אוסף מספרי בעל ה"כתב סופר" – הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר רבה של פרשבורג וראש הישיבה בפרשבורג – רובם במהדורות ראשונות:

• שו"ת כתב סופר, חלק אורח חיים. [פרשבורג, דפוס פראנץ נירשי אונד קאמפ’, תרל"ג 1873]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בשנה הראשונה לאחר פטירת המחבר. חסר דף השער. בדף הראשון חותמת בעלות של הגאון מלובלין רבי "אליהו באאמו"ר הרב הג' נפתלי הירץ זלה"ה קלאצקין, חונה פה לובלין".
• שו"ת כתב סופר, חלק אבן העזר (חלק ראשון): פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, [תרמ"ח 1888]. מהדורה ראשונה.
• שו"ת כתב סופר, חלק חושן משפט. דראהאביטש, דפוס אהרן צבי זופניק, תרנ"ד 1894. מהדורה ראשונה.
• כתב סופר, על התורה. וינה, דפוס Jos. Schlesinger, [תרמ"ט 1889]. מהדורה שניה ומורחבת. שני חלקים בכרך אחד (חסר דף השער השני). חותמות והקדשה לחתן שמואל לאנגער, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף לאווי סג"ל [רבה הראשון של קהילת קיראליהאז, חתן רבי אליהו קליין אב"ד האלמין]. חתימות של רבי "ישראל עהרליך, קאשיצע יע"א" [מתלמידי רבי שאול בראך אב"ד (קושיצ'ה) קאשוי].
• חידושי כתב סופר, על מסכת גיטין, חלק ראשון. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ו 1896.
• כתב סופר, חידושים על כמה סוגיות. בודפשט, דפוס משלם זלמן כ"ץ קאטצבורג, תרצ"א [1931]. רישומי בעלות של "הרב יצחק גראסבערגער"; "ברוך אלי' גר[אס]בערגער"?. חותמות של "SCHREIBER MOR, RABBI".
• כתב סופר, על מסכת חולין. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, תרצ"ח [1938].

המחבר, הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר הנודע בשם ספריו – בעל ה"כתב סופר" (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
עוד קודם לידתו חזה אביו הגדול בעל "חתם סופר" כי נשמתו של צדיק עתידה לרדת לעולם, ואכן מילדותו ניכר בגודל קדושתו ודבקותו בלימוד התורה כאחד מגדולי ישראל. בעודו נער בן 17-18 כבר התכתב בהלכה עם גדולי תלמידי אביו. בתחילה הסתיר את התמדתו ודרגתו הגבוהה בתורה מפני אביו, אך עם הזמן הכיר אביו בגדלותו התורנית וייעדו להמשיך דרכו בשיעורי הישיבה ובהשבת תשובות בהלכה לרבנים שונים מרחבי העולם. אביו הגדול הדריכו בדרכי הלימוד בנגלה ובנסתר, ואף שלח לו ספרי קבלה שילמד בהם. עם פטירת אביו בתשרי ת"ר (1839), עלה על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה פרשבורג, ובראשות הישיבה למרות שהיה אז צעיר לימים כבן-24 שנים, כסתו היתה נתונה בין גדולי הרבנים בדורו שהעריכוהו כאחד מגדולי הדור. עמד בראש מלחמת הרבנים, אשר לחמו מלחמת ה' בהיווצרות תנועת הריפורמה הכפרנית, ועל פי הוראתו התבדלו קהילות הונגריה לקהילות אורתודכסיות נפרדות. סמכותו ההלכתית היתה גדולה ודבריו התקבלו להלכה ולמעשה אף בעיני זקני רבני דורו. ישיבת פרשבורג שעמד בראשה היתה החשובה שבישיבות הונגריה – בתקופת ה"כתב סופר" למדו בישיבה בין 300 ל-400 בחורים, כשרוב בני הישיבה היו בחורים מטובי הבוגרים של ישיבות הונגריה האחרות. יש לציין כי אחוז ניכר מרבני הונגריה ומרכז-אירופה, היו מבוגרי ישיבת פרשבורג.

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף מספרי הגאון הנודע רבי שלמה יהודה טאבאק דומ"צ סיגט. מהדורות ראשונות:

• ספר ערך ש"י, על שולחן ערוך יורה דעה. מ.-סיגעט, דפוס משה בלומענפעלד וחתנו יחיאל מיכל דאוויד, תרנ"ז 1897. חותמות רבי "משולם שמואל פיש".
• שו"ת תשורת ש"י, על ארבעה חלקי שולחן ערוך, מהדורה קמא ומהדורה תניינא. מרמרוש-סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ה-תר"ע 1905-1910. שני כרכים. במהדורה בתרא, חותמת רבי "יעקב מאיר וואלד, ראב"ד דק"ק קלוזש (קלויזענבורג)" [תרל"ד-תרפ"ח; מתלמידי ה"שבט סופר" ונסמך להוראה על ידו. חתנו של רבי משה שמואל גלזנר, רבה המפורסם של קלויזנבורג ובשנת תר"ס התמנה לדיין ומו"צ בקלויזנבורג. הסתופף בצילו של האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלזא].
• ספר ערך ש"י, על חידושי ש"ס. מרמרוש-סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, [תר"ע 1910].
• ספר ערך ש"י, על התורה, חלקים א-ב. מרמרוש-סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובנו, [תרע"ב] 1912; סעאיני, דפוס יעקב ווידער, תרפ"ח 1928. חותמות "חברה הש"ס, קליינוארדיין והגליל"; חתימת הגאון רבי "חיים יחיאל רויטמן" [תש"ז-חשון תשע"ד; רב דחסידי בעלז בבני ברק וחבר ביד"צ מחזיקי הדת].
• ספר ערך ש"י, על נ"ך וחמש מגילות. סעאיני, דפוס יעקב ווידער, תרצ"ב [1932]. חתימת "אליעזר יאדקאוויטש נערעסניצע".

הגאון רבי שלמה יהודה ליב טבק (תקצ"ב-תרס"ח), מגדולי הפוסקים בהונגריה ורומניה בדורו. נולד בסיגט. תלמיד מובהק של בעל ה"ייטב לב" ושל בעל ה"קול אריה". כשנתמנה ה"ייטב לב" בשנת תרי"ח לרבה של סיגט הביא עמו את תלמידו רבי שלמה ליב למען יכהן כדיין ראשי בעיר, תפקיד בו כיהן כחמישים שנה. חיבוריו: "ערך ש"י" על השו"ע, ש"ס ודרוש. סדרת ספרי השו"ת שלו נקראו בשם "תשורת ש"י".

6 כרכים. גודל ומצב משתנים. חותמות וחתימות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מהדורות ראשונות של שני ספרי באר שמואל, מאת הגאון רבי שמואל רוזנברג אב"ד אונסדורף, פירוש על התורה ושו"ת וחידושים:

• ספר באר שמואל, תשובות וחידושים, וביאור רחב על מסכת והלכות מקואות. קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, תרפ"ג 1923.
32 עמ’, קו דף, 8 עמ’. 32 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

• ספר באר שמואל, חידושי אגדה על התורה. קליינווארדיין, דפוס אברהם יצחק קליין, [תרצ"ח 1938].
[8], קנב עמ’. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרע בדף השער, עם פגיעה בטקסט (ללא חסרון). הדבקת נייר בשולי דף השער. כריכת עור חדשה.

המחבר, הגאון המפורסם רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" (תר"ב-תרע"ט), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מגדולי תלמידי ה"כתב סופר". משנת תרל"ג אב"ד טשאבא, ומשנת תרמ"ג כיהן ברבנות אונסדורף (אחת מה"שבע קהילות" הנודעות), שם הקים ישיבה גדולה, מהחשובות שבישיבות הונגריה והאזור. נודע במסירותו הרבה לתלמידיו, ואכן רבים מתלמידיו היו מגדולי הדור (רבי שמואל דוד אונגאר אב"ד נייטרא, ועוד). נודע בקדושתו הרבה, ואדמו"רי מונקאטש הרבו בשבחו כבעל "רוח הקודש". רבים היו פונים לקבל מברכותיו ולבקש ממנו להתפלל על עניינים שונים. בישיבתו היה נוהג כמנהג אדמו"רים בעריכת "שולחנות" וחלוקת "שיריים". לוחם מלחמת היהדות הנאמנה ועמד בראש היהדות האורתודוקסית במלחמתה עם המנהיגים הרפורמים.

אוסף ספרי קדמונים בנושאים שונים. דפוסי שנות הת"ר. חלקם עם חתימות וחותמות בעלות:

• ספר מורה נבוכים לרמב"ם, בתרגום ר"י אלחריזי, בהוצאת א"ל שלוסברג, חלקים א-ב. לונדון-וויען, חסר שם מדפיס, תרי"א-[תרל"ו] 1851-1876. שני חלקים מתוך שלושה, בכרך אחד.
• מגילת תענית, עם פירוש מהר"א, מאת רבי אברהם סג"ל מקראקא, עם מגילת אנטיוכוס. [קניגסברג], דפוס טוביהו הכהן אפרתי ויוסף בעקקער, [תרי"ח 1858?]. חותמת "זלמן כוכב טוב שטערן, WIEN".
• חידושי רבינו יונה על מסכת סנהדרין, וחידושי תוס' שאנץ על מסכת מכות. [יוהאניסבורג], חסר שם מדפיס, [תר"ך 1860]. רישום בעלות: "זה הספר חר"י שייך להאברוך המופלג מו"ה מאיר נ"י ממוש חדש כעת בנאווידוואהר". רישום נוסף בסוף הספר: "זה הספר שייך לר' שלמה הכהן ראבינאוויטש בן הרב הצדיק הקודש בוצינא קדישא חסידא ופרישא אספקלריא המ[א]ירה".
• ספר עט סופר, מאת הרד"ק. ליק, הוצאת "מקיצי נרדמים", דפוס רודאלף זיבערט, תרכ"ד 1864.
• ספר שארית ישראל, חלק שני מספר יוסיפון, עם משא דמשק. וורשא, דפוס חיים קעלטער סג"ל, תרל"ד 1874.
• ספר המצות לרמב"ם, בתרגום רבי משה אבן תיבון, בהוצאת רבי חיים העליר. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרע"ד 1914.
• ספר תבונה, ביאורים על משנה תורה לרמב"ם, מאת רבי יצחק אייזיק קרסילשציקוב [בעל הפירוש "תולדות יצחק" על הירושלמי]. פולטובה, דפוס על-שם Petrovski, תרפ"ו 1926.

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ענק ומגוון של למעלה ממאה דף: דפי שער וחלקי ספרים – ספרי קבלה ומוסר, הלכה וחידושי ש"ס, תלמוד ומשניות, מדפוסים שונים (גרמניה, איטליה, טורקיה ועוד) בשנות הת', הת"ק והת"ר (המאות ה-17-19).

בחלק מן הספרים חתימות וחותמות חשובות, הגהות ורישומים.

בין הדפים באוסף, שערי הספרים:

• שער ספר ויקהל משה, מאת רבי משה גרף. דעסוי, דפוס משה בן שמחה בונם דעסא, [תנ"ט 1698]. חתימות של "בנימין וואלף טרילינגן"; "יעקב בר אלחנן אהרן... בירושה פה ---".

• שער ספר מאיר עיני חכמים, מאת רבי מאיר בן רבי גדליה. פיורדא, דפוס אברהם בן אייזק בינג ובונפט בן יוסף שניאור, [תפ"ד 1724].

• שני שערים, שולחן ערוך (רבי גור אריה הלוי), יורה דעה וחושן משפט. מנטובה, דפוס יצחק ירא ויעקב חבר טוב, [תפ"ב-תפ"ג 1722-1723].

• שער מחזור, כמנהג בני רומה, חלק שני. ויניציאה, Bragadin, [ת"ע 1710].

• שער ספר הנותן אמרי שפר, מאת רבי אליהו אבן חיים. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלניר, [תע"ג 1713]. חתימה של "צבי הירש גוטען ---; חותמת רבי "יצחק סג"ל בריינער".

• שלשה שערים: טור, אורח חיים וחושן משפט חלק ראשון ושני. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלנער, [תע"ד-תע"ו 1714-1715].

• שער ספר חדושי מסכת גיטין לרשב"א. אמשטרדם, דפוס נתנאל פואה, [תע"ה 1715].

• שער ספר חכמת שלמה, מאת מהרש"ל. [אופיבאך], דפוס ישראל בן משה, ת"ץ [1730]. חותמות וחתימות, ביניהן חתימה של "חיים הק' סג"ל פראגער".

• שער סליחות מכל השנה, כמנהג פיהם פולין מערהרין. ווילהרמרש דארף, הירש בן חיים מפיורדא, [ת"ץ 1730]. חתימה של "ישראל חיים בר"א ז"ל מלייפניק".

• שער ספר פירוש התורה לרבינו יעקב בעל הטורים, עם הגהות עיטור ביכורים. פיורדא, חיים בן צבי הירש, [תקי"ב 1752].

• שער ספר מנורת המאור, מאת רבי יצחק אבוהב. קושטאנדינה, דפוס ראובן ונסים אשכנזי, [תקכ"ב] [1762].

• שער ספר ים של שלמה, מאת מהרש"ל. פיורדא, דפוס יוסף פעטשויא ובנו מענדל בער, [תקכ"ו] [1766]. חתימות של "הק' יחזקאל סגל", "שמואל סגל"? ועוד.

• שער ספר פני יהושע, חלק שלישי. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקל"ט 1779]. רישום בעלות של רבי "שמעון יעקב פעס?".

• שער סדר המחזור מכל השנה, חלק ראשון ושני. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תק"ן 1790].

• שער ספר יש נוחלין, מאת רבי אברהם בן השל"ה. ווין, יאזעף הראשאנקיא, תקנ"ח [1798].

• שער ספר סליחות כמנהג פיהם פולין ומעהררין. זולצבאך, זעקל בן אהרן, תקנ"ט [1799]. חתימה של "יהודא ליב זוסמאן, ש"ץ ונאמן בק"ק סענטש".

• שער שו"ע אשלי רברבי. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו [משה] קאשמן, [תק"ג 1743].

• שער שלחן ערוך, יורה דעה. אמשטרדם, דפוס יוסף פרופס כ"ץ, [תקל"ז 1777].

• שער ספר טורי זהב, על חושן משפט. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקכ"ז 1767].

• שער ספר טור, אורח חיים. דיהרנפורט, יחיאל מיכל מייא, [תק"ן 1790]. חתימה של "אברהם צבי פאללאק".

• שערי תקון סופרים. אמשטרדם, דפוס ליב זוסמנש, [תקכ"ח 1768]. שני עותקים של השער המצויר.

• שער משניות, טהרות. אמשטרדם, דפוס יעקב פרופס כ"ץ, תקל"ה-תקל"ו [1775-1776].

• שערי משניות, זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות (חמישה שערים). פיורדא, דפוס איצק צירנדארף, [תקע"ד 1814].

• שני שערים ספר הזהר, חלקים שני-שלישי (שמות-ויקרא). ליוורנו, דפוס יעקב ארובאס וחבריו, [תקע"ה 1815]. על שער חלק שני: חתימה של "יוסף יהודא אשכנזי". רישום בעלות של "יעקב צמח נסים" מצנעא.

• שער ספר מאור ושמש, מאת רבי יהודה קורייאט. לי אור נא (ליוורנו), דפוס אליעזר מנחם אוטולינגי, [תקצ"ט 1839].

• שער ספר אשר לדוד, מאת רבי דוד מועטי. ליוורנו, שלמה בילפורטי וחברו, תרל"ו [1876]. חותמות "ע"ה דוד אבן כליפא מנחל ק"ק תמושנת יע"א".

• דפים מספר סמיכת חכמים, להגאון המקובל רבי נפתלי כ"ץ. [פרנקפורט דמיין תס"ד 1704].

• ועוד שערים וחלקי דפים מספרים רבים. שערים רבים של כרכי תלמוד בבלי ממהדורות שונות:

• דפי שער תלמוד בבלי, מסכתות מכות, עדיות. פרנקפורט דאדרה, דפוס מיכל גאטשלק, תנ"ט [1699].

• דפי שער תלמוד בבלי, מסכתות שבת, נדרים, נדה. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלנר, [ת"פ-תפ"א 1720-1721]. בשער מסכת נדרים חותמת הביבליוגרף "אברהם מאיר הברמן". בשער מסכת נדה חותמות של בני משפחת שלזינגר: "Dr. L. Schlesinger, Hamburg 11. Schlump" [כפי הנראה הוא הרב ד"ר ליפמן בן רבי אליקים געצל שלזינגר, דיין בהמבורג ותלמיד ה"ערוך לנר", ראו אודותיו: ב"ז יעקבזון, אשא דעי למרחוק, עמ' נד]; "David Schlesinger, Wien"; "דוד שלזינגר, תל-אביב...".

• דפי שער תלמוד בבלי, מסכתות ערכין, מעילה וקינים ומידות ותמיד (שני שערים). ברלין ופרנקפורט דאודר, Michael Gottschalck, [תפ"ב 1722].

• דפי שער תלמוד בבלי, מסכתות יבמות, כתובות, קידושין, חולין, תמורה, כריתות. ברלין ופרנקפורט דאודר, דפוס אהרן בן משה רופא מליסא, [תצ"ה-תצ"ט 1735-1739]. רישום בעלות בדף השער של מסכת יבמות: "שייך להקצין ר' --- זעליגעשטאט"; "הק' יעקב --- מפיורד' לע"ע פה זעליגעשטאט [Seligenstadt] לעמוד ולשרת ול---".

• דפי שער תלמוד בבלי, מסכתות עירובין, ראש השנה, נדרים, נזיר, סוטה, נדה (שני עותקים של נדה). זולצבאך, דפוס משלם זלמן בן אהרן [פרנקל], [תקט"ז-תק"ך 1756-1760]. בשער מסכת ראש השנה חותמת "מאוצר הספרים של מו"ה ר' שמואל שטרויס זצ"ל, כעת בבית נכדו אליקים שלזינגר...". בשער מסכת נדה חתימה של "מיכל סגל".

• דפי שער תלמוד בבלי, מסכתות ברכות, זבחים. זולצבאך, דפוס אהרן ונפתלי בני משלם זלמן [פרנקל], תקכ"ו-תקכ"ח [1766-1768].

• דף שער תלמוד בבלי, מסכת קידושין. דיהרנפורט, דפוס רעכיל ובניה האחים מייא, תקס"ה [1805].

• דף שער תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה. ברלין, יהושע גרשון מונק, תר"מ 1880. חותמות "נפתלי כ"ץ, פיעטרקוב". חתימות "נפתלי הילמן הכהן מבעלכמטוב".

• ועוד.

כ-150 פריטים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות.