כתב-יד מעוטר, הגדה של פסח וסדר ערבית של פסח, עם מגילת שיר השירים ופרקי אבות – מתורגמים לערבית-יהודית, מעשה ידי הרב משה [בן] יוסף אברהם סומך. בגדאד, תרמ"ג [1883].
כתב-יד מרשים במיוחד, כתוב ומעוטר ביד אמן – למעלה ממאתיים עמודים (כל הדפים) מעוטרים בצבע. כתיבה מזרחית בינונית ומרובעת. כותרות ותיבות פתיחה במסגרות מאוירות (בהגדלה, בצבע ובמוטיבים פרחוניים), מנורות למנצח לפני ההגדה ולפני שיר השירים.
העמודים תחומים במסגרות ומחולקים לשני טורים (כשלרוב מפריד ביניהם עיטור פרחוני). ברוב כתב-היד הוקדש הטור הימני לנוסח העברי והטור השמאלי לתרגום הערבי.
הכותב חתם את שמו במספר מקומות לאורך כתב-היד, כשהוא משלב אותו במסגרות ובעיטורים. השם נמחק מאוחר יותר בדיו שחורה, אך במספר מקומות ניתן עדיין לזהות את הכיתוב. כמו לדוגמה, בתיבת-הפתיחה של "מן המצר" (דף 8ב): "הצעיר משה יוסף אברהם סומך היו"א [=ה' ישמרהו ויחיהו אמן]"; וכן בסיום הגדה של פסח: "השלמתי אותה ביום כ"ו בר"ח אדר א' הצעיר משה יוסף אברהם סומך יצ"ו אכי"ר".
במסגרת סביב מנורת למנצח שלפני ההגדה, נכתב: "סדר הגדה של פסח לשון וש'[רח]", "הריני מתחיל לכתוב סדר הגדה של פסח לשון ושרח בל[שון] ערבי...", "הכותב והמעתיק הבוטח באל רם [השם נמחק] יצ"ו הי"ו נר"ו... בשנת התרמ"ג ליצירה".
בעיטור הפתיחה לשיר השירים נכתב: "הריני מתחיל לכתוב סדר שיר השירים לשון ותרגום ושרח כמנהג ק"ק ספרדים פה בגדאדא יע"א... שנת התרמ"ג", "סדר שיר השירים לשון ות'[רגום], התחלתי בה ביום ג' בש"ק והוא יום ר"ח אדר א' בשנת התרמ"ג ליצירה במדרש צאלח נסים אלייא עבודי".
כפי הנראה, משה [בן] יוסף אברהם סומך, הוא אחיו של שאול [בן] יוסף אברהם סומך, שכתב ועיטר את כתב-היד שבפריט הקודם.

[112] דף. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי דיו בדפים בודדים, עם פגיעה קלה בטקסט. מחיקות של שם הכותב בדיו שחורה במספר מקומות, עם פגיעה בטקסט. קרעים במספר דפים. כריכת עור מקורית, עם פגמים קלים.

ספרות:
• סידור כלל ישראל, בלווי מדרשים ודרשים, ביאורים והנחיות, נוסח ספרד, ערוך ומבואר בידי יואל רפל והרב יוחנן פריד, ירושלים, מסורה לעם, 1991, עמ' 228.
• Barbara Rush, Passover Splendor: Cherished Objects for the Seder Table. New York, 2004, p. 8.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.007.

כתב-יד מעוטר, "תפלות ישרות" – סידור תפילה על פי הקבלה, עם כוונות האר"י והנהגות קבליות – לימות החול, שבת, ראש חודש, חנוכה ופורים. [תורכיה או מקום אחר בסביבה], תצ"ד [1734].
כתב-יד שלם, נאה ומרשים במיוחד. עשוי ביד אמן, בעיצוב המזכיר ספרי תפילה אסלאמיים. השער מעוטר בקרטושים ובעיטורים פרחוניים בצבעים ירוק, כחול וזהב. בכל עמודי כתב-היד מסגרות מלבניות מוזהבות, בתוכן נכתב טקסט התפילה בכתיבה מזרחית רהוטה, עם תיבות פתיחה ומילים מסוימות בכתיבה מרובעת. מחוץ למסגרות נכתבו כותרות וציונים נוספים. עיטורי פרחים ועלים במספר מקומות. כריכה מקורית, מחופה עור, עם הטבעות מוזהבות ועיטורים בצבע אדום, אופיינית אף היא לספרי תפילה אסלאמיים. בין התפילות נותרו מספר עמודים ריקים, להוספת תפילות.
לפני השער דף מקופל, עם איור מוזהב של מנורת למנצח, עם ציון סגולותיו. בצדו השני נכתב "וזה מעשה המנורה". בעמוד שלפניו תפלה לומר "אחר המנורה".
בשער המאויר נכתב: "זה ספר תפלות ישרות וברות לעזרה בצרות / נסתרות ונגלות אמרות טהורות והתקין מאורות / לא תקרבו לגלות לה' הנסתרות ותהיינה צרורות / ותיקון הלילות בהעלות הנרות / והיו למאורות / ותהי השלמתו ביום טוב כפול ט"ב למנחם בסדר ובשנת ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" [=תצ"ד].
נוסח הסידור משולב בכוונות, תפילות והנהגות קבליות רבות. לעתים הוכנסו על ידי הכותב ל"חלונות" שיצר בתוך הטקסט.
פירוט חלקי של התוכן: בראש תפלות של חול "סדר תיקון חצות" (2א-20א) הכולל סגולות להנצל מן החטא ולטהר את המחשבה, ביניהן סגולה לפיה יש לשלב את אותיות שם המתפלל עם אותיות "נשמה" (2ב) ומציין בה "ולדידי אנכי הצעיר חיים" (יתכן והוא שמו של הכותב, או של עורך הסידור). אחרי הסגולות מופיעות כוונות ופסוקים לזמן הרחצה בבוקר, וחלק מברכות השחר (אלו שיש לומר לפני תיקון חצות). בין ברכות השחר מופיעה התפלה "אל אלהי הרוחות שליט בעליונים ובתחתונים תן בי כח לעבודתך", בסוף תיקון חצות: "תפלת אליהו ז"ל" (18א). בראש פרק "איזהו מקומן של זבחים" שבראש תפילת שחרית נכתב: "צ"ל [=צריך לאמרו] בניגון המשניות" (41א). בסוף תפילת שחרית של חול פסוקי מקרא שיש להם סגולות מיוחדות וביניהם התפלה "אנא ה' אלהי שמע אל תפלת עבדך ואל תחנוניו ותשמרני ביום ובלילה מן המזיקין..." (100ב). בסוף מנחה של חול "ענין תענית" ובו "נוסח קבלת תענית יחיד" (111א), ו"נוסח עננו בשומע תפלה לימי השובבים" (111ב). בסוף התפלות לימי החול "ק"ש שעל המטה" (118א-120ב) הכולל את הוידוי הגדול (תפלת "על חטא"). אחרי ק"ש על המטה י"ג עקרי האמונה (130א), ואחריהם ה"מודעא" (131א). בראש חלק התפילות לשבת – "סדר יום ערב שבת והנהגתו" (135א), הכולל כוונות שיש לומר בכל פעולה מפעולות ההכנה לשבת. בסוף ערבית לשבת הפיוט "יגדל אלהים חי" (ללא המחרוזת הראשונה, מתחיל: "הנו אדון עולם..."). "תקון ראש חדש" (172א-195ב), כולל הכרזה בשבת שלפני ר"ח, "טבילת ר"ח" והכנות נוספות לר"ח, מזמורים ופסוקים להוספה לתפילת ערבית של ר"ח. הלל, תפלה לומר בהוצאת ס"ת בר"ח, "סדר עבודה" של ר"ח, מוסף של ר"ח בחול ובשבת, "ברכת הלבנה" ו"סגולה נפלאה להיות שמור בכל ימי החדש מכל צרה וצוקה". "תקון חנוכה" כולל תפילות וכוונות לומר לפני ובזמן הדלקת נרות ותפילת "על הנסים". ענייני שבת שקלים ושבת זכור כוללים תפילות על דרך הקבלה לומר לפני הקריאה בתורה המיוחדת לשבתות אלו (206, 209). "תקון פורים" (211א-220ב) כולל מזמור כב בתהלים לתפילת ערבית, תפילת "על הנסים", תפלה קודם קריאת המגילה, ברכות לפני ואחרי קריאת המגילה, פסוקים עם ראשי תיבות של שמות קדושים, ותפלות לומר קודם קיום מצוות מתנות לאביונים ומצוות משלוח מנות.
בעמוד האחרון: "כלו תפלות שבח לאל נורא עלילות". בדף המגן האחורי רשימות משפחתיות בלאדינו, מהשנים תרע"א-תרפ"ה.

[225] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נייר איכותי. כתמים. בלאי קל. כתמי דיו בשולי דפים (ללא פגיעה בטקסט). כריכה מקורית, מעוטרת בהטבעות מוזהבות, עם פגמים קלים, משוקמת בשדרתה.

מקור:

1. סותבי'ס תל אביב, 5.10.1993, פריט 170.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.010.

כתב-יד, קובץ גדול של מגוון חיבורים – הלכות, מזלות, גורלות, קמיעות, סגולות, רפואות, ועוד. [כורדיסטן?], תקנ"ב [1792].
כתיבה מזרחית בינונית נאה; עם הוספות מכותבים שונים. שער מעוטר. תיבות פתיחה ומסגרות מעוטרות, איורים, טבלאות ועיגולים – כולל עיגול מסתובב לחישוב תקופות.
בדף 9א שער מעוטר (קודמים לו מספר דפים עם תוספות ומפתחות לקובץ). בשער נכתב: "ספר גלילי זהב בס"ד והוא מלוקט מהדורא בתר מהדורא... הלכות שחיטה... סגולות... מענין המגיפה... ומולדות וגורל החול... וענין החולה, וכמה עניינים אחרים ממדרש תלפיות וסגולות... והיתה התחלתו בשנת נקב"ת [=תקנ"ב]...". בתוך האותיות שבראש השער נכתב השם "זכאי חגי בכ"ר חכם מרדכי זלה"ה". מעבר לעמוד השער, עמוד מעוטר, עם טקסט המשך של דף השער. בין היתר נכתב בו: "וצריך לכתוב שמי עליו כמותי דל ונבזה... זה שלי אני הצעיר [זכאי חגי] בכמהור"ר מרדכי יצ"ו ותנצב"ה" (השמות "זכאי חגי" נכתבו בין השורות באותיות קטנות). זהו שמו של כותב כתב-היד.
כל עמוד בכתב-היד נתון במסגרת ומחולק לשתי עמודות: עמודה רחבה בחלק הפנימי של העמוד, בה נכתבו החיבורים השונים שבקובץ, ועמודה צרה בחלקו החיצוני של העמוד. בעמודה הצרה נוספו לעתים רישומים, הגהות והוספות שונות, חלקם מסופר כתב-היד וחלקן מאוחרות יותר, מכותבים שונים. במספר מקומות מופיעים איורים, תרשימים, עיגולי חישוב וטבלאות. ביניהם: איורי עזר בהלכות שחיטה; איור כף-יד לחישוב תקופות (מקורו בספר לבוש החור, סימן תכ"ח; עם התאמה לזמן הכתיבה, לשנים תקנ"א-תקנ"ב); בדף 61א גלגל נייר לחישוב שנים, המסתובב על צירו (תפור במרכזו אל הדף); בדף 98א "שמירה לילד" עם דמות "לילית אסורה בזיקים"; איורי קמיעות, כתב מלאכים, ועוד.
במקומות שונים בכתב-היד רישומי בעלות, חתימות ורישומי פטירות של אישים שונים מתקופות שונות, בהם: "תאריך יום הריגת אחי בעל הספר... יום ה' ז' ימים לחודש מנחם שנת התקנ"ט" (רישום זה מופיע בדף 9ב, בתוך מסגרת השער, בחלק התחתון). רישומים נוספים הנראים קשורים לכותב או לבעלי כתב-היד: "תאריך יום פתירת [!] מור אבי ח' חגי נ"ע... אלול שנת התקפ"ט", "יום שנפלה עטרת ראשינו... חכם זכאי נ"ע... ר"ח אדר שנת תרכ"ח...", "יום פטירת מרת אמי שממי... שנת תרכ"ח", "הצעיר זכאי בכה"ר חגי ס"ט".
בין יהודי כורדיסטן ידוע שמו של חכם בשם רבי חגי, מהכפר באדיליה, ומסופר עליו סיפור מופת כיצד קידש את השם בהבטיחו בשנת בצורת לשליט המקומי כי ירדו גשמים בחודש ניסן (ראו: יצחק צ. מזרחי, 'ר' חגי מקדש את השם', בתוך: הד המזרח, שנה ב, גליון י, חשון תש"ד). יתכן שהוא חכם חגי הנזכר פה, או אחד מבני משפחתו.
הקובץ כולל חיבורים וליקוטים רבים של סגולות ורפואות, שמירות, השבעות ונוסחי קמיעות (בחלקם עם איורים ותרשימים קבליים), הפזורים לכל אורך כתב-היד, בהם: "שער לשמירה" (13ב); "שערים מחמדת ימים ... למצוא חן" (58א-59ב); סגולות שונות "מרבי ישראל ן' ברזלי הכהן מס' תנו על", "מאברהם ן' עזרא", "סדר שעריות, להתיר הקשור", "סגולות מצפת תובב"א", "קבוץ שדים", ועוד (109א-133ב). בדף 133ב: "אתחיל לכתוב סגולות ופלאות מטוביה הרופא ומסוד ישרים וס' החכמה ובעל דברים ברים". סגולות רבות בדפים נוספים.
הקובץ כולל מגוון רחב של חיבורים ועניינים, בהם, בין השאר: "נוסח הסמכה" לשוחט ודיני שחיטה; נוסחי "שטר הרשאה" ו"שטר מכירת הבית" משנת תקנ"ב; "התרת החרם"; "המלאכים הממונים עלי ימי שבוע" ועל י"ב חדשים; חיבורים שונים בהלכות שחיטה וטריפות (בדף 36א מוזכר: "...ומורי אחי כמ"ה הר"ר שמואל ברזאני" – גדול רבני כורדיסטן); תקון יששכר מאת "יששכר בכה"ר מרדכי דידיע בן סוסאן"; "סדר ספר הבלעי"; "ספר עתיק יומין" הכולל תחזיות לפי ימי החודש; לוח מולדות לשנים תקנ"א-תקנ"ג; טבלאות של "מזלות", של "שנות ישמעאל" ועוד; "מזלות של רבי אברהם ן' עזרא ז"ל"; "גורלות של דניאל"; "אורים ותומים"; "גורלות של אשכנזים"; "ספר גורלות מרבינו הקדוש שמסרם לרבן גמליאל בנו ז"ל"; "ספר גורלות מרבי יהודה בר רבי אלעזר תנצב"ה זצוק"ל מן חמשה חומשי תורה מנוסים"; "אמתחת בנימין"; "גורל בני א-ל ש-די" ובסופו "איש צעיר משתלח מעה"ק חברון תובב"א רפאל נסים בכ"ר אליאו"; "חשבון הוא אשר שלח פרקילוס הרומי מרום אל פלימון בנו החכם"; גורלות הראב"ע, עם פתיחה ותפילות (שונות מאלו שבדפוס); העתקה אחרת של "גורלות דניאל הנביא"; טפסי כתובות; "סדר הקפות" והשכבות לנפטרים; "כתובת התורה ליום א' של שבועות" מאת ישראל נג'ארה בעברית ובארמית חדשה; "כללים גדולים לגורל החול שהוא בדף פח"; "כללים מראב"ע ז"ל לגורל החול"; "מזל שדים"; חיבורים קצרים בפרסית (בדף 143ב: "זה ראיתי בערי פרס וכתבתים"); ועוד.

[157] דף (בהם מספר דפים ריקים). כפי הנראה חסרים מספר דפים מכתב-היד. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בדפים רבים, עם פגיעה בטקסט. הדפים שוקמו באופן מקצועי במילוי נייר. שני דפים מנותקים. כריכת עור חדשה.

כתב-יד בעיצוב דומה, שכנראה נכתב אף הוא על ידי סופר כתב-היד שלפנינו, מופיע בקטלוג The Jews of Kurdistan (אוצרת: אורה שורץ-בארי; מוזיאון ישראל, ירושלים, 2000) עמ' 211, מאוסף מוזיאון ישראל (מס' 180/86). שם זוהה הכותב כ"הצעיר מאיר בן מרדכי יהודה", אך נראה כי נפלה טעות בפענוח החתימה המסולסלת שבשער, ויש לקרוא בה: "הצעיר חגי בכה"ר מרדכי זלה"ה".
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, KU.011.019.

כתב-יד, תאג' (כתר) – תורה, עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה ומסורה גדולה – חומש בראשית וחומש שמות (עד אמצע פרשת ויקהל). [תימן, שנות הר', המאה ה-15/16 בקירוב].
כתיבה נאה במיוחד, בדיו שחורה, עם עיטורים צבעוניים. כתב-יד מרשים, שמהווה דוגמה טיפוסית לאמנות כתיבת ספרי התאג' בתימן במאות ה-15 וה-16 (ראו להלן הפניות לכתבי-יד מקבילים).
בעמוד הראשון שער מעוטר במסגרת מסורגת, צבועה לסירוגין באדום, במרכזה נכתב הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעק'[ב]", וראשי תיבות של הפסוק "עזרי מעם השם עושה שמים וארץ": "עז' מ' י' ע' ש' וארץ". אותיות השער נכתבו חלולות בכתיבה קליגרפית, ומולאו לסירוגין בצבע אדום ובצבע נוסף (שדהה). שימוש באותיות מעוטרות אלו, מופיע גם לאורך כתב-היד, במקומות שונים, כגון בשורות סיכום וסימן מספר הפסוקים, המופיעות בסופי הפרשות.
פסוקי התורה נכתבו בכתיבה מרובעת, עם ניקוד וטעמים. במספר מקומות מופיעות אותיות פ' לפופות. בשולי הטקסט המקראי מופיעה המסורה בקצרה ("מסורה קטנה") ובשוליים, משלושה צדדים, נכתבה ה"מסורה גדולה", במיקרוגרפיה, בצורת זיגזג. במספר מקומות נכתבו סימוני הפרשיות (אות פ' המסמנת פרשה פתוחה, ואות ס' המסמנת פרשה סתומה), באותיות קליגרפיות חלולות, עם מילוי בצבע ולעתים בתוספת קישוט פרחוני שנעשה באותה טכניקה. בטכניקה זו נכתבו (על פי רוב בשוליים) גם סימוני העליות לתורה בשבתות (ממוספרות באותיות א-ז), ונוספו קישוטים נאים לסימון ההתחלה והסיום של קריאות מיוחדות (בחגים ומועדים).
בסוף ספר בראשית קישוט סיום מלבני, מעוטר באופן שבו עוטר השער, ובתוכו נרשם "סכום הפסוקים שלספר זה...". שירת הים נכתבה ב"אריח על גבי לבנה", עם עיטורים בצבע אדום ברווחים.
רוב הטקסט של החומשים נמצא לפנינו בשלמותו, וחסרים בו רק מספר דפים בסופו (כתב-היד מסתיים באמצע פרשת ויקהל, וחסרה גם פרשת פקודי), וכן חסר דף אחד באמצע פרשת ויחי (פרק מט, פסוקים ח-כח). פגיעות במספר מקומות בטקסט ה"מסורה גדולה" שבשולי הדפים.

[149] דף (דף [149] נכרך שלא במקומו, והוא המשך לדף [146]). 24-25 ס"מ. מצב משתנה. רוב הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. השוליים קצוצים בדפים רבים, לעתים עם פגיעה בטקסט המסורה. קרעים חסרים בחלק מהדפים, בהם קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט. בשער ובדף [2], קרעים חסרים גדולים עם פגיעה משמעותית בטקסט. כריכה חדשה.

שני כתבי יד מקבילים לכתב-היד שלפנינו, הכתובים ומעוטרים באופן דומה, הם: כתב-יד ששון 330-331 (אוהל דוד, א, עמ' 24), שהוצג במכירת סותבי'ס ניו יורק (Sassoon: A Golden Legacy), דצמבר 2020, פריט 56 – שני כרכים הכוללים את חמשת החומשים; וכתב-יד ספרית בית המדרש לרבנים בניו יורק (JTS), י Ms. 5594, המכיל את החומשים ויקרא-דברים (קטלוג ברומר, ז, רשומה 1938). יתכן שכתב-יד בהמ"ל הוא חלקו השני של כתב-היד שלפנינו. יתכן שגם כתב-יד ששון נכתב על ידי אותו סופר. לכתב-יד דומה נוסף (בראשית ושמות) ראו: בנימין ריצ'לר, כתבי-היד העבריים בספריית קרן ולמדונה, תל אביב 1998, מס' 7, עמ' 9-12.
תערוכה: Reise an kein Ende der Welt – Journey to No End of the World (אוצרת: Felicitas Heimann-Jelinek), המוזיאון היהודי של וינה, 2001. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 50-51.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 011.054.YM.

כתב-יד, ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב, עם פירוש "נפש יהודה" מאת רבי משה ב"ר שמעון מפרנקפורט ופירוש "חק ליעקב" מאת רבי סעדיה אלקטיעי, בהעתקת ובעריכת הסופר רבי אברהם אלחאזי. צנעא, ב'קל"ז-ב'קל"ח לשטרות [תקפ"ו-תקפ"ז 1826-1827].
כתב-יד שלם. כתיבה תימנית, בעיצוב טיפוגרפי נאה. איורים ועיטורים בדיו שחורה ואדומה לאורך כל כתב-היד. שער מעוטר במסגרת פרחונית ובראשה זוג ציפורים. בעמוד שממול השער איור "מנורת למנצח" (איור נוסף של מנורה בהקדמה לנפש יהודה, מעבר לשער; וסקיצה של איור מנורה בדף הראשון בכתב-היד). תיבות פתיחה וכותרות מעוטרות בדיו אדומה.
בשער: "נכתבה פה ק"ק בארץ ישמעאל הלא היא צנעא יע"א לישראל לס' ולשנת אם ב'חק'תי תל'כו ו'א'ת מצותי וכו'.... אותיות גדולות ב'קל"ז". בדף השני הקדמה ארוכה מאת הסופר, תחת הכותרת: "הקדמה למהר"ר סעדיא בן שלום אלקטיעי יצ"ו", בסופה חתם את שמו: "אני הכותב... איש עני מקוה חסדי רבוני הלא הוא אברהם בן אברהם בן כמ"ו דוד יצ"ו". בתוך דברי הקדמתו כותב בין היתר: "ושמעתי שהרב המאסף קרא שם חיבורו הזה חק יעקב...".
בדף צח, א, חתימה נוספת של הכותב: "אברהם בן אברהם בן כמ"ו דוד אלחאזי נע"ג". קולופון בסוף כתב-היד, חתום בחתימתו המסולסלת: "ותשלם מלאכת הקדש יום ה' ר"ח אדר ב' בו שנת ב'קל"ח לשטרי...".
שתי עמודות בכל עמוד. פירוש "נפש יהודה" נכתב בדרך כלל באותיות מעט יותר קטנות בחלקו התחתון של העמוד. פירוש רבי סעדיה אלקטיעי שולב ב"חלונות" בתוך העמודות. במספר מקומות שילב הסופר הערות משלו, הפותחות: "אמר הכותב".
החיבור "חק ליעקב" מאת המקובל רבי סעדיה קטיעי (אלקטיעי), שחי בדור שלפני המהרי"ץ, עבר בכתב-יד בתימן במשך דורות, ונדפס לראשונה בשנת תשע"ג על ידי אדם בן נון. כתב-היד שלפנינו הוא אחד מכתבי היד השלמים והמוקדמים של החיבור, ושימש גם כבסיס להדפסתו במהדורה הנ"ל. בכתב-היד שלפנינו ערך הסופר רבי אברהם בן אברהם חאזי את חיבורו של רבי סעדיה, הרחיבו והוסיף עליו מקורות וליקוטים נוספים (ראו במבוא למהדורה הנ"ל). על עבודתו הוא מאריך לפרט בהקדמתו.
הסופר, מארי אברהם בן אברהם חאזי (אלחאזי), המכונה אחי"ה (ראשי תיבות: אברהם חאזי ישמרהו ה'), חכם וסופר בצנעא במאה ה-19. חיבר שני ספרים: "זבחי צדק" – פירוש לקונטרס שערי קדושה של מהרי"ץ, ו"אור החיים" – תוספת ופירוש לסידור עץ חיים שערך מהרי"ץ. ידוע שהעתיק את הספר מקדש מלך על ספר הזוהר, בצנעא בשנת תקפ"ה, ובקולופון כתב כי הוא "צעיר לימים בן ח"י שנה...", ואם כן, כתב-היד שלפנינו נכתב בהיותו בן 19-20 (ראו אודותיו: גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 127-128; ובמבוא למהדורת מנורת המאור הנ"ל).
ספר מנורת המאור התקבל באופן מיוחד אצל יהודי תימן, המכנים אותו בקיצור "מנורה". יהודי תימן נהגו לקרוא בספר בכל שבת ומועד בבית הכנסת, לפני אמירת "עלינו לשבח". על מנהג זה כותב המהרי"ץ (בתכלאל שלו): "וכבר נהגו העולם אחר פיטום הקטורת לשנות פרק אחד מפרקי מנורת המאור שחיבר מרנא הגאון מהר"י אבוהב ז"ל ללמד דעת לעם מוסריו הנעימים...". מנהג זה נשמר עד ימינו אצל בני תימן.

קסה דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. כתמי עובש במספר דפים. סימני עש בדפים בודדים בראש כתב-היד, עם פגיעה קלה בטקסט. הדבקות נייר לשיקום במספר מקומות. כריכה חדשה.

תערוכות:
• Jüdische Lebenswelten, ברלין, 1991. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 241-242.
• Kabbalah – Om judisk mysticism (אוצרת: Erika Aronowitsch), המוזיאון היהודי בסטוקהולם, אפריל-דצמבר 2002. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 60.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 011.020.YM.