עדן... הן מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קדש הנ"ל וישם מראשותיו, שמאלו תחת לראשו וימינו תחבקנו, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה". הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו על המחבר: "שהיה מקובל נאמן ושכל דבריו נאמרו ברוח הקדש". רבים מגדולי החסידות מביאים בספריהם מספר "שער גן עדן", ובונים את דבריהם על יסודותיו.
[2], פד דף. 30.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חלקו התחתון של השער היה קרוע והושלם בהדבקה, יתכן שהושלם מעותק אחר. כריכת עור חדשה, מהודרת.