מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- book (328) Apply book filter
- print (165) Apply print filter
- דפוסי (116) Apply דפוסי filter
- חסידות (115) Apply חסידות filter
- ספרי (109) Apply ספרי filter
- דפוס (100) Apply דפוס filter
- ספרים (99) Apply ספרים filter
- ישראל (81) Apply ישראל filter
- ודברי (79) Apply ודברי filter
- וארץ (70) Apply וארץ filter
- ירושלים (70) Apply ירושלים filter
- jerusalem (70) Apply jerusalem filter
- palestin (70) Apply palestin filter
- chassid (58) Apply chassid filter
- מיוחסים (52) Apply מיוחסים filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- import (52) Apply import filter
- ownership (52) Apply ownership filter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- letter (39) Apply letter filter
- חב (36) Apply חב filter
- חבד (36) Apply חבד filter
- חב"ד (36) Apply חב"ד filter
- chabad (36) Apply chabad filter
- אדמו (32) Apply אדמו filter
- rebb (32) Apply rebb filter
- אוספי (31) Apply אוספי filter
- collect (31) Apply collect filter
- המזרח (30) Apply המזרח filter
- כתבי (28) Apply כתבי filter
- יד (26) Apply יד filter
- land (26) Apply land filter
- manuscript (26) Apply manuscript filter
- sephard (26) Apply sephard filter
- וחותמות, (25) Apply וחותמות, filter
- חתימות (25) Apply חתימות filter
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- והקדשות (25) Apply והקדשות filter
- וחותמות (25) Apply וחותמות filter
- dedic (25) Apply dedic filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- signatur (25) Apply signatur filter
- stamp (25) Apply stamp filter
- stamps, (25) Apply stamps, filter
- kabbalah (23) Apply kabbalah filter
- וספרים (22) Apply וספרים filter
- יסוד (22) Apply יסוד filter
- שונים (22) Apply שונים filter
- classic (22) Apply classic filter
- miscellanea (22) Apply miscellanea filter
שנים מספרי ההשקפה הפולמוסיים של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, אודות הציונות ומדינת ישראל:
• ספר ויואל משה, לבאר דיני השלש שבועות, שנאמרו בנביאות, בעניני קץ הישועות, גם לבאר דיני מצות ישיבת אה"ק וכל המסתעף בענינים אלו להלכה ולמעשה, אשר אספתי ולקטתי... הק’ יואל טייטלבוים. ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תש"כ [1959]. שני שערים (הראשון מקוצר).
מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. במהדורה הראשונה נדפס רק מאמר "שלש השבועות", ובו קפ"ה סעיפים, שבהם שוטח המחבר את התנגדותו היסודית למדינה הציונית ומברר ודן באיסור ההלכתי להקמת שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל לפני ביאת משיח. בפתח הספר הקדמה ארוכה מאת המחבר. [אל מהדורת הספר הבאה (תשכ"א) נוספו שני מאמרים חדשים – מאמר "ישוב ארץ ישראל", על מצות יישוב ארץ ישראל בימים אלה; ומאמר "לשון הקודש", כנגד השימוש בשפה העברית המודרנית].
אל דף המגן הקדמי מודבק נייר מכתבים רשמי של ישיבת מהרי"ט בבני ברק, עם הקדשה ארוכה בכתב-יד, חתומה ע"י רבי בן ציון יעקובוביץ – "בשם הקהלה", לרגל בר המצוה של הנער מאיר ב"ר יודל ז"ל קרויס (מחשובי קהילת דברצין, הונגריה, וממייסדי קהילת סאטמר בבבני ברק, נפטר תש"כ).
ה, ו-רעא, [1] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית. פגמים קלים בכריכה.
• קונטרס על הגאולה ועל התמורה, לקט מתוך דרשות שנאמרו "מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב [יואל טייטלבוים] שליט"א, אב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו". ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ז [1967].
מהדורה ראשונה של חיבור קנאי נוסף של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. בחיבור, שנכתב בעקבות ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, שוטח האדמו"ר מסאטמר בהרחבה את השקפתו נגד הציונות. הוא טוען כי ניצחון המלחמה לא נעשה מצד הקדושה, אלא בכוח הטומאה והסטרא אחרא, ופוסק כי אסור לפקוד את המקומות הקדושים שנכבשו במלחמה, כמו הכותל המערבי וקבר רחל, משום "שהמינים מתפארים שהשיגה ידם לכבוש המקומות הקדושים בכוחם ובגבורתם... שבהליכה לשם נותנים להם חיזוק רב".
החיבור עצמו נכתב בידי תלמידי האדמו"ר מסאטמר (על בסיס "תורות" שמסר במשך ארבע שבתות בשנת תשכ"ז, בזמן סעודה שלישית של שבתות פרשת נשא, בהעלותך, שלח וקרח – ראשי תיבות: בנש"ק), מלבד ההקדמה הארוכה בראש הספר שנכתבה בידי האדמו"ר עצמו (אודותיה התבטא פעם, כי כתב אותה בדם לבו, ולא בדיו).
בדף המגן הקדמי, הקדשה בכתב יד לנער הבר מצוה שאול ב"ר שמואל דוד רפפורט, חתומה ע"י העסקן והמחנך רבי בנימין צבי הכהן ברקוביץ מקליינווארדיין, מנהל מוסדות "בית רחל" סאטמר בברוקלין.
[3], ד-רט, [1] עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית, עם פגמים.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
אוסף גדול של 56 קונטרסים – חידושים על התורה והמועדים, שהשמיע האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר במהלך השנים תשט"ז-תש"כ, ואשר נלקטו, נאספו ונדפסו ע"י חסידיו ותלמידיו. ירושלים, בני-ברק וברוקלין, תשט"ז-תש"כ [1955-1960].
הקונטרסים, מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל, נשלחו אל החסידים והתלמידים המנויים ברחבי הארץ והעולם, ועל רבים מהם מופיעים בולי דואר, חותמות, חתימות ורישומים שונים. לפנינו הקונטרסים המקוריים, מההדפסה הראשונה של הקונטרסים הבודדים שנמכרו בשעתו. בהמשך זכו "חידושי תורה" אלו להדפסה חוזרת שהופצו בכרכים שלמים, ואף להדפסה של מהדורות צילום חוזרות.
האוסף שלפנינו כולל:
"חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר, גאב"ד דפעיה"ק ירושלם תובב"א על שלחנו הטהור בברוקלין" בשנים תשט"ז-תשי"ט. ירושלים, כסלו תשט"ז – טבת תשי"ט [1955-1959].
• 23 קונטרסים משנת תשט"ז [קונטרסים על החגים פורים ופסח, ועל פרשות השבוע: חיי-שרה, תולדות, ויצא, וישלח, מקץ, שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה-תצוה, כי-תשא, ויקהל-פקודי, ויקרא, צו, שמיני, תזריע-מצורע, אמור, בהר-בחוקותי, במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח].
• 19 קונטרסים משנת תשי"ז [קונטרס על ראש השנה (שבת שובה) ושבועות, וקונטרסים על פרשות השבוע: נח-לך, וירא-חיי שרה, תולדות-ויצא, וישלח, וישב-מקץ-ויגש-ויחי, שמות, אחרי-קדושים, בלק, פנחס, חקת, מטות-מסעי, דברים, ואתחנן, שופטים, כי-תצא, כי-תבוא, נצבים-וילך].
• 5 קונטרסים משנת תשי"ח [קונטרס מוצש"ק וישב (אור ליום כ"א כסלו), וקונטרסים על פרשות השבוע: וארא, בא-בשלח-יתרו, ויקרא-צו, שמיני-פרשת פרה].
• 7 קונטרסים משנת תשי"ט [שני קונטרסים לראש השנה, וקונטרסים לפרשות השבוע: בראשית-נח, לך לך-וירא, חיי-שרה-תולדות-ויצא, וישלח-וישב, ויחי].
האוסף כולל גם: • קונטרס חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר – מ-ו' לחודש תמוז תשי"ט עד ז' מנחם-אב תשי"ט בארצה"ק ת"ו" – יצא לאור ע"י חסידי סאטמאר, בני ברק, כ"א כסלו תש"כ; • וקונטרס חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר – "נעתק וי"ל ע"י תלמידיו, ברוקלין, ניו –יארק – תשי"ז".
56 קונטרסים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. רישומים, חתימות וחותמות.
אוסף של שבע-עשרה חוברות "חומשים של נערים" – פרשיות השבוע, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י והפטרות. קלויזענבורג, וויינשטיין & פריעדמאנן, תרפ"ו [1926]. 17 חוברות מתוך 54.
חוברות של פרשיות השבוע לנערים, חוברת לכל פרשה. אחד מן החידושים (שהיו מפורסמים בזמנו) של בית הדפוס שהקימו הגיסים שלמה שבתי פרידמן ומשה חיים וויינשטיין בקלויזנבורג, בסביבות שנת תרע"ג. חוברות אלו נדפסו והופצו באלפי עותקים בכל הסביבה (י"י כהן, חכמי טראנסילוואניה, עמ' קטו-קטז).
בגב כל חוברת נדפסו הסכמותיהם של האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (אז בקראלי), ורבי ישראל מנחם ברוין אב"ד ברעזאוויץ. האדמו"ר מוויז'ניץ כותב "כי זה יהי' תועלת גדול לבני נערי ישראל ועבור הוריהם". גם המסכימים הנוספים מדגישים כי יש במפעל זה תועלת גדולה "להקל על בני עניים, אשר אין ידם משגת לקנות כל חמשה חמשי תורה בפ"א לעת כזאת אשר היוקר יאמיר" / "תועלת גדול לבני עניים שיהי' מצוי בידם לקנות בנקל חומש בכל עת ללימוד תוה"ק וגם לבע"ב לקה"ת [לקריאת התורה]".
חוברות אלה נדירות כיום. באוסף שלפנינו חלק מהסדרה, 17 חוברות מתוך 54 שנדפסו. לפנינו הפרשות: ויקהל, פקודי, שמיני, מצורע, קדושים, אמור, בחוקתי, נשא, בהעלותך, שלח, חוקת, בלק, פינחס, מסעי, עקב, שופטים, תצא.
17 חוברות. 23 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל בחלקן. החוברות לא נבדקו בידינו לעומק, והן נמכרות כמות שהן.
ספר מִשְׁנֶה תורה להרמב"ם, חלק רביעי, עם המפרשים. פיורדא, דפוס חיים מדפיס, תקכ"ז [1767].
העותק של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור – חותמותיו מופיעות על גבי דף השער ועל גבי דפים רבים נוספים: "נפתלי טייטלבוים אב"דקה"י ניר-באטאר".
הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. הוא נזכר בכמה ממכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
[1], קלה, קלח-רצח, [8], רצז-שב דף. ספירת-דפים משובשת. 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים. קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעה רבה בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
ספר ילקוט הרועים, אוסף דעות התנאים והאמוראים בנושאים שונים, על פי סדר האלף-בית, מאת רבי שמעון בצלאל ניימאן. לבוב (למברג), דפוס E. salat, תרס"ח 1908.
העותק של הגאון הצדיק רבי יצחק וינגרטן. רישום בעלות בכתב-ידו ובחתימתו בדף המגן (החתוך וחסר ברובו, ומנותק), מתקופת לימודיו בבחרותו בישיבת קאליב בהונגריה: "בעזהי"ת ספר ילקוט הרועים הדין שייך לי לשמי נאום החותם הק' יצחק וויינגארטעין? מילדי ק"ק פ. לאדאן, הלומד בישיבת אדמו"ר ההגהצה"ק מוה"ד [מופת הדור] פה אב"ד ור"מ דק"ק קאלוב יצ"ו בשנת חצר"ת[?]". בדף השער חתימתו: "יצחק וויינגערטען"; וחתימות נוספות. רישומי בעלות נוספים מאוחרים בדף המגן האחורי, חלקם בחתימת חברו "אפרים שטיינער".
הצדיק והמשפיע החסידי רבי יצחק וינגרטן (תרע"ג-תש"נ), ראש ישיבת "באר מנחם", ומראשי ישיבת חיי עולם. שימש גם כמשפיע בישיבת טאהש בקנדה. נולד בפישפקלדאן שבמחוז היידו-ביהר בצפון מזרח הונגריה. אביו היה רבי יהודה, בן אחר בן להרה"ק רבי דוד מסטפין, ואמו התייחסה להרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. למד בבחרותו בישיבתו של רבי מנחם ברודי מקאליב, שחיבב אותו מאוד, ומינה אותו לחזור על השיעורים בפני מאות בחורים (בישיבות הונגריה ניתן התואר "ראש ישיבה", לבחור בעל התפקיד לחזור על השיעורים]. בשנת תרצ"ט, לאחר פטירת רבו עלה לארץ ישראל ולמד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי. לאחר נישואיו נתמנה לכהן כר"מ בישיבת "חיי עולם" ובהמשך מונה לראש הישיבה, יחד עם גיסו רבי אהרן ברנשטיין, ובתפקיד זה שימש במשך 28 שנים. בשנת תשי"ד, הקים ישיבה וכולל לאברכים בירושלים, בשם "באר מנחם", על שם מורו ורבו רבי מנחם ברודי מקאליב. היה מקורב להאדמו"ר רבי ישראל מגור, אשר כינהו "רבי יצחק שומר הברית", עקב היותו עומד על משמר גדרי הקדושה בירושלים. כמו כן היה מקורב להאדמו"ר רבי יואל מסאטמר, שאף תמך בו כלכלית כדי שיוכל להחזיק משגיחים במקוואות בירושלים.
[3], עו דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער, ללא פגיעה בטקסט. כריכה ישנה ובלויה, רופפת.
ספר קהלת יעקב, ערכים בקבלה ע"פ סדר הא"ב, מאת הגאון המקובל האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש מדינוב, בעל "מלוא הרועים". לבוב (למברג), דפוס L. Jolles in Stry, תר"ל 1870. מהדורה ראשונה.
עם הסכמות האדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ, ועוד.
העותק של המקובל רבי יצחק בעהם הדיין מקראלי, עם חותמתו בדף השער ובדף נוסף: "יצחק איצק בעהם".
הגאון המקובל רבי יצחק בעהם (תקע"ט-תרמ"ח), מחכמי הונגריה וירושלים. נסמך על ידי הגאון רבי מאיר פערלס אב"ד קראלי, ושימש כדיין ומורה צדק בעיר. היה מגדולי חסידי ה"דברי חיים" מצאנז ובנו הרה"ק משינאווא. בשנת תרל"ג בערך הגיע רבי יצחק לירושלים בשליחות הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא כדי להדפיס בארץ ישראל את סדרת ספרי "אור החמה" על הזוהר מאת רבי אברהם אזולאי. לאחר עלותו לארץ שימש כדיין בירושלים והיה מראשי כולל אונגרין (ראה אודותיו בהרחבה: ר' מנשה יוסף מילר, הדיין רבי יצחק בעהם מקראלי-ירושלים, עלי זכרון, מג, שבט תשע"ח, עמ' ב-טז).
חותמות נוספות של הקדשה לבית מדרש (לאחר שנת תרס"ב: "הספר הזה הוא מעזבון המנוח הגביר מו"ה יוסף במו"ה אלעזר פיש מדערש, נפטר חי תמוז תרס"ב לפ"ק), וחותמות של בית המדרש של "חברת ש"ס דקהל יראים ניר באטיהר והגליל" [נירבאטור, הונגריה].
[2], כח, [1], נד, לה, כב, [14] דף. חסר הדף האחרון בסוף הספר, עם "לוח הטעות". 26.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. בלאי קל וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות מעטות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות רבות. כריכה ישנה ובלויה, עם פגמים.
שלושה ספרי חסידות בכרך אחד. עותקים מיוחסים של האדמו"ר רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ, עם חתימותיו וחותמותיו:
• ספר זאת זכרון – "חידושי תורה ורזין דאורייתא", מאת הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ – "החוזה מלובלין". זולקווא, דפוס שמואל פינחס שטיללער, תרכ"ג 1863.
• ספר דברי אמת, דרושי חסידות על התורה, מאת הגה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ – "החוזה מלובלין". לבוב (למברג), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp., [תרכ"ד] 1864.
• ספר אור לשמים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, חידושים על סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג אב"ד סטאבניץ ואפטא, תלמיד החוזה מלובלין. לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, תר"כ בערך 1860]. מהדורה שנייה.
בסוף ההקדמה נדפסה "תפלה מהרב הק' בעהמ"ח זי"ע" – תפלתו המפורסמת של המחבר: "רבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר...", שתלמידו ה"תפארת שלמה" מראדומסק אמר עליה "שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה" (במהדורות המאוחרות של הספר, החל ממהדורת תרע"ד ואילך, נדפס לפני התפלה: "אשר הרב הק' מראדאמסק בעהמ"ח ס' תפארת שלמה זצוקלה"ה הי' רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום").
העותקים של האדמו"ר רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ. בדפי השער של ספר דברי אמת וספר אור לשמים, חותמות של רבי "יחיאל העשיל, קרילאווצי פאד, גאב'". בדף השער של ספר דברי אמת חתימות רבות שלו "יחיאל העשיל".
האדמו"ר רבי יחיאל השיל מקרילוביץ (תר"ג-תרע"ו), מגדולי האדמו"רים באוקראינה, בנו של האדמו"ר רבי משולם זושא השיל מזינקוב (בנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב הנ"ל ונכדו של ה"אוהב ישראל" מאפטא), וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר בעיירה מורבה-קרילוביץ שבפודוליה והרבה לנסוע בעיירות פודוליה בהן ישבו חסידיו. נפטר בעת ביקור אצל חסידיו בקישינב. חתניו ונכדיו כיהנו כאדמו"רים, מהם: חתנו האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב (בן הזקונים של ה"דברי חיים" מצאנז).
שלושה ספרים בכרך אחד. זאת זכרון: [1], ב, ה-לה, לח-מא, מא-מד, מז-מט, [1]; ז דף. חסרים דפים ג-ד מהספירה הראשונה. דברי אמת: מח דף. אור לשמים: סז דף. 24 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הספר הראשון מנותק. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת, ללא שדרה (בלאי רב וסימני עש בכריכה).
ספר שושנת יעקב, חידושים וביאורים על דיני דגרמי לרמב"ן, מאת רבי יעקב יששכר שטיינר מאוליינב. פרעמישלא, דפוס חיים אהרן זופניק וחיים קנאללער, תרמ"ב [1882]. מהדורה יחידה.
הקדשות עצמיות בכתב-יד וחותמת של רבי חיים אליהו טייטלבוים מברגסז, "קבלתי לדו"ד [לדורון דרשה] מנכד ההמח"ב [הרב המחבר] ה"ה הדיין המצויין... מו"ה חיים גרונר נ"י דיין בק"ק בארדיוב יע"א"
רבי חיים יהודה ליב גרונר דומ"צ ואב"ד בבארדיוב (תרט"ו-תרפ"א), בנו של רבי ישראל יעקב גרונר (חתן המחבר), וחתנו של הרה"ק רבי יחיאל צבי אונגר מדומברובה (תק"ע-תשרי תרמ"ד) שהיה גם חותנו של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (בזיווגו השלישי – לאמם של הרה"ק רבי ישעיה מטשכויב והרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפרט).
מ, מה-סד דף. חסרים דפים מא-מד. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש מעטים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר עקידת יצחק, חלק שני, על ספר שמות ומגילת אסתר, לרבי יצחק בן עראמה. פרשבורג, דפוס פראנץ שמיד, [תר"ט] 1849.
עותק האדמו"ר רבי "אריה ליב הלברשטאם אב"ד מושינא" – חותמת (מחוקה חלקית) בדף המגן הקדמי: "הרב ארי' האלבערשטאם נכד [להה"ק מצאנז והה"ג מסיגעט] זלה"ה, לפנים אבד"ק מושינא יצ"ו [חונה כעת בעיר קעזמארק]".
בדף המגן השני, חתימה: "הק' יצחק ארי'ה פארקאש". בכמה מקומות, הגהות קצרות וסימונים (בכתב-יד האדמו"ר?).
האדמו"ר רבי אריה ליב הלברשטאם אב"ד מושינא (תר"ל-תש"ג, נספה בשואה; אנצ' לחסידות, א', עמ' שיג), בנו של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב (תר"י-תרס"ד), וחתנו של רבי שמואל רוקח אב"ד סקוהל (תרי"א-תרע"ב, בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז). מצד אביו היה מצאצאי ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב" מסיגט (שכן אבי-אביו היה האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, בנו של ה"דברי חיים" מצאנז וחתנו של ה"ייטב לב"). כיהן כדיין ומו"צ בסקוהל, ובשנת תרס"ד נתמנה לכהן כרב העיר ואדמו"ר במושינא. בשנות התר"צ בקירוב עבר לעיר קעזמארק.
[2], ב-רלז דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. פגמים קלים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בדפי המגן ובשולי מספר דפים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
ספר משכיל לדוד, חיבור על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי דוד פארדו. ונציה, דפוס גד בן שמואל פואה, [תקכ"א 1760]. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס לאדמו"רי טשרנוביל – רישומי בעלות בדף השער: "זוסיא בהרב"; "הספר שייך להרב ר' זוסיא שליט"א".
כפי המסופר, רישום מסוג זה מעיד כי ספר זה הגיע מספריו הקדושים של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל ובנו האדמו"ר רבי זושא מטשרנוביל. שכן בפטירתו של רבי אהרן בשנת תרל"ב חולקו הספרים בין צאצאיו ונרשם על כל ספר לחלק מי הגיע: "זוסיא בהרב", "מנחם נחום בהרב" וכו'.
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב), זקן אדמור"י דורו, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל ותלמיד סבו רבי נחום מטשרנוביל. לאחר פטירתו מילא את מקומו בטשרנוביל, בנו הקדוש רבי ישעיה משולם זושא (זוסיא) טברסקי (נפטר תרמ"א), אבי-אמו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז).
[2], קסח, [4], קסט-קעב דף. חסרים [4] דף בתחילת הספר, עם ההקדמה ושיר מאת המגיה. [2] דף מתוך ההקדמה נכרכו לאחר דף קסח. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בדפים האחרונים. קרעים במספר מקומות, עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. חותמת צנזור. רישומים. כריכה ישנה, עם פגמים.
[1] דף הוא של רשיון השלטונות, באיטלקית. ברוב העותקים נכרך הרשיון לאחר ההקדמה. יש עותקים, בהם נדפס הרשיון לפני לוח הטעויות, בסוף הספר, או בין דף קסח לדף קסט, כמו בעותק שלפנינו. ראו: מ' בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה, ירושלים תשל"א, עמ' 349, מס' 35; א' יערי, מחקרי ספר, ירושלים תשי"ח, עמ' 399 מס' 48.
ספר ערכי הכנויים, לפי סדר האותיות, מאת רבי יחיאל היילפרין. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תקס"ו 1806]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מעבר לדף השער ובדף שאחריו, ביניהן גם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, "אב"ד ור"מ דק"ק זעליחאבי ודק"ק פינסק ודק"ק בארדיטשוב", המדפיסים קראו את החתימה באופן משובש, והם הדפיסו את שמו: "הק' צבי לוי בהגאון מהר"ש".
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה.
בדף המגן הקדמי רישום בעלות בכתב-ידו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בדף השער רישום נוסף בכתב-ידו (בכתיבה מרובעת): "קנין כספי נחום דובער פרידמאן", ושתיים מחותמותיו, חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי". בבטנת הכריכה הקדמית תו-ספר, עם הכיתוב: "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג, אוצר הרבנים 15912). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספרייה גדולה, בספריתו היו ארבעה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי" (כמו בספר שלפנינו), וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי". בנוסף, היה לו אוסף ספרים קטן של מתנות מגרים שהגיעו לחמיו האדמו"ר לבקש תיקון לנשמתם ועליהם חתם "מנחת גר".
בשולי השער רישומים וחתימות בעלים קודם (מתקופת ההדפסה): "יצחק סג"ל".
ד, פה דף. 37.5 ס"מ. גוף הספר במצב טוב. כריכה במצב בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים בשולי מספר דפים. כריכה עתיקה, עם עיטורים מוזהבים ושדרת עור. בלאי, סימני עש ופגמים רבים בכריכה (קרעים חסרים בשדרה).
ספר מאור ושמש, דברי קבלה על התורה, מאת רבי אברהם קורייאט, עם פיוטים מהמחבר, ופירוש על "עלינו לשבח" מאת רב האי גאון. "לי אור נא" (ליוורנו), דפוס אליעזר מנחם אוטולינגי, [תקצ"ט 1839]. מהדורה ראשונה.
בדף השער חותמת של האדמו"ר רבי "יהושע בהרב המנוח מוהרש"ל זצלל"ה זיע"א – מסאסנאוויטץ וכעת באסטראווי" – האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה (נפטר תרל"ג, אנציקלופדיה לחסידות ב, עמ' נב-נג), מצדיקי פולין, בנו של רבי שלמה ליב מלענטשנא ומתלמידי ה"שר שלום" מבעלז. הנהיג אחרי אביו עדה גדולה של אלפי חסידים ונודע בגדולתו וקדושתו. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין אמר עליו שהוא "נוטר ברית קודש". מחבר הספר "תולדת אדם" (יוזפוב תרל"ה) שזכה לכינוי "נועם אלימלך הקטן". בתו היחידה נישאה להרה"ק רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא האדמו"ר הראשון מביאלה, בעל ה"דברי בינה" – הראשון לשושלת אדמו"רי חסידות ביאלא.
[3], ג-יא, [1], קכח דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, וקרעים בשולי מספר דפים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים. כריכה ישנה.
שם עיר ההדפסה "ליוורנו" נכתב בשער בלשון מליצית "לי-אור-נא". גם שמו של המחבר נרשם בשער הספר רק ברמז מליצי: "אַנִי קָטָן יָקְטָן מַעַטָן מן הַמַעַטָן" [יקטן = יהודה קורייאט טוב נרו]. אולם שמו מוזכר בפירוש בהסכמות ובהקדמת רבי אליהו בן אמוזג ["בן אחותו ותלמידו של המחבר נר"ו"].