מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove torah filter torah
- חכמי (25) Apply חכמי filter
- book (25) Apply book filter
- scholar (25) Apply scholar filter
- והקדשות (20) Apply והקדשות filter
- עם (20) Apply עם filter
- חתימות, (20) Apply חתימות, filter
- חתימות (20) Apply חתימות filter
- ספרים (20) Apply ספרים filter
- הגהות (20) Apply הגהות filter
- dedic (20) Apply dedic filter
- gloss (20) Apply gloss filter
- signatur (20) Apply signatur filter
- signatures, (20) Apply signatures, filter
- אשכנז (15) Apply אשכנז filter
- ashkenazi (15) Apply ashkenazi filter
- המזרח (10) Apply המזרח filter
- דפוסי (5) Apply דפוסי filter
- הספרדים (5) Apply הספרדים filter
- וספרי (5) Apply וספרי filter
- land (5) Apply land filter
- print (5) Apply print filter
- sepharad (5) Apply sepharad filter
- sephard (5) Apply sephard filter
- sephardi (5) Apply sephardi filter
בראש דף השער, רישום בעלות בכתב-ידו של רבי משה לבוב, אב"ד טריר: "קניתי בעד שני זהובים... לראי' חתמתי יו' עש"ק כ"ו אדר תקי"ז לפ"ק פה שוואבך, הק' משה לבוב".
רבי משה לבוב בן רבי יהושע העשיל (אוצר הרבנים 14802; נפטר תקמ"ח), אב"ד טריר סביב השנים תק"ח-תק"י. לאחר שנסתיימה תקופת כהונתו כרבה של טריר, עבר לכהן ברבנות העיר שוואבך.
הגהה קצרה בכתב-יד בדף כז/1.
[2], קצא דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים, וכתמים קטנים רבים בדף השער. קרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
שאלות ותשובות עבודות הגרשוני, מאת רבי גרשון אשכנזי. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאן וואושט, [תנ"ט 1699]. מהדורה ראשונה.
כריכת עור עתיקה נאה, משני צדדיה הטבעה ישנה, עם סמל "כתר כהונה - הק' נפתלי בהרב הגאון המפורסם מה"ו יצחק אייזק זל"ה מאסטראה". רבי נפתלי הכהן הנ"ל הוא כנראה בנו של רבי יצחק אייזיק הכהן רב ואב"ד בקלויז בעיר אוסטראה (נפטר כסלו תצ"ה, מזכרת לגדולי אוסטרהא, עמ' 87-88), בנו של רבי בצלאל הכהן שכיהן כאב"ד אוסטראה בשנים ת"ע-תע"ז (מזכרת לגדולי אוסטרהא, עמ' 81-83), בנו של רבי נפתלי כ"ץ בעל סמיכת חכמים.
ר' נפתלי ששמו מוטבע על הספר שלפנינו, הוא אחיו של רבי יואל כ"ץ אב"ד אנטאנייא (נפטר תקכ"ה), אביהם של הגה"ק המקובל רבי יצחק אייזיק הכהן בעל "ברית כהנת עולם" (תקי"ג-תקמ"ח), ושל הגאון רבי משולם כהן-צדק מלבוב (תקי"ח-תק"ע), בעל "עיקר תוספות יו"ט" על המשניות ו"פתחי נדה" על הלכות נדה..
בדף השער, חתימת בעלות נוספת בכתיבה עתיקה: "הק' יהודא ליב בה"ה מהור"ר אברהם...".
בדף השער גם מופיעה חותמת בעלות של האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב - האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
[4], צד, [4] דף. 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים קלים, בעיקר בתחילת הכרך ובסופו (אחדים משוקמים בנייר דבק), ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עץ ועור ישנה ונאה, משוקמת (הספר עבר כריכה מחודשת, עם דפי בטנה חדשים). פגמים וסימני עש בכריכה.
בשער הספר נדפס שמו: "שאלות ותשובות עבודות הגרשוני", אולם מתוך ההקדמה מתברר שזו טעות, ובאמת שם הספר הינו "עבודת הגרשוני", וכך נקרא שמו בכל המהדורות הבאות ובספרי הפוסקים: "עבודת הגרשוני".
רישום בכתב-יד בדף השער: "הק' חיים בהרבני מו"ה דוד טיעבל[!] מפנשוב[!]". בדף השער גם מופיעה חותמת עתיקה שלו: "ch. ds.", וחותמת עתיקה נוספת של "נפתלי הירץ ב.... ז"ל מקראקא".
הגאון רבי חיים דוידזון (תק"כ-תרי"ד, אוצר הרבנים 5945), נולד בפינטשוב לאביו רבי דוד טעביל. תלמיד רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט". גאון מפורסם ועשיר מופלג. ממנהיגי יהדות פולין, ומראשי הרבנים אשר תמכו ב"מרד הפולני". עם פטירתו של ה"חמדת שלמה" בשנת תקצ"ט, נבחר לרב ראשי ואב"ד של וורשא.
[6], נ דף. דף מח חלק (במקור). 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות רבות בדף השער. כריכה חדשה.
העותק של רבי נחום טרייבטש, רבה האשי של מוראביה וניקלשבורג.
רישום בכתב-יד בדף המגן הקדמי: "קניתי מן מו"ה נחום טריביטש מפראג ביום ג' ד"י אלול תקע"ח, הק' אפרים מעסטיץ".
רבי נחום טריביטש (תקל"ט-תר"ב), מגדולי דורו, רבה של ניקלשבורג ומדינת מורביה. תלמידו של רבי יעקב גינצבורג בעל ה-"זרע יעקב". אב"ד דק"ק פרוסטיץ (פרוסטיוב, כיום בצ'כיה); לאחר פטירתו של הרה"ג רבי מרדכי בנעט, מונה לכהן כרבן של קהילות ניקלשבורג ושל מוראביה כולה, תפקיד בו שימש עד לסוף ימיו. נלחם בחירוף נפש בפורצי הגדר המשכיליים, והגן בכל נפשו ובכל מאודו על טהרת המחנה ועל כבודה של תורה. מחבר הספרים "שלום ירושלים" על התלמוד הירושלמי, ו"קובץ על יד" על הרמב"ם. "שו"ת רבי נחום טריביטש" ראה אור בהוצאת מכון ירושלים (תשמ"ט).
נדה: ה; ט-פט דף. משניות מן סדר טהרות: ד; ב-קצט דף. 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור מקורית בלויה, עם פגמים רבים, ועם קרעים חסרים בשדרה.
שני דפי שער בכל כרך, הראשון שבהם מאויר.
הגהות בכתב יד בכל הכרכים, מכותבים שונים. באחת ההגהות מסיים הכותב: "מאאמ"ו נר"ו" (פרק ד' מהלכות תשובה, דף מח/1). בכרך סדר נשים כחמש-עשרה הגהות למדניות, רובן פותחות במילה "אמו"ן", באחת מהן הוא מזכיר דברים בשם בנו "ר' שמחה שי'[חיה]" (פרק א מהלכות גירושין, דף סד/2).
שלושה חלקים בשלושה כרכים. חלק ראשון (מדע, אהבה, זמנים): [7], קטז; קנז דף (חסר [1] דף בסוף הכרך). חלק שני (נשים, קדושה): [2], רמג, [2] דף. חלק רביעי (נזיקין, קניין, משפטים): [2], קמא; קסט דף. 37 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. התכהות נייר בחלק מהדפים. עקבות רטיבות קלים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים. מעט רישומים בעט על דפי השער וחתימות בודדות. כריכות עור בלויות ופגומות, עם קרעים וסימני עש.
העותק של הנצי"ב מוולוז'ין. בדף השער חותמות של הגאון רבי "נפתלי צבי יהודא ברלין, ר"מ דק"ק וולאזין". רישום בעלות של בנו בדף השער: "מאיר ברלין".
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. בשל העומס הרב שהיה מוטל על כתפיו היה רגיל לחתום את מכתביו במילים: "העמוס בעבודה" [כמו במכתב שלפנינו]. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.
נכרך עם ספר נוסף של אותו מחבר: ספר שאול בן הלוי, חידושים על יו"ד סימנים א'-קי"א. לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרמ"ב 1882.
[3], עט; [1], לה דף. 24 ס"מ. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבי יצחק הלוי מדורא, עם פירוש והגהות מאת רבי שלמה לוריא (המהרש"ל), ועם פירוש מבוא שערים, מאת רבי נתן שפירא [מהרנ"ש]. זאסלב בעיר מיידן, דפוס אליעזר בן יעקב רובלינקר ודוד בן משה, [תקס"ז 1807].
העותק של רבי אברהם ברוך הלוי סולובייצ'יק, אב"ד סמולנסק, בנו הבכור של ה"בית הלוי".
רישום בעלות בדף השער: "שייך להרב ר' אברהם ברוך הלוי נ"י סאלאווייצ'יק".
רישום בעלות נוסף: "שייך לר' שאול בן שמואל בנימין כץ משטופישץ".
הגאון רבי אברהם ברוך הלוי סולובייצ'יק אב"ד סמולנסק (תר"י-תרע"ג), בנו הבכור של הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, בעל "בית הלוי". נולד בוולוז'ין לאביו שכיהן אז כראש הישיבה בוולוז'ין (לפני שעבר לכהן ברבנות סלוצק ובריסק). קיבל תורה מפי אביו יחד עם אחיו הצעיר ממנו בכשלוש שנים, הגאון רבי חיים הלוי (לימים, ראש ישיבה בוולוז'ין ואב"ד בריסק). כבר מילדותו ראה אביהם כי בנו רבי אברהם ברוך מוכשר לכהן ברבנות, ואמר פעם בבדיחותא לשני בניו בעודם בחורים צעירים: "אתה אברהם ברוך עתיד להיות רב בישראל, ואתה חיים עתיד להיות מלמד גמרא". כשהוא מסביר "כי רב בישראל אין בודקין אותו אלא פעם אחת לפני שמושיבים אותו על כיסא הרבנות ואילו מלמד גמרא תלמידיו בודקין אותו יום יום ושעה שעה..." (הראשון לשושלת בריסק, עמ' 436). בשנת תרכ"ט נשא את בתו של הגביר ר' שאול קצנלסון מבוברויסק (ראה: אייזנשטאט, דור רבניו וסופריו, ב, עמ' 33; הראשון לשושלת בריסק, עמ' 229). בשנת תרמ"ג החל לכהן כרבה של סמולנסק, בה כיהן כשלושים שנה. בנו רבי ישראל סולובייצ'יק (נפטר תשי"א) מילא את מקומו ברבנות סמולנסק. מימרא מעניינת בשם רבי אברהם ברוך נמסרה מפי השמועה ע"י בן-אחיו מרן הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק (ראה "טללי אורות" פרשת ויגש; שעורי רבנו משולם דוד הלוי, דרוש ואגדה, עמ' קב).
ב, [2], עב, [1], עג-פב, [1] דף. ספירת דפים משובשת. 34 ס"מ. נייר כחלחל. מצב כללי בינוני-טוב, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (קרעים רבים בשני הדפים האחרונים), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
בדף המגן הקדמי חותמת (עם קרע חסר באמצעה): "יצחק ב[לאזער] מלפנים רב בע"מ [-בעיר מלוכה], [פעטע]רבורג [קאוונא]".
הגאון רבי יצחק בְּלַאזֶר - הנודע בשם ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר (תקצ"ז-תרס"ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנא, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא. לאחר תקופה התפטר אף ממשרה זו והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת "כנסת ישראל" שבסלבודקה הסמוכה לקובנא. בשנת תרס"ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, ולשם כך מכר את ביתו ורכושו שבעיר קובנא, אך בסופו של דבר הגיע לארץ רק בשנת תרס"ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב"חצר שטרויס", יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. מחבר ספר שו"ת "פרי יצחק", שני חלקים.
[2], סד, [2] דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. רישום בעלות בדף המגן (עם קרע באמצעו). כריכה חדשה.
שני דפי מגן, בהם שני עמודים עם הקדשה נאה, בעברית ובגרמנית, לגביר אנטאן בינק, מאת מחבר הספר רבי משה ריישר-ניסבוים בעל הספר "שערי ירושלים". בראש העמוד עיטור קליגרפי נאה שבו משולבים דברי שבח לגביר. בראש ההקדשה: "יום ו' לסדר ולפרט כי כלנו בני איש אחד נח[נו]" (הסוף קצוץ) - תרל"ו 1875.
רבי משה ריישר ניסבוים (ת"ר-תר"ם 1840-1880), רב ושד"ר, סופר וחוקר ארץ ישראל. שמה המקורי של משפחתו היה ניסבוים, ושונה לשם ריישר על שם עיר מוצאם של הוריו (ריישא שבגליציה), לאחר עלייתם לארץ ישראל. רבי משה ריישר ביקר במקומות שונים בארץ ישראל, בלבנון ובסוריה. ריישר השתייך לכולל החסידים בירושלים, ובשנות העשרים לחייו החליט על דעת עצמו, להיות שד"ר של הכולל. במסגרת מסעותיו הגיע בשנת תרכ"ה לגליציה, שם כתב את ספרו "שערי ירושלים", המבוסס על זכרונותיו מחייו בארץ-ישראל. הספר נדפס לראשונה בלבוב, בשנת תרכ"ו, וזכה למהדורות רבות נוספות. בכתביו שילב ריישר בקיאות רבה בתורה ובידיעת הארץ, יחד עם חוויות אישיות. את ספריו כתב מתוך חיבה עמוקה לארץ ישראל, ונודעה להם השפעה על יהודי מזרח אירופה, שבעקבותיהם תרמו למען יושבי ארץ-ישראל ואף החליטו לעלות לארץ וליישבה. ראה אודותיו: א' יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 96-97.
קסד, [3] דף. 20.5 ס"מ. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר דבק. חתימה וחותמות. כריכה חדשה.
* ספר כתית למאור, מאת רבי מאיר בן יוחנן שפיץ. וינה, דפוס יאזעף הראשאנצקיא, תקנ"ב [1792].
חתימה בדף השער: "הק' יצחק איצק פראג". רבי איצק שפיץ (תקכ"ו-תר"ב), אב"ד בדרעזניץ, ובהמשך חייו, רבה של בומסלא (מלאדה בולסלאב, כיום בצ'כיה). חתנו של רבי אליעזר פלקלס. בעל "מטעמי יצחק", וחידושי תורה נוספים ממנו נדפסו בספריו של חמיו, שו"ת "תשובה מאהבה", ו"עולת חודש".
* ספר תורת הבית הארוך, על הלכות כשרות, נידה ומקוואות, לרבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (רשב"א). וינה, דפוס געארג הראשאנצקיא, [תקע"א 1811].
בדף השער חתימות ידו של הגאון רבי שלמה קוועטש [(תקנ"ט-תרט"ז, אוצר הרבנים 18602), מגדולי דורו, אב"ד פיזלינג, לייפניק, וניקולשבורג; רבה הראשי של מוראביה, וראש הישיבה האחרון בעיר ניקולשבורג. בעל "חכמת שלמה". העתיק והוציא את כתבי רבו מהר"ם בנעט.
* הלכות רב אלפס – רי"ף. וינה, דפוס אנטאן שמיד, תקס"ד-תקס"ה [1805-1804].
בדף המגן חתימת ידו של רבי משה קוניץ (תקל"ד-תקצ"ט), רב ודיין בבודפסט, תלמידם של הנודע ביהודה ומהר"ם מינץ; רב ומשכיל, מחבר הספרים "בן יוחאי", "ספר המצרף", "ספר העוין", וספרים נוספים. חותמות: "Holczer Mor… / יצחק משה האלצער".
* ספר נפוצות יהודה, דרשות והספדים מאת רבי יהודה בן יוסף מוסקאטו. לבוב, דפוס פיללער, [תרי"ט] 1859.
בדף המגן חתימת ידו של רבי שלמה זלמן ברודא (נפטר תק"ב), דיין באונגוואר וחתנו של רבי שלמה גנצפריד. חותמת של רבי שלמה ברודא: "Brody Salamon Ungvar"; חתימות נוספות, ורישומי לידה ופטירה (בדף האחרון).
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
עשרה ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות של רבני הונגריה ורומניה:
* ספר הלכות גדולות, מאת רבי שמעון קירא. וינה, דפוס געארג הראשאנצקיא, [תקע"א] 1810. רישום בכתב-יד בדף המגן: "זה הספר הלכות גדולות, שייך לאדוני אבי מורי ה"ה הרב הה"ה עוקר הרים שלשלת היחסין כש"ת מהר"ר יהודה דוד החונה פה טאלליע, שנת תקפ"ד לפ"ק; "שלי יחיאל מיכל יואב ראטען בערג...". רבי יהודה דוד רוטנברג, אב"ד טעלליע, מרבני הונגריה, בעל "תהלה לדוד". בנו הוא רבי יחיאל מיכל יואב רוטנברג.
* ספר תורת חיים, מאת רבי אברהם חיים שור. סדילקוב, דפוס יצחק מדפיס, תקצ"ד 1834. רישום בעלות וחותמות של רבי "אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד דק"ק טשענגער והגליל". הגאון רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז (השני) אב"ד טשענגער, ובנו "אלעזר אריה הלוי יונגרייז [משנת תרפ"ו]. נכדו של רבי אשר אנשיל יונגרייז אב"ד טשענגר; הראשון , תקס"ו-תרל"ד), בעל ה"מנוחת אשר".
* ספר כנסת הגדולה, חלק אבן העזר. לבוב, דפוס זלמן ליב פלעקיר, אורי זאב סאלאט, שמואל גאלדבערג וישראל אלימלך שטאנד, תרכ"א [1861]. בדף השער: 1681. חותמת רבי אשר אנשיל ווייס, אב"ד סילאדי ונאדיפולו - רבי אשר אנשיל ווייס (תרמ"ב-תש"ד), מרבני הונגריה. תלמיד ה"שבט סופר" וה"ערוגת הבושם". משנת תרע"ג כיהן ברבנות נאג'פאלו (מחוז סילאג', טרנסילווניה). נספה באושוויץ. ספריו "שמן למנחה" נדפסו ע"י צאצאיו בשנים תשכ"ט-תש"ן.
* ספר שו"ת מהרי"ט, שני חלקים. לבוב, דפוס זלמן ליב פלעקיר, אורי זאב סאלאט, שמואל גאלדבערג וישראל אלימלך שטאנד, תרכ"א [1861]. שני חלקים בכרך אחד. חותמות רבי "יהושע פאלק זאב החופ"ק פאלטישען" - הגאון רבי יהושע פאלק זאב וולפסון אב"ד פאלטישען, אוצר הרבנים 7782, בעל ספר "פליאות חכמה" ו"אניה בלב ים"; רישום בעלות וחותמות של רבי "אשר אנשיל וויס אבדק"ק סילאדי נאדיפאלו והגליל יע"א".
* ספר שו"ת מהריא"ץ שוסבורג, מאת רבי יהושע אהרן וינברגר. מארגרעטען, דפוס יצחק אייזיק פאללאק, [תרע"ג 1913]. חותמות, ורישום בעלות בכתב-ידו ובחתימתו של רבי אשר אנשיל יהודה מילר, בעל "לחם אשר", "שמן אשר" ועוד. כרוך עם: ספר חידושי ע"ז להריטב"א. [מקום ושנת דפוס לא ידועים]. עותק חסר, דפים ו-לט בלבד.
* ספר שאלות ותשובות רמ"ץ, חלק ראשון, כולל דיני שו"ע אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי מאיר צבי וויטמאיר. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זאפניק ושותפיו, תרל"ב 1872. חותמות רבי "שמחה נתן גרינבורג אב"ד דק"ק קעזמארק והגליל יע"א". רבי שמחה נתן גרינבורג (תרל"ו-תש"ה), תלמיד בעל השבט סופר בפרשבורג ורבי משה הרש פוקס בגרוסווארדיין. אביו שימש כרב בעיר קעזמארק שבסלובקיה. בשנת תרע"ד נבחר לכהן כאב"ד טולג'ש. בשנת תרע"ט, לאחר פטירת אביו, נבחר למלא את מקומו ברבנות קעזמארק. נספה בשואה.
* ספר פני יהושע, חלק שני, סדר נשים. לבוב, דפוס ישכר ב"ק ואברהם יצחק מענקיש, [תר"כ] 1860. חותמות רבי "יודא ליכטענשטיין ראב"ד דפה ק"ק בעטהלען והגליל". רבי יהודה ליכטנשטיין, (תרט"ו-תרפ"א; אוצר הרבנים 6998), תלמיד האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנט מדעעש, וחתן רבי אברהם יששכר ליכטיג מהידאלמאד. כיהן כרב וכראש ישיבה בבעטלן, למעלה מארבעים שנה.
* ספר תורת חיים, על שו"ע אורח חיים, חלק שני, סימן קנ-רב, מאת רבי יעקב שלום סופר. פאקש, דפוס מאיר סג"ל ראזענבוים, תר"ס 1899. חותמות רבי "אברהם מ"ש פראנקל, בודאפעשט". רבי אברהם מ"ש פראנקל (1937-1860), מתלמידי ה"שבט סופר". תלמיד חכם ואישיות אצילה. משנת תרס"ה כיהן כיושב ראש הלשכה הארצית של קהילת האורתודוכסיים בהונגריה וכנציג היהודים בפרלמנט ההונגרי.
* ספר צל"ח - ציון לנפש חיה, על מסכת ברכות, מאת רבי יחזקאל לנדא. לבוב, תרנ"ט 1899. חותמות רבי "שמואל ס"גל קרויז אב"ד דק"ק סנינא והגליל", ורבי "דוד סג"ל קרויז". רבי שמואל סג"ל קרויס (נפטר תרע"א; אוצר הרבנים 19377), רבה של סנינא.
* ספר שאלות ותשובות, רבינו משולם איגרא, "ועומק הלכות בסוגיות הש"ס". וורשא, תרמ"ה 1885. חותמות של רבי משה נחום בלום, בן רבי עמרם בלום בעל ה"בית שערים": "משה נחום בלוהם בהגאון מוה"ר עמרם זצ"ל דומ"ץ דק"ק גראססוורדיין תע"א".
10 ספרים (וספר נוסף חסר דפים). גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר תורת גיטין, חידושים על הלכות גיטין ומסכת גיטין, מאת רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט". לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, [תרי"ז] 1857.
בדף המגן ובדף השער רישומי בעלות, חתימות וחותמות של הגאונים רבי משה סופר אב"ד טיסא-פירעד, רבי שמשון אלטמן אב"ד פאקש ובנו רבי אליעזר זוסמאן אלטמן אב"ד סענדרא.
רבי משה סופר (ת"ר-תרע"ז), בן רבי יעקב שלום סופר מטאפאלטשאן (מתלמידי ה"חתם סופר"). התייתם בצעירותו. גדל ולמד אצל דודו רבי חיים סופר אב"ד בודפשט ואצל דודו רבי אליעזר זוסמאן סופר אב"ד פאקש. לאחר נישואיו ניהל ישיבה בברעזאוויץ. בהמשך התמנה לאב"ד סענדרא, ומשנת תרנ"ב לאב"ד טיסא-פירעד (ה'חתם סופר' ותלמידיו, עמ' תקכג).
רבי שמשון אלטמן (תרנ"ד-תש"ד, אוצר הרבנים 20042), בן רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא-טשאט בעל שו"ת "מי יהודה" ומרת חנה רבקה בת רבי שרגא צבי טננבוים בעל ה"נטע שורק". תלמיד ה"דעת סופר", וחתן רבי שמעון סופר מסענדרא. מילא את מקום חותנו כרב בסענדרא ולאחר מכן מילא את מקומו כאב"ד פאקש. בנו, רבי אליעזר זוסמאן אלטמן (תרע"ה-תש"ד), החל ללמוד בצעירותו אצל רבי שמעון סופר, בהמשך למד בישיבות של אביו ובישיבתו של בעל ה"דעת סופר". שניהם נרצחו יחד בשואה בשנת תש"ד (שבולת הנהר - נבכי נהרות, בני ברק תשנ"ד, בהקדמת הספר).
[1], סה, [1] דף. 24 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל וקמטים. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.