מטפחת בד ששימשה את האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מטפחת בד לבנה, מוקפת מסגרת כחולה; בפינתה הימנית-תחתונה רקומים האותיות J.T. (ראשי התיבות של שם האדמו"ר - יואל טייטלבוים).
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "מטפחת בד בה השתמש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל. בפינת המטפחת רקום שמו של האדמו"ר, בראשי תיבות: "JT". המטפחת עברה מרשות קודשו לידי המשב"ק הרה"ח ר' מאיר דייטש, שנתנו במתנה לחתנו הרה"ח ר' זלמן גליק. המטפחת התקבלה על ידי מאת הרה"ח ר' זלמן גליק".

הרה"ח ר' מאיר ב"ר מרדכי ליב דייטש, גבאי ומשמש בקודש אצל האדמו"ר מסאטמר במשך שנים רבות. בשנות חוליו של האדמו"ר, בשעה שהדיבור היה קשה עליו, היה ר' מאיר יושב בקביעות בחדרו ומסייע לבאים אליו להבין את תשובותיו. לאחר פטירת האדמו"ר, הנהיג את בית המדרש של קהילת "בני יואל", בבית הרבנית מרת אלטא פייגא שב"קרית יואל – מונרו". עסק בצרכי מצוה ועמד בראש "קופת חתנים".

מטפחת בד: 46X49 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).

אהנגעשפראכענע מטבעות' – שלושה מטבעות שהתברכו על ידי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר; המטבעות הועברו לרשות משמשו בקודש ר' מאיר דייטש, שנתנו במתנה לחתנו ר' זלמן גליק.
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "שלושה מטבעות (שני מטבעות רבע דולר שהוטבעו בשנים 1942/1945; מטבע 50 מיל ארץ-ישראלי שהוטבע בשנת 1927) שהתברכו מאת כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל, וניתנו מאת המשב"ק הרה"ח ר' מאיר דייטש במתנה לחתנו הרה"ח ר' זלמן גליק. המטבעות התקבלו על ידי מאת הרה"ח ר' זלמן גליק".

הרה"ח ר' מאיר ב"ר מרדכי ליב דייטש, גבאי ומשמש בקודש אצל האדמו"ר מסאטמר במשך שנים רבות. בשנות חוליו של האדמו"ר, בשעה שהדיבור היה קשה עליו, היה ר' מאיר יושב בקביעות בחדרו ומסייע לבאים אליו להבין את תשובותיו. לאחר פטירת האדמו"ר, הנהיג את בית המדרש של קהילת "בני יואל", בבית הרבנית מרת אלטא פייגא שב"קרית יואל – מונרו". עסק בצרכי מצוה ועמד בראש "קופת חתנים".

3 מטבעות. קוטר: 2.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.

ארבע הזמנות מודפסות, לחתונות בני ונכדי האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר בעל ה"ברך משה":
1. הזמנה לחתונת בנו השני של האדמו"ר בעל "ברך משה", רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (כיום, רב בית המדרש "קהל ברך משה ד'זענטא" בוויליאמסבורג), עב"ג הרבנית מרת רחל חנה, בת הרה"ח ר' אפרים יוסף דוד אשכנזי (משב"ק האדמו"ר רבי יואל מסאטמר). ברוקלין, ט' סיון תשכ"ח.
2. הזמנת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, לחתונת בנו הרביעי רבי שלום אליעזר (כיום: רב בית המדרש "קהל יטב לב" בבורו פארק ונשיא כולל "עצי חיים" בבני ברק), עב"ג הרבנית מרת קילא גינענדל זיסל, בת האדמו"ר מנאסויד הרה"צ רבי משה אריה הלברשטאם. ברוקלין, י"ז כסלו תשל"ג.
3. הזמנת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, לחתונת בתו הצעירה הרבנית מרת הענדל, עב"ג רבי חיים יהושע הלברשטאם (כיום: אב"ד קהילת "ויואל משה" במונסי), בן רבי יעקב יוסף הלברשטאם (רב קהילת "בית חיים יהושע" בבורו פארק). קווינס, י"א אלול תשל"ח. קרע חסר גדול בשולי ההזמנה.
4. הזמנת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, לחתונת נכדתו הרבנית מרת חנה רחל (בת חתנו הרה"ח ר' דוד דוב מייזליש אב"ד קהילת "יטב לב" בבורו פארק), עב"ג רבי יואל הלברשטאם (בן רבי יקותיאל זלמן יו"ט ליפא הלברשטאם, בן רבי משה הלברשטאם דיין בד"ץ העדה החרדית). בורו פארק, ט' אלול תשס"א.

4 הזמנות מודפסות. גודל משתנה. מצב כללי טוב.

האדמו"ר מסאטמר רבי משה טייטלבוים" בעל ה"ברך משה" (חשון תרע"ה-תשס"ו), בנו השני של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים". בזיוו"ר היה חתן-דודו האדמו"ר מסאסוב רבי חנוך העניך אב"ד קערעצקי (חתן ה"קדושת יו"ט). בתחילה ניהל את ישיבת דודו-חותנו "בית דוד" בקערעצקי, ובהמשך מונה לכהן ברבנות זענטא, שם הקים ישיבה ועמד בראשה. לאחר השואה כיהן ברבנות בעיר מולדתו סיגט. לאחר שהתגברו רדיפות השלטון הקומוניסטי ברומניה, היגר לארה"ב והקים בבורו-פארק את בית המדרש "עצי חיים - סיגט". היה מגדולי הרבנים של "התאחדות הרבנים" ומנאמני דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשנת תשל"ט עלה לכהן על כס אדמו"רות סאטמר, כממלא-מקום דודו האדמו"ר רבי יואל (ששלוש בנותיו נפטרו בחייו וללא צאצאים). בניו הם האדמו"רים הגדולים מסאטמר, האחים רבי אהרן טייטלבוים שליט"א ורבי יקותיאל יהודה (זלמן ליב) טייטלבוים שליט"א, שמנהיגים ברמה את שתי הקהילות החסידיות הגדולות של חסידות סאטמר בארה"ב וברחבי העולם.

ספר כרתי ופלתי, חלק א' על שו"ע יורה דעה (סי' א-קיא), מאת רבי יהונתן אייבשיץ; עם ספר תפארת ישראל, על יורה דעה הלכות נדה, מאת נכדו רבי ישראל אייבשיץ. לבוב, [תר"כ] 1860.
עותק של בית המדרש החסידי הראשון שהקים האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בעיר סאטמר בצעירותו [בשנת תרס"ו בקירוב]. בדפי הספר מופיעות עשרות רבות של חותמות: "חברה קנין ספרים דב"המד של הרה"גה"צ מ' יואל ט"ב שליט"א פה סאטמאר יע"א". בספר מופיעות גם חותמות בית מדרשו מתקופה מאוחרת יותר, לאחר שנתמנה לרבנות העיר [בשנת תרצ"ד]: "חברה קנין ספרים דביהמ"ד אהבת רעים של מרן הרגה"צ אבדפ"ה [=אב"ד דפה] סאטמאר שליט"א".
לקראת ראש השנה תרס"ו, כשנה וחצי לאחר נישואיו, עזב רבי יואל את עיר הולדתו סיגט והעתיק את מקום מושבו לעיר סאטמר הסמוכה. בתפילות הימים הנוראים כבר התקבץ בביתו החדש מנין חסידי קטן. מיד עם בואו לעיר פתח רבי יואל בית מדרש קטן, וקבוצה קטנה של צעירים מחסידי אביו ה"קדושת יו"ט" (וכן כמה מחסידי צאנז-שינאווא בעיר), שהוקסמה מצדקותו ומלמדנותו המופלגת, החלה להתלכד ולהתגבש סביבו. התומך העיקרי של רבי יואל ובית מדרשו היה הגביר החסיד הנודע רבי חיים פריינד, בעליו של בית חרושת גדול לטקסטיל. בשנת תרע"א עבר רבי יואל לכהן ברבנות אורשיווא, ובשנת תרפ"ו עבר לכהן ברבנות קראלי. במשך למעלה מעשרים שנה המשיכה חבורת חסידיו בסאטמר להחזיק את בית מדרשו בעיר, עד אשר עלה בידם להשיבו בשנת תרצ"ד, לכהן ברבנות העיר הגדולה סאטמר.
הגהות בשולי הדפים; שתיים מהן חתומות בידי אחד מלומדי בית המדרש: "אייזיק, תש"א".

[2], ב-צ [צ"ל: פט]; [1], ב-יד, ו דף. חסרים שלושה דפים בסוף הכרך (דפים ז-ט). מספור דפים משובש. 37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש רבים, עם פגיעה בטקסט. קרעים חסרים בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מאחור. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

ספר צרור החיים, חידושים על סוגיות הש"ס ובהלכה, מאת רבי שמואל שמעלקא קליין אב"ד חוסט וסעליש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה. הסכמות ה"ייטב לב", המהר"ם שיק ועוד.
עותק שעבר בקרב תלמידי ישיבת סאטמר, ובקרב תלמידי ישיבות נוספות בחבל מרמרוש, שהוסיפו חתימות, חותמות ורישומים רבים בדף השער ובדפים נוספים.
רישומים בדף השער ובדפים הראשונים: "סאטמאר יצ"ו אני הכותב הק' עמרם גרינוואלד מאוהעלי לומד פה תרפ"ג בחורף"; "הק' יוסף עללענבויגען פ"ה סאטמאר יע"א"; "למדתי בזה הספר בשנת תפר"ג --- לייבוש בער האלפערט"; "...קנין ספרים דבחורים סאטמאר יע"א"; "הק' יצחק אייזק... גבאי דח' מזונות"; "הק' שמואל ליליענפעלד גבאי דחברה קנין ספרים נירבאטור יע"א"; ועוד.
בדף [2/ב], בשולי הסכמת המהר"ם שי"ק, רישום בכתב יד נכדו: "חתמתי שמי בעזר החונן אברה"ם אפרים פישל פעלדמאן, נכד המהר"ם שיק זצללה"ה, אשר למדתי בישיבת אדמו"ר שליט"א מפה ק"ק סאטמאר תרפ"ה לפ"ק קיץ" [חתימתו מופיעה בדף השער, תחת הכותר: הצ' אפרים פישל פעלדמאן" - רבי אפרים פישל פלדמן, הוא אביו של הנגיד המפורסם רבי חיים משה פלדמן מלונדון, ואחי-אשתו של הנגיד המפורסם משה יוסף (פאול) רייכמן מטורונטו].
חותמות רבות בדפי הספר של "חברה קנין ספרים דבחורים דק"ק אבערווישא יע"א"; חותמות נוספות: "ישראל קאהן אדאמאש"; "שלום לנדמן - רב מושבה גרמנית חיפה".
הגהה קצרה (קצוצה) בדף נה.

[11], ב-צד, [3] דף. 33.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. התכהות הנייר. כתמים ובלאי. קרעים קלים בשולי הדפים. רישומים. כריכה חדשה.