אוסף של תשעה קונטרסים בענייני פולמוס, דברי חיזוק, ונושאים נוספים:

• ספר ברית עולם קמא, ויכוח "החוקר" ו"החכם" בענייני אמונה ודעות, מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרס"ב 1902].
• ספר כבוד חכמים, אודות ספר חמדת ימים, מאת המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין. ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרס"ב 1902, בערך]. קרעים חסרים גדולים בדף השער ודפים נוספים.
• ספר אליאב בן אחיסמך, שו"ת וחידושים מאת רבי סענדר פרידענבערג, כולל בראשו מאמר "חורש וחושב בתכלת ובתולעת שני" על חשיבות התכלת בציצית שחידש האדמו"ר מראדזין. וורשא, דפוס אברהם יוסף קליימאן, תרע"א [1911]. הסכמות הגאון רבי חיים אב"ד בריסק והאדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי אב"ד אסטראווצא.
• קונטרס שערי ציון, "לבאר מצות עשה ולמדתם את בניכם... לקיים מ"ע זו כהוגן בדברים החוצבים להבת אש היוצאים מלב טהור", מאת הגאון רבי בן-ציון שטרנפלד אב"ד בילסק. וורשא, ללא שם מדפיס, תרפ"ג [1923].
• ספר הכנת לב לתפלה, חלק ראשון על התורה, מאת רבי שלמה אריה ליב וינשלבוים. בילגורייא, דפוס האחים וויינבערג, [תרפ"ז 1927]. חתימה בדף השער: "מאיר בערקאוויטץ בן בלימא".
• ספר בכור המציאות, פרקי הסתכלות במאורעות הזמן, מאת ח. קרונז’ק. ירושלים, הוצאת מרכז "יהדות", תש"ו [1946].
• ספר דברי יחזקאל שרגא, כולל הלכות תרומות ומעשרות, כלאים, ערלה, חדש, ועוד, עפ"י פסקי הגאון חזון אי"ש, מאת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטראפקוב. ירושלים, תשט"ז [1956]. על המעטפת חותמת האדמו"ר המחבר, ורישום כתובת בכתב-יד.
• קונטרס "אחרי הרעש", פולמוס נגד "מצות מכונה", מאת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטראפקוב. ירושלים, [תשט"ז בערך 1956].
• המשמעות המזעזעת של המאורעות האחרונים (תשובה לשאלות השעה באספקלרית חז"ל). תל-אביב, דפוס אשל (שלם פרידמן), [תשכ"ז 1967].

9 קונטרסים. גודל ומצב משתנים. חלקם עם כריכות מקוריות וישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר תהלים, עם פירוש הרשב"ם, עם הגהות מאת יצחק איצק הלוי [סטנוב]. ברלין, דפוס חברת חנוך נערים, [תקנ"ד-תקנ"ז 1794-1797]. מהדורה ראשונה ונדירה.

הפירוש המיוחס כאן לרשב"ם הנו ככל הנראה זיוף פרי עטו של המו"ל ר' יצחק סטנוב, שהוציאו כביכול מתוך כתב-יד שהיה גנוז כמה מאות שנים. בסוף הספר באה "חצי הודאה" בדבר, כשכותב: "...הנני מודיע בפעם הזאת שהביאור בכ"י [בכתב-יד] אשר ממנו העתקתי שלט בו הרקב, ויאכל חצי דפיו ולפעמים דפים שלמים, לכן ידע הקורא שרוב הפירוש משלי הוא... והכלל אם יראה הקורא דבר טוב ייחסהו להרב ז"ל, ואם משגה – אתי תלין המשוגה...".
מזיופיו הידועים של איצק סטנוב, שזייף גם את הפירוש וכנראה גם את ההסכמה. על ההסכמה חתומים שלשה רבנים: רבי נפתלי הירץ לבית קצנעלינבוגין אב"ד פפד"א, רבי צבי הירש מירלש מלונדון ורבי יוסף חוב"ק מעזריטש. מעניין לציין כי בהסכמות לא מוזכר כלל, שזה חיבור הרשב"ם על ספר תהילים, והרבנים רק משבחים את ביאורו על תהלים, ואת ספריו האחרים (ראה עוד, מאמר ר' ראובן אליצור: "מי חבר את פירוש הרשב"ם על ספר תהלים? – חיבור של משכיל", ספר הזכרון דגל מחנה ראובן, בני ברק תשע"ב, עמ' שסה-שע).

רבי יצחק איצק סטאנוב (תצ"ב-תקס"ד), בעל "ויעתר יצחק", "משלי אסף" ועוד. תלמיד חכם מופלג ותמהוני, נודע בין היתר בזיופי ספרים רבים, חלקם ספרים שחיבר בעצמו וייחסם למחברים מדורות קדומים, כשהוא מזייף גם מכתבי הסכמות שניתנו כביכול לספרים מגדולי הדורות עברו.

[1], ב-קלט, [1] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. מספר קרעים חסרים, בהם קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט (משוקם בהדבקת נייר ישנה). כריכה ישנה ובלויה.

שני עותקים של הספר "אבן הבוחן – חידוד התלמידים": המהדורה המקורית שנדפסה בשנת תרנ"ו, ומהדורת הגניבה הספרותית, שנדפסה בפדגורזה תחת שם מחבר אחר, ובתאריך מזוייף, המוקדם לתאריך הדפסת החיבור המקורי.

• ספר "חידוד התלמידים והוא אבן הבוחן – מיוסד לנסות הבחורי חמד לומדי תורה... להבחין ולהבין דבר מתוך דבר... כל אלה אספתי ולקטתי... הצעיר יעקב [בורשטיין] בהמופלג מו"ה ישראל צבי... פה וארשא". ווארשא, דפוס א. בוימריטטער, תרנ"ו 1896. מהדורה ראשונה.
[3], 4-112 עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ומעט קרעים. דף השער מנותק. ללא כריכה.

• ספר "אבן הבוחן – מיוסד לנסות הבחורי חמד לומדי תורה... להבחין ולהבין דבר מתוך דבר... כל אלה לקטתי ואספתי ולקטתי הצעיר משה יעקב יליד בריגל. פאדוגרזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני' דייטשער, תר"ן[?] 1890[?].
[3], 4-112 עמ'. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים. סימני עש. רישומים רבים, חותמות וחתימות. כריכה מקורית, בלויה, קרועה ומנותקת.

גניבה ספרותית מתוחכמת.
ספר זה שחובר ע"י רבי יעקב בורשטיין מוורשא בהסכמת רבני העיר ונדפס בשנת תרנ"ו, נלקח ע"י מו"ל מהעיר קראקא, והוצא לאור בפרבר פודגורזה, תחת שם מחבר אחר "משה יעקב יליד בריגל" [שכנראה לא היה ולא נברא] ובתאריך מזוייף המקדים את הדפסת ה"גניבה הספרותית", כשש שנים לפני הדפסת החיבור המקורי.
בשנת תרס"ב אחד הכותבים בכתב-העת "הפלס" (שנה ב', ברלין תרס"ב, י, עמ' 633-634) בשם י' אש, שם לב לדבר ופרסם מאמר: "גנבה שאין בה תשלומי כפל" אודות גנבות ספרותיות, ומצטט במקביל את נוסח שני שערי הספר, וכותב בסוף דבריו: "הראית מימיך קורא יקר גנבה משונה כזו? אנכי פרשתי הכל, את החקירה מי גנב ממי, אניח לפני הקורא...".
בתגובה השיב המחבר רבי יעקב בורשטיין, וכתב מאמר ב"הפלס" (שנה ג', ברלין תרס"ג, עמ' 50): "...נדפס מאמר בהפלס שנה ב' חוב'[רת] יוד, בו יציע בעל המאמר הרה"ח אש נ"י את הדבר הזר והמוזר 'שלא נראה ולא נשמע עד כה מגנבה גלוי' ועזות מחוצפת' ע"י איזה מזייף שחזר והדפיס ספר שלם 'כדמותו וכצלמו בלא שום שינוי גרעון(?) ותוספת' וקרא שמו עליו כאילו הוא הוא מחברו... וטרם כל דבר עלי אני ח"מ המחבר הספר המדובר שקרא בשמו 'חדוד חתלמידים והוא אבן הבוחן כו' – לתת תודה לבעל המאמר אשר כזכאי נתגלגלה זכות על ידו... לפרסם את החנפים וגם לגלות את האמת לפני אוהביה, כי רק אנכי החתום מטה הוא המחבר, כידוע לכל החכמים באי שער עירי ווארשא, ולא לכבוד הוא לי להביא עדות וראיות לדבר זה. גם לא אחשוב זאת לצורך כלל, כי כל איש אשר לא יסתפק בקריאת שער הספר בלבד וישים מבטו גם בפנים, במעט התבוננות ימצא לו די הוכחות מספיקות לדעת ולהבין איזה הוא הספר ראשון שיצא מתחת קולמוס המחבר ואיזה הוא המזוייף..." בהמשך דבריו כותב המחבר, כי בעל המאמר מאשים את המחבר כזיוף ספר על שמו, וחשב כי הזייפן "רצה להתלבש בנוצות אחרים ולהתגדל בתור מחבר", אבל האמת היא, כי "הוא מעשה תרמית וגנבת ממון בלבד, כי כאשר נודע לי האיש 'יעקב משה מילידי בריגל' שעטרו המזייף בעטרת מחבר לא הי' ולא נברא רק בריאה חדשה הוא שבדה לו הנוכל והרמאי הלז לשחק בי ולמלא אמתחתו עושק... גם שם הרמאי הלז ועיר מגורו נודע לי מפי אנשים נאמנים הלא הוא מו"ס בעיר לאדזי, וכבר דברתי עם האיש הלז והוא ישליך הדומן הזה על ראש המדפיס בעיר פאדגורזע ה' דייטשער אבל מי יאמין לדבריו בזה... כי באמת עשק עשקני הנוכל הזה באופן מוזר, ושלום על חכמי ישראל – יעקב בה"ה המופלג כמוהר"ר ישראל צבי נ"י בעהמ"ח 'פני יעקב' על הרמב"ם, ו'תולדות יעקב' על שיטות, ו'חידוד התלמידים הוא אבן הבוחן' הנ"ל, ו'ישועת יעקב האחרון' על שיטות, וזו גם ח"ב לאבן בוחן הנ"ל".
יש לציין כי במהדורת הזיוף של "משה יעקב יליד בריגל" זוייף גם תאריך ההדפסה לשנת תר"ן 1890, כדי שיחשבו כי ר' יעקב בורשטיין גנב את החיבור שהדפיס בשנת תרנ"ו 1896 (ובמהדורות חוזרות בשנים תרס"א ואילך) ממחבר קודם משנת תר"נ...
משנת תרס"א ואילך, הדפיסו ר' יעקב בורנשטיין ובאי-כוחו, מהדורות חוזרות רבות של החיבור, שזכה לביקוש רב בבתי המדרשות בפולין, גליציה וליטא.

ספר הין צדק ותיקון המדות, מיוסד על שמונת פרקי הקדמת הרמב"ם למסכת אבות, עם ביאור מאת רבי אברהם ליכטשטיין, מגיד מישרים ומורה צדק בקהילת לידא. ווילנא, דפוס יאזעפאט מירסקי, [תקנ"ט 1799]. מהדורה יחידה.

המחבר, הגאון רבי אברהם ב"ר אלעזר ליפמאן ליכטנשטיין (נפטר בין השנים תקצ"א-תקצ"ד). נכד רבי נתן אב"ד סטוצין, שהיה אחיהם של הצדיקים רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זוסיא מאניפולי. למרות קרבתו המשפחתית לצדיקי החסידות, נמשך לתורת הגאון מווילנא ותלמידיו, ומביאם רבות בספריו (ראה מאמר הרב אליעזר הכהן כצמאן "הגאון החסידי והגדת הגר"א – הגאון רבי אברהם ליכטשטיין זצ"ל", ישורון, לד, עמ' תשלז-תשמא). כיהן ברבנות בכמה קהילות חשובות בליטא ופולין, בהם בלידא וולקוביסק, זולקווא, ווילקומיר, זאלין, פרושניץ ועוד. חיבר עשרה ספרים בהלכה, באגדה ובדרוש: "הין צדק" (ספרו הראשון), "עמודי שמים", "אשל מגדנות", "אשל ברמה" ועוד. בספריו מביא כמה דברים ששמע מפי דודו רבי זוסיא מאניפולי.

[1], ה, ז-יח דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (בעיקר בדף השער). קמטים ובלאי. רישומים. כריכה חדשה.

מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בעיר ווילנא (ראה מאמרו של ר' חיים ליברמן, אהל רח"ל, ב, עמ' 216-223).

שלושה ספרים מאת תלמידי הגר"א ובני משפחתו:

• ספר שיר השירים, עם פירוש עבודת הגרשוני, מאת רבי גרשון קרמר בן רבי אברהם אחי הגר"א. וורשא, ללא שם מדפיס, תרכ"ו [1866]. מהדורה ראשונה.
• שו"ת חוט המשולש, מאת רבי חיים מוולוז'ין (תלמיד הגר"א), חתנו רבי הלל פריד ונכדו רבי אליעזר יצחק פריד. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, [תרמ"ב] 1882. מהדורה ראשונה של חיבורו ההלכתי היחיד של רבינו חיים מוולוז'ין.
• ספר אהל יעקב, על ספר ויקרא, מאת רבי יעקב קרנץ "המגיד מדובנה" (מתלמידי הגר"א). יאהאנניסבורג, ללא שם מדפיס, [תרי"ט 1859].

3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות.