ארבעה ספרים מאת רבי אברהם צבי ברודנא אב"ד ברעזין, מחסידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, עם הקדשות ומכתבים בכתב-יד וחתימת המחבר:

 

1-2. ספר קיצור תניא, "של רבנו הגדול האדמו"ר הזקן [רבי שניאור זלמן] מלאדי נ"ע זי"ע, מראשו ועד סופו, עד סוף קונטרס אחרון, על סדר הפרקים, גם קיצור דקיצור מכל פרק על כל עמוד...", מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס הדפוס החדש, תרפ"ד [1924].

- כרוך עם "קונטרס לקוטים באורים על סה"ק 'לקוטי אמרים' הנקרא תניא לכ"ק האדמו"ר מלאדי", מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס הר"ש הלוי צוקרמן, תרפ"ב [1922]. בסוף הקונטרס "רשימה בענין שחסידי חב"ד עושים את יום יו"ד וי"ט לחדש כסליו לזכר שבימים אלו אירעו נסים להאדמורי"ם הזקנים ולכללות חב"ד...".

בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית, מודבק מכתב בכתב-ידו וחתימתו של המחבר, רבי אברהם צבי ברודנא, אל רבי מרדכי זירקין, מזמן הדפסת החיבור.


[4], ק עמ'; [1], יג דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כריכה מודפסת מקורית (כרוכה בתוך כריכה חדשה).
 

3. ספר חסד לאברהם השלישי, חידושים על הש"ס, מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ב [1932]. בדף המגן הקדמי, מכתב בכתב-ידו וחתימתו של המחבר, רבי אברהם צבי ברודנא, מזמן הדפסת החיבור.


[4], כב, [2] עמ’. 19 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. קרעים קלים. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער. מרבית הדפים מנותקים. כריכה חדשה.
 

4. ספר חסד לאברהם הרביעי, חידושים על הש"ס, עם קונטרס קיצור כוונת התפילה, מאת רבי אברהם צבי ברודנא. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ג [1933]. בצדה הפנימי של מעטפת הנייר נדפס מכתב אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, אל המחבר – מכתב תודה על שנתן לו במתנה מכתב בכתי"ק של אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש (מכתב ה"צמח צדק" נדפס לאחר הקדמת המחבר בראש הספר).

במעטפת הקדמית, רישום הקדשה עצמית על קבלת הספר מידי המחבר, מאת המקבל ר' יעקב לפה מחיפה; חותמות וחתימות ר' אלימלך לפה.


[2] דף, יח, [2] עמ’. מעטפת נייר (מודפסת בצדה הפנימי). 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי המעטפת ודף השער (עם הדבקת נייר בשולי דף השער). כריכה חדשה.
 


הרב החסיד רבי אברהם צבי הירש ברודנא
(תר"י-תרצ"ו), מחסידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש ובהמשך מחסידי חב"ד-קאפוסט. התחנך בישיבת וולוז'ין ויצק מים על ידי הגאון הנצי"ב, שחיבבו וכתב עליו: "שיהיה מגדולי ישראל". נסמך לרבנות על ידי רבי יצחק אלחנן ספקטור ורבני ווילנא. בשנת תרנ"ג התמנה לרבנות קופישאק שבליטא, ובשנת תרס"ב התקבל לרבנות העיר ברעזין שברוסיה הלבנה. בשנות מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקבה. בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה קשור לאדמו"רי חב"ד. בשנת תרס"א ביקר אצל אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש ובהמשך עמד בקשרי מכתבים עם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שונים, וחיבר מספר ספרים בהלכה ובחסידות: שו"ת "ברכת אברהם", "לחם ערב", "מגני אברהם", "חסד לאברהם", "קיצור תניא", ועוד.

טור חושן משפט, חלק שני (על סימנים קעה-תכו), עם פירוש בית חדש, ופירוש דרישה ופרישה לרבי יהושע פלק כץ. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלנער, [תע"ו 1716]. מהדורה ראשונה של דרישה ופרישה לחלק חושן משפט.
בדף השער, בדפי המגן ובבטנת הכריכה, רישומים בכתב-יד מתקופות שונות, בהם: "אברילייבש דורף מנאס", "בני מענדילייבש דורף מנאס" [כנראה שני הרישומים הם בכתב ידו של רבי אבריל לייבש-דורף מנאס]; "הק' חיים בנעט בודאפעסט"; "הק' עזריאל ב"ה חיים"[?]; "הק' וואלף אויסטירליץ[?]" [כנראה מצאצאי רבי בנימין וואלף אוסטרליץ אב"ד אייזנשטאט שנפטר בשנת תרכ"ט].
בדף המגן האחורי רישום בעלות בגרמנית (מהתקופה), המעיד כי הספר היה שייך ל"בונם משה שלזינגר רבה הראשי של מטרסדורף", הוא רבי שמחה בונם שלזינגר אחי רבי עקיבא איגר, ראה עליו: אישים בתשובות חתם סופר, עמ' ת-תא.

הגאון רבי שמחה בונים גינז-איגר אב"ד מטרסדורף (תק"ל-תקפ"ט), אחיו הצעיר ועמיתו בתורה של הגאון רבי עקיבא איגר, כבר בגיל 13[!] קיבל סמיכה לרבנות. גאון מופלג מגדולי דורו, כיהן כרבה של ראגוזין (מחוז פוזנא), ובשנת תק"ע עלה לכהן על מקומו של ה"חתם סופר" ברבנות ק"ק מטרסדורף. תשובות רבות של ה"חתם סופר" נכתבו אליו, ומן התארים שכתב לו ["נר ישראל עמוד הימיני"] ניכר שהחשיבו מאד. בשו"ת אחיו הגאון רבי עקיבא איגר מופיעות עשרות תשובות אליו והוא מביא את דבריו במקומות רבים בספריו, וכותב עליו בהערצה גדולה: "...כנלע"ד אם יסכים אחי הגאון נ"י בזה..."; "שמחתי למאד בראותי כי סמכת ידך על דברי כי ישרים המה" (סוף ספר "דרוש וחידוש"); "...ואם אינו נוח בעיני אחי הגנ"י בטלים דברי" (שם); "...כל אלו נסתרים מעיני העוורות אולי יש אתך דברים מרווחים להבינני ולבאר דברי רבותינו על מכונם" (שם); "בטלה דעתי הנמוכה מפני דעתך הגדולה" (גנזי רע"א, יג); "להודיעני דעתך הרמה בזה... ידידך אחיך קשור באהבתך בלו"נ" (לקט המקבץ כארבעים התכתבויות בין האחים הגדולים בשם "עלי עש"ב" יצא לאור בלונדון תשנ"ה).

[1], קך, קפז דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים. קרע חסר בדף השער (ללא פגיעה בטקסט), וקרעים נוספים בשולי מספר דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור עתיקה, בלויה, עם פגמים (קרעים חסרים בשדרה).

ספר מנחת אהרן, על מסכת סנהדרין ושו"ת מנחה בלולה, מאת רבי אהרן פאדווא מבריסק דליטא. נאווי דוואהר, דפוס יאהן אנטאן קריגר, תקנ"ב 1792.
העותק של הגאון רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". חתימתו בדף השער: "חנני אלקי' בזה נאם הק' ב' וואלף".

הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). שימש ברבנות בכמה ערים בפולין, בבוהמיה ובהונגריה. גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה". את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
חתימות נוספות בדף השער: "אלעזר רוזין צווייג"; "משה רייז"[?].

[2], צא, [5]; כג דף. 32 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש מעטים. קרע חסר במרכז דף השער, עם פגיעה בטקסט משני צדי הדף. חותמות. כריכה ישנה, בלויה (עם קרעים חסרים בשדרה).

ספר הכתב והקבלה, "בחינה ונסיון לבאר על דרך הפשט או קרוב אליו כמה מקראות בתורה", מאת רבי יעקב צבי מעקלעבנורג. לייפציג, דפוס C. L. Fritzsche, תקצ"ט 1839. מהדורה ראשונה.

בדף המגן חתימת רבי עזריאל הילדסהיימר [מתקופת כהונתו כאב"ד אייזנשטאט], ורישום בכתב-יד רבי עזריאל פולק נאמן הקהילה באייזנשטאט, שקיבל ממנו את הספר במתנה: "נתן לי במתנה מאת כבוד אדמ"ו הרב הגדול הנ"ל – עזריאל פאללאק".

הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים, מחנכים ומנהיגי ציבור. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
רבי עזריאל פולק (תקס"ג-תרמ"ז; החתם סופר ותלמידיו, עמ' שצד-שצה), תלמיד ה"חתם סופר". נאמן הקהילה באייזנשטאט במשך למעלה מארבעים שנה, ודיין בבית הדין. כהונתו של רבי עזריאל פולק כדיין באייזנשטט, באותה עת בה כיהן רבי עזריאל הילדסהיימר כרב העיר, יצרה ביניהם קשר קרוב (ראו חומר מצורף).

XVIII, 371, [2] עמ'. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים גדולים בדפי השער ובמספר דפים נוספים. בלאי. קרעים, בהם קרע בדף השער, וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדפים האחרונים. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור. בלאי ופגמים בכריכה.

ספר מים רבים, שאלות ותשובות, חלק ראשון עד רביעי, מאת רבי רפאל מילדולה. אמשטרדם, דפוס יוסף דיין, [תצ"ז 1737]. מהדורה ראשונה.
ארבעה חלקים, דף שער נפרד לכל חלק.
חתימות ורישומי בעלות בדפי השער של החלק הראשון והחלק השני, ביניהם: "וואלף פוסוויילר" [רבי בנימין וואלף ב"ר יעקב רייכסהופר, תלמיד רבי יהונתן אייבשיץ וראש ישיבה בבוכסוויילר]; "הק' זלמן בן המנו'[ח] כ"ה מאיר טאלמעסינגן הנקרא זלמן פירסט" [רבי זלמן פירסט אב"ד היידלברג].

[5], נג, [1]; [1], עא; [1], כט; [1], נ, נב-נה דף. חסר דף נא מספירת הדפים האחרונה. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער הראשון, עם פגיעות קלות במסגרת השער. כריכה ישנה עם שדרת עור. בלאי בכריכה.