ארבע מהדורות של סט הספרים "לקוטי תורה", מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, ועל המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. 

מהדורה שניה, שלישית, חמישית ושישית:

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ז'יטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ו 1866. מהדורה שניה של ספר "לקוטי תורה", שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), והובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י לנבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמות הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד". בסוף כל חלק נוספו ההוספות לספר לקוטי תורה.
ארבעה חלקים (בארבעה כרכים). כרך א (ויקרא): [4], ח; נד דף. כרך ב (במדבר): [1], צו דף. כרך ג (דברים): [1], ק דף. חסר דף שער הראשון. כרך ד (שיר השירים): [1], נא דף.

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ח 1878. מהדורה שלישית. רישום בעלות בכרך א: "יוסף פסח ב"ר זלמן הלל ליבערמאן", עם חותמתו (בקרילית): "פסח זלמנוביץ ליברמן" – ר' יוסף פסח ב"ר זלמן הלל ליברמן משקלוב, מחסידי חב"ד בירושלים (נפטר תרע"ו). חותמות בכרך ג: "אליעזר ליפמאן אקסעלראד"; רישומי בעלות: "זה הספר שייך לה' זכרי' לאש בליבאווע" (עם רישום נוסף ברוסית ובגרמנית משנת תרפ"ו); רישום בעלות על דף מצורף: "שמואל זכרי' ב"ר אברהם לאכמאנלאס" (על הדף מופיעות גם חותמות של ר' אליעזר ליפמן אקסלרוד ושל ר' זכרי' לאש).
ארבעה חלקים (בשלושה כרכים): כרך א (ויקרא): [2], ח; נד דף. כרך ב (במדבר): [1], צו דף. כרך ג (דברים ושיר השירים): [1], ק דף; [1], נא דף.

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרס"ד 1903-1904. מהדורה חמישית. מעבר לשער השני של כרך א, "מודעה רבה", ובה מתארים המו"לים את עבודת ההגהה על מהדורה זו: "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים... בהגהה מדויקת מאד ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס ראשון ואחריו בכל הדפוסים. את ההגהות האלה הוספנו עתה. ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק. ואשר אינו נמצא אצלנו גוף כתי"ק הגהנו מהרבה העתקות אשר נמצא אצלנו ואשר השגנו העתקות נאמנות שיכולים לסמוך עליהן. ואחרי כל זה יגענו הרבה לברר וללבן ביגיעה עצומה ובזהירות יתירה בשיקול הדעת לכוון בעזרתו יתברך אל אמיתית הדבר...".
ארבעה חלקים (בשלושה כרכים): חלק א (ויקרא): [2], ח; נד דף. חלק ב (במדבר): [1], צו, [1] דף. חלק ג (דברים ושיר השירים): [2], ק דף; [1], נא דף. ללא [1] דף (לוח התיקונים) בסוף הספר.

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס חברת המניות ראם, תרפ"ח [1928]. ארבעה חלקים (בשני כרכים). מהדורה שישית. מהדורה מתוקנת ומוגהת של ספר "לקוטי תורה": "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים אשר בספר הקדוש הזה בהגהה מדויקת מאד, ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס הראשון ואחריו בכל הדפוסים... ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק...." ("מודעה רבה" מאת המדפיסים מעבר לשער ב'). המהדורה נדפסה "בהשתדלות והוצאת אגודת התמימים דארצות הברית (אמריקע) – (תלמידי ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש)". בסוף הספר נדפסו שמות אנ"ש רבני וחסידי חב"ד ותלמידי התמימים בארצות הברית אשר תמכו ועסקו בהדפסת הספר.
ארבעה חלקים (בכרך אחד): כרך א (ויקרא-במדבר-דברים): [2], ח; נד דף; [1], צו דף; [2], ק דף; [1], נא דף. ללא [1] דף (לוח התיקונים) בסוף הספר.

11 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.

ספר "ליקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור".
בספר מובאים "דרושים" שאמר אדמו"ר הזקן בעל התניא בפני הציבור בשבתות ובמועדים, וכן "ביאורים" שאמר לפני בניו ומספר מתלמידיו באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
בספר "בית רבי" (ברדיטשוב תרס"ב, א', עמ' 173) נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
הספר נכתב ונערך על ידי נכד המחבר, האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס בפעם הראשונה (ז'יטומיר, תר"ח) על ידי בני ה"צמח צדק" – האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט והאדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי. המהדורה השניה, שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), הובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י – נבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמת הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד".