מגילת אסתר. [תוניס, המאה ה-19 בקירוב].
דיו על גוויל. כתיבה ספרדית. 27 שורות בעמודה.

21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים עם פגיעה בטקסט ביריעה הראשונה. דהיית דיו במספר מקומות. תיקונים מאוחרים במספר מקומות.

טור אורח חיים, עם בית יוסף. ונציה, דפוס זואן דיגארה, [שמ"ט 1589].
מהדורה רביעית המבוססת על המהדורה השלישית (ונציה, שכ"ו), אלא שבמהדורה זו נוספו לראשונה ציוני אותיות בתוך ה"בית יוסף", כאשר הדינים מסומנים באות קטנה בגוף החיבור, ואילו "הדינים המחודשים" צוינו באות מרובעת גדולה בשולי הגיליון. מספור הציונים תואם את המפתח לכל אורח חיים שנדפס בתחילת הכרך. את הרעיון להוספת הציונים שאבו המדפיסים מטור חושן משפט עם בית יוסף שנדפס בסביוניטה, וכפי שנכתב בדף השער: "נדפס רביעית עם רב העיון וההגהה על יד האלוף כמהר"ר יצחק גרשון... עוד נדבה רוחו אותו לאיש אחד העומד על ההדפסה לציין ציונים הדינים על דרך אלפא ביתא לכל דין ודין בספר וכנגדם בפירוש וגם ברמזים. והדינים המחודשים בגליון כאשר נעשה בטור חשן משפט שנעשה בסביוניטה...".
חתימות ורישומי בעלות שונים (רובם מחוקים) בכתיבה ישנה, בהם רישום בעלות של "אלחנן סאקס". חתימה מאוחרת (בעט) של רבי "אלחנן משה קונשטט" (ראש ישיבת "קול תורה" בירושלים; תרע"ח-תשנ"ה). מספר הגהות קצרות ותיקונים.

כד, תס דף. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים ספורים, עם פגיעה קלה בטקסט במרכז דף השער (משוקמים בחלקם בהדבקות נייר). קרע גדול בדף קסא, עם פגיעה בטקסט. רישומים וחתימות. כריכת עץ ועור עתיקה, פגומה עם קרעים חסרים.

חיבור הבית יוסף – הבטחת ה"מגיד" משמים – קריאת שם החיבור על פי ה"מגיד"
על חיבור הבית יוסף שקד מרן רבי יוסף קארו 32 שנה. בין השנים רפ"ב-ש"ב (1522-1542) כתב את הספר, ו-12 שנים נוספות – משנת ש"ב עד שי"ד (1554), שקד על עריכתו והגהתו, וכפי שהוא כותב בסיום כרך חושן משפט שלפנינו (סביוניטה שי"ט, דף שלב/2):
"אברך ה' אשר יעצני ועד כה ברכני להחל וגמור הספר המפואר הזה, ביאור ארבעה טורים אשר קראתיו בית יוסף, כי התחלתיו באנדרינופלי שנת רפ"ב, והשלמתיו בעיר צפת אשר בגליל העליון תוב"ב, ביום ד' י"א לאלול שנת הבק"ר אור, ונתעסקתי עוד בהגהתו ובמהדורא תנינא עד שנת די"ש, אוחילה לאל אחלה פניו, יזכני שיתפשט בכל ישראל...".
בעת כתיבת החיבור הבטיחו המלאך ה"מגיד" שהתגלה אליו משמים כי יעזור לו לסיים את החיבור, וכי החיבור יאיר את העולם ויתקבל בכל תפוצות ישראל: "ואזכך למגמר חיבורא דילך לאנהרא ביה עיני כל ישראל דהא כל עמין חכמי' נבונים ומשכילים ישאבון מחבורא דילך דאקריא בית יוסף ירויון מדשן ביתך. יפוצו מעינותיך חוצה חכמות בחוץ תרונה ושמך יזכר בבתי כנסיות ובתי מדרשות וכל עת שיזכירוך בבית המדרש יעלה ריח אפרך כקטורת בוסמין" (מגיד מישרים, וזאת הברכה).
לא זו בלבד, אף את שם החיבור בחר רבי יוסף קארו בהמלצת המגיד: "עוד אמר לי שיעזרני לגמור חיבורי בלי שום טעות וסיג ושיאירו בו עיני כל ישראל, ושאקרא אותו בית יוסף כי הוא שמו הראוי לו כי הוא ביתי בעולם הזה ובעולם הבא" (שם, ויקהל).
בהקדמה לחיבורו (שנדפסה בראש כל אחד מהחלקים) מרחיב רבי יוסף קארו ומבאר את הנימוק לשם החיבור: "נמצא שספר זה מזון לכולא ביה על כן קראתיו בית יוסף כי כשם שמבית יוסף היו נזונים הכל מזון הגוף כך יהיו נזונים מספר הזה מזון הנפש, ועוד טעם ב' כי זה חלקי מכל עמלי והוא ביתי בעולם הזה ובעולם הבא".
לימוד ספר בית יוסף – סגולה לבריאות ולאריכות ימים
"הגה"צ רבי מרדכי חיים מסלאנים זצ"ל סיפר ששמע מהרה"ג ר' שמואל הלר רבה של צפת ת"ו, שללמוד טור ובית יוסף זה סגולה לאריכות ימים. ומעשה שהיה הרה"ג ר' שמואל חולה אנוש ובא אליו הבית יוסף בחלום ואמר לו שילמד טור ובית יוסף ועל ידי זה יבריא"
(הילולא דצדיקיא, ירושלים תשנ"ח, עמ' קצא).
"שמעתי מפי דודי זקני... ששמע מאמו זקנתי הצדיקת שרהלי בת רבינו משולם [איגרא] זצ"ל... כי שמעה ממנו לפני פטירתו שאמר: היות כמה פעמים בא אליו מרן הבית יוסף ז"ל לבקשו שילמוד את ספרו הבית יוסף, והוא חפץ ללמדו, אבל לא היה יכול מפני שהיה נראה אצלו לאיבוד זמן כי הכל היה בזכרונו כל המקורים לש"ס ופוסקים, ואמר שמתחרט על שלא התאמץ לדחוק את עצמו לעשות רצון הבית יוסף ז"ל וללמדו, כי אז היתה זאת לו סגולה לאריכות ימים"
(אהל נפתלי, לבוב תרע"א, עמ' 94, אות רנח).
"שמעתי כי פעם אחת היה לבנו [של רבי שלום מבעלזא] הגה"ק מהר"י זי"ע חולי קדחת ר"ל ונודע כי היה מפורסם ובדוק ומנוסה כי בבוא חולי כזו לפני מרן זי"ע ואמר שלא יהיה עוד חלפה הלכה לה המחלה תיכף ומיד (כאשר ראיתי בעיני אצלי שהיה לי המחלה כל הקיץ ובבואי לפני מרן ואמר שלא יהיה עוד והוטב לי תיכף ופסקה המחלה), ובבוא בנו הגדול לפניו ואמר לו כדרכו ולא הועיל ובא שנית ואמר כי בטור ובית יוסף יש כל מיני רפואות ויש סימן א' המסוגל שאם לומד סימן זה אז יש בכחו לגרש מחלה הנ"ל, וזה זמן רב לא למד סימן זה וחזר ולמדו ואז אמר לו כדרכו ותיכף פסקה המחלה"
(הגהת רבי שלום מרדכי אב"ד ברעזאן, בעל שו"ת מהרש"ם, על ספר דברי יצחק, מונקאטש תרס"ו, אות מ').
התקבלות הבית יוסף והשולחן ערוך בכל תפוצות ישראל
בדברי הסיום לחיבורו בית יוסף (בטור חושן משפט, סביוניטה שי"ט) כותב מרן רבי יוסף קארו: "...אוחילה לאל אחלה פניו, יזכני שיתפשט בכל ישראל למען אהיה בכלל מצדיקי הרבים". תפילתו זו קוימה במלואה וחיבור הבית יוסף התקבל בכל תפוצות ישראל והיה לאחד מספרי הפסיקה החשובים ביותר. ספר הבית יוסף, שהתחבר על סדר ארבעה טורים ונועד לברר את ההלכות בשורשן ולהכריע את ההלכה למעשה, מהווה כעין בסיס לחיבורו המסכם שולחן ערוך, שבו נסדרו כל הדינים בקצרה. כמוהו, גם חיבורו השני – השולחן ערוך, פשט בכל בית ישראל, ואף בני אשכנז נסמכים עליו יחד עם ה"מפה" – הגהותיו של הרמ"א שנועדו להתאים את הספר לבני אשכנז.
שני החיבורים הללו הפכו את רבי יוסף קארו לעמוד ההוראה העיקרי, מדורו ועד לימינו אנו, בקרב כל תפוצות ישראל. ההערכה לרבי יוסף קארו גדולה ביותר, עד שהוא נקרא בפי כל "מרן". כמו כן, נקרא בפי הלומדים "המחבר". את מעמדו המופלג וגודל סמכותו מבטא החיד"א ב"שם הגדולים": "שהסכימו בכלל זה דמרן קרוב למאתים רבנים מדורו, וכך היה אומר כי כל אשר יעשה פסק מרן עביד כמאתן רבנן" (ברכי יוסף, חו"מ, סי' כה, ס"ק כט).

ספר נודע ביהודה, מהדורה תניינא, חלקים ראשון ושני, מאת רבי יחזקאל לנדא. פראג, דפוס פראנץ סוממער (Franz Sommer), תקע"א 1810-1811. שני החלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה.
ספר נודע ביהודה – "מהדורא קמא" יצא לאור בימי חייו של המחבר בשנת תקל"ו. הספר שלפנינו, "נודע ביהודה – מהדורא תניינא", יצא לאור לאחר פטירת המחבר (שנפטר בשנת תקנ"ג), ונערך ונדפס בידי בנו, רבי שמואל לנדא אב"ד פראג, בשנת תקע"א (פרט השנה בכרך הראשון 1811, ובכרך השני 1810, תקע"א).
בתחילת הספר נדפסו שתי הקדמות חשובות ומעניינות, בהן מספרים בניו, רבי שמואל ורבי יעקבקא, על תולדות חיי אביהם המחבר, ועל תולדות הדפסת חיבוריו נודע ביהודה קמא ותניינא.
בשני הכרכים חתימות של רבי אברהם בן רבי שמשון דרעזניץ [כיהן ברבנות באחת מערי מורביה, בראשית המאה ה-19]. חתימות משולבות באות מיספור העמוד (בכרך הראשון דף ב/1, ובכרך שני דף א/1): "אברהם במ"א ש"ץ ז"ל איש דרעזניץ"; "אברהם בהמפורסים המ' הק' התורני מוהר"א ש"ץ מדרעזניץ".
הגהות בשני הכרכים, בהן שתי הגהות ארוכות (אחת בכל כרך).

שני כרכים. עותקים חסרים, בהם נקרעו דפים באמצע הכרכים. כרך ראשון: [6], [1], ד-ה, ז-יד, טז-כג, כה-כו, ל-לא, לג-לה, לח-מב, מד-סד, סו-סח, עא-עו, עט, פא-פה, פז-קטז, קיח-קלב, קלד-קמד, קמו-קנא, קנג-קסא, קסג-קע דף. חסרים 22 דפים: ג, ו, טו, כד, כז-כט, לב, לו-לז, מג, סה, סט-ע, עז-עח, פ, פו, קלג, קמה, קנב, קנב [במקור נרשמו שני דפים כדף קנב]. כרך שני: [1], סט, עא-פג, פה-קטז, קיח-קנב, קנו-קנח, קנ-קנט, קנט-קסט, [1] דף. חסרים 6 דפים: ע, פד, קיז, קנג-קנה. דפים קנ-קנט נכרכו לפני דף קנט [השני], במקום בסוף הספר. 33-34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש ופטריה רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרות השערים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכות חדשות.

חמישה ספרים (ב-4 כרכים) מדפוסי ליוורנו בשנות הת"ק והת"ר, עם חתימות והקדשות:
• ספר שו"ת בית יהודה, מאת רבי יהודה עייאש. ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ו 1746]. מהדורה ראשונה. חתימה וחותמות של "הרב יהודא סאניקער רב בברנזוויל"; חתימות: "הק' יעקב יוסף בא"א... זלמן נ"י מלובלין"; "הק' יחיאל ליכטענשטאדט". מספר הגהות.
• ספר עללת הבציר, דברי מוסר וחידושי הלכה, מאת רבי יוסף צבי הירש מפרשיטיק אב"ד מרגלין (מחוז פוזנא). ליוורנו, דפוס Gio[vanni] Vincenzo Falorni, [תקל"ט] 1779. מהדורה ראשונה. בהקדמתו הארוכה לספר, מספר המחבר כי סבל מהלשנה שבעקבותיה נאלץ לברוח מעירו. במהלך נדודיו דרש ברבים בקהילות פולין, הונגריה, הולנד ואנגליה, וזכה להערכה רבה מגדולי התורה שפגשו בו. כך הגיע גם לליוורנו, בה הדפיס את ספרו. רישום בעלות בדף השער: "קניתי בחליפין הק' מאיר פאלאק".
• ספר כסא רחמים, פירוש על מסכת כלה, סופרים ואבות, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה. רישום בעלות בדף השער: "של הגביר המרומם כמה"ר אפרים יצחק ייאני..." [מייסד ישיבת "תולדות יצחק" בירושלים, שם למד בצעירותו ה"ראשון לציון" רבי חיים אברהם גאגין – הרב אג"ן]. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט.
• ספר תקפו של יוסף, חלק ראשון, מאת רבי יוסף אלמאליח. ליוורנו, דפוס אליהו בן אמוזג וחבריו, [תרט"ו 1855]. בראש דף השער, הקדשת נכד המחבר רבי יוסף ב"ר עמרם אלמאליח, אל "הגביר המפואר... כמה"ר סי' שלמה צרפתי נר"ו פרזידאן בעיר מצטגאנים [מוסתגאנם, אלג'יריה] יע"א".
• כרוך עם: ספר עוז והדר, חלק ראשון, חידושים על מסכת שבועות, עבודה זרה והוריות, מאת רבי שמואל די אבילה. ליוורנו, דפוס אליהו בן אמוזג וחבריו, [תרט"ו 1855].

5 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים.

אוסף גדול של תשעה-עשר ספרים מחיבוריו ותורתו של הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, חלקם במהדורות ראשונות:
• ספר חדושים על שו"ע הלכות נדה, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. קארלסרוה, דפוס ערנשט לעברעכט שניביס, [תקל"ג 1773]. מהדורה ראשונה של חלק זה מ"כרתי ופלתי".
• ספר בני אהובה, חידושים על הרמב"ם הלכות אישות, גירושין ואיסורי ביאה, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. פראג, דפוס Schollischen Buchdruckerey, [תקע"ט] 1819. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק.
• ספר חדושים על הלכות י"ט להרמב"ם, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. ברלין, דפוס חברת חנוך נערים, [תקנ"ט] 1799. רישומי בעלות עתיקים
• ספר בינה לעתים, חדושים על הלכות יום טוב להרמב"ם, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. לבוב, דפוס B. Mesios, [תרי"ז] 1856. חותמות של רבי "מרדכי ברבי יעקב ז"ל פרידמאן במעזריטש" [בעל "מעורר ישנים" (וורשא תרפ"ו) וקונטרס "פותח דברים" (נדפס בסוף שו"ת אהל משה, ווארשא תרמ"ט)].
• ספר תרי"ג מצוות, תרי"ג מצוות לרמב"ם בדרך שיר וחרוזים, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. [יוהאניסבורג?], ללא שם מדפיס, [תרי"ח 1858, בערך].
• ספר מאמר יהונתן, פירוש על פסקא חד גדיא, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. לבוב, דפוס S. L. Flecker, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה.
• ספר אורים ותומים, על שלחן ערוך חושן משפט, חלק ראשון וחלק שני, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. אוסטרהא, דפוס פייביל אייזין-בארג, תקצ"ה 1834. שני כרכים.
• ספר תפארת ישראל, חדושי הלכות נדה, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. לבוב, דפוס F. Galinski u. S.L. Flecker, [תר"כ] 1860. הספר כולל ערבוב של פירוש רבי יהונתן אייבשיץ להלכות נדה, עם פירוש "תפארת ישראל" של נכדו, רבי ישראל אייבשיץ.
• ספר כרתי ופלתי, חלק ראשון על שו"ע יורה דעה, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. לבוב, דפוס Chaim Rohatyn, תרנ"ז 1897. עם דף שער מיוחד לספר תפארת ישראל, על מסכת נדה. חותמות בעלות של רבי "יחזקאל ווידמאנן".
• ספר יערות דבש, חלק ראשון וחלק שני, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. לבוב, דפוס Leib Necheles und Abr. Nissen Svess, [תרכ"ג] 1863.
• ספר יערות דבש, חלק ראשון וחלק שני, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, [תרע"ב 1912].
• ספר צפיחת הדבש, "דברי חריפות ובקיאות על התורה", מאת רבי יהונתן אייבשיץ. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרמ"ז] 1887.
• ספר חצי יהונתן, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. פיעטרקוב, דפוס העניך פאלמאן, תרע"ג [1913]. חותמת בעלות של רבי "נטע שלמה שליססעל בעהמ"ח נטע שעשועים" – מרבני מונקאטש בשנות התר"צ ומחבר ספרים רבים.
• ספר קשת יהונתן, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. פיעטרקוב, דפוס העניך פאלמאן (Warszawa , G. Piment), תרע"ג [1913]. חותמת בעלות של רבי "נטע שלמה שליססעל בעהמ"ח נטע שעשועים".
• ספר אהבת יהונתן, דרשות על ההפטרות, ו"אלון בכות" על מגילת איכה, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, [שנות התר"פ 1920, בקירוב]. חותמת בעלות של רבי "נטע שלמה שליססעל בעהמ"ח נטע שעשועים".
• ספר דברי יהונתן, דרושים על התורה והמועדים, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. טארנאוו, דפוס אסתר לעזער, תרפ"ח 1927. חותמת בעלות של רבי "נטע שלמה שליססעל בעהמ"ח נטע שעשועים".
• ספר תפארת יהונתן, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. [גרמניה, ללא שם מדפיס, תש"ח 1948].
• ספר תולדות גדולי הדור, חלק ראשון הנקרא בית יהונתן – תולדות רבי יהונתן אייבשיץ. מאראמאראשסיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ח [1908]. מהדורה ראשונה. לא נדפסו חלקים נוספים. חתימת "נתן הערץ".
• ספר גדולת יהונתן, חלק ראשון. פיעטרקוב, דפוס דוד קאפעלמאן, תר"צ [1930]. עם פורטרט רבי יהונתן אייבשיץ ותמונת מצבתו ומצבת אשתו.

19 ספרים ב-20 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.