אוסף ספרי פולמוס אודות תנועת החסידות ומתנגדיה, ופולמוס בין חסידיות צאנז וסדיגורה:

1. ספר ילקוט הרועים, מכתבי רבנים בעניין מחלוקת צאנז וסדיגורה, ומאמר שבר פושעים, "תשובת חכם אחד ממדינת גאליציען" באותו עניין. אודסה, דפוס מ. א. בעלינסאן, [תר"ל] 1869. בספר נאספו מכתביהם החריפים של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז ורבנים נוספים, נגד האדמו"רים רבי דוב בער מליאובה ואחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה – בניו של רבי ישראל מרוז'ין. בעמ' 49-80 "מאמר שבר פושעים", המספר את סיפור המחלוקת, עם שער מיוחד. בדף השער הראשי נדפס "מאתי רמ"ז", ככל הנראה רבי משה זליקוביץ, אך ייתכן שהוא רק המו"ל ולא המחבר (ראה ח' ליברמן, אהל רח"ל, ג, תשמ"ד, עמ' 402).

2-4. שלוש מהדורות של ספר הפולמוס "וכוחא רבה", ובו ויכוח (בדיוני) באמצעות חליפת אגרות בין חסיד למתנגד. את שיטת ה"מתנגדים" מייצג תלמיד הגאון מווילנא – ר' בנימין זאב מסלונים, ואת דרך החסידים מייצג ר' יוסף מנמירוב תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב (על קיומן של שתי הדמויות לא ידוע מאף מקור אחר).
• ספר ויכוחא רבה. "פרעסבורג" [וורשא], תרכ"ו [1866].
• ספר ויכוחא רבה. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ד 1894.
• ספר וויכוחא רבה – בין החסיד להתנגד. וורשא, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תער"ב 1913.
הוויכוח הספרותי-דמיוני, שבספר זה (שנדפס גם תחת השם: "מצרף העבודה", מאת רבי יעקב בכרך מקיידאן) נועד להציג את עמדת החסידות אל מול טענות ה"מתנגדים", נערך באמצעות חליפת אגרות בין חסיד למתנגד. באגרות המתנגד ר' בנימין זאב מסלונים ובתשובות החסיד ר' יוסף מנמירוב מתבררות ומתלבנות סוגיות מהותיות הנוגעות בליבת המחלוקת בין החסידים למתנגדים – שינוי נוסח התפילה, אימוץ מנהגי האריז"ל, איסור "בל תתגודדו", אמונת חכמים, יחס הקבלה וההלכה, קדמוניות ספר הזהר, ונושאים נוספים העוסקים בדרכי ומנהגי החסידים והחסידות, ובייחוד שיטתה ודרכה של חסידות חב"ד. המחבר של "מצרף העבודה", רבי יעקב בכרך מקיידאן (נולד בשנות התק"נ?– נפטר בין השנים תרכ"ו-תרל"ה) הסתופף בנערותו אצל אדמו"ר הזקן בעל התניא ושמע ממנו שיחות וסיפורים על רבותיו. בהמשך (כנראה בשנות התק"ע) למד בישיבת וולוז'ין, וקיבל תורה מפי הגר"ח מוולוז'ין ובנו רבי איצל'ה. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקרב אל תלמידו הרה"ק ר' אהרן הלוי מסטראשעלע, אולם בהמשך התקשר באדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ואל חתנו האדמו"ר בעל ה"צמח צדק"
בשלשה שמות נדפס הוויכוח: "מצרף העבודה" (קניגסברג, תרי"ח), "ויכוחא רבה" (טשרנוביץ תרכ"ד), "משיבת נפש" (וורשא תר"ס); ומיוחדות הן ההדפסות זו מזו, הבאות כל אחת בשינויים, הוספות והשמטות, ויש באחת מה שאין ברעותה, ולהיפך. כמו כן, ידועים כמה וכמה כתבי יד מוקדמים של החיבור (אחד מהם ידוע בשם ספר "משפטי צדק"), שמתוך הגרסאות השונות שלהן זקקו וביררו המדפיסים השונים את נוסח ההדפסה שלהם. על אף תיארוך הוויכוח בדף השער לשנת תקמ"ו, ברור מתוכן הספר כי נתחבר זמן רב לאחר מכן, ולכל הפחות לאחר שנת תק"פ (בחיבור נזכרים ספרים שנדפסו בשנת תק"פ). לדעת החוקר והביבליוגרף החב"די יהושע מונדשיין, קדם נוסח "ויכוחא רבה" לנוסח "מצרף העבודה"; היינו, שנוסח "ויכוחא רבה" היה בכתב-יד בכמה גרסאות, ומתוכן עיבד לאחר מכן ר' יעקב מקיידאן את ספר "מצרף העבודה" (ראה בהרחבה במאמרו "הספרים 'מצרף העבודה' ו'ויכוחא רבה'", עלי ספר, ה, תשל"ח, עמ’ 165-175). זהות המחבר אמנם אינה נזכרת באף אחת ממהדורות הספר, אולם מקריאת החיבור עולה באופן מובהק כי החיבור נכתב בידי חסיד חב"ד: הוויכוח כולו ספוג בדרך חסידות חב"ד, כתביה, מנהגיה ויסודותיה. ואכן, דעת רוב החוקרים היא שהספר נערך, וככל הנראה גם נתחבר כולו, בידי חסיד אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש – ר' יעקב בכרך מקיידאן (המכונה לעיתים יעקיל קידאנער או יעקב קאדאנער). הדבר נרמז גם במילות הסיום להקדמת "מצרף העבודה" – "ירום עוז קרנו בכבוד במהרה כן רוממות כבודו נצח יראנו", היוצר את האקרוסטיכון: "יעקב בכרך נ"י" – כך כותב גם מחבר "בית רבי": "ר’ יעקב... מקידאן... הביא לדפוס ס’ מצרף העבודה – הנקרא בשם וויכוחא רבא – והוסיף בו הוספות רבות וע"כ נקרא על שמו", וכך מובא גם בשער ספרו "ספורים נוראים" (ראה פריט הבא), לבוב תרל"ה: "נכתבו ע"י... מוה’ יעקב קאדאניר... בעהמ"ח ספר מצרף העבודה (וויכוחא רבה)".

5-6. שתי מהדורות (בשמות שונים) של ספרי הוויכוח בין רבי יעקב שמשון משפיטיווקע לרבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", אודות הפולמוס על ספר "תולדות יעקב יוסף" לרבי יעקב יוסף מפולנאה:
• ספר דברי נועם. וורשא, הוצאת מנחם יונה פייערמאן, תרנ"ב 1892.
• ספר דברי צדק, בהוצאת רבי אברהם חיים נאה. ירושלים, דפוס צוקרמן, תרצ"ב [1932].

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.