ששה ספרי הספדים על אדמו"רי פולין:
• פלגי מים, הספד על האדמו"ר בי ישעיה מושקאט, מאת רבי מנחם מנדל איזנשטט. ורשה, דפוס יואל לעבענזאהן, [תרכ"ח] 1868.
• הספד – זכר צדיק יסוד עולם, על רבי יצחק מאיר אלטער – האדמו"ר הראשון מגור, מאת רבי אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק (חתן הגאון רבי יעקב מליסא). וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער ושותפו יצחק ראטהבלאט, [תרכ"ו] 1866.
• נחל בכי, הספדים על צדיקי הדור: רבי אברהם מטשכנוב, רבי יעקב גוטערמאן מראדזמין ורבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ, מאת רבי אלעזר הכהן אב"ד סוכוטשוב, חתן הגאון רבי יעקב מליסא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרל"ה 1875.
• עת ספוד, הספד על האדמו"ר רבי יעקב לנדא (מיעזוב), בנו של הגאון רבי אברהם מטשכנוב, מאת נכדו רבי דב בעריש גוטרמאן. וורשא, דפוס האחים שולדבערג, תרנ"ה 1894.
• מספד תמרורים, על האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אגלי טל", מאת רבי אפרים שלמה זלמן וינגוט. וורשא, "דפוס י. עדעלשטיין... תרע"א" [תרע"ב] 1912.
• אבל כבד, הספד על האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר – האדמו"ר השלישי מגור בעל "אמרי אמת", מאת רבי טוביה יהודא טביומי. נדפס יחד עם ספרו: יקרא דחיי, נ"ד מאמרי הספד על גדולי הדור ואישים דגולים. ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, תש"ט [1949].

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

שלושה ספרים עם דברי הספד על הברון שמעון זאב רוטשילד מפרנקפורט אם מיין (אחד מן הספרים הוא ספר המוקדש לעילוי נשמתו):
• ספר שם משמעון, דברי הספד על מות השר שמעון וואלף המכונה הברון ווילהלם קארל פון רוטשילד, מאת רבי חיים שאול לויטן. ווילנא, דפוס י. פיראזשניקאוו, תרס"א 1901.
בראש הספר נדפסו "מכתבי תהלה" מאת הגאונים רבי יצחק בלאזער, רבי חיים עוזר גרוזינסקי, ועוד.
XV, [1], 52 עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה חדשה.

• ספר ויאמר דוד, הספדים על הגאון רבי שניאור זלמן אב"ד לובלין וירושלים, על הברון שמעון זאב רוטשילד, על הנדיב חיים דוב מאזעל, ודרשות לשבועות ולשבת תשובה, מאת רבי דוד זלר. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ח [1908].
[1], טז דף. עם מעטפת קדמית מודפסת. 18.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

• ספר נודע בשערים, חלק ראשון, מאת רבי ברוך מנדלבוים (אב"ד טורוב). ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, תרס"ד [1904]. נדפס לעילוי נשמת רבי שמעון זאב וואלף הברון מרוטשילד.
מעבר לשער הקדמה קצרה מאת המחבר, ובסופה הוא כותב כי שמו של הברון רוטשילד רמוז בשמו של הספר.
[1], יב; כה; טז; טז; טו דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה חדשה.

הברון שמעון וואלף (ווילהלם) רוטשילד (1828-1901), מנכבדי קהלת פרנקפורט דמיין. בנו של הברון קארל (קלמן) מאיר רוטשילד (1788-1855 – בנו של מאיר אנשיל רוטשילד מייסד שושלת הבנקאים הידועה). נודע כיהודי ירא שמים. בשנת תר"ט הוקמה במימונו הקהילה החרדית העצמאית בעירו פרנקפורט, אשר לרבנותה נקרא לכהן הרש"ר הירש. עמד בקשרים הדוקים עם כל גדולי התורה בדורו, ותמך רבות במוסדות התורה והישיבות במזרח אירופה. לפתחו שיחרו רבנים, תלמידי חכמים, מחברי ספרים, ונצרכים מכל רחבי אירופה.

אוסף ספרי הספדים על רבני ליטא:
• נפש נקי, הספד על הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר, מאת בנו רבי יוסף חבר. וורשא, דפוס אהרן קלייף, [תרי"ג] 1853.
• אלון בכות אבל כבד, על רבי מאיר ליבוש מלבי"ם, מאת רבי יצחק דנציג. סנט פטרבורג, דפוס אלכסנדר צעדערבוים ושותפו א. י. גולדענבלום, [תר"מ] 1879.
• מספד תמרורים, על רבי מרדכי עליאשבערג ראב"ד בק"ק בויסק, מאת רבי יהודה ליב יאפו. וילנא, דפוס ש"י פין, א"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער, תרנ"א 1890.
• רועי ישרון, הספדים על הנצי"ב מוולאזין, בעל ה"בית הלוי", רבי ישראל יהושע טרונק מקוטנא, והשר משה מונטיפיורי, מאת רבי משה חיים טריוואקס. וורשא, דפוס האלטער ואייזענשטאדט, תרנ"ד 1894. עם שער מעטפת נדיר.
• גבעת בנימין, אבל כבד על רבי בינוש קאצינלסון מקיוב, מאת רבי יצחק דנציג. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרנ"ו 1896.
• וימת שמואל, הספד על רבי שמואל מוהליבר, מאת רבי יחיאל מיכל האוושא. וורשא, דפוס שולדבערג ושותפו, תרנ"ח 1898.
• רמת שמואל, הספד על רבי שמואל מוהליבר, מאת רבי אליקים גצל לויטן. וילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ט 1899. חותמת בעלות של רבי שמואל יצחק לִיבּ אב"ד רוזלינה.
• ארזי לבנון, הספדים על רבי שמואל מוהליבר ורבי חיים ליב רוטנברג מסטאוויסק, מאת רבי צבי הירש טורבוביץ. וורשא, דפוס יוסף לעבענזאהן, תרנ"ט 1899. חותמות של רבי "מארים הלל, דמתקרי אלטר בר' אפרים ראפאפארט, מגיד דמתא ביאליסטוק".
• ממענות אריות, על גדולי ויקירי ישראל שנפטרו ונהרגו במלחמת העולם הראשונה, מאת רבי עזריאל זליג נח קושלבסקי. בילגורייא, דפוס נ. קראנענבערג, תרפ"ה 1925.

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות (אחד מהם אינו כרוך). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

שני ספרי תולדות וסיפורים על חייו ותורתו של האדמו"ר רבי ישעיה'לה מקרעסטיר:
• ספר מֵי באר ישעיהו, תולדות חייו וקורותיו של האדמו"ר רבי ישעיה מקרעסטיר, מאת רבי יוסף מרדכי גינצלר. טארנא סלאוואקיי, דפוס יהושע יהודה גלאנץ, [תרפ"ח 1928].
מט, [1] עמ'. 19 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

• ספר חזון ישעיה, סיפורים ותולדות של האדמו"ר רבי ישעיה מקרעסטיר, מאת רבי יוסף מרדכי גינצלר. טארנא, דפוס יהושע יהודה גלאנץ, [תרפ"ט 1929]. יידיש.
בעמוד האחרון: "המשך יבא אי"ה בחלק ב'", אך כפי הנראה לא נדפסו חלקים נוספים.
נב עמ'. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. הדבקות נייר במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (תרי"ב-תרפ"ב), תלמידו וממשיך דרכו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלוש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, בהם האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות ונותן קמיעות. עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו".

ספר ברית שלום, דרושים על פרשיות התורה ועוד, מאת רבי פנחס בן פילטא מפוזנא. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלנר, [תע"ח 1718]. מהדורה ראשונה.

רישום בעלות של רבי מיכל קיצע – הגאון רבי יחיאל מיכל קיצע [פינדר], תלמיד מהר"ם בנעט, מרביץ תורה בפרשבורג, מחבר הספר "שלמי נדבה", ומראשוני החותמים על כתב הרבנות ל"חתם סופר" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' קפב-קפג). בדף קיב/2, הגהה ארוכה בכתב-יד וחתימת בנו: "יעקב בן מה"ר מיכל קיצע".
הקדשת "דורון דרשה" לנישואין מתלמידי ישיבת ה"חתן סופר" בקהילת מטרסדורף: "דורן דרשה לכבוד ידידנו הבחור המופלא ומופלג... מה"ו נתן שווארץ נ"י, מחברת הבחורים פה ק"ק מאטטערסדארף", בחתימת הגבאים "הק' טוביה הכהן פישער, יצחק אויש גבאים דחב"ח, וזאת יהיה למזכרת אהבה בינותינו לעולמים אוהביו הנאמנים, שנת תרמ"ב...".

רבי טוביה הכהן פישער (תר"כ-תרפ"ג), מתלמידי ה"חתן סופר" במטרסדורף, ולאחר מכן מתלמידי רבי שלמה זלמן ברייער מפרנקפורט דמיין. התמנה לרבה של שארוואר בשנת תרנ"ג (רבי טוביה יואל שטיינר, מבוא לספר ממלכת כהנים, בני ברק תשנ"ד, עמ' מג-נג).

רבי יצחק אויש מבאניהאד, בן רבי יחיאל מיכל אויש. היה מתלמידי ה"חתן סופר" בישיבת מטרסדורף, ולאחר נישואיו בבאניהאד. עמד בקשרי שו"ת עם הגאון רבי אליעזר דייטש אב"ד באניהאד, המזכירו בספר תשובותיו, בתשובה משנת תרנ"ח: "נשאלתי מכבוד אהובי הרב הנגיד חריף ובקי גדול בתו"י וכו' מו"ה יצחק אויש נ"י מפק"ק באניהאד יצ"ו". (שו"ת פרי השדה, ח"א, סימן קז; ראה אודותיו: ארץ בנימין, עמ' רלח, אות קצג).

[2], קלב, ח, [2] דף. 36 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ספורים בשוליים. סימני עש. רישומים רבים בכתב-יד בדף השער, וחותמות. כריכת עור חדשה.