אוסף מספרי בעל ה"כתב סופר" – הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר רבה של פרשבורג וראש הישיבה בפרשבורג – רובם במהדורות ראשונות:

• שו"ת כתב סופר, חלק אורח חיים. [פרשבורג, דפוס פראנץ נירשי אונד קאמפ’, תרל"ג 1873]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בשנה הראשונה לאחר פטירת המחבר. חסר דף השער. בדף הראשון חותמת בעלות של הגאון מלובלין רבי "אליהו באאמו"ר הרב הג' נפתלי הירץ זלה"ה קלאצקין, חונה פה לובלין".
• שו"ת כתב סופר, חלק אבן העזר (חלק ראשון): פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, [תרמ"ח 1888]. מהדורה ראשונה.
• שו"ת כתב סופר, חלק חושן משפט. דראהאביטש, דפוס אהרן צבי זופניק, תרנ"ד 1894. מהדורה ראשונה.
• כתב סופר, על התורה. וינה, דפוס Jos. Schlesinger, [תרמ"ט 1889]. מהדורה שניה ומורחבת. שני חלקים בכרך אחד (חסר דף השער השני). חותמות והקדשה לחתן שמואל לאנגער, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף לאווי סג"ל [רבה הראשון של קהילת קיראליהאז, חתן רבי אליהו קליין אב"ד האלמין]. חתימות של רבי "ישראל עהרליך, קאשיצע יע"א" [מתלמידי רבי שאול בראך אב"ד (קושיצ'ה) קאשוי].
• חידושי כתב סופר, על מסכת גיטין, חלק ראשון. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ו 1896.
• כתב סופר, חידושים על כמה סוגיות. בודפשט, דפוס משלם זלמן כ"ץ קאטצבורג, תרצ"א [1931]. רישומי בעלות של "הרב יצחק גראסבערגער"; "ברוך אלי' גר[אס]בערגער"?. חותמות של "SCHREIBER MOR, RABBI".
• כתב סופר, על מסכת חולין. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, תרצ"ח [1938].

המחבר, הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר הנודע בשם ספריו – בעל ה"כתב סופר" (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
עוד קודם לידתו חזה אביו הגדול בעל "חתם סופר" כי נשמתו של צדיק עתידה לרדת לעולם, ואכן מילדותו ניכר בגודל קדושתו ודבקותו בלימוד התורה כאחד מגדולי ישראל. בעודו נער בן 17-18 כבר התכתב בהלכה עם גדולי תלמידי אביו. בתחילה הסתיר את התמדתו ודרגתו הגבוהה בתורה מפני אביו, אך עם הזמן הכיר אביו בגדלותו התורנית וייעדו להמשיך דרכו בשיעורי הישיבה ובהשבת תשובות בהלכה לרבנים שונים מרחבי העולם. אביו הגדול הדריכו בדרכי הלימוד בנגלה ובנסתר, ואף שלח לו ספרי קבלה שילמד בהם. עם פטירת אביו בתשרי ת"ר (1839), עלה על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה פרשבורג, ובראשות הישיבה למרות שהיה אז צעיר לימים כבן-24 שנים, כסתו היתה נתונה בין גדולי הרבנים בדורו שהעריכוהו כאחד מגדולי הדור. עמד בראש מלחמת הרבנים, אשר לחמו מלחמת ה' בהיווצרות תנועת הריפורמה הכפרנית, ועל פי הוראתו התבדלו קהילות הונגריה לקהילות אורתודכסיות נפרדות. סמכותו ההלכתית היתה גדולה ודבריו התקבלו להלכה ולמעשה אף בעיני זקני רבני דורו. ישיבת פרשבורג שעמד בראשה היתה החשובה שבישיבות הונגריה – בתקופת ה"כתב סופר" למדו בישיבה בין 300 ל-400 בחורים, כשרוב בני הישיבה היו בחורים מטובי הבוגרים של ישיבות הונגריה האחרות. יש לציין כי אחוז ניכר מרבני הונגריה ומרכז-אירופה, היו מבוגרי ישיבת פרשבורג.

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.