אוסף אישורי נישואין מ"ועד עדת האשכנזים בירושלים". ירושלים, [תרפ"ט-תש"א 1929-1941].
האישורים מופיעים על דפים גדולים מודפסים עם מילוי הפרטים בכתב-יד. על מרבית האישורים נדפס: "ועד עדת האשכנזים בירושלים... תחת נשיאותו של מרן הגאב"ד רבי אברהם שור שליט"א".
בין מסדרי הקידושין החותמים: רבי אברהם צבי שור (ראב"ד בית הדין חסידים); רבי שמשון אהרן פולונסקי (הרב מטעפליק); רבי שאול משה זילברמן (הרב מוויערשוב); רבי אריה מרדכי רבינוביץ (האדמו"ר מפוריסוב ואב"ד בני ברק); רבי נחמן שמואל מיאדוסר (רב בבני ברק); רבי שלמה אהרן ורטהיימר; רבי יעקב משה חרל"פ; רבי יוסף גרשון הורביץ; רבי יצחק יעקב וכטפויגל; רבי שמחה בונם ורנר; האדמו"ר רבי אברהם יעקב שפירא; האדמו"ר רבי אברהם בראנדוויין ("הרב בסוכת שלום, ירושלים ת"ו"); האדמו"ר רבי פנחס הלוי איש הורוויץ; רבי אפרים שרגא וינגוט (מרבני צפת); רבי מאיר דאוויד; רבי חיים פסחוביץ; רבי יצחק צבי ריבלין.

כ-130 אישורי נישואין. גודל ומצב משתנה (מצב כללי טוב).

אוסף של 8 הזמנות חתונה מודפסות, לנישואין במשפחות של ראשי ישיבות ורבנים, חלק מהחתנים נודעו לימים כגדולי תורה וראשי ישיבות:
• הזמנה לנישואי החתן רבי יעקב בן רבי צבי יהודה אדלשטיין, עם הכלה שולמית בת רבי רבקה קרול, בכפר חסידים, ה' אדר ב' תשי"א 1951. [החתן כיהן לימים כרבה של רמת השרון].
• הזמנה לנישואי החתן רבי אריה בן רבי חיים זאב פינקל, עם הכלה אסתר בת רבי שמואל אהרן יודלביץ, בירושלים, י"ח אלול תשי"ג 1953. [החתן כיהן לימים כראש ישיבת מיר בירושלים ובקרית-ברכפלד]. מעבר לדף רישום כתובת בכתב ידו וחתימתו של אבי החתן רבי "ח. ז. פינקל".
• הזמנה לנישואי החתן רבי שמעון משה בן רבי יהושע זליג דיסקין, עם הכלה שולמית בת רבי אברהם פינס, תל אביב, ד' כסליו תשי"ח 1957. [החתן כיהן לימים כראש ישיבת "קול תורה" ומחבר סדרת ספרי "משאת המלך"].
• הזמנה לנישואי החתן רבי ניסן אהרון בן רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי, עם הכלה זלדא צביה בת רבי יעקב זייבלד, ירושלים, ז' כסליו תרצ"ט 1938. [החתן כיהן לימים, כראש ומנהל ישיבת "עץ חיים" בירושלים].
• הזמנה לנישואי החתן רבי משה יהודא ליב בן רבי יעקב לנדא [רבה של בני ברק], עם הכלה מרים בת רבי דוב דייטש, בני ברק, י' אלול תשי"ח [1958].
• הזמנה לנישואי החתן הרב שלמה זלמן בן רבי משה לנדא, נכדת רבי יעקב לנדא, עם הכלה חי' בילא בת רבי אשר וילהלם, בני ברק, כ"ט שבט תשמ"ה [1985].
• הזמנה לנישואי החתן הרב זאב בן רבי אליהו חיים שפירא, עם הכלה יהודית בת רבי זלמן רוטברג, בני ברק, ז' סיון תשכ"ה [1965]. [החתן שליט"א מכהן כיום כאחד מראשי ישיבת "בית מאיר" בבני ברק].
• הזמנה לנישואי החתן רבי דב איסר בן רבי נחום קוק, עם הכלה מרת לאה בת רבי יצחק זילברשטיין, בת ים, י"ט אדר תשל"ט 1979. [החתן שליט"א נודע כיום כרב קהילה ואדמו"ר בעיר טבריה].

8 הזמנות. גודל משתנה. מצב כללי טוב.

דף עם חמישה שטרות-חוב ("וועקסל") ריקים ללא-מילוי. ירושלים, [דפוס בק?, שנות התר"כ-תר"ל בקירוב, 1850-1860 בקירוב].

דף מודפס עם חמישה שטרות-חוב המיועדים לגזירה ולמילוי בכתב-יד. כל שטר מכיל את גוף השטר ואת הספח שלצדו. בשטר נכתב: "אחרי גמר בירור החשבון נמצא עולה ריוח הקאסע [=הקופה] מחדש ___ העבר ___ פריצענט לכל לירה טורקי... וזה יסלק לו הקאסירער [=הגזבר] ויחזיר לו הנייר למשמרת על העשרה למאה שלו, יום ___ שנת תר"_ לפ"ק פעה"ק ירושלם תובב"א".

[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק.

שלשה ספרי פולמוס מחכמי טבריה, על כספי קופות רבי מאיר בעל הנס:
• ספר יצב גבולות, אזהרה "לבל יהין איש... לנגוע אף בפרוטה מכסף קופת התנא האלקי קדוש ונורא שמו רבי מאיר בעל הנס...", מאת המאסף רבי חיים אלחדיף. [ירושלים?], ללא שם מדפיס, תרס"ד [1904].
• כרוך עם חיבורים נוספים בעניין פולמוס זה: "משפט וצדק" ו"בצדקה תכונני רחקי מעושק". [ירושלים?], ללא שם מדפיס, תרס"ד [1904].

ספרי פולמוס נגד הספר "שמרו משפט" שהפיצו חכמי ירושלים, שבו הם תובעים לעצמם חלק מכספי קופות רבי מאיר בעל הנס. בהקדמת הספר (החסרה בעותק שלפנינו) מספר המקבץ רבי חיים אלחדיף על תגובותיהם של חכמי טבריה שבספרים הנספחים "בצדקה תכונני רחקי מעושק" וספר "משפט וצדק". כל הספרים נדפסו בשנת תרס"ד, אך יש חילוקי דעות היכן נדפסו הספרים. לדעת פרידברג, נדפסו החיבורים באיזמיר, אך יש סבורים שנדפסו בטבריה או בירושלים.

יצב גבולות: [1], פג עמ'. חסרים [3] עמ' לאחר דף השער, בתחילת הספר. משפט וצדק: [1], קעט עמ'. חסרים [2] עמ' בסוף הספר, עם תוכחת מרבני טבריה. בצדקה תכונני רחקי מעשק: [1], כא עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ספורים בשוליים. כריכה ישנה, עם פגמים, מנותקת בחלקה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, B.1087.

מכתב בכתיבה קליגרפית נאה, בחתימות שניים מחכמי ירושלים תלמידי ה"חתם סופר", ראשי ישיבת "מדרש דורש ציון" בירושלים: רבי "יצחק [אופלטקא] מפראג" ורבי "אהרן משה בוימגארטען". ירושלים, סיון תרל"ו [1876]. החתימות בעברית ובגרמנית. בשולי הדף, חותמות מוסדות הצדקה בירושלים.

תעודת תודה וקבלה לנדיב "הרבני הנכבד ירא את ה' ממיסדי בית המדרש דורש ציון יכב"ץ כמה"נ משה נפתלי פראג ש"י", על תרומתו "להשקות את הגן עץ החיים... ונקרא בשם מדרש דורש ציון יכב"ץ... אשר בתוכו ח"ן נערים, מבני ציון היקרים, רובם יתומים וכולם עניים הוגים בתוה"ק... ולחלק לעניים צנועים ולת"ח ויתומים ואלמנות בשלש רגלים". המכתב ממשיך בדברי ברכה מליציים ובקשת תרומות נוספות "...בכל עת שתעלו את זכרון ירושלם על ראש שמחתכם".

רבי יצחק אופלטקא מפראג (תק"פ-תר"ס, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמ-רמא) מתלמידי החתם סופר בישיבת פרשבורג, עלה בבחרותו לירושלים בסביבות שנת תקצ"ט ונשא את בתו של רבי ברוך עייאש מחכמי הספרדים בעיר. גאון בתורה ועסקן ציבורי. מחבר הספר "פרי יצחק" (ירושלים, תרס"ט). מראשי ישיבת "דורש ציון", אותה יסד בשנת תרכ"ו, יחד עם רעיו רבי יונה ליב מנדלזון-לבל ורבי משה אהרן בוימגרטן.

רבי משה אהרן בוימגרטן (תקע"ב-תרל"ז, החתם סופר ותלמידיו, עמ' נה-נז), תלמיד החתם סופר. למד גם אצל רבי מרדכי בנט בניקלשבורג ואצל רבי ברוך פרנקל בלייפניק. עלה בבחרותו לצפת בשנת תקצ"ד, ולאחר ה"רעש" בשנת תקצ"ז עבר לירושלים. ממייסדי כולל אונגרין, ומייסד ישיבת "חתם סופר" על שם רבו הקדוש.

[1] דף כפול. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול.