מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove stamps, filter stamps,
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- והקדשות (25) Apply והקדשות filter
- וחותמות (25) Apply וחותמות filter
- וחותמות, (25) Apply וחותמות, filter
- חתימות (25) Apply חתימות filter
- מיוחסים (25) Apply מיוחסים filter
- עותקים (25) Apply עותקים filter
- book (25) Apply book filter
- dedic (25) Apply dedic filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- import (25) Apply import filter
- ownership (25) Apply ownership filter
- signatur (25) Apply signatur filter
- stamp (25) Apply stamp filter
טור חושן משפט, חלק שני (על סימנים קעה-תכו), עם פירוש בית חדש, ופירוש דרישה ופרישה לרבי יהושע פלק כץ. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלנער, [תע"ו 1716]. מהדורה ראשונה של דרישה ופרישה לחלק חושן משפט.
בדף השער, בדפי המגן ובבטנת הכריכה, רישומים בכתב-יד מתקופות שונות, בהם: "אברילייבש דורף מנאס", "בני מענדילייבש דורף מנאס" [כנראה שני הרישומים הם בכתב ידו של רבי אבריל לייבש-דורף מנאס]; "הק' חיים בנעט בודאפעסט"; "הק' עזריאל ב"ה חיים"[?]; "הק' וואלף אויסטירליץ[?]" [כנראה מצאצאי רבי בנימין וואלף אוסטרליץ אב"ד אייזנשטאט שנפטר בשנת תרכ"ט].
בדף המגן האחורי רישום בעלות בגרמנית (מהתקופה), המעיד כי הספר היה שייך ל"בונם משה שלזינגר רבה הראשי של מטרסדורף", הוא רבי שמחה בונם שלזינגר אחי רבי עקיבא איגר, ראה עליו: אישים בתשובות חתם סופר, עמ' ת-תא.
הגאון רבי שמחה בונים גינז-איגר אב"ד מטרסדורף (תק"ל-תקפ"ט), אחיו הצעיר ועמיתו בתורה של הגאון רבי עקיבא איגר, כבר בגיל 13[!] קיבל סמיכה לרבנות. גאון מופלג מגדולי דורו, כיהן כרבה של ראגוזין (מחוז פוזנא), ובשנת תק"ע עלה לכהן על מקומו של ה"חתם סופר" ברבנות ק"ק מטרסדורף. תשובות רבות של ה"חתם סופר" נכתבו אליו, ומן התארים שכתב לו ["נר ישראל עמוד הימיני"] ניכר שהחשיבו מאד. בשו"ת אחיו הגאון רבי עקיבא איגר מופיעות עשרות תשובות אליו והוא מביא את דבריו במקומות רבים בספריו, וכותב עליו בהערצה גדולה: "...כנלע"ד אם יסכים אחי הגאון נ"י בזה..."; "שמחתי למאד בראותי כי סמכת ידך על דברי כי ישרים המה" (סוף ספר "דרוש וחידוש"); "...ואם אינו נוח בעיני אחי הגנ"י בטלים דברי" (שם); "...כל אלו נסתרים מעיני העוורות אולי יש אתך דברים מרווחים להבינני ולבאר דברי רבותינו על מכונם" (שם); "בטלה דעתי הנמוכה מפני דעתך הגדולה" (גנזי רע"א, יג); "להודיעני דעתך הרמה בזה... ידידך אחיך קשור באהבתך בלו"נ" (לקט המקבץ כארבעים התכתבויות בין האחים הגדולים בשם "עלי עש"ב" יצא לאור בלונדון תשנ"ה).
[1], קך, קפז דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים. קרע חסר בדף השער (ללא פגיעה בטקסט), וקרעים נוספים בשולי מספר דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור עתיקה, בלויה, עם פגמים (קרעים חסרים בשדרה).
פריט 275 פירוש רבי דוד עראמה על הרמב"ם – אמשטרדם, תס"ו – חתימת רבי בנימין וואלף לעוו בעל "שערי תורה"
ספר פירוש על הרמב"ם, מאת רבי דוד עראמה. אמשטרדם, דפוס משה בן יצחק דיאש, [תס"ו 1706]. מהדורה שנייה.
העותק של הגאון רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". חתימתו בדף השער: "נאום הק' ב' וואלף".
הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה, בנו של רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח". גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה".
את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
חתימה נוספת בדף השער: "יעקב דוד מקראקא".
[2], עו, [1] דף. חסרים דפים עז-פד. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים בשולי ובמרכז דף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט משני הצדדים. דפים אחרונים מנותקים. חותמות. כריכה ישנה וקרועה, עם סימני עש.
ספר מנחת אהרן, על מסכת סנהדרין ושו"ת מנחה בלולה, מאת רבי אהרן פאדווא מבריסק דליטא. נאווי דוואהר, דפוס יאהן אנטאן קריגר, תקנ"ב 1792.
העותק של הגאון רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". חתימתו בדף השער: "חנני אלקי' בזה נאם הק' ב' וואלף".
הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). שימש ברבנות בכמה ערים בפולין, בבוהמיה ובהונגריה. גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה". את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
חתימות נוספות בדף השער: "אלעזר רוזין צווייג"; "משה רייז"[?].
[2], צא, [5]; כג דף. 32 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש מעטים. קרע חסר במרכז דף השער, עם פגיעה בטקסט משני צדי הדף. חותמות. כריכה ישנה, בלויה (עם קרעים חסרים בשדרה).
ספר שו"ת שב יעקב, שני חלקים, מאת רבי יעקב פופרש כ"ץ אב"ד פרנקפורט. פרנקפורט דמיין, ללא שם מדפיס, [תק"ב 1742]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת בעל ה"פני יהושע" [ממלא מקומו של המחבר ברבנות פרנקפורט].
רישום בעלות בדף השער: "שייך לי הק' ארי' ליבוש החפ"ק מעזריטש". בשולי הדפים, מספר הגהות קצרות (קצוצות בחלקן).
הגאון רבי אריה ליב (ליבוש) אב"ד מזריטש. בא בקשרי מכתבי הלכה עם הגאון רבי עקיבא איגר (ראו: שו"ת רע"א, פסקים, סי' קיד; שו"ת תניינא, סי' מא; שו"ת רע"א החדש, חלק חמישי, סימן כא). כנראה נתמנה לרבנות העיר אחרי שנת תקס"ט. באוסף כתבי היד הרבניים של ספריית מנדל גוטסמן (מס' 293, אוסף יהודה לואיס לוין), נמצא מכתב בחתימת ידו של רבי אריה ליבוש אב"ד מזריטש, מהתאריך סיון תקצ"ה (ראה: חומר מצורף).
[1], קט, [1], קלט דף. שער נפרד לחלק השני. 31.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בדף האחרון, סימן עש וקרע חסר, ללא פגיעה בטקסט, משוקם בהשלמת נייר. הדבקות נייר דבק לחיזוק בשולי מספר דפים. כריכה ישנה, עם פגמים (שדרה מנותקת).
ספר הכתב והקבלה, "בחינה ונסיון לבאר על דרך הפשט או קרוב אליו כמה מקראות בתורה", מאת רבי יעקב צבי מעקלעבנורג. לייפציג, דפוס C. L. Fritzsche, תקצ"ט 1839. מהדורה ראשונה.
בדף המגן חתימת רבי עזריאל הילדסהיימר [מתקופת כהונתו כאב"ד אייזנשטאט], ורישום בכתב-יד רבי עזריאל פולק נאמן הקהילה באייזנשטאט, שקיבל ממנו את הספר במתנה: "נתן לי במתנה מאת כבוד אדמ"ו הרב הגדול הנ"ל – עזריאל פאללאק".
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים, מחנכים ומנהיגי ציבור. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
רבי עזריאל פולק (תקס"ג-תרמ"ז; החתם סופר ותלמידיו, עמ' שצד-שצה), תלמיד ה"חתם סופר". נאמן הקהילה באייזנשטאט במשך למעלה מארבעים שנה, ודיין בבית הדין. כהונתו של רבי עזריאל פולק כדיין באייזנשטט, באותה עת בה כיהן רבי עזריאל הילדסהיימר כרב העיר, יצרה ביניהם קשר קרוב (ראו חומר מצורף).
XVIII, 371, [2] עמ'. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים גדולים בדפי השער ובמספר דפים נוספים. בלאי. קרעים, בהם קרע בדף השער, וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדפים האחרונים. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור. בלאי ופגמים בכריכה.
ספר שאלות ותשובות ושיטות רבי יוסף קארו, על אבן העזר. לבוב (למברג), דפוס נפתלי הירץ גרושמאן, תקע"א 1811. מעבר לשער הסכמת האדמו"ר רבי אברהם חיים אב"ד זלוטשוב.
העותק של הגאון רבי יצחק דוב הלוי במברגר אב"ד ווירצבורג ובנו רבי שמחה הלוי. בבטנת הכריכה חתימות רבי "יצחק דוב הלוי" וחתימת בנו "הק' שמחה הלוי – ווי"ב", ורישומים שונים בדברי תורה. מספר הגהות קצרות בגליונות הספר.
הגאון המפורסם רבי יצחק דוב (זליגמאן בער) הלוי במברגר (תקס"ח-תרל"ט, אוצר הרבנים 11282), בשנת ת"ר נתמנה לרבנות ווירצבורג. נחשב לאחד מגדולי הדור ורבים מרבני גרמניה היו תלמידיו. כתב חיבורים חשובים בהלכה ובתלמוד: "יד הלוי", "נטיעה של שמחה", "מלאכת שמים" ועוד. רוב בניו וחתניו כיהנו ברבנות והרבצת תורה, בערים שונות בגרמניה ובשוויץ.
בנו הגאון רבי שמחה (סימון) הלוי במברגר (תקצ"ב- כסלו תרנ"ח) בנו של הרב מווירצבורג רבי יצחק דוב במברגר. בשנת תרי"ג כיהן כר"מ בית המדרש בקולמאר (אלזס). משנת תרט"ו כיהן 26 שנה כרב קהילת פישאך (ע"י Augsburg, באזור שוואבן Schwaben, בוואריה), ובשנת תרמ"ב עבר לכהן כאב"ד אשפנבורג (Aschaffenburg בצפון-מערב בוואריה). מספריו: "פקודת הלויים", "עבודת הלויים", "חינוך לנערים" "שערי שמחה", "זכר שמחה" ועוד. רבים מחיבוריו נותרו בכתב יד.
[1], לט; ל דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. בדף האחרון קרע חסר עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה ומנותקת.
ספר מים רבים, שאלות ותשובות, חלק ראשון עד רביעי, מאת רבי רפאל מילדולה. אמשטרדם, דפוס יוסף דיין, [תצ"ז 1737]. מהדורה ראשונה.
ארבעה חלקים, דף שער נפרד לכל חלק.
חתימות ורישומי בעלות בדפי השער של החלק הראשון והחלק השני, ביניהם: "וואלף פוסוויילר" [רבי בנימין וואלף ב"ר יעקב רייכסהופר, תלמיד רבי יהונתן אייבשיץ וראש ישיבה בבוכסוויילר]; "הק' זלמן בן המנו'[ח] כ"ה מאיר טאלמעסינגן הנקרא זלמן פירסט" [רבי זלמן פירסט אב"ד היידלברג].
[5], נג, [1]; [1], עא; [1], כט; [1], נ, נב-נה דף. חסר דף נא מספירת הדפים האחרונה. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער הראשון, עם פגיעות קלות במסגרת השער. כריכה ישנה עם שדרת עור. בלאי בכריכה.
ספר מאירת עינים, על בדיקת הריאה, מאת רבי מרדכי זאב איטינגא ורבי יוסף שאול נתנזון. [ווילנא, דפוס מנחם מן ושמחה זימל, תקצ"ט 1839].
בדף המעטפת, חתימה ורישום בעלות של רבי מנחם נחום גינצבורג אב"ד סוכאטשוב.
הגאון רבי מנחם נחום גינצבורג (נפטר תרמ"ג), מחשובי רבני פולין. בן רבי משה אב"ד סעמיאטיטש וקאלנא. כיהן כרב בווידאווה, יאנובה, ק[ונ]סנטין, סוכאטשוב ובווענגרוב. בא בקשרי מכתבים עם גדולי הדור, ביניהם רבי שלמה קלוגר, רבי ישראל רפופורט מטארנוב, ה"ישועות מלכו" ועוד (ראה אודותיו: חכמי פולין, א, עמ' רמו).
מספר הגהות בכתב-יד, רובן קצרות.
105 עמ'. חסר דף השער (הושלם בכתב-יד, אך הדיו גרם לחריכת הנייר, ולקרעים חסרים סביב מקום האותיות). 24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים. ללא כריכה.
ספר חדושי הר"ן, דרושים וחדושים על מסכת בבא מציעא, לרבינו נסים ראובן גירונדי. דיהרנפורט, דפוס הירש מאיר ווארשויער, [תקפ"ג] 1822. עם הסכמות רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא ורבני דורו. בסוף הספר נדפסו 16 דף עם חידושים שונים, בהם (כ-20 עמודים) מתורתו של גאון-דורם רבי עקיבא איגר: "חלוקא דרבנן בשם אדמ"ו הרב הגאון הגדול המפורסם מה"ו עקיבא איגר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"א" – זו ההדפסה הראשונה של חידושי רבי עקיבא איגר שנדפסה בחייו.
העותק של "הצדיק מוורשא", הגאון רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג, עם חתימות ורישומי בעלות. בשולי הדפים מספר הגהות למדניות בכתב-יד [בכתב ידו?].
"הצדיק מווארשה" – הגאון רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג (תר"י-תר"צ), מגדולי המוצי"ם בווארשא. תלמיד תלמידיו של רבי עקיבא איגר ותלמיד רבי ישראל סלנטר וה"בית הלוי". מאידך, היה נוסע לאדמו"רי דורו, לרבי אברהם מטשכנוב ואל בעל ה"שפת אמת" מגור. איש אמונם של הנצי"ב מוואלוז'ין וה"חפץ חיים" (כשהיה רבי אלחנן וסרמן מדבר אודות רבי נפתלי, היה מדקדק לתארהו בתואר "הגאון הצדיק"). עסק רבות בחיזוק שמירת השבת והטהרה, והדפיס כרוזי "קול-קורא" לחיזוק שמירת ההלכה. ערך לדפוס את כתבי אביו רבי אברהם בנימין אב"ד וויערשוב וכתבי זקנו הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". והשתדל כל ימיו בהוצאת ספרי מהרא"ל צונץ לדפוס.
רישום בעלות בדף שלפני האחרון: "שייך לאמ"ו גיסי הרב.... כקש"ת מו"ה משה אהרון הלוי אבד"ק שיראדז...".
[4], פד, [16] דף. 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל וקמטים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה. בלאי ופגמים בכריכה.
ספר אמונת התחיה, מאת רבי משה נתנאל פוצ'ובסקי. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, [תרנ"ז] 1897. "הוצאה שלישית".
העותק של רבי איצל'ה בלאזער. בדף המגן, רישום בכתב-יד: "שייך לאדמו"ר הגרי"ב שליט"א מקאוונא מלפנים רב בע"מ פעטערבורג בעהמ"ח ספר היקר 'פרי יצחק' כולל שאלות ותשובות". רישום בעלות נוסף של "יחיאל כ"ץ קאהן".
הגאון רבי יצחק בְּלַאזֶר – הנודע בשם ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר (תקצ"ז-תרס"ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנא, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא. לאחר תקופה התפטר אף ממשרה זו והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת "כנסת ישראל" שבסלבודקה הסמוכה לקובנא.
בשנת תרס"ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, ולשם כך מכר את ביתו ורכושו שבעיר קובנא, אך בסופו של דבר הגיע לארץ רק בשנת תרס"ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב"חצר שטרויס", יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. מחבר ספר שו"ת "פרי יצחק", שני חלקים.
30, 100 עמ'. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי רב ומספר קרעים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה, עם פגמים.
ספר גבורת ארי, על מסכת יומא ומסכת מכות, מאת רבי אריה ליב אב"ד מיץ, בעל "שאגת אריה" – "יוצא לאור על ידי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין" (בעל ה"חפץ חיים"). פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרס"ז 1907. מהדורה ראשונה מכתב יד.
בדף המגן ובדף הבטנה של הכריכה הקדמית, שני רישומי "מוגה" (בעיפרון), בכתב-יד.
רבנו ה"חפץ חיים" היה מקפיד לבדוק כל ספר שהוציא למכירה, משגיאות הדפוס (גליונות מחולפים או דפים חלקים) מחשש שמא יכשל ח"ו באיסור גזל והונאה, אם ימכר ספר פגום במחיר הקצוב. כל ספר שנבדק זכה לרישום בכת"י בדף הפורזץ – "מוגה" (מקובל שהוא היה מקפיד לרשום זאת בעצמו בכתב ידו, מחשש שמא העוזרים לו במלאכת הקודש יכתבו "מוגה" ללא בדיקה מספקת). רבים מרישומים אלו נעלמו במשך השנים עקב כריכה מחודשת של הספרים או מחיקת הכיתוב.
136; 22 עמ’. 32.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. דף השער מנותק. כריכה מקורית, מנותקת, עם שדרה משוקמת. פגמים בכריכה.
שני ספרי "אסיפת זקנים" על סדר קדשים, בהוצאת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים"; בדפי המגן של שני הספרים רישומי "מוגה" (בדיו), בכתב-יד (משני כותבים[?], אחד מהם נראה ככתב-ידו של ה"חפץ חיים"):
• ספר אסיפת זקנים, על מסכתות זבחים ומנחות. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרס"ט-תרע"ג 1909-1912. שני חלקים בכרך אחד.
ח, ח, יז-קטז; צג דף. 33 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב כללי טוב. כתמים. מספר קרעים וקרעים חסרים קטנים, ללא פגיעות בטקסט. כריכה מקורית, עם קרעים ופגמים בשדרה.
• ספר אסיפת זקנים, חלק שלישי. על מסכתות בכורות, ערכין, תמורה, מעילה, כריתות, תמיד. בילגורייא, דפוס נטע קראנענבערג, תרפ"ה 1925.
144 עמ'. 32 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה מקורית.
רבינו ה"חפץ חיים" היה מקפיד לבדוק כל ספר שהוציא למכירה משגיאות הדפוס (גליונות מחולפים או דפים חלקים) מחשש שמא יכשל ח"ו באיסור גזל והונאה, אם יימכר ספר פגום במחיר הקצוב. כל ספר שנבדק זכה לרישום בכת"י בדף הפורזץ – "מוגה" (מקובל שהוא היה מקפיד לרשום זאת בעצמו בכתב ידו, מחשש שמא העוזרים לו במלאכת הקודש יכתבו "מוגה" ללא בדיקה מספקת). רבים מרישומים אלו נעלמו במשך השנים עקב כריכה מחודשת של הספרים או מחיקת הכיתוב.