מכתב "בפקודת" האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בקשת תרומה עבור רכישת מבנה חדש לישיבה ותלמוד תורה, בסמיכות לביתו של האדמו"ר בוויליאמסבורג. ברוקלין, ניו יורק, "אסרו חג דסוכות" [כ"ד תשרי] תשי"א [1950].

נדפס על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות", וחתום בחתימת איש-אמונו ויד-ימינו של האדמו"ר, ה"מזכיר" הרה"ח ר' חנניה יו"ט ליפא פרידמאן, ראש הקהל ד"קהל יטב לב" ומנהל מוסדות סאטמר בארה"ב (חתנו בזיוו"ר של הגאון רבי שאול בראך אב"ד קשוי).

נשלח אל הנגיד החסיד ר' מנחם מענדל פעדער, "בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א".

בראשו מתאר רבי ליפא פרידמן את התפתחות והתרחבות קהילת ומוסדות סאטמר, והצורך שנוצר בעקבות כך לרכוש מקום עבור הישיבה והתלמוד תורה: "וב"ה כי מצאנו בית במחיר נוחה והיא בשכונת כ"ק אדמו"ר שליט"א [ויליאמסבורג] ע"כ הוחלטנו לקנותו, אבל לדאבונינו מועטים המה היודעים להעריך חשיבות ונחיצות הענין...".

רבי ליפא מוסיף כי האדמו"ר הורה לכתוב אליו באופן אישי ולבקש ממנו שיתרום "סכום חשוב לצורך קניית הבית". כמו כן, הוא מבקש ממנו להגיע אל האדמו"ר המעוניין לשוחח עמו בנדון: "מאוד היינו שביעים רצון אם הי' לוקח לו עת לבקר אצל כ"ק מרן שליט"א כדי לדבר עמו פא"פ [=פנים אל פנים] כל הענין, וגם בעיניו יראה את הבית אשר קנינו, וגם התלמידים של הישיבה – אני בטוח שישביע רצון ויהי' לו לתענוג רוחני ויעשה עליו רושם בלתי נשכח".

בשולי המכתב, רישום (בעט) בכתב-יד, מכתב-תשובה מאת הנגיד החסיד ר' מנחם מענדל פעדער, הכותב על תרומתו בסך 200 דולר לטובת הענין: "לוטה פה מחאה ע"ס שני מאות דאלאר עבור בית הישיבה הק' – ברגשי כבוד, מנחם מענדל פעדער".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים ובלאי קל בשוליים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של ר' יוס'ל אשכנזי, משמשו בקודש הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ברוקלין, ניו-יורק, "ג' קרח" [כ"ט סיון] תשכ"ד [1964]. יידיש.

מכתב על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות", כתוב וחתום בידי "יוסף אשכנזי – גבאי". נשלח אל "מרת זלאטניק תחי'" [כפי הנראה, האלמנה הרבנית זלוטניק מ"שערי חסד", גיסתו של הגאון רבי אליהו זלוטניק, דיין בי"ד ה"עדה החרדית" בירושלים]. במכתבו כותב המשב"ק ר' יוסל אשכנזי כי האדמו"ר קיבל את הקוויטעל והפדיון בסך 300 דולר ששלחה, והתפלל בעבורה ובירכה: "איהר זאלט געהאלפען ווערן מיט א ישועה און עס זאל זיין אללעס גוטעס ווי איער הארץ בעגערט מיט כל טוב [=שתזכי לישועה ושיתמלאו כל משאלותייך לטובה, עם כל טוב]".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

רבי אפרים יוסף דוב (ר' יוסל) ב"ר שרגא פייביש אשכנזי (תרע"א-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל עניני הכלל. רבי יוסף היה תלמיד חכם ופיקח מופלג, אדם גדול בחסידות וביראה. בימי השואה התלווה רבי יוסף אל האדמו"ר בנסיעתו ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, עלה עמו בהמשך לארץ ישראל, ולאחר תקופה קצרה עברו יחד לארה"ב. היה בעליו של הוצאת הספרים "ירושלים" בוויליאמסבורג. ערך את ספרי רבו האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור (ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל"). מחבר ספר "שארית יוסף" על התורה.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב הסכמה חתום בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד סיגט (לימים האדמו"ר מסאטמר) בעל "ברך משה". ברוקלין, ניו יורק, י"א טבת תשי"א [1950].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר בתקופת מגוריו בברוקלין לאחר השואה, וחתום בחתימת-יד קדשו: "משה טייטעלבוים".

נשלח אל רבי צבי יעקב אבראהם (מלפנים אב"ד טורדא ומנהל לשכת הקהילות האורתודוקסיות בטרנסילבניה), בענין פירושו "מעשי מלך" על הגדה של פסח, אשר בראשו "הקדמות מרבותינו הקדושים גדולי תלמידי הבעש"ט זי"ע, שרובן לא זכו למכבש הדפוס". האדמו"ר כותב כי נהנה מאוד לקרוא את חידושיו אלו, ובפרט שבכך הציל "תורות הקדושות הללו מתהום הנשיה", ומסיים בתקווה שכל לומדי התורה ושוחריה יזכו להתענג על הספר, ושחידושיו "יתקבלו לפני חכמים ותלמידיהם".

האדמו"ר מסאטמר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה" (חשון תרע"ה-תשס"ו), בנו השני של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים". בזיוו"ר היה חתן-דודו האדמו"ר מסאסוב רבי חנוך העניך אב"ד קערעצקי (חתן ה"קדושת יו"ט"). בתחילה ניהל את ישיבת דודו-חותנו "בית דוד" בקערעצקי, ובהמשך מונה לכהן ברבנות זענטא, שם הקים ישיבה ועמד בראשה. לאחר השואה כיהן ברבנות בעיר מולדתו סיגט. לאחר שהתגברו רדיפות השלטון הקומוניסטי ברומניה, היגר לארה"ב והקים בבורו-פארק את בית המדרש "עצי חיים – סיגט". היה מגדולי הרבנים של "התאחדות הרבנים" ומנאמני דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשנת תשל"ט עלה לכהן על כס אדמו"רות סאטמר, כממלא-מקום דודו האדמו"ר רבי יואל (ששלוש בנותיו נפטרו בחייו וללא צאצאים). בניו הם האדמו"רים הגדולים מסאטמר, האחים רבי אהרן טייטלבוים שליט"א ורבי יקותיאל יהודה (זלמן ליב) טייטלבוים שליט"א, שמנהיגים ברמה את שתי הקהילות החסידיות הגדולות של חסידות סאטמר בארה"ב וברחבי העולם.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי ("משה טייטלבוים אבד"ק סיגעט – 152 יוהז סטריט, ברוקלין, נ. י."). 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.

שטר פרוזבול של משמשו בקודש הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, החסיד רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי - חתום בידי דייני ביה"ד הגאון רבי משה יאזעפאוויטש, הגאון רבי אלי' פאללאק והגאון רבי נתן יוסף מייזעלס. כ"ט אלול תשי"ט [1959].

שטר מודפס, עם מילוי פרטים בכתב-יד: "אנחנו בית הדין החותמי מטה בא לפנינו ר' יוסף אשכנזי נ"י מפה ברוקלין, ואמר לנו... וייפינו כחו של ר' יוסף הנ"ל שלא ישמיט לו כל חוב שיש לו על כל אדם... כתיקון חז"ל. ולראי' באנו על החתום יום כ"ט אלול תשי"ט".

רבי אפרים יוסף דוב ב"ר שרגא פייביש אשכנזי (תרע"א-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל עניני הכלל. רבי יוסף היה תלמיד חכם ופיקח מופלג, אדם גדול בחסידות וביראה. בימי השואה התלווה רבי יוסף אל האדמו"ר בנסיעתו ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, עלה עמו בהמשך לארץ ישראל, ולאחר תקופה קצרה עברו יחד לארה"ב. היה בעליו של הוצאת הספרים "ירושלים" בוויליאמסבורג. ערך את ספרי רבו האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור (ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל"). מחבר ספר "שארית יוסף" על התורה.

[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב ארוך (שני עמודים; 32 שורות) בכתב-ידה ובחתימתה של הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. נשלח לשוויץ אל קרוב-משפחתם, המשב"ק הנודע ר' יוס'ל אשכנזי. [ירושלים, תש"ה]. יידיש (ומעט עברית).

מכתב מאת בתו היחידה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר שנותרה בחיים לאחר השואה (שתי אחיותיה נפטרו עוד בחו"ל, בשנת תרפ"א ובשנת תרצ"א). אביה האדמו"ר ומשמשו בקודש ר' יוס'ל אשכנזי שהו באותה תקופה בז'נבה שבשוויץ (לאחר הצלתם ב"רכבת קסטנר"), והמתינו לקבלת אשרת-עלייה לארץ ישראל [בתו הרבנית חיה רויזא ובעלה רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים ניצלו בדרך אחרת והגיעו כשנה קודם לכן לירושלים. בהמשך עברו כולם יחד להתגורר בארה"ב].

במכתבה מתארת הרבנית בהרחבה את ההשתדלויות הרבות שעשו היא ובעלה רבי חנניה יו"ט ליפא כדי להשיג עבורו אשרת-עלייה לארץ ישראל, את העלויות הרבות והקשיים הבירוקרטיים, את מאמצי בעלה ונסיעתו לעיר צפת כדי למצוא ברשומות הוכחה לכך שר' יוס'ל נולד בארץ וכי היגר בילדותו עם אביו להונגריה.

בהמשך כותבת לו הרבנית חיה רויזא כי היא מקווה שיזכה לשמוע בשורות טובות מזוגתו פעסיל והילדים היקרים, ומעודדת אותו ומספרת לו כי העיתונים כותבים שמרבית יהודי הונגריה ניצלו ושבים כעת להונגריה "דיא היגע בלעטער שרייבען דאס עס קומען ב"ה צריק דאס רוב יודען קיין אונגארין! לעבען וויען האט מען געטראפען 170 טויזענד אנגארישע יודען אויך אין פעסט איזט דא 150 טויזענד נאר מען קען ניסט בעקאמען דיא פערבינדונג..." [=העיתונים פה כותבים שב"ה מרבית היהודים שבים להונגריה! על יד וינה נמצאים 170 אלף יהודים הונגרים וכן בבודפשט ישנם 150 אלף יהודים, אלא שלא ניתן ליצור עמם קשר...]. היא מוסיפה ומספרת כי ר' יודל שווארץ וילדיו ניצלו ונמצאים כעת בסאטמר, ומבררת האם קיבל ידיעה מאת כמה מבני המשפחה.

בחלקו האחרון של המכתב היא כותבת כי שלחה לו טלית-קטן: "ער איזט ניסט קיין טרקישע נאר פין ארץ ישראל ווייל היא בעקומט מען ניסט נאר היגע סחורה" [=הוא איננו טורקי אלא תוצרת ישראל משום שפה ניתן להשיג רק סחורה מקומית], ומוסיפה בענין השגת אשרת-עלייה עבור אביה האדמו"ר: "פין דעם צערטיפעקאט פיר כ"ק אבי הה"צ שליט"א האפען וויר אי"ה אז עס וירט אי"ה ערלעדיגט וועהרען נאר מען מוז צו ווארטען אביסעל" [=אודות הסרטיפיקט של כ"ק אבי הה"צ שליט"א אנחנו מקווים שבעזרת השם הענין יובא לידי גמר, אלא שמוכרחים להמתין מעט].

היא מסיימת את מכתבה בבקשה שיכתוב לה לעיתים קרובות, ומזכירה ברמז את תלאות הצנזורה המנדטורית המעלימה מכתבים רבים: "ווייל אז מען שרייבט אסאך קומט אביסעל יא אן" [=משום שכשכותבים הרבה אזי מגיע מעט], וחותמת את מכתבה באיחולים וברכות: "וויר האפען יעדען טאג [=אנו מקווים בכל יום] לשמוע מכם בש"ט [בשורות טובות] השי"ת זאל העלפען [השם יתברך יעזור] א ישועה מיר זאללין שוין זוכה זיין צו הערן בש"ט [שנזכה כבר לשמוע בשורות טובות] מכל משפחתינו – כ"ד [כה דברי] חיה רויזא"

בשולי הדף נכתב בעט: "נשלח 28.5.45 – נתקבל 8.6.45".

[1] דף. 20.5X20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים. נקבי סיכה בשוליים.