מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove ownership filter ownership
- מיוחסים (52) Apply מיוחסים filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- book (52) Apply book filter
- import (52) Apply import filter
- חסידות (27) Apply חסידות filter
- חתימות (25) Apply חתימות filter
- וחותמות, (25) Apply וחותמות, filter
- וחותמות (25) Apply וחותמות filter
- והקדשות (25) Apply והקדשות filter
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- dedic (25) Apply dedic filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- signatur (25) Apply signatur filter
- stamp (25) Apply stamp filter
- stamps, (25) Apply stamps, filter
- חב (15) Apply חב filter
- חבד (15) Apply חבד filter
- ספרי (15) Apply ספרי filter
- חב"ד (15) Apply חב"ד filter
- chabad (15) Apply chabad filter
- chassidut (12) Apply chassidut filter
ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם; שבעה חלקים בשבעה כרכים; שני שערים לכל חלק.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. המאמרים בחלק השביעי נדפסו מרשימות "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכתב-יד קדשו".
בראש חלק א' הקדמת המו"ל, בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
בדפי השער של שלושת החלקים ה-ז, חתימות: "משה בנימין מלמד הלוי מליבאוויץ מייטין" / "משה בנימין מליבאוויץ מייטין" / "משה בנימין מלמד הלוי" – רבי משה בנימין ב"ר ברוך שמעון הלוי מייטין (נפטר תר"צ), מלמד דרדקי בליובאוויטש, ומורו ורבו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש בילדותו (ראה ספר התולדות אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, א, עמ' 70-71, ושם: "משה בנימין מלמד דרדקי, איש כבן ארבעים, ירא שמים ובקי באגדות ובספרי מוסר...". בסוף ימיו עבר לארצות הברית.
בשלושת הכרכים האלו (ה-ז) מופיעות גם חותמות: "הרב אליהו סימפסאן – ברוקלין" – רבי אליהו ייאכיל סימפסון (תרמ"ט – כסלו תשל"ז), מראשי ה"חוזרים" אצל אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש, מזכירו של האדמו"ר הריי"ץ ונאמן ביתו של הרבי מליובאוויטש; היה ממנהלי מוסדות חסידות חב"ד בארה"ב.
שבעה חלקים בשבעה כרכים.
• כרך א (בראשית): [4], מח דף.
• כרך ב (שמות): [2], נז דף.
• כרך ג (ויקרא): [2], נ, 2] דף.
• כרך ד (במדבר): [2], פ דף.
• כרך ה (דברים): [2], קה, [1] דף.
• כרך ו (שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה): [2], מט דף.
• כרך ז (הוספות מהעתקות השומעים ומפתחות הפסוקים): [2], עד, [1]; טו דף.
30-32 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים בחלק מהכרכים. מרבית הכרכים במצב כללי טוב, מספר כרכים במצב בינוני. כתמים (כתמים קשים וכהים במספר מקומות). סימני עש בחלק מהדפים (סימני עש רבים בדפים האחרונים של חלק ג, עם פגיעות בטקסט). קרעים, בהם קרעים חסרים (קרעים חסרים גדולים בדף השער של חלק א, עם פגיעות במסגרת השער, משוקמים במילוי נייר עם השלמה בצילום). הדבקות נייר ורצועות דבק סלוטייפ לחיזוק בשולי מספר דפים (קרעים מחוזקים ברצועות דבק סלוטייפ בדף השער של חלק ה). רישומים וחותמות. כריכות חדשות ותואמות.
המחבר, האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". סביו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין כיצד הוא חוזר בהרחבה ובטוב טעם על מאמרי החסידות שאמר סביו ה"צמח צדק" (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב ל-34 שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).
על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
ארבעה ספרים מאת רבי אברהם צבי ברודנא אב"ד ברעזין, מחסידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, עם הקדשות ומכתבים בכתב-יד וחתימת המחבר:
1-2. ספר קיצור תניא, "של רבנו הגדול האדמו"ר הזקן [רבי שניאור זלמן] מלאדי נ"ע זי"ע, מראשו ועד סופו, עד סוף קונטרס אחרון, על סדר הפרקים, גם קיצור דקיצור מכל פרק על כל עמוד...", מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס הדפוס החדש, תרפ"ד [1924].
- כרוך עם "קונטרס לקוטים באורים על סה"ק 'לקוטי אמרים' הנקרא תניא לכ"ק האדמו"ר מלאדי", מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס הר"ש הלוי צוקרמן, תרפ"ב [1922]. בסוף הקונטרס "רשימה בענין שחסידי חב"ד עושים את יום יו"ד וי"ט לחדש כסליו לזכר שבימים אלו אירעו נסים להאדמורי"ם הזקנים ולכללות חב"ד...".
בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית, מודבק מכתב בכתב-ידו וחתימתו של המחבר, רבי אברהם צבי ברודנא, אל רבי מרדכי זירקין, מזמן הדפסת החיבור.
[4], ק עמ'; [1], יג דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כריכה מודפסת מקורית (כרוכה בתוך כריכה חדשה).
3. ספר חסד לאברהם השלישי, חידושים על הש"ס, מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ב [1932]. בדף המגן הקדמי, מכתב בכתב-ידו וחתימתו של המחבר, רבי אברהם צבי ברודנא, מזמן הדפסת החיבור.
[4], כב, [2] עמ’. 19 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. קרעים קלים. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער. מרבית הדפים מנותקים. כריכה חדשה.
4. ספר חסד לאברהם הרביעי, חידושים על הש"ס, עם קונטרס קיצור כוונת התפילה, מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ג [1933]. בצדה הפנימי של מעטפת הנייר נדפס מכתב אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, אל המחבר – מכתב תודה על שנתן לו במתנה מכתב בכתי"ק של אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש (מכתב ה"צמח צדק" נדפס לאחר הקדמת המחבר בראש הספר).
במעטפת הקדמית, רישום הקדשה עצמית על קבלת הספר מידי המחבר, מאת המקבל ר' יעקב לפה מחיפה; חותמות וחתימות ר' אלימלך לפה.
[2] דף, יח, [2] עמ’. מעטפת נייר (מודפסת בצדה הפנימי). 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי המעטפת ודף השער (עם הדבקת נייר בשולי דף השער). כריכה חדשה.
הרב החסיד רבי אברהם צבי הירש ברודנא
(תר"י-תרצ"ו), מחסידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש ובהמשך מחסידי חב"ד-קאפוסט. התחנך בישיבת וולוז'ין ויצק מים על ידי הגאון הנצי"ב, שחיבבו וכתב עליו: "שיהיה מגדולי ישראל". נסמך לרבנות על ידי רבי יצחק אלחנן ספקטור ורבני ווילנא. בשנת תרנ"ג התמנה לרבנות קופישאק שבליטא, ובשנת תרס"ב התקבל לרבנות העיר ברעזין שברוסיה הלבנה. בשנות מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקבה. בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה קשור לאדמו"רי חב"ד. בשנת תרס"א ביקר אצל אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש ובהמשך עמד בקשרי מכתבים עם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שונים, וחיבר מספר ספרים בהלכה ובחסידות: שו"ת "ברכת אברהם", "לחם ערב", "מגני אברהם", "חסד לאברהם", "קיצור תניא", ועוד.
אוסף מגוון של ספרים ופריטים נוספים של חסידות חב"ד. ספרים וחוברות בהלכה ובחסידות. ווארשא, ניו יורק, וארץ ישראל, תרל"ב-תשל"ז [1872-1977]. עברית ויידיש.
• שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ווארשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרל"ב-תרל"ג 1872. פורמט כיס. שני כרכים: כרך א (אורח חיים חלק ג – תרל"ב). כרך ב (חלק ה – תרל"ג). עותק חסר דף השער ודפים נוספים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כ, עמ' 118-119.
• ספר ויכוחא רבה. ספר פולמוס. "פרעסבורג" [וורשא], תרכ"ו [1866]. חסרים [2] דף באמצע הספר. ויכוח (בדיוני) באמצעות חליפת אגרות בין חסיד למתנגד. את שיטת ה"מתנגדים" מייצג תלמיד הגאון מווילנא – ר' בנימין זאב מסלונים, ואת דרך החסידים מייצג ר' יוסף מנמירוב תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. באגרות המתנגד ר' בנימין זאב מסלונים ובתשובות החסיד ר' יוסף מנמירוב מתבררות ומתלבנות סוגיות מהותיות הנוגעות בליבת המחלוקת בין החסידים למתנגדים – שינוי נוסח התפילה, אימוץ מנהגי האריז"ל, איסור "בל תתגודדו", אמונת חכמים, יחס הקבלה וההלכה, קדמוניות ספר הזהר, ונושאים נוספים העוסקים בדרכי ומנהגי החסידים והחסידות, ובייחוד שיטתה ודרכה של חסידות חב"ד.
• הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, תולדות חיי האדמו"ר הזקן בעל התניא, ספריו ושיטתו וקורות מפלגת חב"ד, מאת מרדכי טייטלבוים. ורשה, הוצאת תושיה, דפוס לוין-אפשתיין / ה. אפלברג, תר"ע-תרע"ג 1910-1913. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד.
- בסוף חלק ב נדפס ספר "שימת עין – על דבר ידיעת הרב רבי שניאור זלמן מלאדי בחכמת ההנדסה, התכונה והטבע", מאת חיים יחיאל בארנשטיין. ללא שלושת הלוחות שבראש חלק א.
• ספר הניגונים, ניגוני חסידי חב"ד, חלק שני – כולל תווי נגינה ל-35 ניגונים (ניגון קע"ו – ניגון ר"י) וביאורים והערות למקורו ומהותו של כל ניגון, בעריכת החסיד ר' שמואל זלמנוב. ברוקלין, ניו יורק, ניח"ח, תשי"ח 1957. מהדורה ראשונה.
• סדור תורה אור ושער הכולל, חלק שני, בירור מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו (ללא הסידור), מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ישראל, תשכ"ח [1968]. דפוס צילום של הוצאת ווילנא תרנ"ו.
• ספר לקוטי תורה, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאה מתוקנת עם הוספות. ברוקלין, "אוצר החסידים", תשכ"ה [1965]. כל החלקים בכרך אחד.
• צילום של שלושה מכתבי "כללי-פרטי" מהרבי מליובאוויטש, ששלח לרגל חג הפסח תש"כ וחג הפסח תשכ"ה, ולרגל ראש השנה תשכ"ו.
• ועוד.
12 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני.
טור חושן משפט, חלק שני (על סימנים קעה-תכו), עם פירוש בית חדש, ופירוש דרישה ופרישה לרבי יהושע פלק כץ. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלנער, [תע"ו 1716]. מהדורה ראשונה של דרישה ופרישה לחלק חושן משפט.
בדף השער, בדפי המגן ובבטנת הכריכה, רישומים בכתב-יד מתקופות שונות, בהם: "אברילייבש דורף מנאס", "בני מענדילייבש דורף מנאס" [כנראה שני הרישומים הם בכתב ידו של רבי אבריל לייבש-דורף מנאס]; "הק' חיים בנעט בודאפעסט"; "הק' עזריאל ב"ה חיים"[?]; "הק' וואלף אויסטירליץ[?]" [כנראה מצאצאי רבי בנימין וואלף אוסטרליץ אב"ד אייזנשטאט שנפטר בשנת תרכ"ט].
בדף המגן האחורי רישום בעלות בגרמנית (מהתקופה), המעיד כי הספר היה שייך ל"בונם משה שלזינגר רבה הראשי של מטרסדורף", הוא רבי שמחה בונם שלזינגר אחי רבי עקיבא איגר, ראה עליו: אישים בתשובות חתם סופר, עמ' ת-תא.
הגאון רבי שמחה בונים גינז-איגר אב"ד מטרסדורף (תק"ל-תקפ"ט), אחיו הצעיר ועמיתו בתורה של הגאון רבי עקיבא איגר, כבר בגיל 13[!] קיבל סמיכה לרבנות. גאון מופלג מגדולי דורו, כיהן כרבה של ראגוזין (מחוז פוזנא), ובשנת תק"ע עלה לכהן על מקומו של ה"חתם סופר" ברבנות ק"ק מטרסדורף. תשובות רבות של ה"חתם סופר" נכתבו אליו, ומן התארים שכתב לו ["נר ישראל עמוד הימיני"] ניכר שהחשיבו מאד. בשו"ת אחיו הגאון רבי עקיבא איגר מופיעות עשרות תשובות אליו והוא מביא את דבריו במקומות רבים בספריו, וכותב עליו בהערצה גדולה: "...כנלע"ד אם יסכים אחי הגאון נ"י בזה..."; "שמחתי למאד בראותי כי סמכת ידך על דברי כי ישרים המה" (סוף ספר "דרוש וחידוש"); "...ואם אינו נוח בעיני אחי הגנ"י בטלים דברי" (שם); "...כל אלו נסתרים מעיני העוורות אולי יש אתך דברים מרווחים להבינני ולבאר דברי רבותינו על מכונם" (שם); "בטלה דעתי הנמוכה מפני דעתך הגדולה" (גנזי רע"א, יג); "להודיעני דעתך הרמה בזה... ידידך אחיך קשור באהבתך בלו"נ" (לקט המקבץ כארבעים התכתבויות בין האחים הגדולים בשם "עלי עש"ב" יצא לאור בלונדון תשנ"ה).
[1], קך, קפז דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים. קרע חסר בדף השער (ללא פגיעה בטקסט), וקרעים נוספים בשולי מספר דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור עתיקה, בלויה, עם פגמים (קרעים חסרים בשדרה).
פריט 275 פירוש רבי דוד עראמה על הרמב"ם – אמשטרדם, תס"ו – חתימת רבי בנימין וואלף לעוו בעל "שערי תורה"
ספר פירוש על הרמב"ם, מאת רבי דוד עראמה. אמשטרדם, דפוס משה בן יצחק דיאש, [תס"ו 1706]. מהדורה שנייה.
העותק של הגאון רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". חתימתו בדף השער: "נאום הק' ב' וואלף".
הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה, בנו של רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח". גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה".
את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
חתימה נוספת בדף השער: "יעקב דוד מקראקא".
[2], עו, [1] דף. חסרים דפים עז-פד. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים בשולי ובמרכז דף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט משני הצדדים. דפים אחרונים מנותקים. חותמות. כריכה ישנה וקרועה, עם סימני עש.
ספר מנחת אהרן, על מסכת סנהדרין ושו"ת מנחה בלולה, מאת רבי אהרן פאדווא מבריסק דליטא. נאווי דוואהר, דפוס יאהן אנטאן קריגר, תקנ"ב 1792.
העותק של הגאון רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". חתימתו בדף השער: "חנני אלקי' בזה נאם הק' ב' וואלף".
הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). שימש ברבנות בכמה ערים בפולין, בבוהמיה ובהונגריה. גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה". את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
חתימות נוספות בדף השער: "אלעזר רוזין צווייג"; "משה רייז"[?].
[2], צא, [5]; כג דף. 32 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש מעטים. קרע חסר במרכז דף השער, עם פגיעה בטקסט משני צדי הדף. חותמות. כריכה ישנה, בלויה (עם קרעים חסרים בשדרה).
ספר שו"ת שב יעקב, שני חלקים, מאת רבי יעקב פופרש כ"ץ אב"ד פרנקפורט. פרנקפורט דמיין, ללא שם מדפיס, [תק"ב 1742]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת בעל ה"פני יהושע" [ממלא מקומו של המחבר ברבנות פרנקפורט].
רישום בעלות בדף השער: "שייך לי הק' ארי' ליבוש החפ"ק מעזריטש". בשולי הדפים, מספר הגהות קצרות (קצוצות בחלקן).
הגאון רבי אריה ליב (ליבוש) אב"ד מזריטש. בא בקשרי מכתבי הלכה עם הגאון רבי עקיבא איגר (ראו: שו"ת רע"א, פסקים, סי' קיד; שו"ת תניינא, סי' מא; שו"ת רע"א החדש, חלק חמישי, סימן כא). כנראה נתמנה לרבנות העיר אחרי שנת תקס"ט. באוסף כתבי היד הרבניים של ספריית מנדל גוטסמן (מס' 293, אוסף יהודה לואיס לוין), נמצא מכתב בחתימת ידו של רבי אריה ליבוש אב"ד מזריטש, מהתאריך סיון תקצ"ה (ראה: חומר מצורף).
[1], קט, [1], קלט דף. שער נפרד לחלק השני. 31.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בדף האחרון, סימן עש וקרע חסר, ללא פגיעה בטקסט, משוקם בהשלמת נייר. הדבקות נייר דבק לחיזוק בשולי מספר דפים. כריכה ישנה, עם פגמים (שדרה מנותקת).
ספר הכתב והקבלה, "בחינה ונסיון לבאר על דרך הפשט או קרוב אליו כמה מקראות בתורה", מאת רבי יעקב צבי מעקלעבנורג. לייפציג, דפוס C. L. Fritzsche, תקצ"ט 1839. מהדורה ראשונה.
בדף המגן חתימת רבי עזריאל הילדסהיימר [מתקופת כהונתו כאב"ד אייזנשטאט], ורישום בכתב-יד רבי עזריאל פולק נאמן הקהילה באייזנשטאט, שקיבל ממנו את הספר במתנה: "נתן לי במתנה מאת כבוד אדמ"ו הרב הגדול הנ"ל – עזריאל פאללאק".
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים, מחנכים ומנהיגי ציבור. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
רבי עזריאל פולק (תקס"ג-תרמ"ז; החתם סופר ותלמידיו, עמ' שצד-שצה), תלמיד ה"חתם סופר". נאמן הקהילה באייזנשטאט במשך למעלה מארבעים שנה, ודיין בבית הדין. כהונתו של רבי עזריאל פולק כדיין באייזנשטט, באותה עת בה כיהן רבי עזריאל הילדסהיימר כרב העיר, יצרה ביניהם קשר קרוב (ראו חומר מצורף).
XVIII, 371, [2] עמ'. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים גדולים בדפי השער ובמספר דפים נוספים. בלאי. קרעים, בהם קרע בדף השער, וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדפים האחרונים. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור. בלאי ופגמים בכריכה.
ספר שאלות ותשובות ושיטות רבי יוסף קארו, על אבן העזר. לבוב (למברג), דפוס נפתלי הירץ גרושמאן, תקע"א 1811. מעבר לשער הסכמת האדמו"ר רבי אברהם חיים אב"ד זלוטשוב.
העותק של הגאון רבי יצחק דוב הלוי במברגר אב"ד ווירצבורג ובנו רבי שמחה הלוי. בבטנת הכריכה חתימות רבי "יצחק דוב הלוי" וחתימת בנו "הק' שמחה הלוי – ווי"ב", ורישומים שונים בדברי תורה. מספר הגהות קצרות בגליונות הספר.
הגאון המפורסם רבי יצחק דוב (זליגמאן בער) הלוי במברגר (תקס"ח-תרל"ט, אוצר הרבנים 11282), בשנת ת"ר נתמנה לרבנות ווירצבורג. נחשב לאחד מגדולי הדור ורבים מרבני גרמניה היו תלמידיו. כתב חיבורים חשובים בהלכה ובתלמוד: "יד הלוי", "נטיעה של שמחה", "מלאכת שמים" ועוד. רוב בניו וחתניו כיהנו ברבנות והרבצת תורה, בערים שונות בגרמניה ובשוויץ.
בנו הגאון רבי שמחה (סימון) הלוי במברגר (תקצ"ב- כסלו תרנ"ח) בנו של הרב מווירצבורג רבי יצחק דוב במברגר. בשנת תרי"ג כיהן כר"מ בית המדרש בקולמאר (אלזס). משנת תרט"ו כיהן 26 שנה כרב קהילת פישאך (ע"י Augsburg, באזור שוואבן Schwaben, בוואריה), ובשנת תרמ"ב עבר לכהן כאב"ד אשפנבורג (Aschaffenburg בצפון-מערב בוואריה). מספריו: "פקודת הלויים", "עבודת הלויים", "חינוך לנערים" "שערי שמחה", "זכר שמחה" ועוד. רבים מחיבוריו נותרו בכתב יד.
[1], לט; ל דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. בדף האחרון קרע חסר עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה ומנותקת.
ספר מים רבים, שאלות ותשובות, חלק ראשון עד רביעי, מאת רבי רפאל מילדולה. אמשטרדם, דפוס יוסף דיין, [תצ"ז 1737]. מהדורה ראשונה.
ארבעה חלקים, דף שער נפרד לכל חלק.
חתימות ורישומי בעלות בדפי השער של החלק הראשון והחלק השני, ביניהם: "וואלף פוסוויילר" [רבי בנימין וואלף ב"ר יעקב רייכסהופר, תלמיד רבי יהונתן אייבשיץ וראש ישיבה בבוכסוויילר]; "הק' זלמן בן המנו'[ח] כ"ה מאיר טאלמעסינגן הנקרא זלמן פירסט" [רבי זלמן פירסט אב"ד היידלברג].
[5], נג, [1]; [1], עא; [1], כט; [1], נ, נב-נה דף. חסר דף נא מספירת הדפים האחרונה. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער הראשון, עם פגיעות קלות במסגרת השער. כריכה ישנה עם שדרת עור. בלאי בכריכה.
ספר מאירת עינים, על בדיקת הריאה, מאת רבי מרדכי זאב איטינגא ורבי יוסף שאול נתנזון. [ווילנא, דפוס מנחם מן ושמחה זימל, תקצ"ט 1839].
בדף המעטפת, חתימה ורישום בעלות של רבי מנחם נחום גינצבורג אב"ד סוכאטשוב.
הגאון רבי מנחם נחום גינצבורג (נפטר תרמ"ג), מחשובי רבני פולין. בן רבי משה אב"ד סעמיאטיטש וקאלנא. כיהן כרב בווידאווה, יאנובה, ק[ונ]סנטין, סוכאטשוב ובווענגרוב. בא בקשרי מכתבים עם גדולי הדור, ביניהם רבי שלמה קלוגר, רבי ישראל רפופורט מטארנוב, ה"ישועות מלכו" ועוד (ראה אודותיו: חכמי פולין, א, עמ' רמו).
מספר הגהות בכתב-יד, רובן קצרות.
105 עמ'. חסר דף השער (הושלם בכתב-יד, אך הדיו גרם לחריכת הנייר, ולקרעים חסרים סביב מקום האותיות). 24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים. ללא כריכה.
ספר חדושי הר"ן, דרושים וחדושים על מסכת בבא מציעא, לרבינו נסים ראובן גירונדי. דיהרנפורט, דפוס הירש מאיר ווארשויער, [תקפ"ג] 1822. עם הסכמות רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא ורבני דורו. בסוף הספר נדפסו 16 דף עם חידושים שונים, בהם (כ-20 עמודים) מתורתו של גאון-דורם רבי עקיבא איגר: "חלוקא דרבנן בשם אדמ"ו הרב הגאון הגדול המפורסם מה"ו עקיבא איגר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"א" – זו ההדפסה הראשונה של חידושי רבי עקיבא איגר שנדפסה בחייו.
העותק של "הצדיק מוורשא", הגאון רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג, עם חתימות ורישומי בעלות. בשולי הדפים מספר הגהות למדניות בכתב-יד [בכתב ידו?].
"הצדיק מווארשה" – הגאון רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג (תר"י-תר"צ), מגדולי המוצי"ם בווארשא. תלמיד תלמידיו של רבי עקיבא איגר ותלמיד רבי ישראל סלנטר וה"בית הלוי". מאידך, היה נוסע לאדמו"רי דורו, לרבי אברהם מטשכנוב ואל בעל ה"שפת אמת" מגור. איש אמונם של הנצי"ב מוואלוז'ין וה"חפץ חיים" (כשהיה רבי אלחנן וסרמן מדבר אודות רבי נפתלי, היה מדקדק לתארהו בתואר "הגאון הצדיק"). עסק רבות בחיזוק שמירת השבת והטהרה, והדפיס כרוזי "קול-קורא" לחיזוק שמירת ההלכה. ערך לדפוס את כתבי אביו רבי אברהם בנימין אב"ד וויערשוב וכתבי זקנו הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". והשתדל כל ימיו בהוצאת ספרי מהרא"ל צונץ לדפוס.
רישום בעלות בדף שלפני האחרון: "שייך לאמ"ו גיסי הרב.... כקש"ת מו"ה משה אהרון הלוי אבד"ק שיראדז...".
[4], פד, [16] דף. 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל וקמטים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה. בלאי ופגמים בכריכה.