מכירה פומבית 050 חלק ב' מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות – יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, הפטרות, מגילות, אגרות, ליקוטים שונים ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע). [לבוב]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו 1842-1866]. סט שלם – ארבעת החלקים. מהדורה ראשונה.
ספריו של ר' אהרן מסטראשעלע לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים. בסט שלפנינו נכרך שתי פעמים קונטרס שאלות ותשובות בן יח דף, שלא נרשם ביבליוגרפית - בסוף חלק ב (לקוטים ושו"ת) ובסוף חלק ד (דברים).
הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן נ"ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו האדמו"ר הזקן בעל התניא, והיה לאיש סודו וליד ימינו. כשעבר אדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד-נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בין ר' אהרן לבין רבי דוב בער מסיבות שונות, וכן נוצר ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי ושב לעיירת מולדתו אשווע. אדמו"ר הזקן שהצטער על עזיבתו, התבטא: "נקרו עין מראשי".
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של אדמו"ר הזקן – פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וסתר את שיטת מתנגדו. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. האדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט"ו שנה לערך. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של ר' אהרן, ובראשם ר' אברהם שיינעס חתנו של אדמו"ר הזקן ור' משה ווילענקער. בהיותו בסטרשלה החל להדפיס את ביאוריו בחסידות. בשנת תק"פ הדפיס בשקלוב את חיבורו הראשון, ספר "שערי היחוד והאמונה" - ביאור על חלק "שער היחוד והאמונה" שבספר התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה" - ביאור לחלקים "לקוטי אמרים" ו"אגרת התשובה" שבספר התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת אדמו"ר האמצעי. לאחר הסתלקותו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ארבעה חלקים בארבעה כרכים. • כרך א (בראשית-ויקרא, מועדים ומגילות – לבוב, תר"ב): [2], צג, [1]; עו; נו דף. • (ליקוטים ושו"ת – לבוב, תר"ב): [1], לה, [2], מה-קו; יח דף (קונטרס שו"ת). • כרך ג (במדבר – וורשא, תרכ"ו): [2], עו דף. • כרך ד (דברים – וורשא, תרכ"ו): [3], ב-סב; יח, [2] דף (לוח הטעות); יח דף (קונטרס שו"ת). 22.5-24 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. פגמים וקרעים קלים (קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בשער ובכמה דפים נוספים בחלק ב). חותמת. כריכות חדשות.
שני חיבורים מאת גדולי חסידי אדמו"רי חב"ד הראשונים, ר' הלל פאריטשער ור' אייזיק הומלער:
• ספר פלח הרמון, מאמרי חסידות על חומש בראשית ועל חנוכה, בדרך חסידות חב"ד, מאת המשפיע ר' הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (ר' הלל פאריטשער; תקנ"ה-תרכ"ד). ווילנא, דפוס ש"י פין, א"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער, [תרמ"ז] 1887. מהדורה ראשונה. עם הסכמות שבעה מנכדי האדמו"ר ה"צמח צדק": בני המהר"ש מליובאוויטש – הרז"א ור' מנחם מענדל; בני המהרי"ל מקאפוסט – ה"מגן אבות" ורבי שמריה נח מבאברויסק; בני הרחש"ז מליאדי - המהרי"ד מליאדי וגיסו רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין; רבי מרדכי (בן ר' ברוך שלום) שניאורסון. כמו כן, בספר הסכמות כמה מחשובי רבני רוסיה, בהם הסכמת רבי אברהם דוד לאוואט, זקנו של הרבי מליובאוויטש. חותמות "בית הכנסת סוחרים-חסידים, פעטרבורג".
VIII עמ', [1], ב-קמ דף. 26 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. כריכה חדשה.
• ספר חנה אריאל - אמרות טהורות, מאת הרה"ג החסיד ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (ר' אייזיק הומלער). ברדיטשוב, דפוס "שעפטיל", [תרע"ב 1912]. מהדורה ראשונה. כולל ד' אמרות טהורות – מאמר השבת, מאמר הבדלה, מאמר הברכות ומאמר כללות התורה (וכן ליקוטים ודרושים שונים, ובהם ביאור ארוך לפרק ל"ג שבתניא, שאלות ותשובות, אגרות קודש, ועוד). בליקוט ובסידור הכתבים, ובעריכתם, הגהתם והבאתם לדפוס, נטלו חלק שלושה מחסידי חב"ד לאדמו"רי קאפוסט וליאדי – ר' יעקב יואל סארקין אב"ד קאראפ, ר' חיים אליעזר הכהן ביחובסקי ור' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי").
[2], ב-עט; [1], ב-ה דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה.
הרה"ג הרה"ח המשפיע ר' הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (תקנ"ה-תרכ"ד), מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. בתחילת דרכו היה תלמיד בנגלה של האדמו"ר רבי אברהם דב אב"ד ז'יטומיר ואווריטש בעל "בת עין", ותלמידו בחסידות של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרונוביל. באמצע שנות התק"ע הגיע לידיו ספר התניא, וכן נזדמן לו לפגוש בחסיד אדמו"ר הזקן ר' זלמן זעזמיר, שביאר לו את תורת רבו בעל התניא "והריחו ביראת השם ואהבתו ע"פ דרך חסידות חב"ד".
מאורעות אלו חוללו מהפך בנפשו עד שקם ונסע אל אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, "ומני אז לא מש מאהלו ולא זז מלחבב דבריו". לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ח נעשה חסידו של אדמו"ר ה"צמח צדק". היה נוסע אליו פעמיים בשנה, לחנוכה ולחג השבועות, "והיה שותה בצמא דברי קדשו". בסביבות שנת ת"ר החל לכהן ברבנות העיר פאריטש, ובערך בשנת תרי"ב התמנה לרב הקהילה החסידית בבאברויסק.
בהוראת אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק", ר' הלל היה נוסע בחודשים אב ואלול אל המושבות היהודיות שבפלך חרסון, "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות". בפלך זה התיישבו חסידי חב"ד רבים, שהיו איכרים ועסקו בעבודת אדמה. מחמת ריחוקן של אותן מושבות מליובאוויטש, התרחקו רבים מהם מדרכי החסידות ומעבודת ה'. ר' הלל היה מבקר באותן מושבות, חוזר בפני היהודים הפשוטים מאמרי חסידות ומקרבם ומעוררם לעבודת ה'. עסק רבות גם בצרכי צדקה עבור פדיון שבויים ועבור החזקת מטבחים כשרים לחיילים יהודים בצבא הצאר.
במשך הזמן החל לנהוג בגינוני אדמו"רות ורבים שיחרו לפתחו, נעזרו בעצותיו ונושעו בתפילותיו. ידידו ר' אייזיק הומלער התבטא פעם אודותיו: היה איכר ונעשה רופא. תלמידו רבי אברהם דוד לאוואט (זקנו של הרבי מליובאוויטש) כותב עליו: "וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה' היה בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם, גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני".
לאחר פטירתו נדפס ספרו "פלח הרמון", הכולל מאמרים ששמע מרבותיו, עם ביאורים משלו לדבריהם, וכן מאמרים משלו שמיוסדים על תורת רבותיו. נכדו רבי פנחס, המו"ל של "פלח הרמון" כותב בהקדמתו: "הפלגת צדקתו וחסידותו לא יכילנו הכתב. הוא היה ענו חסיד ומדקדק במצוות וזהיר בהם עד קצה האחרון, וגם על דקדוק קל של דברי סופרים וחומרות הפוסקים או על הנהגה טובה שהנהיג בנפשו, מסר נפשו כעל החמורות... הוא היה האחד המיוחד אשר הקריב את נפשו כליל על מזבח האהבה לאחיו בני עמו, בין על הכלל בין על הפרט, בין בהטבת מצבם החומרי ובין בתיקון מעמדם הרוחני".
הרב החסיד הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (תק"ל-תרי"ז), מגדולי חסידי האדמו"ר הזקן, האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר ה"צמח צדק", ומגדולי רבני דורו. העמיק בתורת רבותיו והוסיף ביאורים משלו.
בחיבוריו "חנה אריאל" על התורה ומועדים, ובסדרת הספרים "עשרה מאמרות", שנדפסו כולם לאחר פטירתו, סלל דרך חדשה בהבנת תורת הקבלה ותורת חסידות חב"ד. בספריו מובאים שמועות ויסודות שקיבל מפי רבו בעל התניא, שאינם ידועים ממקורות אחרים. בסביבות שנת תקס"ה התמנה לרב בהומיל, ובה כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה. נוסף על משרת הרבנות עמד גם בראש כולל אברכים בעירו.
לאחר פטירת רבו האדמו"ר האמצעי בקשו רבים מחסידי חב"ד להכתיר את ר' אייזיק לרבם, וכמעט שנענה להם וכבר לבש בגדי לבן, אלא שבסוף מיאן לקבל את עול ההנהגה. בשנותיו האחרונות נהג אמנם בגינוני אדמו"רות. כמה מתשובותיו נדפסו בספרי גדולי דורו. נודע בכח ההיתר המיוחד שלו, והיה רגיל בפיו מאמר חז"ל: "כחא דהיתרא עדיף". חולל סערה בעולם הרבנות כשהתיר לאכילה דג בשם 'שאייטרע', שהיה מוחזק עד אז כדג טמא. היו רבנים שקבלו את ראיותיו והיו שחלקו על דעתו בתוקף (בהם האדמו"ר ה"צמח צדק"); "והגאון רשכב"ה רבינו עקיבא איגר זצללה"ה... התפלא על רחב בינת האדם הגדול הזה בתלמוד ובפוסקים, ואמר שלא האמין כמעט לשמועתו שכוכב מאיר כזה יאיר בשמי רוסיה הלבנה, וכבוד גדול חלק להרב רבי אייזיק..." (כנסת הגדולה, וורשא תר"נ, עמ' 20 מספירת הדפים השלישית).
מהדורות ראשונות של שניים מספרי הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב (זקנו של רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש):
• ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים. שני שערים לחלק א'; שער נפרד לחלק ב'. בירור הלכות סדר כתיבת גט ומסירתו, ואופן כתיבת שמות, ובפרט שמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור, ההגייה והסגנון. הספר נועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גיטין, והוא מהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גיטין עד לימינו. בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם "קב נקי", מפני שמנינו עולה בגימטרייה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72). בספר מופיעה הסכמת רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, [שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרב לאוואט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי, הוריו של הרבי מליובאוויטש].
חלק ראשון: [4], ד-כו, [1], כז-נט דף; חלק שני: [1], ב-לט דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי. כריכה חדשה.
• ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה. עם הסכמת האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, הכותב: "מלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל". מתחת להסכמה, חותמת הדיו וחתימת יד קדשו של המחבר הרב לאוואט: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב". בדפי הספר שלוש הגהות קצרות בכתב-יד, חתומות בראשי-תיבות: מא"ה.
[3], ב-קפ דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי. התכהות הנייר. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בדפים אחרונים. כריכה חדשה.
המחבר, הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד ברוסיה. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, ובארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).