מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- book (328) Apply book filter
- print (165) Apply print filter
- דפוסי (116) Apply דפוסי filter
- חסידות (115) Apply חסידות filter
- ספרי (109) Apply ספרי filter
- דפוס (100) Apply דפוס filter
- ספרים (99) Apply ספרים filter
- ישראל (81) Apply ישראל filter
- ודברי (79) Apply ודברי filter
- וארץ (70) Apply וארץ filter
- ירושלים (70) Apply ירושלים filter
- jerusalem (70) Apply jerusalem filter
- palestin (70) Apply palestin filter
- chassid (58) Apply chassid filter
- מיוחסים (52) Apply מיוחסים filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- import (52) Apply import filter
- ownership (52) Apply ownership filter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- letter (39) Apply letter filter
- חב (36) Apply חב filter
- חבד (36) Apply חבד filter
- חב"ד (36) Apply חב"ד filter
- chabad (36) Apply chabad filter
- אדמו (32) Apply אדמו filter
- rebb (32) Apply rebb filter
- אוספי (31) Apply אוספי filter
- collect (31) Apply collect filter
- המזרח (30) Apply המזרח filter
- כתבי (28) Apply כתבי filter
- יד (26) Apply יד filter
- land (26) Apply land filter
- manuscript (26) Apply manuscript filter
- sephard (26) Apply sephard filter
- וחותמות, (25) Apply וחותמות, filter
- חתימות (25) Apply חתימות filter
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- והקדשות (25) Apply והקדשות filter
- וחותמות (25) Apply וחותמות filter
- dedic (25) Apply dedic filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- signatur (25) Apply signatur filter
- stamp (25) Apply stamp filter
- stamps, (25) Apply stamps, filter
- kabbalah (23) Apply kabbalah filter
- וספרים (22) Apply וספרים filter
- יסוד (22) Apply יסוד filter
- שונים (22) Apply שונים filter
- classic (22) Apply classic filter
- miscellanea (22) Apply miscellanea filter
ספר אור ישראל, ביאור על תיקוני הזוהר, מאת רבי ישראל [המגיד] מקוז'ניץ. טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, תבר"ך [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. שני שערים. עם הסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
רישום בעלות של ר' יעקיל שיינר מצפת. חותמות עתיקות: "שייך למדרש וויזנצי בעיה"ק צפת"ו". בדף המגן בסוף הספר, רישומים אישיים ביידיש.
המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממעזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.
[3], נז דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. סימני עש. קרעים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
שני ספרים מאת האדמו"ר השני מקוז'ניץ, רבי משה אליקים בריעה הופשטיין, בנו וממלא מקומו של "המגיד מקוז'ניץ":
• ספר באר משה, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ – בן המגיד מקוז'ניץ. יוזעפאף, דפוס ברוך זעצר, תרמ"ג 1883. מהדורה שנייה. שני החלקים בכרך אחד. שלשה שערים (בהם: שער מעטפת נדיר בצבע ורוד).
רישום בעלות של "יהושע שמעון רויטבערג מווארשא ולע"ע בקאלשין".
[1], 146; [1], 392-147, [2] עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים בשולי המעטפת ומספר דפים נוספים. חותמת. כריכה חדשה.
• קהלת משה, על התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ – בן המגיד מקוז'ניץ. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ו] 1906. דפוס סטראוטיפי של המהדורה הראשונה (תרס"ה).
268 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. רישומים. כריכה חדשה.
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". בין ספריו: "באר משה", "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "תפלה למשה", ועוד. בספריו הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
אוסף גדול ומגוון של עשרה ספרים שונים שנדפסו בפורמט קטן – ספרי חסידות, ספרי מוסר ותפילה, וספרים שונים:
• ספר אורח מישור, מאת רבי יעקב חאגיז. וורשא, דפוס צבי יעקב, תר"ד 1844.
• ספר לקוטי מהר"א, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בן האדמו"ר רבי משה אליקום בריעה מקוז'ניץ. [וורשא], דפוס Iu. Lebenson, תרנ"ד [1893].
• ספר אלפא ביתא – מילי דאבות, ליקוטי חסידות, מאת הרה"ק רבי צבי הירש מנדבורנה. קולומייא, דפוס יוסף פרידמאן, תרמ"א 1881 – חסר שער].
• ספר שפת אמת, ליקוטי דרושי חסידות , מפי הרה"ק רבי משולם פייביש הלוי העלר מבאהרדטשין (נכד הרה"ק מזבריז בעל ה"דרך אמת"). קולומייא, דפוס יוסף פרידמאן, תרמ"א 1881. נדפס יחד עם הספר "אלפא ביתא – מילי דאבות".
• ספר רפואות, סגולות ורפואות מאת "הרופא הגדול אביר הרופאים". קולומייא, דפוס יוסף פרידמאן, תרמ"א 1880.
• ספר מתן שכרן של מצוות, מאת רבי יוסף תאומים, בעל ה"פרי מגדים". ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרל"ח 1878.
• ספר חיות הגוף והנפש, מאת רבי דוד ברודא. ווראנוב, דפוס שמואל כ"ץ זינגער, תרצ"ד [1934]. חותמות: רבי "אשר אנשיל הלוי יונגרייז"; "Jungreisz Adolf".
• סדר מנחה ומעריב, נוסח אשכנז. בודפשט, דפוס Schlesinger Jos., [תר"צ 1930, בערך].
• ספר ובחרת בחיים, על מצוות תלמוד תורה, מאת רבי חיים יצחק מאליק. סאטמאר, דפוס מאיר ליב הירש, [תר"פ 1920].
• ספר אור ישראל, מאת רבי ישראל ליפקין מסלנט. מינכן, הועד להוצאת ספרים אצל ועד ההצלה, תש"ז 1947.
10 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר בני יששכר, מאמרי חסידות וקבלה על מועדי וחודשי השנה, חלק ראשון, על השבת ועל החודשים ניסן-אלול, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב. [זולקווא, תר"י 1850]. מהדורה ראשונה. עותק חסר דף השער ודף א.
לפנינו חלק א' בלבד, על חודשים ניסן-אלול, ובראשו "מאמרי השבתות". חלק ב', ובו מאמרים לחדשים תשרי-אדר, נדפס בנפרד בלבוב באותה השנה ואינו נמצא לפנינו (במפעל הביבליוגרפיה נכתב כי מאחר שאותיות הדפוס שונות בחלק ב', ומכיוון שישנו עמוד ריק בסוף חלק א', ניתן לשער כי חלק ב' נדפס בנפרד).
מסופר על המחבר שהיה מרגיש קדושה והתעלות מיוחדת בימי החנוכה, ופעם כשרצה לשאול את רבו המובהק, החוזה מלובלין, על פשר הדבר, טרם שהספיק לשאול השיב לו רבו: משבטו של יששכר אתה, ובגלגולך הקדום היית מבית דינם של החשמונאים, לפיכך אתה מרגיש תוספת קדושה בחנוכה. על שם כך קרא את ספרו בשם "בני יששכר". מסופר על ה"דברי חיים" מצאנז, שפעם בראש השנה, לפני תקיעת שופר, הסתגר בחדרו במשך כמה שעות עם הספר "בני יששכר", ולמד בו בדבקות גדולה כהכנה לתקיעת השופר (הקדמת הספר יודעי בינה, מאת רבי אלעזר צבי שפירא, בנו של ה"בני יששכר"; בית שלמה, מהדו' ניו-יורק תשס"ה, עמ' טו; ש"י עגנון, ספר סופר וסיפור, עמ' 457).
המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
במספר מקומות הגהות קצרות בכתיבה ספרדית.
עותק חסר ופגום. ב-כד; עב דף. חסר דף השער ודף א. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. סימני עש קשים (וקרעים חסרים כתוצאה מסימני העש), עם פגיעות רבות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.
שישה מספרי האדמו"ר הקדוש רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל "בני יששכר", חלקם במהדורות ראשונות, ובחלקם, חותמות, חתימות והגהות:
• ספר דרך פקודיך, על תרי"ג מצות התורה. לבוב (למברג), דפוס D. H. Schrenzel, תרט"ז 1856. מהדורה שנייה. חתימת רבי "אלעזר ריינעש מפאלצק" [רבי אלעזר ריינס, מחבר הספרים "משלי שלמה" ו"מפתחות הדמשק"]. ממול דף השער, כמה שורות בכתב-יד בענייני הלכה.
• ספר והיה ברכה, על משניות ברכות ותוספתא, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זאפניק עט קנאללער, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
כרוך עם: ספר מגיד תעלומה, חידושים על מסכת ברכות, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". פרמישלה, דפוס חיים אהרן זאפניק עט קנאללער, תרל"ו 1876. מהדורה ראשונה.
חתימות וחותמות של רבי אלכסנדר דוב גרוס ממונקאטש ובנו אברהם גראס. רישום בעלות של "ר' משה אברהם קאליש".
• ספר ברכה משולשת, פירוש על משניות (מסכת שבת-מעילה), מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער עט וואלף, תרנ"ז 1896. מהדורה ראשונה.
• ספר קהלת יעקב, חדושי אגדות על מסכת ברכות, מאת האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב, עם קונטרס "השמטות מאגרא דכלא" לאדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. פרמישלה, דפוס Knoller & Sohn, [תרס"ט 1909]. מהדורה ראשונה.
• ספר אור החיים, מאת רבי יוסף יעבץ, עם הגהות מעין גנים, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. לובלין, דפוס נחמה הערשנהארן, שלמה שמעון שטרייזבערגער ומנחם מענדיל שניידמעססער, תרע"ב 1911.
6 ספרים ב-5 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
שני ספרי חסידות בכרך אחד:
ספר הלולא רבא דצדיקיא, ליקוטי עניינים לז' אדר ולל"ג בעומר, עם ימי היאהרצייט של צדיקים ואבות החסידות לפי חדשי השנה. לבוב (למברג), דפוס L. Matfes, תרכ"ג 1863. בדף השלישי מופיע שער נוסף, בו מופיע בתחתית הדף הכיתוב "צפת".
כרוך עם: ספר כלי הרואים, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. לבוב (למברג), דפוס Leib Matfes, [תרכ"ב] 1862.
הלולא רבא: [64] דף. כלי הרואים: [24] דף. 13 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (לעתים על הטקסט). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה, פגומה, צדה הקדמי מנותק.
תוכן הספר "הלולא רבא דצדיקיא" זהה להוצאה אחרת שיצאה בלבוב באותה שנה, בפורמט גדול יותר וב-[36] דף. במהדורה שלפנינו שני שערים והסדר הפנימי שונה. לפי מפעל הביבליוגרפיה ההוצאה שלפנינו היא כנראה המוקדמת מבין שתיהן.
שני ספרים מתורת אדמו"רי אליק, כרוכים יחד. מהדורות ראשונות:
• ספר אור חכמים, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי צבי אריה לנדא, האדמו"ר הראשון ומייסד חסידות אליק (ווהלין). וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, [תרמ"ה] 1885.
• ספר גדלת מרדכי, מאמרי חסידות, מאת האדמו"ר רבי מרדכי לנדא, נכד האדמו"ר רבי צבי אריה. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, [תרמ"ה] 1885. שני חלקים.
הרה"ק רבי צבי אריה לנדא מאליק בעל "אור חכמים" (תשרי תק"כ-תשרי תקע"ב), מגדולי החסידות. תלמיד הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. מצאצאיו יצאו שושלות גדולות של אדמו"רים ואנשי קודש. בהם אדמו"רי אליק וסטרטין.
נכדו האדמו"ר רבי מרדכי לנדא בעל "גדולת מרדכי" (נפטר חשוון תרמ"ה). בן האדמו"ר רבי יוסף דוד מאליק (חתן רבי מרדכי מקרמניץ בן רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב), וחתן האדמו"ר רבי שמעון שלמה (הראשון) מסוואראן.
גדלת מרדכי: לד; כח; לב; כ; לח דף. אור חכמים: כא דף. 25.5 ס"מ. נייר מעט יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בדף השער של ספר גדולת מרדכי ובשולי דפים נוספים, עם מספר פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק. עקבות רטיבות עם סימני עובש בחלק מהדפים בספר אור חכמים. כריכה חדשה.
ספר ארץ צבי, דרושים בנושאים שונים, מאת רבי צבי הירש במהרי"ל מגיד מישרים בק"ק ואיידסלוב. פראג, דפוס Joseph Emanuel Diesbach, תקמ"ו 1786. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר "המגיד מוואיידסלוב", הוא אביו של האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא, והיה מגדולי המגידים בדורו.
רישומי בעלות שונים בדפי המגן ובדף השער: "שייך להאלוף הקצין ר' יונה..."; "לד' הארץ ומלואה, תפסתי קולמוסי דלא להוי שמיטה... הקטן יצחק יעקב סג"ל הארוויטץ"; "הק' חיים לוי סג"ל"; "זה הספר ארץ צבי שייך להשו"ב דפה... זיבענבערגען..."
[4], מח; טז דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. סימני עש במספר דפים. קרעים חסרים בדף השער ובשולי דפים רבים, עם מעט פגיעות בטקסט. כריכה עתיקה, בלויה וקרועה.
ספר עשרה למאה, דרושים בענייני מוסר ומדות, מאת רבי צבי הירש המגיד מוואדיסלב, אביו של האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא. רדלהיים, [דפוס וואלף היידנהיים], תקפ"ח [1828].
הספר מכיל עשרה דרושים, שנערכו בצורת שאלות ותשובות בין אב לבנו, בענייני אמונה והשגחה, תפילה ופרנסה, ועניינים שונים בעבודת ה'.
במרבית דפי הספר מופיעים הגהות, הערות, הפניות ומראי מקומות בכתב יד (ביידיש מערבית מוקדמת). בדף המגן הקדמי רישומים שונים ורישומי בעלות: "צבי הירש זעלדיז"; "שייך לצבי ישראל בן כהר"ר.. זעלדיז – שאטמאר יום כ"ה דפרשת כי תבא, יום אחר בואי בשנת תר"ח [1848] לפ"ק"; וחותמת בעלות: "Joseph Jeidel – Pfungstadt" [ייתכן שהוא רבי יוסף יידל, רב בפונגשטאדט, חתן רבי ראובן פינק אב"ד לויטנבורג ומו"ץ בהמבורג (נפטר תר"ס) בעל "תנובת יהודה"].
[2], מ דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה, בלויה ומעט פגומה.
ספר קול שמחה, על התורה, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא. [ברעסלויא], דפוס הירש זולצבאך, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה.
עם הסכמות תלמידי המחבר, האדמו"רים רבי יצחק מאיר בעל "חידושי הרי"מ" [מגור] ורבי ישעיה מושקט מפראגא-וורשא.
[1], נח; כז, [2] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים וקרעים חסרים קטנים בשולי חלק מהדפים. סימני עש מעטים. כריכת עור חדשה.
ארבעה כרכים מן המהדורות הראשונות של הספר חידושי הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:
1-2. ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלקים ראשון ושני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה. חלק שני חסר בסופו מספר דפים. חותמות של "פנחס ברזאזע ממאקאווי"; "קנין ספרים דחברה רעים אהובים דברוקלין".
3. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. חותמות של "הרב ר' ש"ח זלצר, רב בדרצעסטער מאכס.". רישום בעלות של "ר' ישעי' קינדערמאן".
4. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה.
4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
המחבר, האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו "השרף" רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך הרי"מ לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר.
במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.
ספר שפת אמת על חומשים בראשית-במדבר, מאת האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה ליב אלטר. פיעטרקוב-קראקא, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, ודפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ה-תרס"ז 1905-1906. מהדורה ראשונה. ארבעה מתוך חמישה חלקים (ללא כרך דברים), בארבעה כרכים.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
בכרך ראשון, רישומי בעלות (מחוקים) של רבי יצחק בנימין ראבין, וחותמות של "יצחק מנחם שיינר" מירושלים. בכרך השני, חתימה וחותמות של מנדל זנדמן מלודז'; רישום בעלות של האברך יוסף ב"ר חנוך העניך שמפינסקי מאלכסנדר בלודז'. בכרך השלישי, חתימה וחותמות של רבי נח גולדווסר מלודז'.
ארבעה כרכים. בראשית: [3], 5-283, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. 25.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר בחלקו. מצב משתנה בין הכרכים, טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמים רבים בכרך השני). קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים בכרך הרביעי. סימני עש במספר מקומות, בעיקר בכרך השני. חותמות. כריכות חדשות (אחידות).