מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove and filter and
- ספרי (20) Apply ספרי filter
- book (20) Apply book filter
- חסידות (19) Apply חסידות filter
- וקבלה (15) Apply וקבלה filter
- chassid (15) Apply chassid filter
- kabbalist (15) Apply kabbalist filter
- יד (14) Apply יד filter
- manuscript (14) Apply manuscript filter
- וכתבי (8) Apply וכתבי filter
- ומפרשיו (7) Apply ומפרשיו filter
- תלמוד (7) Apply תלמוד filter
- commentari (7) Apply commentari filter
- talmud (7) Apply talmud filter
- דפוס (6) Apply דפוס filter
- יהדות (6) Apply יהדות filter
- ודברי (6) Apply ודברי filter
- כתבי (6) Apply כתבי filter
- איטליה (6) Apply איטליה filter
- italian (6) Apply italian filter
- item (6) Apply item filter
- jewri (6) Apply jewri filter
- print (6) Apply print filter
- וספרים (5) Apply וספרים filter
- שונים (5) Apply שונים filter
- פולמוס (5) Apply פולמוס filter
- חפצים (5) Apply חפצים filter
- art (5) Apply art filter
- ceremoni (5) Apply ceremoni filter
- jewish (5) Apply jewish filter
- miscellania (5) Apply miscellania filter
- object (5) Apply object filter
- polem (5) Apply polem filter
- various (5) Apply various filter
- אסתר (4) Apply אסתר filter
- על (4) Apply על filter
- מכתבים (4) Apply מכתבים filter
- מגילות (4) Apply מגילות filter
- קלף (4) Apply קלף filter
- chassidut (4) Apply chassidut filter
- esther (4) Apply esther filter
- letter (4) Apply letter filter
- parchment (4) Apply parchment filter
- scroll (4) Apply scroll filter
נייעס פאללשטענדיגעס קאכבוך פיר דיא יידישע קיכע. הוצאת M. E. Löwy, בודפשט (דפוס Adalbert della Torre, וינה), 1854 [תרי"ד]. יידיש.
לפנינו עותק נדיר של ספר הבישול היידי הראשון בעולם. הספר נדפס בשנת 1854 בעיר וינה, ובמשך שנים ארוכות היה מוכר רק מאזכורים ברשימות ביבליוגרפיות – ללא כל עותקים ידועים. כיום ידועים שלושה עותקים, האחד בספריית אוניברסיטת אמסטרדם, השני בספריית אוניברסיטת ייל והשלישי במוזיאון הלאומי של הונגריה. עותק זה הנו הרביעי.
הספר כולו מודפס באותיות עבריות המכונות "װייבערטייטש" – אותיות דקות המנסות לחקות את הכתב היידי הרהוט, שהיו נהוגות בספרים לנשים (בשונה מהכתב העברי המרובע, שהיה נהוג בספרי קודש). בעמוד השער נדפס איור של שתי נשים מבשלות במטבח.
בספר הוראות להכשרת בשר, הפרשת חלה ושמירת כשרות והיגיינה, ובהמשך מתכונים שנחשבו יוקרתיים, או מיוחדים, בגרסה כשרה, מהמטבח ההונגרי והעולמי – יונים צעירות, תה רוסי, מרק צרפתי, ומספר מתכונים שאינם נפוצים בספרי בישול יהודיים.
[1], 77, [1] עמ', 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. פגמים קלים. דף אחד קרוע לכל רחבו (שני חלקיו של הדף מצויים בשלמותם). מספר רישומים וסימונים בכתב-יד. כריכה מנותקת, ללא שדרה. דפים וקונטרסים מנותקים. רצועה של נייר דבק בקו החיבור של השער והכריכה.
ספרות:
• Early Jewish Cookbooks מאת András Koerner, (הוצאת Central European University Press, בודפשט, 2022), עמ' 17-51.
• Jewish Cuisine in Hungary מאת András Koerner (הוצאת Central European University, בודפשט, 2019), עמ' 77-80.
כוס בירה אנטישמית. [תוצרת Dümler und Breide, גרמניה, Höhr-Grenzhausen (Westerwald), סוף המאה ה-19 בקירוב].
כוס חרס בנפח חצי ליטר בעלת מכסה וידית ("Deckelhumpen"); זיגוג צבעוני. למכסה מסגרת וידית קטנה לפתיחה עשויים פיוטר.
התבליטים שעל הכוס, העושים שימוש בדימויים אנטישמיים נפוצים, מתארים את גירושם של היהודים מגרמניה ואת ייסודה של ממלכה יהודית בארץ ישראל הסוגדת לממון ולזהב.
בחלקה התחתון של הכוס שתי תמונות. האחת מציגה שיירת יהודים נושאת שקי כסף, מגורשת על-ידי גרמני האוחז בידו מטאטא. בשנייה נראים היהודים מגיעים באנייה לארצם החדשה, שם הם רוקדים סביב לעגל הזהב, ומתקבלים באוהלו של חלפן הכספים (Aron Gojimschächter – "אהרן שוחט הגויים"). ליהודים, לכלביהם, לעגל הזהב ואף לארץ עצמה אפים מעוקלים.
בחלקה העליון של הכוס חמישה מדליונים המציגים דמויות יהודיות –Mammon (המייצג כאן את "אל היהודים"; על פי הברית החדשה: "לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון", מתי ו', כ"ד), Nathan Gneyst, Cohn Schwindler, ו-Levy Beschores. לכולם אפים מעוקלים, ולחלקם כתרים. בין הדמויות נראים בית המקדש והכתובות "תחי האומה הכשרה" ו-"יהודה מעל כל העולם" (גרמנית).
על גבי המכסה מדליון נוסף, גדול, המציג את יהודי עם מקל הליכה ושק כסף, וסביבו הכיתוב: " Der Jtzig nimmt den Stab zur Hand und raiset ins Gelobte Land" [היהודון נוטל מקל לידיו ויוצא לארץ המובטחת].
גובה: 22 ס"מ; קוטר התחתית: 10 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. מעט שריטות וסדקים קטנים. זיגוג מעט דהוי במקומות אחדים.
צמד פריטי טקסטיל – פרוכת גדולת ממדים המתארת את "שבעת המינים" ומפה תואמת ל"דוכן" ("תיבה" / "בימה") – מעוטרים ברקמות מפוארות ונושאים כתובות-הקדשה תואמות ומחורזות. איטליה, [המאה ה-18].
רקמת חוטי מתכת זהובים וכסופים, חוטי מתכת סליליים וחוטי מתכת רקועים (Tel) על גבי בד קטיפה ותשתית מגזרות-קרטון; זהרוני מתכת ("פייטים"); סרטי ברוקד משי; גדילים מחוטי מתכת ומחוטי כותנה; גב עשוי יריעות בדי כותנה, פשתן, ברוקד ומשי, חלקן צבועות; טבעות פליז לתלייה.
1. פרוכת גדולה, לחג השבועות.
במרכזה רקמה מפוארת המציגה אילן פורח ונושא פירות, מעוצב כמעין אלומה הקשורה בסרט. מענפי האילן צומחים "שבעת המינים" (שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, עפ"י דברים ח', ז'-ח') ובהם שיבולי חיטה ושעורה, אשכולות ענבים ועלי גפנים, תאנים ועלי תאנה, רימונים (עם רקמה המדמה את גרעיני הרימון על גבי בד קטיפה אדום), ענפי זית וענף נושא תמרים. בראש האילן מתנוססת הכתובת "פרכת הקדש" ומשני צדיו רקומה כתובת מליצית ומחורזת, ערוכה בשני בתי-שיר: "מורה יורה / בו יוצאים / אילן נאה / שבעה מינים / ונצר יפרח [צ"ל יפרה] / פירות נאים // חטה שעורה / אל פֶּה לא בא / גפן ותאנה / אך עינו רמה / דבש תמרה / אל הרקמה" (על אף התלבטות-מה בדרך קריאת המליצה, נראה כי יש לקרוא את שש השורות העליונות כבית אחד ואת שש השורות התחתונות כבית שני). מסגרת רחבה ומפוארת, רקומה כולה כמעין סבכה ומעוטרת דגמים צמחיים ופרחוניים הערוכים סביב ובתוך עשרות מדליונים (חלקם אליפטיים) וחצאי-מדליונים. המדליונים מעוטרים בשבעה דגמים שונים המתחלפים ביניהם. ארבעה עיטורי-פינה גדולים ותואמים בפינות הפנימיות של המסגרת.
בהתחשב במסורת אשר רווחה ועודנה רווחת בחלק מקהילות היהודים להתאים את תשמישי הקדושה בבית הכנסת ללוח השנה היהודי, נראה כי הפרוכת שלפנינו נועדה לפאר את ארון הקודש בימי חג השבועות (ואולי עד חג הסוכות?), שכן הביכורים שהיו מובאים בחג השבועות אל הכהנים בבית המקדש היו משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל.
150X210 ס"מ; גדילים באורך 2.5 ס"מ ובאורך 4 ס"מ בשוליים התחתונים. 8 טבעות פליז לתלייה (שלוש טבעות חסרות). מצב כללי טוב. מעט פגמים, קרעים ותיקונים ישנים. בלאי וסימני פרימה, הן ברקמה ובגדילים, הן בבדים שבגב הפרוכת.
2. "תיקון דוכן" – מפה ל"תיבה".
מפה מלבנית. במרכזה עיטור רחב דמוי עמוד (ייתכן כי הוא מרמז ל"עמוד התפילה"), לשמאלו ולימינו טקסט מחורז בשני בתי-שיר: "זה מורה תיקון דוכן / לכבוד האל עליו שכן / לכבוד ס'ת' עולה כאן / נחמד נורא ומתוקן // יחיש האל לפדות צאנו / יבנה עיר ארמונו / ישיב היכל על תקונו / ישיר לוי על דוכנו". צורת רקמת האותיות, הנוסח המליצי וכן עיטורי המסגרת תואמים כולם לפרוכת הנ"ל. חלקה העליון של מסגרת המפה תפור בפאה העליונה בלבד, ומשמש כמעין כפורת. ארבעת עיטורי-הפינה בחלקה הפנימי של המסגרת עשויים בחלקם מסרטי ברוקד משי. אל המפה תפורה (בצדה האחורי של הפאה העליונה בלבד) יריעת בד ברוקד גדולה אשר שימשה, כנראה, לכיסוי חלקה האחורי של ה"תיבה" ולייצוב המפה הרקומה על גבי ה"תיבה".
123X93 ס"מ + יריעה נוספת 125X175 ס"מ. גדילים באורך 7 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט פגמים וקרעים קלים. בלאי וסימני פרימה, הן ברקמה ובגדילים, הן בבדים שבגב.
צמד חד-פעמי של שני פריטי טקסטיל נדירים ומפוארים, מלאכת רקמה עשירה ואיכותית עם מוטיבים אמנותיים יוצאי-דופן. שני פריטי הטקסטיל שלפנינו – ובייחוד הפרוכת – מצטיינים בייחודם האמנותי והעיצובי, אשר כמעט ולא נמצאות לו מקבילות בעולם היודאיקה.
סגנונה של הפרוכת ממזג מסורות עיצוביות שמקורן בקהילות יהודי ספרד שבאימפריה העות'מאנית יחד עם מסורות הטקסטיל והרקמה האיטלקיות העשירות; כך, למשל, ארבעת עיטורי-הפינה הגדולים הושפעו בוודאי מן הרקמה העות'מאנית, שאחד מדגמיה האופייניים כולל מדליון מרכזי, מסגרת ודגמי-פינה (ואשר הושפע מעיטורי כריכות ספרים טורקיים), בעוד שהמסגרת החיצונית מייצגת מסורת עיטור ורקמה איטלקיות. ייתכן כי גם האילן שבמרכז הפרוכת הושפע מדגם "עץ החיים" הטורקי-עות'מאני (Bindalli = "אלף ענפים"), המורכב במקור מאגרטל או מגבעול מרכזי ממנו משתרגים ענפים הממלאים את פני השטח. בכך מעידה הפרוכת שלפנינו – שבוודאי היתה בשימוש בבית-כנסת של קהילת יוצאי ספרד באיטליה – גם על הקשרים ההדוקים ועל יחסי הגומלין שבין יהודי איטליה ליהודי טורקיה והאימפריה העות'מאנית.
לשאלת המוטיב המרכזי שבפרוכת – אילן "שבעת המינים" – הרי שלפנינו דוגמה ייחודית ויוצאת דופן: לא ידוע לנו על אף פריט טקסטיל יהודי אחר עליו מופיע עיטור דוגמת אילן זה, ויש לציין כי הוא מתייחד גם מבחינה אמנותית בקומפוזיציה הא-סימטרית שלו, החריגה בין הדגמים המופיעים בדרך כלל על-גבי פרוכות (ואשר נוטה בדרך כלל לעיצוב סימטרי, אופקית ואנכית); תנועתם החופשית של ענפי האילן יחד עם שפע העלים והפירות יוצרת דימוי חי ועז, המפתיע ברעננותו.
ידועה פרוכת אחת נוספת בלבד, משנת 1736, המציגה את "שבעת המינים" (אוסף המוזיאון היהודי של רומא, Museo Ebraico di Roma, Inv. 430), אלא שבה ערוכים הפירות בנפרד, במסגרת החיצונית, ולא במרכז הפרוכת.
ספרות:
1. יהודי ספרד באימפריה העות'מאנית, אסתר יוהס (עורכת). ירושלים: מוזיאון ישראל, תשמ"ט, עמ' 119-65.
2. Gardens and Ghettos, The Art of Jewish Life in Italy, Vivian B. Mann (editor) Berkeley: University of California Press, 1989, pp. 44-64.
3. Tutti i colori dell'Italia ebraica: tessuti preziosi dal Tempio di Gerusalemme al pret-a- porter, Dora Liscia Bemporad, Olga Melasecchi (editors). Firenze: Giunti, Firenze musei, 2019, p. 154.
מנורת חנוכה מעוצבת בדגם ארכיטקטוני. [איטליה, המאה ה-17].
פליז יצוק ומקודח; מסמרות.
מנורת חנוכה בדגם ארכיטקטוני מוקדם ולא-מצוי. הדופן האחורית מעוצבת כגדר נמוכה בעלת שמונה עמודים מסוגננים, עם פס רוחבי דק סמוך לשולי הגדר העליונים המחבר את העמודים אלה לאלה. בשוליים הימניים והשמאליים ממוקמים זוג עמודי-צד השונים בעיצובם ובגודלם (העמוד השמאלי רחב יותר) ובכל אחד מהם שני חרירים בהם קבועות דפנות הצד. דפנות הצד מעוצבות כקצה מגדל בעל שיני-חומה הפונות כלפי החזית (בשונה ממנורות אחרות בהן שיני-החומה פונות כלפי מעלה). במרכז הדופן האחורית ממוקם מגדל (צריח) גבוה עם זיזים המדמים שיני-חומה בראשו; מגדל זה מזכיר בצורתו את מגדל הארמון הישן (Palazzo Vecchio) בפירנצה ואת מגדל ה"פלאצו פובליקו" (Palazzo Pubblico) בסיינה. סמוך לקצה העליון של המגדל ממוקם שמש. שורת בזיכים (עגולים עם פיות מחודדות) ממוקמת בתחתית הדופן האחורית.
מנורת חנוכה מוקדמת זו משתייכת לקבוצה של מנורות איטלקיות מהמאות ה-16 וה-17, אשר דופנן האחורית עוצבה בדגמים ארכיטקטוניים, על-פי-רוב בהשראת חומות, ארמונות ומבנים איטלקיים מונומנטליים מתקופת הרנסאס וברוח הבארוק. דופן אחורית זו, המתפרסת בדרך כלל לרוחב, תפסה את מקומה של הדופן האחורית המשולשת אשר הופיעה במנורות חנוכה עד אותה תקופה (בעיקר בספרד ובאיטליה, אך גם בארצות נוספות) בהשפעת האמנות הגותית של ימי הביניים.
מנורה דומה מתועדת בספרו של מרדכי נרקיס, "מנורת החנוכה" (מנורה מס' 44), אך היא כוללת פאנל נוסף מעל הגדר וללא דפנות צד. מנורה נוספת שמורה באוסף מאגנס, ברקלי (פריט 67.1.4.13; לפנים באוסף שטראוס), אך אף היא ללא דפנות צד וכן ללא עיטור בצורת מגדל וללא שמש. בקטלוג מנורות החנוכה של המוזיאון מציינים כי ייתכן שברשותם אך פרגמנט מתוך מנורה גבוהה יותר, וכי השמש היה קבוע בחלקה העליון, בדומה למנורה המוצגת אצל נרקיס (44). בהתחשב בווריאנטים של טיפוס זה ובמאפייניו של העותק שלפנינו, לא מן הנמנע כי גם בעותק זה נוספו השמש ודפנות הצד בשלב מאוחר יותר. עם זאת, יש לציין כי המנורה שלפנינו מיועדת לתלייה על הקיר וכי דפנות הצד אינן משמשות כאן כרגליים להעמדת המנורה (מאפיין זה התפתח בתקופה מאוחרת יותר), עובדה המחזקת את הקשר בין מנורה זו למנורות האיטלקיות מהמאות ה-16 וה-17.
גובה: 18.5 ס"מ, רוחב: 26.5 ס"מ, עומק: 6 ס"מ. מצב כללי טוב. פגמים קלים. שבר בדופן האחורית. תיקון ישן בבדיל בשורת הבזיכים.
להשוואה ולמידע נוסף, ראו: מרדכי נרקיס, מנורת החנוכה (ירושלים, 1939), פריטים 47-44; Hanukkah Lamps of the Judah L. Magnes Museum (Berkeley, 1977), items MC 7, MC 8, 1977); אוסף שטיגליץ, פריטים 129-127; המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 4963; מוזיאון V&A, פריט M.415-1956.
מקור: אוסף רפאלו לוי (1971-1885), ונציה.
נרתיק לקמע. [איטליה, המאה ה-18].
כסף (אינו חתום) יצוק, רקוע, מוחתם וחקוק.
נרתיק לנשיאת קמע, מעוצב כמכל מרובע עם מכסה נשלף בתחתית. שני צדי המכל מעוטרים באופן זהה, כשבמרכזם מופיע קרטוש קמור מוקף עלי אקנתוס ובראשו כתר גדול. הכתובת "שד-י" מופיעה במרכז אחד הקרטושים. בשולי המכל – משמאל ומימין – מולחמים עיטורים דמויי ענפים גבוהים הנושאים עלים ופרחים מסוגננים, המרמזים לסגנון הארכיטקטוני המקובל בקמעות איטלקיים מהמאות ה-17-18 (ואף קודם לכן) אשר כלל צמד עמודים משני צדי הנרתיק. בראש הנרתיק עיטור צמחי סימטרי שבמרכזו סוסון-ים או יצור מיתולוגי דומה (על אודות הופעתם של יצורים מיתולוגיים בפריטי יודאיקה איטלקיים, בהשפעת אמנות ימי הביניים, ראו: אוסף שטיגליץ, פריט 120). טבעת לתליה.
מכיוון שנרתיקים לקמעות נשאו – על פי רוב – שמות קדושים או צירופי אותיות קבליים חקוקים או מולחמים בחזית או משני צדדיהם, הפכו הללו ברבות השנים לשמש כקמעות בפני עצמם, אף בהיותם ריקים מקמע קלף.
דגם איכותי ולא-מצוי של נרתיק איטלקי לקמע.
להשוואה ולמידע נוסף, ראו: Arte nella tradizione ebraica (Milano, 1963), pp. 90-91; Heinrich Frauberger, Uber alte Kultusgegenstande in Synagoge und Haus (1903), p. 88, fig 118. ; אוסף שטיגליץ, פריט 120.
גובה: 7.8 ס"מ, רוחב: 7.8 ס"מ, עובי: 2 ס"מ. מצב טוב. נקבים בתחתית המכל והמכסה.
נרתיק לקמע. [איטליה, המאה ה-19].
כסף (אינו חתום), פיליגרן; הזהבה.
נרתיק לנשיאת קמע, עשוי חוטי כסף (פיליגרן) מוזהבים המקנים לו איכות קלה ואוורירית. מעוצב כמכל מלבני מוארך, עם מכסה בעל ציר. הכתובת "שד-י" מופיעה בחזית ובגב. בראש המכסה טבעת לתלייה.
מכיוון שנרתיקים לקמעות נשאו – על פי רוב – שמות קדושים או צירופי אותיות קבליים חקוקים או מולחמים בחזית או משני צדדיהם, הפכו הללו ברבות השנים לשמש כקמעות בפני עצמם, אף בהיותם ריקים מקמע קלף.
גובה: 6 ס"מ, רוחב: 3 ס"מ, עובי: 0.8 ס"מ. מצב טוב. הפתח מולחם. מספר פיסות חסרות בפיליגרן.
כתב-יד מאויר על קלף, "סדר תקוני שבת". [גרמניה/אוסטריה, המאה ה-18].
פורמט כיס. דיו על קלף, עם איורים צבעוניים. כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת, בגדלים שונים; וכתיבה בינונית ("כתב רש"י").
לפנינו כתב-יד עם איורים ועיטורים האופייניים ל"אסכולת מורביה", מגרמניה או אוסטריה, מהמאה ה-18. מאייר כתב-היד שלפנינו הכיר, כנראה, את כתבי-היד שיצרו חברי האסכולה – אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש, משולם זימל מפולנה ואחרים – ועיצב את יצירתו בהשראת עבודותיהם.
בפתח כתב-היד עמוד שער מאויר, עם מבנה ארכיטקטוני בעל שלוש קשתות ועמודים; תחת הקשתות הימנית והשמאלית ניצבות דמויותיהם של משה ואהרן ותחת הקשת המרכזית מופיע הכותר "סדר תקוני שבת מאיש האלהי הקדוש..." ובסופו הכיתוב "באותיות... אמשטרדם", כשהמילה אמשטרדם מודגשת (כמנהג המדפיסים באותם ימים). בראש עמוד השער מופיע איור של עיר אירופאית מוקפת חומה ובסמוך לה הלך הצועד בשביל. בתחתית העמוד מופיעה מסגרת בצורת זר פרחוני קשור בסרט, ובה מופיעה כתובת הקדשה לאישה שעבורה הוכן כתב-היד: "לכבוד ולתפארת האשה החשובה... מרת גיטל בת האלוף..." (חלקים מן האותיות מחוקים או דהויים, והכתובת קשה לקריאה).
כל עמודי כתב-היד תחומים במסגרות בצבע כתום והוא מעוטר בשמונה תיבות-פתיחה מוגדלות (דפים 2א, 4א, 7א, 16א, 22ב, 24א, 29ב, 37א) ובאיור המתאר טקס הבדלה (עמ' 33ב), שנעשה על-פי חיתוך עץ שנדפס ב"ספר מנהגים" בגרמניה ובאמשטרדם במאות ה-16 וה-17. תיבות הפתיחה מעוטרות בסגנונות שונים, רובם בהשפעת ספרי-דפוס וכתבי-יד מעוטרים מהמאות ה-17 וה-18. כל אחת מתיבות-הפתיחה מעוטרת בסגנון שונה, עם מסגרות צבעוניות ואיורי פרחים וענפים, ציפורים, צדפים, אריות, מלאכים, וילונות וכתרים.
כתב-היד מסתיים (עם שורת הסיום "תושלב"ע") בדף 48א. בצדו השני נוספו, בכתיבה מאוחרת יותר, ברכות החופה ושבע ברכות.
[40] דפי קלף. 11 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. קרעים בדף השער ובשלושה דפים נוספים. דהיית דיו ופגמים. פגיעה בטקסט במספר דפים. הדבקות לשיקום במספר מקומות. כריכה חדשה.
על אמני אסכולת מורביה, ראו: שלום צבר, "סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20]: כתב-היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-אומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש [Gewitsch]", בתוך: זכור דבר לעבדך: ספר הזיכרון לכבוד פרופ' דב רפל, בעריכת שמואל גליק ואברהם גרוסמן, ירושלים: המרכז להגות בחינוך היהודי ע"ש דב רפל – מכללת ליפשיץ, עמ' 472-455 ולוחות 8-17.
מגילת אסתר מעוטרת, עם "ברכות המגילה" הנאמרות קודם ואחר קריאתה. נתונה בנרתיק כסף מעוטר מעשה ידי הצורף Angelo Giannotti, רומא. המגילה: [1800 בקירוב]; נרתיק הכסף: [המחצית הראשונה של המאה ה-19].
דיו וצבע על קלף; כסף (חתום מספר פעמים בחותמות העיר והיצרן) יצוק, חרוט, מנוסר וחקוק; הזהבה.
מגילת אסתר, כתובה בכתיבה ספרדית-איטלקית על גבי ארבע יריעות קלף. נוסח המגילה נכתב על פני 46 עמודות, כ-13 שורות בכל עמודה; לפני נוסח המגילה מופיעה עמודה אחת עם "ברכות המגילה" ובסופו 5 עמודות נוספות, עם הברכות הנאמרות לאחר קריאת המגילה ועם הפיוט "קוראי מגילה" לרבי אברהם אבן עזרא. העמודה הראשונה ריקה. שולי המגילה מעוטרים במסגרות מלבניות בגוני ירוק-זהבהב; תיבות "ברוך" בפתח המגילה ובסופה וכן התיבות הפותחות את בתי הפיוט "קוראי מגילה" צבועות אף הן בגוני ירוק-זהב.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גלילי, אשר שטח הפנים שלו מעוטר בדגמים צמחיים ובשוליו העליונים והתחתונים חגורות-עיטורים רוחביות, דקות ואלגנטיות. בראשו כתר משונן עם עיטור דמוי כיפה במרכזו, ומעליו כתר נוסף, קטן יותר (ובעל שיניים רבות יותר), אף הוא גודר עיטור דמוי כיפה. ממרכז הכיפה שבכתר העליון מתנוסס עיטור מרשים, עשוי כסף יצוק ומוזהב ומעוצב כאריה זקוף האוחז בידו ענף של עץ תמר. עיטור זה עשוי לייצג את סמלהּ של משפחת די קאסטרו מרומא, והוא מופיע גם על מפה רקומה שנתרמה לבית הכנסת Scola Nuova ברומא בשנת תנ"ט (1699), בכתובות של בני המשפחה, על מגילת אסתר נוספת (אוסף מוזיאון ישראל) ובכמה כלים לבשמים מרומא מהמאות ה-18 וה-19.
הצורף אנג'לו ג'יאנוטי פעל ברומא בשנים 1865-1815 בקירוב. ידועים מגוון כלים שיצר, בהם פמוטים רבים, מנורות תלויות, גביע ופריטי כסף אחרים, אך בין עבודותיו מתועדות גם עבודות יודאיקה ספורות, בהן: כריכת כסף משנת 1840 בקירוב (ראו סות'ביס, 13 בדצמבר 2006, פריט 81) וכלי לבשמים (ראוArte ebraica a Roma e nel Lazio, p. 104, item 82) עם סמל משפחת די קאסטרו בראשו. המגילה שלפנינו, מצטרפת, אפוא, לרשימה הקצרה של חפצי יודאיקה מובהקים שיצר אומן זה, ומהווה, למיטב ידיעתנו, את הדוגמה היחידה שיצר לנרתיק למגילת אסתר.
למגילות אסתר דומות בעיצובן – חלקן מתוארכות למאה ה-18 – ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 34639 (אוסף המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות, פריז); אוסף מוזיאון ישראל, פריט B39.11.6484; אוסף רנה ברגינסקי (לפנים באוסף פורמן), מגילה מס' 94. יש לציין כי בעוד שלוש המגילות הללו נתונות בנרתיקי-כסף מצולעים, המגילה שלפנינו נתונה בנרתיק גלילי, עובדה המבדילה ומייחדת אותה מיתר המגילות ונרתיקי הכסף האיטלקיים המתועדים מהתקופה.
לכלים לבשמים מרומא, שבראשם עיטור בצורת אריה אוחז ענף עץ תמר, ראו: סות'ביס, 5 ביוני 2019, פריט 123; סות'ביס, 15 בדצמבר 2022, פריט 109; אוסף מוזיאון ישראל (מופיע על בול-דואר "מועדים התשנ"א" 1990). ראו גם חומר מצורף.
גובה הנרתיק (כולל הידית והעיטור שבראש): 27 ס"מ. מצב כללי טוב. ייתכן כי חסרה ידית זעירה בפסיס הכסף התפור ליריעה הראשונה. גובה הקלף: 8 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים במגילה, מעט דהיות דיו בטקסט ודהיות צבע במסגרות.
ספרות:
1. Daniela Di Castro, Filomena Del Regno, Arte ebraica a Roma e nel Lazio. Rome: Palombi, 1994, p. 104 (item 82) p. 154.
2. Jacobo Furman, Treasures of Jewish art: From the Jacobo and Asea Furman Collection of Judaica. New York: Hugh Lauter Levin Associates, 1997, pp. 210-211.
3. Spagnoletto, Melasecchi, Davanzo Poli (editors), Antiche mappot romane, il prezioso archivio tessile del Museo Ebraico di Roma. Rome: Campisano Editore, 2017, item no. 60.
מקור: אוסף פרטי.
מגילת אסתר, נתונה בנרתיק כסף גדול. [כנראה פולין, המאה ה-19].
דיו על קלף; כסף (אינו חתום) רקוע, חקוק וחרוט.
מגילת אסתר בכתיבת סת"ם אשכנזית עם תגים (אופיינית למערב פולין במחצית הראשונה של המאה ה-19). כתובה על גבי שלוש יריעות קלף. נוסח המגילה נכתב על פני 11 עמודות, 39 שורות בכל עמודה. עיטור מעל השורה הראשונה.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גדול בעל צורה גלילית, עם ידית כסף קצרה ועבה בחלקו התחתון ועיטור בצורת ציפור דואה בקצהו העליון. שטח הפנים מעוטר בדגמים צמחיים – פרחים ועלי אקנתוס – וביניהם עיטורים בעלי אופי אדריכלי, דמויי כותרות-עמודים או עמודים קורינתיים.
בצורתו ובעיטוריו (ובמיוחד בעיטור בצורת ציפור שבראשו) מזכיר נרתיק הכסף שלפנינו פריטים דומים, שנעשו בפולין ובאימפריה האוסטרו-הונגרית במאה ה-19 (ועד ראשית המאה ה-20).
גובה הנרתיק: 50 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. גובה הקלף: 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וכתמים. מספר קרעים. תיקונים מאוחרים בטקסט בכמה מקומות. בעמודה האחרונה תיקון של כמה מילים על גבי פיסת קלף שהודבקה למגילה.
כתובה המתעדת את נישואי החתן שבתי בן אברהם צבי עם הכלה דבורה בת אליעזר מקאסטרו [די קאסטרו]. רומא, ג' אדר א' תקצ"ז [8 בפברואר 1837].
דיו וצבע על קלף.
כתובה מפוארת ואלגנטית, עם מסגרת מלבנית רחבה המעוטרת בצבעוניות עדינה, בדגמים צמחיים וגיאומטריים סימטריים, ועם שוליים תחתונים הגזורים בצורה קישוטית, לפי מסורת עיטור הכתובות הרומאית.
נוסח הכתובה מופיע במרכז המסגרת, כתוב בדיו שחורה, ומעליו פסוקי ברכה בדיו אדומה; תיבת "ברביעי", כתובה באותיות מעוטרות, מופיעה בתוך קרטוש. בנוסח הכתובה נזכר גם שטר אזרחי שנערך אצל נוטריון – "באופיציו של אפולוניי". בשולי נוסח הכתובה מופיעות חתימות העדים: יעקב יוסף בן שלמה פאסאנו, מהללאל בן יוסף ברוך הכהן.
בראש הכתובה מופיע איור צבעוני המתאר גבר מבוגר המושיט את ידיו לקראת גבר צעיר ממנו, האוחז בידיו מקל הליכה או מטה רועים. בדרך כלל, איורים הכוללים דמויות אדם משולבים בעיטורי כתובות בהיותם מציגים סצנות סמליות, דמויות אלגוריות או סצנות תנ"כיות הקשורות בשמותיהם של החתן או הכלה; במקרה שלפנינו, נראה כי אין קשר ישיר בין האיור ובין שמות החתן והכלה, אך ייתכן כי האיור מתאר את אברהם ואליעזר ובכך מתייחס לשמות האבות של החתן והכלה, "הזקן היקר הנכבד" אברהם ז"ל, אבי החתן, ו"היקר הנכבד" אליעזר, אבי הכלה, הנזכר בברכת החיים יצ"ו.
לכתובות נוספות של משפחת די קאסטרו, ראו: אוסף רנה ברגינסקי, כתובה מס' 44 (רומא, 1763); State Archives of Rome, Ms. 264/6. (רומא, 1879); וכן Antique Roman Ketubot (2019). לכתובות נוספות מרומא ראו, , pp. 146-157 (1990) Shalom Sabar, Ketubbah.
50.5X87 ס"מ. קמטים וכתמים קלים. מספר פיסות חסרות בפינות העליונות ובשוליים.