מכתב על גבי גלויה, מאת הגאון רבי אברהם חיים נאה. ירושלים, תשי"ד [1954].
מודפס במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו ובחותמתו. מאת רבי אברהם חיים נאה, נשלח אל הרב נוסבאום מפתח תקוה, באישור ותודה על משלוח קופסאות בשר שנשלחו מחו"ל: "הנני מודה לכת"ר בעד טרחתו להמציא לי את קופסאות הבשר ששה עשר ששלח לי גיסו הרב ממנשעסטער ואי"ה תיכף אחר החג אכתוב לו, כי היום א"א בכלל...". הוא מסיים בברכת "פסח כשר ושמח – אברהם חיים נאה."

הגאון רבי אברהם חיים נאה (תר"נ-תשי"ד), מחשובי חסידי ורבני חב"ד, מראשי כולל חב"ד בארץ ישראל, ורב שכונת הבוכרים בירושלים. חבר הנהלת "העדה החרדית" וממקימי "אגודת ישראל" בארץ ישראל. בצעירותו היה בן בית אצל ה"שדי חמד", הרב חיים חזקיה מדיני, שהשתעשע עמו רבות בלימודו. מחבר סדרת הספרים "קצות השלחן" (תשעה חלקים), "קונטרס השיעורים", וחיבורים נוספים בהלכה. עיקר פרסומו על שיטתו בגודל מידות השיעורים, ועל שם כך הוא מכונה גם "בעל השיעורים".
בכתובת המקבל נכתב: "הרב נוסבאום, רחוב הרצל, בתי הרבנים. פתח תקוה", יתכן והמקבל הוא הגאון הצדיק רבי אליעזר ניסנבוים מרבני פתח תקוה, מתלמידי הסבא מנובהרדוק, וראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בעיר מלאווא בפולין.

גלויה. 10X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.

שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אריה שפירא מרבני ביאליסטוק ותל אביב, שנשלחו לילדיו, ביניהם רבי משה שמואל שפירא – ראש ישיבת "באר יעקב":
• מכתב המיועד "לבני יקירי הר"ר משה שמואל שליט"א", מתאריך ט"ו תמוז תש"ח, אודות "הב'[חור] מר שמחה זילברשטראם מבילאסטאק הוא בן ונכד לאנשי שם ומעלה, והוא רוצה להסתופף וללמוד בישי' פוניוועז בבני ברק, אשר שם לומדים מכבר חבריו מקול תורה בירושלים". הוא מבקשו "לקרבו מאוד ולהשתדל עבורו שיקובל, ושישיג עזר ומשען".
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

• מכתב שנשלח "לבני היקרים הנאהבים נ"י", מתאריך כ"ט אלול [ללא שנה], ובו הוא מברכם לרגל השנה החדשה "לחיים טובים ומאושרים להצלחת עולם". הוא חותם: "אביהם ש[ו]אף טובם, המצפה לישועה, א' שפירא".
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

הגאון רבי אריה שפירא (תרל"ט-תש"כ), בנו של הגאון רבי רפאל שפירא מוולוז'ין ונכדו של הנצי"ב מוולוז'ין. תלמיד חכם מופלג, שנודע בצניעותו, באצילותו ובנקיות הדעת. נחשב מאד אצל בני משפחתו ועמד בקשר רב עם גיסו הגאון רבי חיים סולובייצ'יק אב"ד בריסק. רבי אריה כיהן כרב ודיין בביאליסטוק, על מקום חותנו רבי חיים נפתלי הרץ היילפרין [בן ה"עונג יום טוב"]. בשנת תש"א עלה לארץ ישראל וגר בתל אביב. התמסר לתורה ולחינוך ילדיו, והקים דורות של תלמידי-חכמים גדולי-תורה וראשי ישיבות. אחד מבניו הוא הגאון רבי משה שמואל שפירא, ראש ישיבת "באר יעקב" וחבר "מועצת גדולי התורה".

מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג. מונטרה (שווייץ), תשכ"ג [1963].
נשלח לאנגליה אל רבי אליהו הכהן מונק [רב ביהמ"ד גולדרס-גרין בלונדון], בבקשה לעזור למגבית עבור בית המדרש למורים של "פועלי אגודת ישראל" בארץ ישראל. במכתבו כותב הרב ויינברג: "נעתרתי לבקשת ראשי אגודת ישראל לכתוב לכת"ר שיואל בטובו לעזור ולסייע להר"ר יעקב ברונער מזכיר אגודת פא"י ועורך העתון 'שערים' של האגודה הנ"ל בפעילותו לאסוף תרומות עבור בית הספר למורים חרדים שנוסד ע"י הנ"ל בא"י. אין צורך לבאר בפני כת"ר על חשיבות הבי"ס הנ"ל. הבית ספר למורים חרדים הוא צורך חיוני ממש בין לא"י ובין בארצות אירופא יש מחסור במורים חרדים מומחים ובכל עיר מתחבטים בשאלת המורים כידוע. וראשי פא"י התחייבו להמציא מורים חרדים גם לארצות אירופא... אין כאן מקום לפוליטיקה מפלגותית, הכל מחויבים לעזור לכל דבר שיש בו חיזוק ליהדות הנאמנה. ונא לקרבו בשתי ידים ולעזור להצלחת פעלו, ידידו מוקירו יחיאל יעקב וויינברג".

רבי יחיאל יעקב וינברג (תרמ"ד-תשכ"ו), גאון ופוסק נודע, מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה". כיהן בגיל צעיר כרב בפילווישקי (ליטא). לאחר פטירת ידידו הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, נתמנה תחתיו לראש "בית המדרש לרבנים" בברלין. במהלך השואה גורש לפולין, שהה תקופה בגטו וורשא, שם כיהן כנשיא אגודת הרבנים. נשלח למחנה עבודה ושרד את השואה. לאחר המלחמה הגיע למונטרֶה שבשווייץ, שם עמד בראשות הישיבה עד פטירתו. מספריו: שו"ת "שרידי אש", "חידושי בעל שרידי אש", "לפרקים" ועוד.

גלויה, 15X10 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול.

ארבעה מכתבים על גבי גלויות, מאת הגאון רבי חיים קניבסקי. [בני ברק, תש"ס-תשס"א בקירוב].
המכתבים נשלחו לר"ב הופמן מבני ברק. בשלושה מהם הוא כותב לו: "תכנס" [כנראה שהשאלה הייתה מורכבת מכדי לענות עליה בקצרה על גבי גלויה]. באחד מהם הוא משיב על שש שאלות בהלכות אורח חיים, וכדרכו בקיצור רב: "א) לכתחלה ראוי להמתין לרוב הציבור; ב) יפסע לצדדין...".
בכל ארבעת הגלויות, נכתב שם השולח "חיים קניבסקי" ושאר הפרטים, בעצם כתב-ידו של חיים קניבסקי.

4 גלויות. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

דף עם חמישה שטרות-חוב ("וועקסל") ריקים ללא-מילוי. ירושלים, [דפוס בק?, שנות התר"כ-תר"ל בקירוב, 1850-1860 בקירוב].

דף מודפס עם חמישה שטרות-חוב המיועדים לגזירה ולמילוי בכתב-יד. כל שטר מכיל את גוף השטר ואת הספח שלצדו. בשטר נכתב: "אחרי גמר בירור החשבון נמצא עולה ריוח הקאסע [=הקופה] מחדש ___ העבר ___ פריצענט לכל לירה טורקי... וזה יסלק לו הקאסירער [=הגזבר] ויחזיר לו הנייר למשמרת על העשרה למאה שלו, יום ___ שנת תר"_ לפ"ק פעה"ק ירושלם תובב"א".

[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק.