אוסף ספרים מדפוסי רוסיה-פולין בשנות הת"ק:
* ספר העקרים לרבי יוסף אלבו. דפוס נכדי ר' "אורי פייבוש שהיה מקדם בעל מדפיס – באמשטרדם", זולקווא, [תקל"ב 1772]. קרעים חסרים. רישומי בעלות שונים בדף השער: "יוסף דוד סופר"; "שייך לי... משה דוב בער בן מ"ה יהודא" "...תרי"א לפ"ק קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני הק' יעקב צבי.... והגליל יע"א".
* ספר זבח שמואל, הלכות שחיטות ובדיקות, מאת רבי שמואל מליסא, שוחט ובודק ומנקר מומחה ומפורסם. נווי דווהאר, תקנ"ו [1796]. חתימות וחותמות שונות.
* ספר הנהגות אדם, דינים והנהגות אדם, מאת רבי יהודה ליב ליפשיץ, עפ"י מגלת סתרים שנמצאה בגנזי רבי דוד אופנהיים, מכתבי האר"י. רוסיה-פולין [אוסטרהא? תקפ"ו 1826?]. רישום בעלות בכתיבה ספרדית בדף השער: "לע"ק [לעבודת קוני] הצב"י מעט דב"ש – יבה"ק" – חתימת רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסליו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר. ספרייתו של הרב דב"ש היתה מהספריות החשובות בירושלים (הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו, שתרם ספרים רבים לספרייתו של הרב דב"ש; ראה על כך בצוואת בנו של הרב דב"ש רבי רפאל אהרן בן-שמעון, בספר "חכמי המערב בירושלים", עמ' 227).
* ספר עין יעקב – כתנות אור, על אגדות הש"ס, חלק ראשון. הרובשוב, [תקע"ח 1818]. חסרים 4 דפים בסוף.
* ספר עין יעקב – כתנות אור, על אגדות הש"ס, חלק שני. הרובשוב, [תקע"ח 1818]. חתימות.
* ספר עין יעקב – כתנות אור, על אגדות הש"ס, חלק ראשון וחלק שני. הרובשוב, [תקע"ח 1818]. חסרים 3 דפים באמצע החלק השני.
* ספר אמרות טהורות, מאמרים מספר "עשרה מאמרות" להרמ"ע מפאנו, עם פירוש יד יהודה מאת רבי יהודה ליב אב"ד מגנצא. מאהלוב, [תק"ע 1810]. ארבעה מאמרים בלבד, חסרים קמב הדפים הראשונים ו-[2] דף אחרונים. בסופו כרוך דף אחד מתוך ספר צמח ה' לצבי, ברדיטשוב תקע"ח [1818].
* ספר אהבת יהונתן, חלק ראשון ושלישי, דרושים על הפטרות פרשות בראשית-דברים, ועל הפטרות שבע דנחמתא, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. [סדילקוב, תקפ"ג 1822-1823, בקירוב]. חסרים חלקים שני ורביעי. חתימות ורישומי בעלות בדף השער.
8 ספרים. גודל ומצב משתנים.

ספר שנות אליהו, משניות סדר זרעים, עם ביאורי הגר"א. לבוב, [תקנ"ט 1799]. מהדורה ראשונה.
פירוש הגר"א מחולק לשניים: "פירוש הקצר" ו"פירוש הארוך".
בשער נכתב כי הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר"א, אך למעשה מהדורה זו נדפסה על ידי גיסם – רבי משה מפינסק, חתן הגר"א. בעמוד שמעבר לשער נדפסו הסכמות ואזהרת בית הדין בווילנא שלא לפרסם דברים מהגר"א בדפוס בלא רשות, "שלא ישמע ולא יאמין שום אדם לדברי האומר בשם הגאון החסיד זצוק"ל... עד שיתברר בירור גמור שהם מכתבי הגאון הנ"ל... ופשיטא שלא להעלות דבר בדפוס ע"ש הגאון עד שיתברר...".
הגהות בכתב-יד (בכתיבה אשכנזית, מרובעת).
[2], ט; נג, [2], נז-נט דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרע חסר קטן בשולי דף השער וקרעים קטנים במספר דפים נוספים. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט. חותמות רבות. כריכה ישנה, צדה האחורי מנותק.
ללא דף [3] הנדיר, עם הקדמת רבי חיים מוולוז'ין. דף זה נדפס לאחר השלמת הספר וצורף לעותקים בודדים בלבד [הדף נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק וינוגרד, ואינו מופיע בעותקים אחרים בספריה הלאומית (ראה במכירת קדם – הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, פריט 26)].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 177.

שני ספרי הגר"א בכרך אחד, מהדורות ראשונות:
1. ספר מכתב אלי'[הו], ביאור על שיר השירים ועל ספר חבקוק וליקוטי חידושים ברמב"ם וסוגיות הש"ס, מאת הגר"א מווילנא. פראג, תקע"א 1811. הוצאת "שמואל הקטן" [ר' שמואל קליין]. מהדורה ראשונה של הביאור על שיר השירים וחבקוק. במהדורות הבאות נדפס נוסח שונה ומתוקן.
את הפירוש על שיר השירים וחבקוק הדפיס המו"ל על פי העתקה בכתב-יד שהגיעה לידו. הפירוש נדפס בשיבושים והשמטות. בשנת תר"ב הדפיסו נכדי הגר"א נוסח מתוקן של ביאור זה, בתוספת קטעים שלא נדפסו לפנינו (נוסח זה מכונה על ידם "פירוש א'"), ואף הוסיפו פירוש נוסף מהגר"א (המכונה על ידם "פירוש ב'"). במהדורתם לא מתייחסים נכדי הגר"א כלל למהדורה שלפנינו.
בראש הספר שלושה דפי "פרענומראטען", עם שמות מנויים מאזור בוהמיה ומורביה.
בגב השער נדפסה "הקדמת בני הרב המופלג…", חתומה על ידי "יהודא ליב בן הגאון המנוח מ"ו אלי' זצ"ל" – אין זו אלא הקדמת בני הגר"א ל"פירוש על כמה אגדות" (ווילנא תק"ס). המו"ל, ר' שמואל קליין, השמיט את שתי הפסקאות האחרונות ואת שמו של רבי אברהם בן הגר"א (שנפטר בינתיים). כמו כן, קיצר את הפסקה הראשונה והשמיט ממנה את הקטע עם דברי הביקורת על רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי משה מפינסק.
2. ספר אלי' רבא, חלק ראשון, פירוש על משניות סדר טהרות, מאת הגר"א מווילנא. ברין, תקס"ב [1802]. מהדורה ראשונה.
הספר נדפס על ידי רבי מאיר משאד, שזכה ללמוד תורה מפי הגר"א. בהקדמתו לספר הוא מתאר כיצד ישב אצל הגר"א וכתב מפיו את הפירוש: "ואני בבואי הנה ואשב בבית הרב החסיד הגאון הגדול... הלא הוא רב הגולה נר ישראל... כבוד ק"ש מו"ה אלי' זלה"ה. ויהי כשבתי בביתו ואמצא חן לפניו ואשרתהו ואצק מים על ידי אליהו... והרב הגאון ז"ל בחסדו הטיבנו... וילמדני דעת מקרא ומשנה... זה לי ימים רבים אנכי בביתו לא אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה... גם אני חזרתי שניתי גם שלשתי לפני הרב גם משניות גם תוספתא... ואכתוב את דבריו על המשנה כאשר שמעתי מפיו...".
בראש הספר, אחרי ההסכמות, נדפסו מכתבי המלצה שכתבו למחבר הגר"א ואחיו רבי יששכר בער.
בני הגר"א ערערו על מהימנותו של פירוש זה בראש ספר "פירוש על יונה" (ווילנא תק"ס). לטענתם הדברים מועתקים מפירוש סדר טהרות אשר כתב תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב. לדבריהם, רבי מאיר משאד שאל מרבי מנחם מנדל את כתב-היד ומסרו להעתקה בחפזון והדבר גרם לטעויות ושיבושים, וכי בידיהם נמצא הפירוש המדויק. לעומת זאת, רנ"נ רבינוביץ כותב בהקדמתו לספר "גאון יעקב" (לבוב תרכ"א) כי את הספר כתב הגאון רבי יעקב כהנא (תלמיד הגר"א וחתנו של אחי הגר"א רבי יששכר בער), על פי רשימות קצרות שכתב רבי מאיר משאד כשישב לפני הגר"א.
שני ספרים בכרך אחד. מכתב אלי': [4], כד דף. אלי' רבא: [2], מד דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים בדף השער של הספר הראשון. כריכה ישנה, עם פגמים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 150, 241.

ספר עמודי התורה, מעלות התורה מרבי אברהם אחיו של הגר"א מווילנא, עם אור תורה מהמקובל רבי אייזיק חבר. ירושלים, דפוס רבי יואל משה סלומון, תר"ם 1880. המהדורה הראשונה של החיבור אור תורה.
הסכמות רבי שמואל סלנט ורבי משה יהושע יהודה ליב דיסקין. מעניין לציין כי המהרי"ל דיסקין בהסכמתו כותב ברוב ענווה כי אין לו יד בחכמת הנסתר: "...מעודי אני מושך ידי מבא בכתובים בהסכמות על ספרים, וביותר בס'[פר] כזה אשר רובו ע"פ חכמת האמת, אשר לא עמדתי בסודה...".
מחבר ה"אור תורה" – הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר (תקמ"ז-תרי"ג), ממוסרי תורת הגר"א בקבלה, "פה שני להגר"א" – שכן כבר בהיותו כבן 14 ראה בו רבי מנחם מנדל משקלוב (תלמידו של הגר"א) כלי מוכשר ללמדו חכמת הקבלה. בספר "אור תורה" נכתבו דברי בקורת "מתנגדיים" וקריאה להתרחק מהנהגות ה"חסידים". באות פ (דף לא/1) כותב ה"אור תורה": "...וכן מי שהולך אחר שכלו בעבודת ה' שלא על פי דרכי התורה המסורה לנו מפי חכמינו הקדושים... וחושב מחשבות אחרות, אף שחושב שזה הוא עיקר העבודה להיות רק בדבקות כל היום ובהתלהבות ומתבטלים מעסק התורה בלימוד, זה היא עצת מעצת הס"ם וכת דיליה... ולכן האדם הישר הולך אשר חס על נפשו ועל כבוד קונו יתרחק מכתות חדשות המתחדשים בכ"ע [בכל עת], האומרים זה הדרך לכו בה והוא עיקר העבודה. בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם...". במהדורה המוגהת (ירושלים, הוצאת ישיבת "כתר תורה", תשל"א) ובמהדורה המנוקדת (ירושלים, תשמ"ט, שנדפסה עפ"י מהדורת תשל"א), צונזרו חלק מהדברים החריפים, ונכתב רק: "...וחושב מחשבות אחרות וכו' היא עצת מעצת הס"ם וכת דיליה..." ונשמט המשפט: "אף שחושב שזה הוא עיקר העבודה להיות רק בדבקות כל היום ובהתלהבות ומתבטלים מעסק התורה בלימוד".
[2], עב דף. 20.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. קרעים וסימני עש קלים. הדבקות נייר בשער ובדף השני. כריכה לא מקורית.
ש' הלוי, מס' 352.

סדר האדרות הקדושות, לאמרם בלילי שבועות והושענא רבא. ונציה, [תק"א 1741].
דפי המגן מורכבים מדפים מתוך ספר (לא מזוהה) אודות הדקדוק העברי.
לג דף. 17 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים ורופפים. כריכת נייר פגומה וקרועה, ללא שדרה.