תשעה כרוזים מטעם "העדה החרדית" ורבני ירושלים, שנתפרסמו בשנות התר"פ-התר"צ בקירוב – בהם מחאות נגד חילולי השבת, פריצות והאכלת טריפות, משחקי ספורט בשבת וההשתתפות במועדון המסיונרי של ימק"א; פולמוס על דברי הרב קוק ורצח המדינאי החרדי ד"ר דה האן.
• "דרשה לשבת הגדול", מודעה על דרשת שבת הגדול שישא רבי יוסף חיים זוננפעלד בבית מדרשו, ולאחריו ידרשו הדיינים רבי פנחס עפשטיין ורבי דוד הלוי יונגרייז. ירושלים, דפוס צוקרמן, [שנות התר"פ?].
• מודעה, "לרגלי חלול השבת הנורא מאד שנפרץ... במשחק כדור הרגל", ודרשה בעקבות זאת של רבי יוסף חיים זוננפעלד ורבי מרדכי ליב רובין, בהיכל הישיבה הגדולה מאה שערים. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות התר"פ?].
• "אבל השלשים", מודעה מטעם ההסתדרות העולמית של אגודת ישראל, לכבוד יום השלושים להירצחו של יעקב ישראל דה האן (ד"ר דיהאן), חבר ועד "אגודת ישראל" ו"ועד העיר האשכנזי", ומספד שיערך לו על ידי הגאון רבי מאנדיל דייטש, בבית המדרש הגדול שב"בתי מחסה". [ירושלים], דפוס צוקרמן, [תרפ"ד 1924].
• מודעה על פתיחתו של "בית מרחץ בריאות" בשכונת נחלת ציון, הפועל בכשרות גמורה ובהשגחת הרבנים הגאונים. על המודעה חתום בדפוס רבי יצחק זאוויל יאקובובי ושותפו, וכן רבנים נוספים המעידים על כשרות מקוה נוסף, שהוא גם בהשגחתו של רבי יוסף צבי דושינסקי. ירושלים, דפוס קלישר, [שנות התר"צ, בקירוב].
• "זעקת מחאה נגד שערוריה נמבזה הצועקת לשמים", כרוז מחאה כנגד תחרות שחיה מעורבת של נשים וגברים בעצם יום שבת קודש, מטעם ועד משמרת השבת. טבריה, ללא שם מדפיס, תשרי תש"ה [1944].
• "אזהרה גדולה מאת הרה"ג חו"ר הרבנות הראשית לא"י", אודות מסעדת "הכח" של דוד בוימילגרין בזכרון משה, המכשילה את הרבים במאכלות אסורים וטריפות, מטעם רבי צבי פסח פראנק ורבי ירוחם פישל בערינשטיין. במודעה מוזכרים עוד בעלי מסעדות וחנויות שפורסם כבר בעבר כי הם מכשילים את הרבים באוכל טרף. ירושלים, דפוס רוהלד, תרצ"א [1931].
• "קריאה אל הנער העברי בירושלים!", אזהרה להימנע מביקור במוסד המיסיונרי "מועדון הצעירים הנוצרים (Y. M, C. A)", שמטרתו להדיח את הנוער לתרבות זרה, מטעם הועדה למלחמה בחנוך הזר (בראש המודעה הכותרת: "הסתדרות "מרכז" בארץ-ישראל"). ירושלים, דפוס קלישר, טבת תרצ"ד [1934].
• מודעה בעניין דרשות שידרשו רבי בן ציון ידלער ורבי משה בלויא, בהיכל ישיבת מאה שערים, בעניין חלול השבת הנורא שבמשחקי הכדור-רגל שמתקיימים בפומבי ובפרהסיא. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות התר"צ-ת"ש, בקירוב].
• "דעתו של הגאב"ד דלובלין זצ"ל, על שיטתו של הרב קוק", מודעה כנגד שיטתו של הרב קוק על הספורט כדבר שבקדושה, ותשובתם של רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי אליהו קלצאצקין ראב"ד לובלין על שיטה זו, שנתפרסמה בזמנו ב"אזהרה החמורה". ירושלים, דפוס צוקרמן, [אחר תרצ"ב 1932].

9 כרוזים. גודל ומצב משתנים.

ששה כרוזים ופריטי נייר מודפסים אודות רבי אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק הרב הראשי לארץ ישראל, ירושלים, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב:

• "הודעה לקהל הקדוש", על הזכרה בבית הכנסת "החורבה" – "לנשמות חללי המלחמה אשר מתו מות גבורים על קדושת כבוש ארצנו הקדושה, בבית הכנסת הגדולה בית יעקב", עם דרשה שידרוש הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, דפוס י.א. ווייס, [שנות התר"פ?].

• מודעה מטעם "הגבאים", לדרשת שבת הגדול של הרב קוק, בבית הכנסת "החורבה": "בשבת הגדול ידרוש רבנו גאון ישראל צדיק יסוד עולם, מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש רבני ארץ ישראל, בביהכ"נ הגדול בית יעקב", . [ירושלים, שנות התר"פ, בקירוב].
• מודעה מטעם בית האולפנא לצעירים "תורת ירושלים" (ישיבת המכינה שע"י הישיבה המרכזית העולמית), המתנהלת בהדרכתו של הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק, על קבלת תלמידים "בעלי כשרון והדרכה טובה מהתחלת גפ"ת עד כדי ידיעת הלימוד", בבית המדרש דפרושים בתי ורשא. ירושלים, דפוס "ציון" רוהולד, תרצ"ה [1935].
• מודעה מאת חברי ועד השחיטה, עם רשימת השוחטים ש"עמדו למבחן ע"ד בדיקת החלפים", לפני רבי אברהם יצחק הכהן קוק, ולפני בתי הדין וחברי ועד השחיטה, וניתנה להם רשות לשחיטת עופות, וכן הודעה על בדיקת החלפים בעשרת ימי תשובה. ירושלים, דפוס "מוריה", [שנות ה-30?].
• תפלת צבור כללית, "מטעם הרבנים הגאונים נשיאי וחברי הרבנות הראשית לארץ ישראל ובתי דין הצדק לכל מקהלות ישראל בירושלם ת"ו" – הודעה על תפילת ציבור עקב המאורעות הקשים ב"ארצות הבולשביקים". עם חותמת הרבנות הראשית וחותמת הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, דפוס סלומון, [שנות התר"צ?].

• כרטיס מודפס, עם ברכה ללידת בן, מטעם אחוד בתי התלמוד תורה בירושלים, ועם בקשה לתרומה לאחוד בית תלמודי-התורה, על פי תקנתם הקדומה של מייסדי הישוב בירושלים, עם חתימתו בדפוס של רבי אברהם יצחק הכהן קוק.

6 פריטים. גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

דף בחתימתו של האדמו"ר מרופשיץ-יאסלו רבי "אברהם יהושע העשיל ראבין" מרבני ודייני צפת. צפת, תמוז תרס"ד [1904]
כתב-יד סופר בית הדין, עם חתימת ידו של הדיין. פסק-דין בדין-ודברים בין שותפים באחת החצרות בעיר, על זכויות החזקה להשתמש במבני ביה"כ [בית הכבוד] בחצר, ועל הגודל של המבנה המשופץ, החוסם את דרך ההילוך בחצר [ראה פסק קודם משנת תר"ס, בקשר לסכסוכי החזקה בחצר זו, מכירת קדם 053, פריט 394].

האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל רובין (נפטר חשוון תרס"ט), מגזע אדמו"רי רופשיץ (בן האדמו"ר רבי אלימלך רובין מקולבסוב – בנו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ, חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ). כיהן כרב ואדמו"ר בסוקולוב ויאסלו. בשנת תרמ"ט עלה לירושלים, ולאחר תקופה עבר לצפת, בה כיהן כרב ואב"ד לקהילת עסטרייך-אונגארין במשך קרוב לעשרים שנה. את מקומו קבע בבית המדרש של חסידי צאנז בצפת.

[1] דף. 15X 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. סימני קיפול.

מעברו השני של הדף, חלק משטר כתובה מודפס בכתב אשכנזי רהוט.

אוסף מגוון של קבלות מודפסות, מצפת ומטבריה, שנות התר"ס-שנות התר"פ:

• פנקס העשוי מ-24 קבלות מודפסות על העברת כספים מחו"ל ע"י כולל קוסוב, עם חתימות ידם של מקבלי התרומה, מילוי בכתב-יד של שמות התורמים, סכום התרומה, תאריך קבלת התרומה, וחתימת מקבל התרומה. צפת, [תרס"ה-תרס"ז [1905-1906]. בכל הקבלות מוזכר בנוסח הקבלה המודפס "הגביר הנכבד מו"ה איסר קריס מקאלמייע" (גבאי הכולל בחו"ל), וכן מוזכר שמו של הרב דוד סג"ל (ממונה כולל קוסוב בצפת), דרכם עבר הכסף לצפת [כפי הנראה מדובר בכספים שנשלחו לאנשים פרטיים ע"י קרובי משפחה וידידים מחו"ל. בחלק מהקבלות המקבל מוסיף לפני חתימתו מכתב אישי קצר לקרובו השולח]. מילוי הקבלות נעשה ככל הנראה בכתב-ידו של סופר-הכולל ר' יוסף צבי גייגר מצפת. דפי הקבלות שלא נשלחו לבסוף לתורמים, נכרכו לאחר שנים בידיו של גייגר, כמחברת עליה נעשה שימוש משני ללימוד עברית, ובצדם האחורי של חלק מהקבלות שורטטו שורות בעיפרון ונכתבו בהם פעלי דקדוק שונים, כנראה בידי בני משפחתו של גייגר.

• אוסף של ארבעים מכתבי שנה טובה מודפסים (רובם בדיו מוזהבת ומיעוטם בדיו צבעונית), עם מילוי בכתב-יד סופר, וחתימתו וחותמתו של ר' "לוי יצחק בהר"מ באלזער בעה"ק צפת"ו, נכד הגאה"ק הש"ך זל"ה". צפת, אלול תרע"ט [1919]. כל ארבעים המכתבים נכתבו בשנת תרע"ט (בתקופה שלאחר ימי מלחמת העולם הראשונה) עבור רבי לוי יצחק ב"ר משה בלזר (תרמ"ט-ת"ש; מתלמידי ישיבת חתם סופר רידב"ז בצפת). רובם כפי הנראה מולאו בכתב-ידו של הסופר ר' יוסף צבי גייגר (המפורסם בחושו האמנותי, ונחשב כיום לאבי האסכולה של הציור הצפתי). הנוסח הממולא בכתב-יד כמעט אחיד וזהה בכל המכתבים, וכולל בקשה ותחינה לעזרה, עקב מצבו הקשה של השולח, המעיד על עצמו כי הוא אדם תלמיד חכם חולה, הזקוק לעזרה רבה, וכי משפחתו סובלת מרעב ומחסור, ומברך את התורם בברכות לשפע ברכה והצלחה ובברכה לשנה טובה ומאושרת, ומבטיח להתפלל בעבורו בקברי צדיקים: "...איהר זאלט רחמנות האבען אויף מיר מיט איין פאמיליע, ערבארימט זיך אויף אונז, אונד פאר נעמט אונזער געבעט, ערוועקט אייער כשר גוט הארץ און ראטעוועט אונז פון הונגער טויט... א גאנצע פאמיליע פון א הונגער טויט, איהר וועט אייך קויפען ביידע וועלטין, עס איז פקוח נפשות, איך בין איין קראנקער מענטש, און זיץ כסדר און לערין אונזער הייליגע תורה, ובזכות זה וועט איהר זיין געזונד און שפע ברכה והצלחה, און פיעל גליק, און א גוט גליקליך געבענטשט יאהר, איך וועל פאר אייך מתפלל זיין בייא אלע קברי צדיקים זי"ע" [=רחמו עלי ועל משפחתי, חוסו עלינו וקבלו את תחינתנו, עוררו את ליבכם הכשר והצילו אותנו מרעב... בכך תצילו משפחה שלמה ממוות ברעב, ובזכות זה תזכו לשני העולמות, זהו פקוח נפשות, אני איש עני ועוסק כסדר בלימוד תורתנו הקדושה, ובזכות זה תזכו לבריאות ולשפע ברכה והצלחה, ולאושר רב, ולשנה טובה ומאושרת, אתפלל בעבורם בכל קברי הצדיקים זי"ע].

• קבלה על תרומה, מטעם ישיבת אור תורה הכללית בטבריה, שנדב רבי יהודא לייב דוב זיידמאן, עם חותמות (בדוגמת חתימת ידם) של ראשי הישיבה: רבי משה קלירס, רבי נח [וינברג] ורבי יצחק מתתיה סנדברג. אייר תרע"ב [1912].

• קבלה על תרומה, מטעם בקור חולים הכללי חמי טבריה, שנדב רבי יהודא לייב דוב זיידמאן, חתום בידי ראשי הועד וחותמות המוסד. אייר תרע"ב [1912]. עברית וגרמנית.

• דף מודפס בפורמט גדול, "מכתב קבלה מארה"ק ת"ו" – מכתב קבלה נאה, גדול ומאוייר, מודפס בדיו מוזהבת וצבעונית, מטעם ועד הכללי דכוללות קאסוב בערים ירושלים, צפת וטבריה, עם עיטורים ואיורי המקומות הקדושים. צפת, [ראשית המאה ה-20, בקירוב].

• "קול קורא לעזרה", בעברית וביידיש, קריאה נרגשת לסיוע ולעזרה לטובת "העניים והאביונים דכוללנו קאסוב בארצנו הקדושה ת"ו". צפת, ניסן תרפ"ה [1925]. על הכרוז חתומים בדפוס ראשי הכולל, ורבה הראשי של צפת, רבי אברהם ליב זילברמאן, עם חותמו. בתחתית הדף חותמת העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).

68 קבלות ודפים מודפסים (מתוכם 24 קבלות שנכרכו לפנקס אחד). גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף גדול של כ-270 "כרטיס ערב", עם רישומים בנקאיים על גבי כרטיסים של יהודי צפת והסביבה, שנתנו ערבויות ללווים בבנק בצפת. צפת, [שנות ה-20 עד שנות ה-50].
כל כרטיס כולל רישום של שם הערב, מקום מגוריו (רובם ככולם מצפת ומישובי הצפון: יסוד המעלה, ראש פינה, חיפה, משמר הירדן, טבריה), מספר החשבון שלו, ופירוט של שמות הלווים להם הוא ערב, תאריך ההלוואות וסכומי הערבון. בחלק מהכרטיסים מופיעה גם "דוגמת חתימה" של בעל הכרטיס.
הכרטיסים מסודרים בסדר אלף-ביתי, על פי שמות המשפחה של החתומים.

כ-270 כרטיסים. 21x12.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים קלים.