ספר דרשות גבר"י, וספר תשובת גבר"י, דרשות ותשובות בהלכה, מאת רבי גבריאל כ"ץ מטערשטיגעל. פרנקפורט דאודר, דפוס Trowitzsch u. Sohn, [תקפ"ו 1826]. מהדורה יחידה.
ספר תשובות גבר"י עם דף שער נפרד.

חותמות רבות של רבי "שמחה בונם בההקו"ט ר' מרדכי מנחם מענדיל זצללה"ה זי"ע מווארקע כעת באטוואצק". חותמות נוספות של רבי "שמחה בינם ראיעווסקי, ביאלאברזיג"; רבי "שמואל הכהן פויסט, אבד"ק פיאטראלעשע".

האדמו"ר רבי שמחה בונים קאליש מווארקא-אוטבוצק (תרי"א-תרס"ז), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא. מונה לאדמו"ר בגיל 17 (בשנת תרכ"ח) והנהיג את עדת חסידיו בעיר וורקא. אהבת ארץ ישראל פעמה בלבבו, פעמיים עלה לארץ ישראל. לאחר ניסיון עליה ראשון לארץ עם משפחתו ותלמידיו, ממנה גורש ע"י השלטון הטורקי, התיישב בעיירת המרפא אוטווצק, והתפרסם בשמה. כעבור שנים עלה בגפו והתיישב בטבריה, לאחר חודש וחצי נפטר. נודע בחיבוב המצוות ובחומרותיו ההלכתיות שהנהיג בעצמו, בגישתו השמרנית ובהתנגדותו הקיצונית להשכלה. שלושה מבניו כיהנו באדמו"רות אחריו.
רבי שמחה בונם רייבסקי, נכדו של האדמו"ר רבי שמחה בונם קאליש, היה בנם של הרבנית צביה, בתו של האדמו"ר, ושל רבי ישעיה אלימלך רייבסקי אב"ד ביאלאברזיג, חתנו של האדמו"ר. הזוג לא נפקד שנים רבות בפרי בטן. מסופר שבאחת השנים, בערב יום כפור, בכתה הרבנית צביה והתחננה לפני אחיה האדמו"ר רבי מנחם מנדל שיפעל ישועה עבורה, ואחיה ביקש ממנה שתבטיח לו שלא תפנה יותר לרופאים, וכך יוכל לפעול ישועה בעבורה. לאחר שהבטיחה זאת, נושעה ונולדו לה שלשה בנים, אחד מהם היה ר' שמחה בונם רייבסקי שנקרא על שם זקנו הגדול (כולם נרצחו בשואה, הי"ד).

[1], לט דף. 33 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים (קרעים גדולים בשולי דף השער), עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם במילוי נייר ובנייר דבק. חותמות רבות. כריכה חדשה.