ארבע מהדורות של סט הספרים "לקוטי תורה", מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, ועל המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. 

מהדורה שניה, שלישית, חמישית ושישית:

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ז'יטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ו 1866. מהדורה שניה של ספר "לקוטי תורה", שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), והובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י לנבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמות הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד". בסוף כל חלק נוספו ההוספות לספר לקוטי תורה.
ארבעה חלקים (בארבעה כרכים). כרך א (ויקרא): [4], ח; נד דף. כרך ב (במדבר): [1], צו דף. כרך ג (דברים): [1], ק דף. חסר דף שער הראשון. כרך ד (שיר השירים): [1], נא דף.

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ח 1878. מהדורה שלישית. רישום בעלות בכרך א: "יוסף פסח ב"ר זלמן הלל ליבערמאן", עם חותמתו (בקרילית): "פסח זלמנוביץ ליברמן" – ר' יוסף פסח ב"ר זלמן הלל ליברמן משקלוב, מחסידי חב"ד בירושלים (נפטר תרע"ו). חותמות בכרך ג: "אליעזר ליפמאן אקסעלראד"; רישומי בעלות: "זה הספר שייך לה' זכרי' לאש בליבאווע" (עם רישום נוסף ברוסית ובגרמנית משנת תרפ"ו); רישום בעלות על דף מצורף: "שמואל זכרי' ב"ר אברהם לאכמאנלאס" (על הדף מופיעות גם חותמות של ר' אליעזר ליפמן אקסלרוד ושל ר' זכרי' לאש).
ארבעה חלקים (בשלושה כרכים): כרך א (ויקרא): [2], ח; נד דף. כרך ב (במדבר): [1], צו דף. כרך ג (דברים ושיר השירים): [1], ק דף; [1], נא דף.

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרס"ד 1903-1904. מהדורה חמישית. מעבר לשער השני של כרך א, "מודעה רבה", ובה מתארים המו"לים את עבודת ההגהה על מהדורה זו: "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים... בהגהה מדויקת מאד ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס ראשון ואחריו בכל הדפוסים. את ההגהות האלה הוספנו עתה. ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק. ואשר אינו נמצא אצלנו גוף כתי"ק הגהנו מהרבה העתקות אשר נמצא אצלנו ואשר השגנו העתקות נאמנות שיכולים לסמוך עליהן. ואחרי כל זה יגענו הרבה לברר וללבן ביגיעה עצומה ובזהירות יתירה בשיקול הדעת לכוון בעזרתו יתברך אל אמיתית הדבר...".
ארבעה חלקים (בשלושה כרכים): חלק א (ויקרא): [2], ח; נד דף. חלק ב (במדבר): [1], צו, [1] דף. חלק ג (דברים ושיר השירים): [2], ק דף; [1], נא דף. ללא [1] דף (לוח התיקונים) בסוף הספר.

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס חברת המניות ראם, תרפ"ח [1928]. ארבעה חלקים (בשני כרכים). מהדורה שישית. מהדורה מתוקנת ומוגהת של ספר "לקוטי תורה": "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים אשר בספר הקדוש הזה בהגהה מדויקת מאד, ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס הראשון ואחריו בכל הדפוסים... ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק...." ("מודעה רבה" מאת המדפיסים מעבר לשער ב'). המהדורה נדפסה "בהשתדלות והוצאת אגודת התמימים דארצות הברית (אמריקע) – (תלמידי ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש)". בסוף הספר נדפסו שמות אנ"ש רבני וחסידי חב"ד ותלמידי התמימים בארצות הברית אשר תמכו ועסקו בהדפסת הספר.
ארבעה חלקים (בכרך אחד): כרך א (ויקרא-במדבר-דברים): [2], ח; נד דף; [1], צו דף; [2], ק דף; [1], נא דף. ללא [1] דף (לוח התיקונים) בסוף הספר.

11 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.

ספר "ליקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור".
בספר מובאים "דרושים" שאמר אדמו"ר הזקן בעל התניא בפני הציבור בשבתות ובמועדים, וכן "ביאורים" שאמר לפני בניו ומספר מתלמידיו באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
בספר "בית רבי" (ברדיטשוב תרס"ב, א', עמ' 173) נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
הספר נכתב ונערך על ידי נכד המחבר, האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס בפעם הראשונה (ז'יטומיר, תר"ח) על ידי בני ה"צמח צדק" – האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט והאדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי. המהדורה השניה, שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), הובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י – נבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמת הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד".

שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. טשרנוביץ, יוזעפאף, שטעטין, וורשא, ברודי ווילנא, תר"ט-תרצ"ו [1849-1936].

50 כרכים מתוך 13 מהדורות שונות של שולחן ערוך הרב:
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. שני חלקים בכרך אחד – יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט חלק שישי, ושו"ת.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.

• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרט"ו 1855. חלק יורה דעה. חותמת בדף האחרון: "אליו ראבינאוויץ".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ט, עמ' 94-95.

• טשערנאוויץ, [דפוס Johann Eckhart und Sohn, תר"כ 1859]. אורח חיים חלק ראשון. חתימה בשער: "אהרן ליפמאנאוויטץ".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יג, עמ' 102-103.

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. סט שלם בשישה כרכים. רישום בעלות בכרך א: "שייך לר' שבח סופר ממאקאו"; חותמות: "יעקב דוב סגל במוה' אברהם ז"ל ממאקאוו".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשישה כרכים. רישומי בעלות בחלק ג: "שייך לר' ישראל דוב במו"ה שמואל נתן הכהן".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.

• [ווארשא], תרכ"ז [1867]. המילה "בשטעטטין" הובלטה בדפי השער. שלושה כרכים: אורח חיים חלק שני; יורה דעה חלק חמישי; חלק חושן משפט.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יח, עמ' 112-113.

• ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ד 1874. ארבעה כרכים: אורח חיים חלק שני, אורח חיים חלק רביעי, יורה דעה חלק חמישי, חושן משפט חלק שישי עם שו"ת. בחלק יורה דעה, חתימות רבי מרדכי מאיר פרידמן אב"ד קיצע בעל "אמרי מרדכי" (נפטר תשמ"ד).
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כא, עמ' 120-121.

• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. שני כרכים: אורח חיים חלק שני ו"אורח חיים חלק רביעי" (=יורה דעה, חושן משפט ושו"ת).
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב, עמ' 122-123.

• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך א חתימות: "ישראל יעקב ליפשיץ".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.

• ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. סט שלם בשבעה כרכים.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.

• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך ב, חתימה וחותמת של ר' ישראל מאיר לעהרער. בכרך ד, רישומי בעלות וחותמות של ר' מרדכי זאב ב"ר חנוך דוד ויאלאנאוו [ר' מרדכי זאב וולנוב מלודז (תרנ"ז-ת"ש), מעסקני "אגודת ישראל" בלודז' ובארץ ישראל], וחותמות משרד הדתות: "ספרי קודש משרידי יהדות פולין שנצלו בע"ה מהשמדה בשנות השואה...".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל, עמ' 127-130.

• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא, עמ' 130-132.

• ווארשא-ווילנא, הוצאת ביהמ"ס של י.מ. אלטער / דפוס והוצ"ס "מ"ץ", תרפ"ט [1929]. כרך אחד. יורה דעה חלק חמישי, ושו"ת.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לד, עמ' 133.

• ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. אורח חיים חלקים שני, שלישי ורביעי.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לו (עמ' 134-135).

סה"כ 50 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. חלקים אחדים חסרים דפי שער או מספר דפים; האוסף לא נבדק בעיון, והוא מוצע למכירה כמות שהוא.

"סדר תפילות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק שני, "בתוספות מרובה דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות...", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. קאפוסט, דפוס ישראל בן יצחק יפה, [תקע"ו 1816]. מהדורה ראשונה.
עותק חסר וחלקי של חלק ב' – ללא דפי השער ודפים נוספים. הדפים נפרדים זה מזה, ומקורם בכמה עותקים שונים; ללא כריכה.
• חלק ב/1 (שבת וראש חודש): ד-סח דף. חסרים דף השער ושני דפים ראשונים (במקור: סח דף). חתימה בשולי דף ח: "אהרן נתן בן לוי יצחק ע"ה". • חלק ב/2 (מועדים וימים נוראים): פה דף. חסרים דפים פו-צט (במקור: צט דף). 18-20 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים: מצב טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים וכתמים כהים, קמטים ובלאי, סימני עש וקרעים, קרעים חסרים גדולים, הדבקות והשלמות נייר.

סידור עם דא"ח
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").
נוסח הסידור, הדינים ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי האדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו האדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט בשנת תקע"ו.

אוסף מגוון של עשרה ספרי תורת חסידות חב"ד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ומאת חתנו האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. [רוסיה-פולין, תקפ"א-תרע"ד 1821-1913]. חלקם מהדורות ראשונות.

• ספר "קונטרס ההתפעלות", ביאור סוגי "התפעלות" בעבודת השם על פי דרך החסידות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקפ"א? תקצ"א?]. הקונטרס נכתב בשנת תקע"ד, כמענה לדרכו המנוגדת של הרה"ק ר' אהרן מסטראשעלע. פרטי הדפוס נרשמו ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191.

• ספר "נר מצוה ותורה אור", חלק שני "הנקרא שער היחוד", ובו ביאור על השתלשלות העולמות והספירות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [טשרנוביץ, דפוס יוהאן אקהרט ובנו, תרי"ח 1858].

• ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזוהר ע"פ תורת החסידות, שנאמרו בלילות שבת מפי אדמו"ר הזקן מליאדי, ונכתבו ע"י בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש – "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם דף שער נפרד). חותמות: "לייב מאנשזאהן – פ"ב" – כנראה ר' זלמן ליב ב"ר מנחם מאניש (מאניע) מונסזון (מאנעסזאן) מפטרבורג (בערך תרמ"ד-תש"ב), מחסידי אדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. חותמת בית הכנסת הכוראלי הגדול בפטרבורג (ברוסית).

• ספר "תורת חיים", חלק א, על ספר בראשית – ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866.

• ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" – פירוש והרחבה על סידור אדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. החיבור נקרא "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה ב"סידור הרב" (סידור עם דא"ח; קאפוסט, תקע"ו), שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב החיבור הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק ממנו הוא פירוש חדש על חלקים שאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו האדמו"ר האמצעי (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו). חותמת רבי "אהרן מרדכי ב"ר שלמה זאבין" (כנראה רבי אהרן מרדכי זוין, רב קהילת חב"ד-קאפוסט בקזמירוב ואביו של הגאון רבי שלמה יוסף זוין).

• ספר עיון תפלה, "והוא חיבור יקר הערך... על עבודה שבלב זו תפלה", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש; ובסופו אגרת המחבר משנת תקפ"ג, "בעניני התפלה מה שכתב לאנ"ש". ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרל"ב 1871. יידיש.

• ספר עיון תפלה, "יכלכל בתוכו ג' ספרים: א) עיון תפלה... ב) בד קודש... [כתב בקשה ששלח האדמו"ר האמצעי אל ה"גנרל גוברנטור" חובנסקי מושל פלך ויטבסק בשנת תקפ"ז] ג) ענין ההשתטחות על קברי צדיקים...". בסופו: "מכתב מבת אדומו"ר הרב מלאדי [הרבנית פריידא בת האדמו"ר הזקן] דברים נפלאים בעניין הקץ", ו"דבר נפלא מהגאה"ק היהודי מפרשיסחא". פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, תרס"ד 1904. בראש הספר הקדמה מאת המו"ל רבי מנחם מענדל ב"ר אברהם אבא מזדונסקאוואלע.

• ספר דרך מצותיך, חלק א – "הוא ספר טעמי המצות, ע"פ עומק יסוד הבעש"ט נ"ע וההמ"מ [הרב המגיד ממזריטש] ז"ל על פי פנים העמוקים שלימד רבינו הגדול אדמו"ר הזקן זי"ע, ונלוה קונטרס שרש מצות התפלה ועוד כמה קונטרסים יקרים... כל אלו הועתקו והוגהו מגוף כתיבת יד קדש... מרנא ורבנא מנחם מענדל" האדמו"ר ה"צמח צדק מליובאוויטש. פאלטאווא, דפוס אליהו עקיבא ראבינאוויץ, תרע"ד (1913). מהדורה שניה של ספר דרך מצותיך, מספרי היסוד של תורת חסידות חב"ד וחיבורו הראשון של האדמו"ר ה"צמח צדק" בתורת החסידות שבא בדפוס.

• ספר דרך מצותיך, חלק ב – "הוא ספר פירוש המלות בתפלה" על פי תורת החסידות. פאלטאווא, דפוס אליהו עקיבא ראבינאוויץ, [תרע"ב] 1912. מהדורה יחידה. ספר זה נדפס כהמשך לספר "דרך מצותיך" על טעמי תרי"ג מצוות שנדפס שנה קודם לכן, וספירת הדפים שלו ממשיכה היכן שנפסקת הספירה ב"ספר מצותיך". הרבי מליובאוויטש (בהקדמתו למהדורת תש"ו של ספר "דרך מצותיך") מעיר כי למעשה מדובר בחיבור נפרד, שאינו עוסק בביאור תרי"ג המצוות אלא בביאור מלות התפלה על-פי החסידות. הרבי משער שהמו"ל בחר להציג את הספר שלפנינו כחלק ב' של ספר "דרך מצותיך" על מנת שלא יצטרך לקבל מהצנזורה רשיון חדש להדפסה. שני הדפים האחרונים (בהם המשך "לוח המפתחות" ו"לוח התיקון") אינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה.

• ספר דרך אמונה, "הנקרא ספר החקירה", עוסק בעניני פילוסופיה ואמונה על פי דרך הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. הספר נכתב לקראת אסיפת הרבנית בשנת תר"ג, כמענה לשאלות המשכילים. פאלטאווא, דפוס הרב אליהו עקיבא ראבינאוויץ, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה. בדפי הספר חותמות רבות של בית הכנסת של חסידי סטראשעלע בעיר וויטבסק: "ל"א דמנין סטאראסעליער דאיזהאריע".

10 כרכים. גודל ומצב משתנים. כתמים. בחלקם, פגמים וסימני עש. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.

כרך הכולל שלושה מספרי חסידות חב"ד (בכרך אחד):

• ספר אור הגנוז לצדיקים, הנהגות ומאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת רבי אהרן כ"ץ מאפטא אב"ד זעליחוב ובילגוריא (בעל "כתר שם טוב"). [למברג (לבוב), דפוס פייגה גראשמאן בהנהלת דוד הירש שרענציל, תרי"א 1850]. מהדורה שניה. עם הסכמת המגיד מקוז'ניץ (מהמהדורה הראשונה). נדפס לראשונה כשלוש שנים לאחר הדפסת ספר התניא (בשנת תקנ"ז), והמחבר, מגדולי צדיקי החסידות, מתבסס במקומות רבים על ספר התניא. כמעט בכל פרשה מצטט המחבר מדברי התניא ובונה עליו את יסודותיו.
המחבר, רבי אהרן הכהן מאפטא, בן דורו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמיד החוזה מלובלין. מחבר ספר "כתר שם טוב" – ספר הליקוטים הנודע מתורת הבעש"ט, וסידור "תפילה ישרה – כתר נהורא". ספרו "אור הגנוז לצדיקים" נדפס לראשונה בעילום שם המחבר. על הספר ראה: חיים ליברמן, כיצד חוקרים חסידות בישראל, בתוך ספרו אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"ם, עמ' 7-11; הרב דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, ירושלים תשי"ג, עמ' קיח-קכ.
חתימה בדף השער: "מרדכי שלמה הלוי בהרב מוה' יהודא מלוברטוב"; חותמת (באותיות לועזיות) בדף המגן הקדמי של רבי מרדכי ש. הלפרין.

– כרוך עם:

• ספר "קונטרס ההתפעלות", ביאור סוגי "התפעלות" בעבודת השם על פי דרך החסידות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. הקונטרס נכתב בשנת תקע"ד, כמענה לדרכו המנוגדת של הרה"ק רבי אהרן מסטרשלה.

• "קונטרס קטן מעניני הבחירה", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. בכותרות הדפים נקרא "שער הבחירה". פרטי הדפוס של שני הקונטרסים נרשמו ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191. וראה גם: ספר "שערי תשובה" (ברוקלין, תשנ"ה), רשימת הדפוסים, "קונטרס קטן מעניני בחירה – שער הבחירה", אות ב', עמ' 456 [שם מציין כי יתכן ש"קונטרס קטן מעניני בחירה" נדפס בזאלקווא בשנת תקפ"ו – כלומר, שהקונטרס נדפס עוד בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי]. במפעל הביבליוגרפיה נרשם: [קניגסברג, תר"י בערך].

אור הגנוז לצדיקים: [60] דף. קונטרס ההתפעלות וקונטרס קטן מעניני הבחירה: ד, ט-כא, [1] דף; ח, [1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגמים קלים. רישומים וחותמות. כריכה ישנה, עם שדרת עור, פגומה ובלויה; קרעים חסרים בשולי השדרה.