מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove מכתבי filter מכתבי
- רבנים (31) Apply רבנים filter
- letter (31) Apply letter filter
- rabbin (31) Apply rabbin filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- כתבייד (18) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (18) Apply כתבי-יד filter
- כתבי (18) Apply כתבי filter
- יהדות (18) Apply יהדות filter
- יד (18) Apply יד filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- דפוס (18) Apply דפוס filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- item (18) Apply item filter
- jewri (18) Apply jewri filter
- letters, (18) Apply letters, filter
- manuscript (18) Apply manuscript filter
- print (18) Apply print filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- וארצות (13) Apply וארצות filter
- ליטא (13) Apply ליטא filter
- ליטא, (13) Apply ליטא, filter
- פולין (13) Apply פולין filter
- שונות (13) Apply שונות filter
- countri (13) Apply countri filter
- lithuania (13) Apply lithuania filter
- lithuania, (13) Apply lithuania, filter
- other (13) Apply other filter
- poland (13) Apply poland filter
אוסף מגוון של מכתבים בכתב-יד, מרבנים ומאישים שונים. הונגריה והסביבה, המאה ה-19.
האוסף כולל בין היתר:
• מכתב מאת רבי מרדכי רייכנפעלד אב"ד יאנוש האזא, תרח"י [1858]; • מכתב מאת השתדלן הנודע רבי שלמה רוזנטל מפעסט. אייר תר"א 1841; • מכתב מאת רבי משה פליישמן מקאמראן, אל חתנו רבי יעקב חיים פליישמן בעת שכיהן כדיין בעיר אבאני [קאמראן, שנות התרט"ז-תר"כ בקירוב; לימים כיהן חתנו הנ"ל כאב"ד זשאמבק, בעל שו"ת משיב דבר]; • מכתב בדברי תורה, מאת רבי שמואל צבי שפיטצער (בן רבי בנימין זאב הלוי), אל רבי אליהו מנחם גאטיין אב"ד העדיאס. תרכ"ה [1865]; • מכתב רבי משה שטמפפר, אל רבי אליהו מנחם גאטיין אב"ד העדיאס. תרל"ד 1874; • מכתב מאת רבי ליפמן אדלער. תרל"ה [1875]; • מכתב בחתימת רבי גבריאל קאהן, נאמן חברה קדישא בק"ק פרונקירכן. תרל"ט 1879; • מכתב מאת רבי איצק הרש לעדנער. טריש, תר"ג [1843]; • מכתב מאת רבי אהרן לעווי. פאפא, תשרי תרכ"ד 1863; • מכתב מאת רבי נתן פרידלנד. גרוסוורדיין, תרכ"ח 1868; • מכתב מאת רבי יעקב צבי קאלטמאן אב"ד ווירטיש. תרמ"ח [1888]; • מכתב רבי דוד צבי קאטצבורג (עורך ה"תל תלפיות"), אל רבי אליהו מנחם גאטיין אב"ד העדיאס. ווייטצען, חנוכה תרנ"ח 1897. • ועוד מכתבים.
18 מכתבים. גודל ומצב משתנים. ברובם חותמות דואר ורישומי כתובת בגב המכתב.
גלויית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג. [לוגאנו, שווייץ], "עש"ק וברך את לחמך ואת מימך תרנ"ן לפ"ק" [עש"ק משפטים כ"ג שבט ת"ש – פברואר 1940].
נשלח לירושלים אל תלמידו הבחור רבי אהרן טויסיג, בן הדיין ממטרסדורף. הוא מתעניין בשלום תלמידו הנ"ל, ופורס בשלומם של תלמידים נוספים.
הגאון מפרשבורג – רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן 33 שנה ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה בפרשבורג, מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ אל בנו בעיר לוגאנו, ובתקופת השואה עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו. מראשי "מועצת גדולי התורה".
גלויית דואר: 10.5 X כ-15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דערעצ'קע בעל ה"דברי סופרים". פאקש, חנוכה "חצר"ת" [1937].
נכתב אל הרב ד"ר אלי' יונג. ברכת תודה ואישור על משלוח תרומה להחזקת לומדי תורה. עם דברי הלל וברכות: "גדולה מאד מאד המצוה שעשו עמנו, ייטיב הקב"ה להטובים והישרים נדיבי עם אלוקי אברהם נ"י ולכל המשתדלים ועוסקים במצוה הגד[ו]לה ורמה להחזיק במעוז התורה ולומדי'[ה]. מברככם בכל מידי דמיטב, בכל מכל כל, ככל אות נפשם הטהורה, יתברכו באורך ימים ושנות חיים טובים ובכל הברכות הכתובות בתה"ק, ויזכו להטיב לת"ח ולעניים עד ביאת ג"צ ועד בכלל בב"א... שמואל בנימין סופר בהגרא"ז זצוק"ל".
הגאון רבי שמואל בנימין סופר (תרל"ג בערך-תש"ג), מגדולי רבני הונגריה. בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש (בעל "עט סופר" ו"ילקוט אליעזר"; תלמיד החתם סופר). משנת תרס"ג מילא מקום אחיו רבי יוסף ליב סופר ברבנות דערעטשקע. עקב בריאותו הרופפת עזב את הרבנות בשנת תרע"ח והתגורר בעיר זענטא, ומשנת תרצ"ג התגורר בפאקש (החתם סופר ותלמידיו, עמ' תריח). מפורסם בסדרת ספריו החשובים: "דברי סופרים", כללים ושו"ת.
[1] דף כפול. 23 ס"מ. מצב טוב.
דף (2 עמודים כתובים), חידושים על התורה – פרשת במדבר, בכתב-ידו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד".
אוטוגרף בכתב-יד קדשו של המחבר. חידושי רבי אליעזר דוד על התורה נדפסו לאחר פטירתו בספר "קרן לדוד" על חומש בראשית (סאטמר, תר"צ) ועל חומש שמות (סאטמר, תרצ"ט). יתר חלקי חיבורו על התורה לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, והשלמת הדפסתם התעכבה עד שנת תשל"ו, אז נדפסו בארה"ב ע"י האדמו"ר בעל ה"ויחי יוסף" מפאפא, ולאחר כמה שנים נדפסה מהדורה נוספת ע"י הרה"צ רבי אהרן שפירא מנארול (בני ברק, תשס"ח). יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.
החידושים בכתב-היד שלפנינו נדפסו, בשינויי עריכה ועם קטעים שאינם מופיעים לפנינו, במהדורות ברוקלין ובני ברק. כפי הנראה, לפנינו כתיבה ראשונית של המחבר, שאחר כך הורחבה ונערכה.
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך – תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" – דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים בשוליים, עם פגיעות בטקסט. קרעים מודבקים ברצועות נייר ודבק סלוטייפ (עם כתמים כהים ועקבות הדבקה).
אוסף מכתבי רבנים ושוחטים, תעודות סמיכה לשוחט רבי חיים בן ר' הלל פרידמן מהעיר טורץ. סיגט, גרוסוורדיין והסביבה. שנות התר"ע-תר"צ בקירוב.
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי מאיר דוד טאבאק דומ"ץ סיגט. סיגט, אייר תרע"ה [1915].
• מספר מכתבים משוחטי העיר סיגט, מהשנים תרע"ה, תר"פ ותרפ"ה: רבי שלמה ב"ר יעקב הכהן שו"ב, רבי משה יעקב הכהן שו"ב, רבי מרדכי ב"ר יצחק אהרן שווארץ.
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי נתן אנשיל קרויס אב"ד סאניסלא והגליל. סאניסלא [אייר], תר"פ [1920].
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי בנימין פוקס "אב"ד דק"ק ווארדיין גדול" [גרוסוורדיין]; נכתב מעברו השני של מכתב בחתימת שוחטי גרוסוורדיין: רבי שמואל ברוך גוטמאן, רבי אברהם ל[---] ורבי צבי דוב שו"ב. גרוסוורדיין, [חשון], תרפ"ב [1921].
• קטע ממכתב (קרוע), כפי הנראה מאת רב או שוחט מהעיר טורץ [במחוז אוגוצ'ה ליד סאטמר].
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי לוי יצחק מיללער אב"ד דעווא. דעווא, [טבת] תש"ח [1948].
הגאון רבי מאיר דוד טבק דומ"צ סיגט (תר"י-תרצ"ו), בנו של הגאון הנודע רבי שלמה יהודה לייב טבק ראב"ד סיגט בעל "ערך ש"י" ו"תשורת ש"י" (תקצ"ב-תרס"ח). מתלמידי הרה"ק משינאווא. כיהן כדיין ומו"צ בקרעטשניף ולאחר פטירת אביו עבר למלא את מקומו כאב"ד ומו"צ בסיגעט.
הגאון רבי בנימין פוקס אב"ד גרוסוורדיין (תרל"ז-תרצ"ו), בנו של רבי משה צבי פוקס אב"ד גרוסוורדיין (תר"ג-תרע"א). בשנים תרס"א-תרע"ח כיהן ברבנות בראשוב, יאקא, פעזינג ונאדי באניא, ובשנת תרע"ח עלה לכהן על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה גרוסוורדיין.
הגאון רבי נתן אנשיל קרויס (נספה בשואה אייר תש"ד), בנו של רבי שלום קרויס אב"ד לעגענע-מיהאי שבסלובקיה. תלמיד רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. בשנת תר"ע בערך נתמנה לרב סאניסלא (כפר סאניסלוי, סמוך לעיר קראלי), ונודע במתן הכשרים למהדרין, על תוצרת היין שנעשה בסביבתו.
7 דפים. גודל ומצב משתנים.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מיכאל דוב וייסמנדל. ניו יורק, תשי"ד [1954].
כתב המלצה לתלמיד ישיבתו, הבחור "החשוב והיקר ויר"א [=וירא אלוקים] חיים פריעד נ"י, אשר למד איזה זמנים בבית מדרשנו והתנהג ביראת שמים ובמידות טובות ובדרכים מהוגנים ונפשו חשקה בתורה". הרב וייסמנדל כותב כי מסיבות אישיות ומשפחתיות נקלע הבחור לקשיים ונאלץ לעזוב את הישיבה, ועל כן הוא מבקש את עזרת הציבור לתמוך בו, "וכל המקרבו ומיקל עליו את דרכו מצוה גדולה ורבה יעשה, ומתברך מאת נותן התורה בכל מיני ברכות וישועות... עבד לעבדי ה' חיים מיכאל דוב ווייסמאנדל".
רבי מיכאל דוב וייסמנדל (תרס"ד-תשי"ח), גאון מופלא, מפעילי ההצלה הידועים בימי השואה ומייסד ישיבת נייטרא בארה"ב. נודע מנערותו לעילוי גאוני ובקי מופלג, והיה יגע תורה בהתמדה ובשקיעות. בבחרותו נסע לספריית הבודליאנה באוקספורד כדי להעתיק כתבי-יד עתיקים. בשנת תרצ"ז נישא למרת ברכה רחל בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד וראש ישיבת נייטרא. בימי השואה פעל בדרכים שונות ונועזות להצלת יהודים מידי הנאצים הארורים. בין היתר, הגה עם "קבוצת העבודה" המחתרתית בסלובקיה את "תוכנית אירופה" להצלת היהודים. את פעליו בימי השואה תיאר בספרו "מן המצר". בדרך נס הצליח להימלט מהרכבת שהייתה בדרכה לאושוויץ, ובעזרת רכבת קסטנר הגיע לשווייץ. בשנת תש"ו הגיע לארה"ב, שם ייסד מחדש את ישיבת נייטרא. בספר "תורת חמד" (ניו יורק תשי"ח) שיצא לאור לאחר פטירתו הוצגו דוגמאות מתגליתו הידועה בדבר קיומם של רמזים מיוחדים העולים מתוך דילוגי אותיות בתורה (לתולדותיו בהרחבה: אברהם חיים אליהו וייסמנדל, איש חמודות, ניו יורק תשס"ח).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וסימני קיפול, עם פגיעות קלות בטקסט (משוקם חלקית בנייר דבק).
מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], טבת תרצ"ד [1933].
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, ומציין כי בישיבה ציינו את ה'יארצייט' של קרובתם "הינדע חנה בת ר' שלמה זלמן נ"ע".
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו כ-7 שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו, חותמתו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צוא בענטשין מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים טובות, מיט אללע ברכות והצלחה מיט אריכות ימים ושנים טובות איהר זאלט זייט זיין מיט נחת ושמחה און בזכות דעם שטיצען און אויפשטעלין דא הייליגע תורה זאלט איהר און מיר אללע זוכה זיין זעהען און דער גאולה און קלאנג פון משיח אמן [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה לאורך ימים ושנים טובות בכל הברכות וההצלחות ואריכות ימים ושנים טובות בנחת ושמחה... ובזכות תמיכתכם בתורה, תזכו לגאולה ולשמוע פעמי משיח, אמן] המברכו והמוקירו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב ארוך (2 עמ') מאת הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן בעל "אור יהל", בכתב-ידו ובחתימותיו "יה"ל". ירושלים, כסלו תרצ"ב [1931].
נכתב על נייר מכתבים של "ישיבת חברון – כנסת ישראל – בעה"ק ירושלם... ארץ ישראל", ונשלח אל "ידיד נפש הגריח"ס שליט"א" [רבי יחזקאל סרנא, שכנראה שהה אז בחו"ל בעניני הישיבה]. בעמוד הראשון מפרט מהרי"ל חסמן את מצבו הכלכלי הרעוע ומבקש מהרב סרנא שיכתוב אל אחיו של מהרי"ל חסמן, שנמצא בארצות הברית ושמו "עוזר ליבמאן", ויבקש ממנו לעזור לאחיו. בשולי המכתב חתימתו: "הנני דו"ש יה"ל". מעבר לדף מכתב נוסף (חתום בשנית) בענייני משלוח שד"רים של הישיבה לארה"ב, כשהוא מסיים בבקשה "שישיב תלגרפית על שתי שאלות אלו – יה"ל".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ו), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת מולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הג"ר שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה, לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כתוב וחתום משני צדיו. 26.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים חסרים קטנים בראש הדף, ללא פגיעה בטקסט.
מכתב על גבי גלויית דואר (למעלה מ-20 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר. צ'שהם (Chesham, אנגליה), י' טבת תש"א [חותמת דואר מהתאריך 9 בינואר 1941].
נכתב לקרוב-משפחתו ר' אליהו אליעזר סקולסקי מלונדון [קרובו זה הגיע מווילנא ללונדון, ואף הוא נקרא בשם "אליהו אליעזר", על שם זקנם המשותף רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מרבני ווילנא. מר סקולסקי סייע רבות להרב דסלר בהגיעו ללונדון]. הרב דסלר ששהה אז בעיירה צ'שהם, בתקופת ההפצצות על לונדון (ה"בליץ") מתעניין בשלומו של קרובו שנשאר בלונדון, ובתוך הדברים הוא משיב לו בהומור מחורז וברוח טובה, כתגובה על חרוזים שכתב לו סקולסקי במכתבו [כפי הנראה, רצה הרב דסלר לשמחו בזמני הפחד ששררו באותם הימים]:
"יישר כחך וחילך עבור חסדך שהתחסדת עמי להודיעני משלומך הטוב... תמהני על ערבוב הלשונות שבחרת בחרוזיך עליהם לותר / כי מניך לך ההיתר / לחבר הסתר במיסטער / וש"ס מפורש אתה סותר / שהקשו מן התורה מנין לאסתר / ולא חיפשו מקור במדינתנו בערי: גלאסטער, טשעסטער, לאסטער – ועל כרחך דכה"ג הוי מעשה לסתור, ואין סותרין את הנסתר במיסטער, ולא מסתירין את המיסטער בנסתר...".
בהמשך המכתב הוא מבשר לו כי קיבל מברקי טלגרמות מאשתו ובתו [שהגיעו אז לאוסטרליה] וכי "ב"ה שלום להן, והן מתחילות להשתדל בדבר עברן דרך ימים עוד לארצות הברית...".
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה.
באותם ימים של מלחמת העולם השניה, היתה משפחתו מפוזרת ברחבי תבל, והרב דסלר חי בבדידות באנגליה. אשתו ובתו היחידה היו בגלות באוסטרליה הרחוקה – אליה הצליחו להמלט לאחר ביקור בליטא בפרוץ המלחמה, ואילו בנו יחידו שהה בארצות הברית [ואף נישא שם מבלי שאביו הצליח לבוא לחתונתו].
בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.
מכתב ארוך (21 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר (בעל ה"מכתב מאליהו") מתקופת כהונתו כראש "כולל רבנים בבריטניא" בגייטסהד. [חשוון], תש"ו [אוקטובר 1945].
נשלח לאחד מרבני אנגליה, הגאון רבי הלל מדליה (תרע"ו-תשל"ז), שהגיע כפליט מרוסיה, וכיהן ברבנות לידז' ודבלין. לימים כיהן ברבנות קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן.
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
צרור של עשרה מכתבים, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן ראש ישיבות "בית יוסף – נובהרדוק". ארה"ב, תש"ז-תשכ"ב [1946-1962].
נשלחו אל תלמידו הגה"צ רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בירושלים. המכתבים עוסקים בענייני ישיבות נובהרדוק ובוגריהן (פליטי השואה במדינות שונות, בחורים הנוסעים ללמוד בארץ ישראל, ועוד), בעניינים ציבוריים ופרטיים (משלוחי אתרוגים לחג הסוכות, ועוד). במכתב ממוצאי יום כיפור תשי"ד העוסק בעניין בניית הישיבה בחדרה, הוא ממליץ לו לפנות בעניין לגדולי ארץ-ישראל "וביחוד להגאון החזון-איש שליט"א... גם לאיזה אדמו"רים...".
במכתב מחודש כסלו תש"ז, שנכתב לאחר שרבי בן ציון נסע לצרפת, לבקר את שרידי החרב פליטי השואה שהקימו את ישיבות נובהרדוק בצרפת, כותב לו הרב יפה'ן: "הנני להביע ברכתי ברכת בואך לשלו'[ם] למדינת צרפת. אשריך שזכית להקדים לראות פני ידידינו היקרים בני בית יוסף, טרם שזכיתי לראותם ולהשת[ע]שע עמהם. כפי שכותב לנו הרה"צ מהרי"ס שליט"א עושים שם תורתם קבע הגם שדירתם שם עראי וגדול כח המוסר...".
הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" – נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השניה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר למעלה מעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".
10 מכתבים. גודל ומצב משתנים. האחד על נייר מכתבים רשמי, והאחרים על אגרות דואר-אויר.
מכתב ארוך (2 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמאן, מראשי תנועת ישיבות נובהרדוק. [ברגן בלזן?, חשון תש"ו בקירוב 1945].
נשלח אל "ידיד נפשי הרה"ג ר' בן ציון שליט"א" [הגאון רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים]. רבי גרשון מספר לו על הקמת ישיבת נובהרדוק במחנה הפליטים [ברגן בלזן], ומודה לו על משלוח המכתבים עם דברי חיזוק ונחמה לפליטי החרב ניצולי השואה: "...אין לשער השמחה שלי בקבלת מכתבך, בקראתי הדברי ניחומין שלך, ומה טוב הי'[ה] לו כתבת לי ולנו לכל בני הישיבה מכתבי חיזוק וניחום". בענווה נובהרדקאית אופיינית כותב רבי גרשון על המצב הקשה עד כדי כך שהוא זה הצריך לעמוד בראש הישיבה...: "כי למותר לתאר לך המצב שלנו איך שנשארנו בלי שום צאר [=מלך] ומשפיע ודי לנו מזה שאני צריך להיות המשפיע והעומד בפרץ ולקיים ה'במקום שאין איש השתדל להיות איש'. אעפ"כ עלתה בידי ב"ה לפעול הרבה והישיבה מתגדלת ומתפתחת מיום ליום ומשעה לשעה בין בכמות בין באיכות". רבי גרשון מתאר את מצב הישיבה בבנין מיוחד במחנה, עם בית מדרש וסדרי לימודים קבועים: "...וב"ה שבימים האחרונים השגנו בלאק מיוחד... בעד הישיבה ונתרבו התלמידים עד למאה ויותר, וישינים ביחד ואוכלים ביחד, וגם באיכות סדרתי חבורות וקובעים עבודה והולכים כבר לבה"מ שסדרתי עתה ללמוד מוסר.... גם בלימוד מסודרים בצד היותר טוב ב"ה ע"י אבריכים ובחורים גדולי תו"י [תורה ויראה]...".
רבי גרשון מספר על ההתלבטויות והקשיים: מחסור בספרי לימוד ובספרי מוסר; משלוח תפילין וספרים שעדיין מתעכב ולא הגיע אליהם; הצעת הרב דסלר מלונדון להעביר את הישיבה לאנגליה; אפשרות קבלת סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל – "...שמי יהיו מהראשונים אם לא אנחנו השארית הפליטה מהשארית הפליטה"; ועוד. הוא מספר על מכתבים שקיבל ממורם ורבם "אדמו"ר ר"א שליט"א" [רבי אברהם יפה'ן] והוא מתפלא שאינו שומע כלום על רבי יהודה ליב נעקריץ חתן רבי אברהם, ואינו יודע אם ניצל מהשואה. הוא מתעניין אודות ידידים נוספים וקרובי משפחה ושואל האם יש מידע עליהם והאם ניצלו מהשואה, ועוד.
הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן (תרס"ה-תשנ"ז), מייסדן ומנהיגן של רשת ישיבות נובהרדוק "אור יוסף" בצרפת, ומגדולי תנועת המוסר של נובהרדוק לדורותיה. נולד באוסטרופולי, למד בישיבות נובהרדוק בהומל ובביאליסטוק, והושפע רבות מרבותיו תלמידי הסבא מנובהרדוק. בשנות השואה היה ממנהיגי תנועת ישיבות נובהרדוק בווילנא, ואח"כ בגיטאות ובמחנות הנאצים. האש של נובהרדוק לא הפסיקה לבעור אצל ר' גרשון גם בימי הגיטו והמחנות. הוא אירגן ישיבות במחתרת עם סדרי לימוד כמימים ימימה, עם סדרי מוסר והתייעצויות בדרכי עבודת השם. רבי גרשון התחתן בעיר ווילנא בשנת ת"ש, אך זוגתו ובני משפחתה נשלחו להשמדה בשנת תש"א. הוא עצמו הסתתר בגיטו ווילנא ואח"כ הוגלה למחנות ריכוז ועבודה באסטוניה ובלטביה. בסוף ימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, בו הקים לאחר השחרור את ישיבת נובהרדוק. בשנת תש"ח עברה הישיבה לצרפת, והתרחבה לרשת של יותר מ-40 מוסדות תורה וחינוך בצרפת, להם קרא הרב ליבמן בשם "אור יוסף". עד היום הזה מכונה רבי גרשון בצרפת, בכינוי "רבינו", בשל ההערצה הרבה לה זכה בקרב תלמידיו ומכריו.
[1] דף, כתוב משני צדיו. 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדף. נקבי תיוק עם פגיעות קלות בטקסט.