שתי "קופסאות כחולות" לגיוס כספים לקרן הקיימת לישראל. ארץ ישראל ומדינת ישראל, שנות ה-40 וה-50.
1. קופסה ועליה מפת ארץ ישראל ללא דרום הנגב. ללא שם יצרן. ארץ ישראל, [שנות ה-40?].
17X12.5X7.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים. כיפופים. כתמים.
2. קופסה ועליה מפת ארץ ישראל הכוללת את דרום הנגב. תוצרת א. זלצמן בע"מ, ירושלים, [סוף שנות ה-40 או ראשית שנות ה-50].
12X10X5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. מעט חלודה.

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הרב צבי הירש קאלישר, אל בתו מלכה ("האנכן") ואל בעלה פאלק, המזכיר נסיון לרכישת אדמות בקרבת העיר יפו. טהארן (טורון, פולין), תרל"ג [1873]. יידיש ועברית.
העמוד הראשון של המכתב כתוב ביידיש, ממוען אל שני בני הזוג ונושא אופי אישי – תוכניות הרב לתקופה שבין פסח ושבועות, דרישת שלום לנכדים והזמנה שקיבל לנסוע לירושלים. בעמוד השני מופיע חלק נוסף, בעברית, הממוען אל פאלק לבדו: "ולך בני... אודיעך שקבלתי דיעפעשע [מברק] מירושלים עה"ק... והודיעוני שקנו פלח אדמה טובה מאוד קרוב ליפו... מלא ע"י מעיינות וטוב לזרע תבואות וירקות, ושאלו אותי אם יוכלון[!] לקחת אנאויזאנג [הוראת תשלום] עלי על 2000 ר"ט [רייכס-טאלר] אשר צריכין לשלם מייד...".
הרב צבי הירש קאלישר (1795-1874), מלומד וסופר, ממבשרי הציונות הראשונים. בשנת 1862 פרסם את ספרו החשוב "דרישת ציון", שקרא לחידוש העלייה וההתיישבות היהודית בארץ ישראל (שמו של הספר נבחר כמעין מענה לפסוק המקראי "ציון היא - דורש אין לה" [ירמיהו ל', יז']). קאלישר היה מגדולי התומכים בהקמת של בית הספר היהודי-חקלאי "מקווה ישראל", ולאחר ייסודו בסמוך ליפו בשנת 1870, הקדיש את מאמציו לרכישת אדמות שעליהן תוקם התיישבות חקלאית יהודית.
[1] דף מקופל לשניים (שני עמודים כתובים), 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, קמטים ומעט כתמים. קרעים קלים ונקבים לאורך קווי הקיפול ובשוליים.

"תנאי החברה 'זכרון משה'", עלון מטעם קרן "מזכרת השר משה מונטיפיורי בירושלם". [ירושלים, ראשית המאה ה-20].
עלון מודפס (ארבעה עמודים) המפרט את תקנות חברת "זכרון משה", שעסקה בתכנון שכונת "זכרון משה" בירושלים. התקנות נוגעות לאופן ההצטרפות לחברה, רכישת קרקע, בניית בתים ופרעון התשלומים השונים. עשר תקנות (12-21) עוסקות בחזותה המודרנית של השכונה, בסלילת כבישים, התקנת מדרכות וחפירת תעלות ניקוז ("על החברה לבנות בתיה בדיוק על פי המערך הנעשה בידי מהנדס ממחה"; "גדרים בנויות תוקמנה מסביב לאחזת כל בית ובית"; "הדרכים צריכות להיות סלולות, ועצים נטועים משני עבריהן, ותעלות תעשינה למי השופכים", ועוד).
שכונת "זכרון משה" בירושלים נוסדה ב-1904 בידי דוד ילין, יחיאל מיכל פינס, ישעיהו פרס, ואחרים, נציגי קרן "מזכרת משה מונטיפיורי" (קרן להנצחת פועלו של משה מונטיפיורי שנוסדה ב-1874 בלונדון וששמה לה למטרה לבנות שכונות מגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, שיישאו את שמו של מונטיפיורי). ארבע שכונות נוספות הוקמו בירושלים בסיוע הקרן – מזכרת משה, אוהל משה, ימין משה וקרית משה.
[1] דף מקופל לשניים (4 עמ'), 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים. מספר נקבים זעירים וקרעים קלים. רישום בעט בשולי העמוד הראשון.
אינו מופיע ב-OCLC.

"חוזה" בכתב יד, חתום בידי מאיר דיזנגוף, ראש "ועד תל-אביב" וראש העיר הראשון של העיר תל-אביב. על גבי נייר מכתבים רשמי עם הכיתוב "תל-אביב". תל-אביב, כ"ט טבת תרע"ז [23 בינואר 1917].
חוזה בין צבי הירש בן דוד יזראליתן ובין הוועד של תל-אביב, לפיו יזראליתן (נכתב גם ישראליתן) "משכיר את הבית שלו בקומה השניה" (ללא ציון הכתובת) לתקופה של תשעה חודשים, "עד מוחרם תרע"ח" ("מוחרם", החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי, שימש בתקופת השלטון העות'מאני כזמן מעבר מדירה לדירה ופקיעת הסכמי שכירות).
דף 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מעט כתמים, קמטים וקרעים קלים. נקבי תיוק, נקבי סיכות ונקב קטן נוסף.

ארבעה פריטים הקשורים לברוך אגדתי ולנשף הפורים של שנת תרצ"ב:
1. גלויה מצולמת (Real Photo) עם תמונתו של אגדתי, חתומה בחתימת ידו "ב. אגדתי, תל-אביב, 5/12/1929".
2. גלויה מצולמת (Real Photo) עם תמונתו של אגדתי.
3-4. שני כרטיסי כניסה ל"נשפי אגדתי" של "האהל" לחג פורים של שנת תרצ"ב 1932. כרטיס אחד לכניסה לנשף הראשון (ללא הספח) והכרטיס השני לכניסה לנשף השני (למחרת; עם הספח).
גודל משתנה. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.