ספר מדרש רבה לספר ויקרא, ומדרש שיר השירים, עם הפירושים "מתנות כהונה" ו"אסיפת אמרים". וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ט 1909. שני שערים.
בדף השער הראשון, חותמת האדמו"ר רבי "קלונמיס קלמיש בהה"צ מוהר"א שפירא חתן הר' במוהרי"מ זצלל"ה, פיאסעצנע ווארשא גאב.". חתימת-ידו של אחיו רבי "ישעי' שפירא". בדפי הספר רישומים וסימונים שונים (בעיפרון).

האדמו"ר הקדוש רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה בעל "חובת התלמידים" (תרמ"ט-תש"ד; נספה בשואה), קדוש וטהור, עמקן ומקורי. בן לאביו האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק, וחתן האדמו"ר רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ. מגדולי ההגות החסידית בתקופת מלחמת העולם השנייה ולפניה. מחנך כביר שהשקיע את כל כוחותיו בתלמידיו ובחינוך הדור הצעיר. קנה שם עולם בספריו המקוריים: "חובת התלמידים" לבחורים צעירים (וורשא תרצ"ב, ספרו היחיד שנדפס בחייו), "הכשרת האברכים", "מבוא שערים", "דרך המלך", "בני מחשבה טובה", ויומנו האישי "צו וזירוז". בשנת תרס"ט החל לכהן כאדמו"ר בפיאסצ'נה, עיירה סמוכה לוורשא, ומשנת תרע"ג החל לכהן כרב העיירה. בשנת תרפ"ג פתח את ישיבתו "דעת משה" בוורשא, בה כיהן כראש ישיבה. בישיבתו השקיע את כל כוחותיו, והתמסר לכל אחד מתלמידיו באופן אישי. בישיבתו התגלה כמחנך משכמו ומעלה, עם הבנה פסיכולוגית דקה ויכולת חדירה לנפשות תלמידיו.

אחיו הצעיר, האדמו"ר רבי ישעיהו שפירא (תרנ"א-תש"ה), עלה לארץ ישראל בשנת תר"פ ופעל רבות בתנועת ההתיישבות של הפועל המזרחי. השפיע בין חברי התנועה הרבה יראת-שמים בחום חסידי לוהט, ונודע בפי כל בשם "האדמו"ר החלוץ". בשנת תש"ג הגשים את משאלת חייו לעבוד כאיכר בנחלתו בכפר פינס. אך השמועות הרעות שבאו מאירופה הכריעוהו ונפטר בגיל צעיר בבית גיסו האדמו"ר רבי חנוך בורשטיין מסוכוטשוב.

[2], קא; עט דף. 18.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.

שלושה ספרי ראשונים בכרך אחד, ספרי ראשונים שיצאו לאור ע"י רבי יצחק גולדמן מווארשא, בשנים תרכ"ב-תרכ"ג, מתוך כתבי-יד עתיקים בני מאות שנה שהגיעו אליו מעיה"ק ירושלים.

עותק מיוחס של האדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון מליאדי בעל "סידור מהרי"ד", עם חתימת ידו:
• ספר ברכה משלשת, כולל תוספות רבינו יהודה החסיד, תוספות הרא"ש, שיטה מקובצת מאת רבי בצלאל אשכנזי, על מסכת ברכות. וורשא, דפוס אלכסנדר גינז, [תרכ"ג] 1863. מהדורה ראשונה מכתב יד.
• כרוך עם: חדושי הר"ן, על מסכת שבת. וורשא, דפוס אלכסנדר גינז, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה מכתב יד.
• חדושי הרשב"א, על מסכת מנחות. וורשא, דפוס אלכסנדר גינז, [תרכ"ג] 1863. מהדורה ראשונה מכתב יד.
העותק של האדמו"ר מהרי"ד שניאורסון מלאדי בעל "סידור מהרי"ד", ובנו רבי יהודה ליב שניאורסון אב"ד ויטבסק והומל. בבטנת הכריכה חתימת ידו המלאה: "יצחק דובער שניאורסאן מלאדי'". בשער הספר הראשון חתימת ידו: "יצחק דובער ש"ס", וחותמת של בנו: רבי "יהודא ליב שניאורסאן רב בוויטעפסק".

האדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון – מהרי"ד מליאדי (תקצ"ג-תר"ע), בנו יחידו של האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי (תקע"ד-תר"מ; בן ה"צמח צדק"). היה תלמיד מובהק של זקנו האדמו"ר ה"צמח צדק", קיבל רבות מתורתו וכל מה ששמע ממנו נחקק בזכרונו. משנת תר"מ לאחר פטירת אביו מהרחש"ז, החל למלא את מקומו בליאדי. ירש את אוצר ספריו הגדול של אביו האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי [על אוצר ספרים זה, כותב בזכרונותיו הסופר אז"ר (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, יליד לאדי), מבאי ביתו של האדמו"ר מהרחש"ז, כדברים האלה: "...פעמים רבות ראיתיו הוגה בתלמוד, ועל שלחנו היו תמיד ספרי התלמוד ושו"ת רבים... אוצר ספריו היה רב למאד, כי הרבה ירש מאבותיו, ועוד הוסיף עליהם מאשר קנה בכספו"].

האדמו"ר מהרי"ד כתב רבות בהלכה ובחסידות. מעט מכתביו בהלכה נדפסו בקונטרס המציצה לבעל ה"שדי חמד" וכן בקבצי "יגדיל תורה". חיבורו הגדול הוא "סידור מהרי"ד", שני חלקים, שנדפס רק לאחר פטירתו, בברדיטשוב תרע"ג. סידור זה הוא השלמה ל"סידור עם דא"ח" מאת האדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקע"ו) שהדפיס זקנו האדמו"ר האמצעי. הוא הוסיף בו פירוש נרחב על מלות התפילה בדרך החסידות על פי יסודותיהם של אביו וזקניו. על חיבורו זה שקד שנים רבות והוא ראה בו את גולת הכותרת של חיבוריו. מאמרי חסידות קצרים שלו נדפסו לאחר פטירתו בספר "לקוטי מאמרים" (פולטובה, תרע"ח).
רבי יהודה ליב שניאורסון, בן האדמו"ר רבי יצחק דובער מליאדי (בן האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מלאדי, בן ה"צמח צדק") וחתנו של רבי לוי יצחק זלמנסון (חתן ה"צמח צדק"). כיהן כרב בערים הומיל וסירוטינה. משנת תרס"ו החל לכהן כמו"צ בוויטבסק, בה תפס מקום נכבד בין רבני העיר. שימש כרב בוויטבסק גם בתקופה הסובייטית (וויטבסק – ספר קהילה, עמ' 189).

3 ספרים בכרך אחד. • ברכה משולשת: [3], ב-מד; [ג]-לט; [1], ב-לג דף. • ספר חדושי הר"ן: [3], ד-צב דף. • חדושי הרשב"א: [1], ב-סו דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים ובלאי. בשולי דף השער הראשון, קרע חסר וקרע מחוזק בהדבקת נייר. קרעים בשולי כמה דפים. רישומים וחותמות. כריכה ישנה, בלויה ופגומה מעט.

ארבע מהדורות של סט הספרים "לקוטי תורה", מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, ועל המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. 

מהדורה שניה, שלישית, חמישית ושישית:

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ז'יטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ו 1866. מהדורה שניה של ספר "לקוטי תורה", שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), והובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י לנבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמות הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד". בסוף כל חלק נוספו ההוספות לספר לקוטי תורה.
ארבעה חלקים (בארבעה כרכים). כרך א (ויקרא): [4], ח; נד דף. כרך ב (במדבר): [1], צו דף. כרך ג (דברים): [1], ק דף. חסר דף שער הראשון. כרך ד (שיר השירים): [1], נא דף.

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ח 1878. מהדורה שלישית. רישום בעלות בכרך א: "יוסף פסח ב"ר זלמן הלל ליבערמאן", עם חותמתו (בקרילית): "פסח זלמנוביץ ליברמן" – ר' יוסף פסח ב"ר זלמן הלל ליברמן משקלוב, מחסידי חב"ד בירושלים (נפטר תרע"ו). חותמות בכרך ג: "אליעזר ליפמאן אקסעלראד"; רישומי בעלות: "זה הספר שייך לה' זכרי' לאש בליבאווע" (עם רישום נוסף ברוסית ובגרמנית משנת תרפ"ו); רישום בעלות על דף מצורף: "שמואל זכרי' ב"ר אברהם לאכמאנלאס" (על הדף מופיעות גם חותמות של ר' אליעזר ליפמן אקסלרוד ושל ר' זכרי' לאש).
ארבעה חלקים (בשלושה כרכים): כרך א (ויקרא): [2], ח; נד דף. כרך ב (במדבר): [1], צו דף. כרך ג (דברים ושיר השירים): [1], ק דף; [1], נא דף.

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרס"ד 1903-1904. מהדורה חמישית. מעבר לשער השני של כרך א, "מודעה רבה", ובה מתארים המו"לים את עבודת ההגהה על מהדורה זו: "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים... בהגהה מדויקת מאד ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס ראשון ואחריו בכל הדפוסים. את ההגהות האלה הוספנו עתה. ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק. ואשר אינו נמצא אצלנו גוף כתי"ק הגהנו מהרבה העתקות אשר נמצא אצלנו ואשר השגנו העתקות נאמנות שיכולים לסמוך עליהן. ואחרי כל זה יגענו הרבה לברר וללבן ביגיעה עצומה ובזהירות יתירה בשיקול הדעת לכוון בעזרתו יתברך אל אמיתית הדבר...".
ארבעה חלקים (בשלושה כרכים): חלק א (ויקרא): [2], ח; נד דף. חלק ב (במדבר): [1], צו, [1] דף. חלק ג (דברים ושיר השירים): [2], ק דף; [1], נא דף. ללא [1] דף (לוח התיקונים) בסוף הספר.

• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס חברת המניות ראם, תרפ"ח [1928]. ארבעה חלקים (בשני כרכים). מהדורה שישית. מהדורה מתוקנת ומוגהת של ספר "לקוטי תורה": "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים אשר בספר הקדוש הזה בהגהה מדויקת מאד, ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס הראשון ואחריו בכל הדפוסים... ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק...." ("מודעה רבה" מאת המדפיסים מעבר לשער ב'). המהדורה נדפסה "בהשתדלות והוצאת אגודת התמימים דארצות הברית (אמריקע) – (תלמידי ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש)". בסוף הספר נדפסו שמות אנ"ש רבני וחסידי חב"ד ותלמידי התמימים בארצות הברית אשר תמכו ועסקו בהדפסת הספר.
ארבעה חלקים (בכרך אחד): כרך א (ויקרא-במדבר-דברים): [2], ח; נד דף; [1], צו דף; [2], ק דף; [1], נא דף. ללא [1] דף (לוח התיקונים) בסוף הספר.

11 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.

ספר "ליקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור".
בספר מובאים "דרושים" שאמר אדמו"ר הזקן בעל התניא בפני הציבור בשבתות ובמועדים, וכן "ביאורים" שאמר לפני בניו ומספר מתלמידיו באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
בספר "בית רבי" (ברדיטשוב תרס"ב, א', עמ' 173) נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
הספר נכתב ונערך על ידי נכד המחבר, האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס בפעם הראשונה (ז'יטומיר, תר"ח) על ידי בני ה"צמח צדק" – האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט והאדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי. המהדורה השניה, שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), הובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י – נבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמת הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד".

שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. טשרנוביץ, יוזעפאף, שטעטין, וורשא, ברודי ווילנא, תר"ט-תרצ"ו [1849-1936].

50 כרכים מתוך 13 מהדורות שונות של שולחן ערוך הרב:
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. שני חלקים בכרך אחד – יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט חלק שישי, ושו"ת.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.

• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרט"ו 1855. חלק יורה דעה. חותמת בדף האחרון: "אליו ראבינאוויץ".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ט, עמ' 94-95.

• טשערנאוויץ, [דפוס Johann Eckhart und Sohn, תר"כ 1859]. אורח חיים חלק ראשון. חתימה בשער: "אהרן ליפמאנאוויטץ".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יג, עמ' 102-103.

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. סט שלם בשישה כרכים. רישום בעלות בכרך א: "שייך לר' שבח סופר ממאקאו"; חותמות: "יעקב דוב סגל במוה' אברהם ז"ל ממאקאוו".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשישה כרכים. רישומי בעלות בחלק ג: "שייך לר' ישראל דוב במו"ה שמואל נתן הכהן".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.

• [ווארשא], תרכ"ז [1867]. המילה "בשטעטטין" הובלטה בדפי השער. שלושה כרכים: אורח חיים חלק שני; יורה דעה חלק חמישי; חלק חושן משפט.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יח, עמ' 112-113.

• ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ד 1874. ארבעה כרכים: אורח חיים חלק שני, אורח חיים חלק רביעי, יורה דעה חלק חמישי, חושן משפט חלק שישי עם שו"ת. בחלק יורה דעה, חתימות רבי מרדכי מאיר פרידמן אב"ד קיצע בעל "אמרי מרדכי" (נפטר תשמ"ד).
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כא, עמ' 120-121.

• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. שני כרכים: אורח חיים חלק שני ו"אורח חיים חלק רביעי" (=יורה דעה, חושן משפט ושו"ת).
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב, עמ' 122-123.

• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך א חתימות: "ישראל יעקב ליפשיץ".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.

• ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. סט שלם בשבעה כרכים.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.

• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך ב, חתימה וחותמת של ר' ישראל מאיר לעהרער. בכרך ד, רישומי בעלות וחותמות של ר' מרדכי זאב ב"ר חנוך דוד ויאלאנאוו [ר' מרדכי זאב וולנוב מלודז (תרנ"ז-ת"ש), מעסקני "אגודת ישראל" בלודז' ובארץ ישראל], וחותמות משרד הדתות: "ספרי קודש משרידי יהדות פולין שנצלו בע"ה מהשמדה בשנות השואה...".
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל, עמ' 127-130.

• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא, עמ' 130-132.

• ווארשא-ווילנא, הוצאת ביהמ"ס של י.מ. אלטער / דפוס והוצ"ס "מ"ץ", תרפ"ט [1929]. כרך אחד. יורה דעה חלק חמישי, ושו"ת.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לד, עמ' 133.

• ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. אורח חיים חלקים שני, שלישי ורביעי.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לו (עמ' 134-135).

סה"כ 50 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. חלקים אחדים חסרים דפי שער או מספר דפים; האוסף לא נבדק בעיון, והוא מוצע למכירה כמות שהוא.

"סדר תפילות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק שני, "בתוספות מרובה דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות...", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. קאפוסט, דפוס ישראל בן יצחק יפה, [תקע"ו 1816]. מהדורה ראשונה.
עותק חסר וחלקי של חלק ב' – ללא דפי השער ודפים נוספים. הדפים נפרדים זה מזה, ומקורם בכמה עותקים שונים; ללא כריכה.
• חלק ב/1 (שבת וראש חודש): ד-סח דף. חסרים דף השער ושני דפים ראשונים (במקור: סח דף). חתימה בשולי דף ח: "אהרן נתן בן לוי יצחק ע"ה". • חלק ב/2 (מועדים וימים נוראים): פה דף. חסרים דפים פו-צט (במקור: צט דף). 18-20 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים: מצב טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים וכתמים כהים, קמטים ובלאי, סימני עש וקרעים, קרעים חסרים גדולים, הדבקות והשלמות נייר.

סידור עם דא"ח
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").
נוסח הסידור, הדינים ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי האדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו האדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט בשנת תקע"ו.